אהבה, כמעט כל הסיפור
(חגי דקל)
אהרון בן-זאב הוא פרופסור לפילוסופיה, הנחשב כיום לאחד המומחים החשובים בעולם לחקר הרגשות. בספרו החדש, "אהבה - כמעט כל הסיפור" הוא מפרק את כל עולם הזוגיות והאהבה למרכיבים ובונה אותם מחדש, רכיב אחר רכיב. בראיון לאולפן ynet לרגל ולנטיין הוא שובר את אחד המיתוסים הגדולים ביותר כשזה מגיע לקשר זוגי: סקס בדייט הראשון. בזמן שמרבית האנשים יעדיפו למשוך את הזמן ולא להתמסר על הפגישה הראשונה מחשש לאיבוד עניין מהיר יותר, בן-זאב מגדיר את הכניסה המוקדמת למיטה דווקא כ"אהבה ממבט ראשון": כשנכנסים למיטה מוקדם נגיד, זה בגלל אהבה ממבט ראשון, ואז הקשר עשוי להימשך הרבה מאוד זמן", הוא אומר ומצליח להפתיע את שני המנחים באולפן. "נקודת ההתחלה הזאת היא טובה. חשוב לזכור", הוא מוסיף, "שאין כלל לכולם, ודווקא בהתחלה, אם התשוקה גדולה מאוד ואתה נכנס למיטה מהר מאוד, הסיכויים שהיחסים יימשכו הרבה זמן ובעוצמה חזקה הם גדולים מאוד. יש אפקט של 'האני מון'. הבעיה היא שאתה לא תעבור את התקרה הזאת".
"חשוב לזכור אבל שאהבה היא לא רק תשוקה", מוסיף בן-זאב. "אהבה יש בה גם ידידות, יש בה עומק וההיכרות עצמה לוקחת זמן. מה שחשוב באהבה זה להוציא את המיטב האחד מהשני. בפסיכולוגיה קוראים לזה 'מייקל אנג'לו אפקט' - הוא אמר 'אני רואה את השיש, כל הדמויות מצויות כבר בשיש, ואני רק צריך להוציא אותם החוצה'. אז בדיוק ככה גם בני הזוג שלכם – האהבה מבקשת מאיתנו להוציא את התכונות הטובות שלהם החוצה. לפעמים, אחרי כמה זמן ביחד, קשה יותר למצוא אותן, אבל חשוב שתוציאו אותן מתחת לשטח ותרגמו לבני הזוג שלכם להרגיש שהם במיטבם כדי ששניכם תהפכו לאנשים טובים יותר".
בישראל מדברים המון על פוליטיקה, ולעיתים נדמה שאנחנו כל כך חלוקים עד שצד אחד בחיים לא יסכים לצאת עם הצד השני.
"מישהי אמרה לי פעם, 'אני בחיים שלי לא אתחתן עם שמאלני, אבל כל הגברים שאני שוכבת איתם הם שמאלניים'. אני לא מכיר מחקרים שמראים שלשמאלנים יש ביצועים טובים יותר מאשר לימניים, אז כנראה שהמסקנה מהמקרה שלה הוא שבמין הרבה פעמים המשיכה שלנו היא לשונה מאיתנו. אבל לאורך זמן, כל המחקרים מצביעים על כך שאנשים שדומים זה לזה, כולל בדעותיהם הפוליטיות, ממשיכים לאורך זמן ארוך יותר. כי לאורך זמן הדמיון הזוגי הוא טוב יותר. אבל בזמן הקצר, המשיכה היא למישהו זר, ללא למוכר. הזר החדש מרתק יותר ולכן נמשכים יותר אליו".
יש דבר כזה לאהוב שני אנשים?
"אפשר לאהוב גם שלושה. השאלה היא איזה סוג של אהבה אנחנו מרגישים", אומר בן-זאב. "מה שקורה בנישואים פתוחים הוא שאנשים שנמצאים בזוגיות כזאת בעצם זיהו את הנקודה החולשה של המונוגמיה, והיא שהתשוקה המינית יורדת עם הזמן. מה שהאנשים האלה אומרים הוא – או-קיי, הנישואים שלנו בסדר אבל התשוקה ירדה עם השנים, אז בואו נמצא איזשהו מוצא, והמוצא הוא יחסי מין עם אנשים אחרים. ובפוליאמוריה זה אפילו יותר רחב מזה – האנשים שמנהלים זוגיות פוליאמורית אומרים - אנחנו לא צריכים רק מין, אנחנו צריכים גם אהבה נוספת, כי אין אדם שיכול למלא את כל הצרכים שלנו".
