"אוהבת אותך, עוזבת אותך, אין לי אוויר. רוצה לרקוד, רוצה לשיר, לפרוש כנף, לעוף מעל העיר, ולשוב אל חושיי, שוב להדליק את נשמתי". שלום חנוך
הטענה "אני אוהבת אותך, אך עוזבת אותך" נשמעת פרדוקסלית. אם את אוהבת אותי, מדוע את עוזבת אותי? אחרי הכול, אהבה משמעה רצון להיות עם האהוב ולא לעזוב אותו. למרות הגוון הפרדוקסלי הזה, נראה שאין כאן כל סתירה. אהבה רומנטית אינה מוסיפה רק טעם מתוק לחיינו, היא גם תורמת רבות לבריאותנו, לאושרנו ולשגשוג שלנו. היא לא רק מאפשרת לנו לנשום, אלא גם מעירה אותנו לחיים.
עם זאת, לא הכול זוהר בממלכה הרומנטית. מערכות יחסים רומנטיות אינן צפות בחלל הריק. הן מתקיימות במסגרת המגבלות הנכפות עלינו על ידי נסיבות חיינו. הסתגלות לנסיבות אלה תובעת לעיתים פשרות בבחירת בני זוג, וכאן עולות שתי שאלות מרכזיות: מהי החשיבות של יחסי אהבה רומנטיים לחיים? ומהי החשיבות של פריחה בחיים ליחסי אהבה רומנטיים? התשובה לשאלה הראשונה נראית ברורה: יחסי אהבה משגשגים חשובים ביותר לפריחתנו בחיים, לבריאותנו ולאושרנו. התשובה לשאלה השנייה מורכבת יותר.
חשיבות האהבה בחיים
"אהבה היא הרבה דברים נפלאים. אהבה היא דרכו של הטבע לתת לנו טעם לחיות". פרנק סינטרה
מחקרים רבים מצביעים על חשיבות האהבה עבור אושרנו, שגשוגנו והבריאות הפיזית והנפשית שלנו. נישואין, שהם מסגרת רווחת ליחסי אהבה מתמשכים, קשורים ליתרונות בריאותיים כמו מתח נפשי נמוך יותר, אושר גבוה יותר, פחות ביקורים אצל הרופא, לחץ דם נמוך יותר, החלמה מהירה יותר וחיים ארוכים יותר. יש גם לזכור שהאהבה משמעותית בחיינו לא רק משום שהיא יכולה לשפר את חיינו, אלא גם מפני שהיא מקור עיקרי לאומללות ולכאב הגורמים להרעת איכות החיים.
זאת ועוד, אנשים המדווחים על כך שנישואיהם "מאוד מאושרים" הם בין האנשים המאושרים ביותר – 57 אחוזים מזוגות אלו הכריזו גם שחייהם באופן כללי מאושרים מאוד (בהשוואה ל-10 אחוזים מאלו שמגדירים את נישואיהם כ"מאושרים למדי", ו-3 אחוזים מאלו שנישואיהם "לא יותר מדי מאושרים"). הקשר בין אהבה (ונישואין) ואושר (ושגשוג אישי ובריאות) עובד בשני הכיוונים: קל יותר לאנשים מאושרים להתאהב, וסביר יותר שאלו שמאוהבים יהיו מאושרים יותר.
המצב בכל אופן מורכב יותר, כי לא כל הנישואין שווים: לנישואין שאינם מאושרים יש פחות יתרונות מאשר לנישואין מאושרים. מחקרים מציינים שלאנשים שאינם מאושרים במיוחד בנישואיהם יש ערך בריאותי שווה או אף גרוע מערכו הבריאותי של זה שמעולם לא התחתן, התגרש, נפרד או התאלמן. כך, בעוד שהיותו של אדם נשוי מקושר עם תוצאות טובות יותר מאשר היותו לא נשוי, נישואין לא מאושרים עלולים להזיק לבריאות, בדיוק כפי שנישואין מאושרים תורמים לבריאות טובה. נישואין אינם תרופת פלא לאושר, הם בעלי ערך רק אצל אלו המרגישים מאושרים למדי בנישואיהם. מחקרים על סינגלס מצביעים על כך שהאושר ורמת הסיפוק שלהם דומים ואף גבוהים מאלו של הנשואים. המחקר בנושא הוא בתחילתו, וההשוואה מורכבת למדי. בכל אופן, אכן יש היבטים לא מעטים, למשל, סיפוק מיני, שבהם הסינגלס נהנים מאיכות גבוהה יותר.
חשיבות החיים באהבה
"ישנה, כמובן, אהבה. וישנם החיים, אויבי האהבה". ז'אן אנוי
"אני חייבת לעזוב אותך. היית הבחירה הנכונה שלי, אבל לא הבחירה ה'שמחה 'שלי". האלי מאנטניה
אין ספק שאהבה חשובה בחיים, וחיים משגשגים חשובים ליחסי אהבה ארוכי טווח. אהבה חשובה ביותר לצמיחה אישית, ומשום כך אין להזניח אותה. עם זאת, חשוב שצמיחה אישית תהיה חלק מאהבה עמוקה. רבים לא יישארו במערכת יחסים רומנטית שפוגעת בשגשוגם האישי. הנסיכה דיאנה העירה פעם, "אומרים שטוב יותר להיות ענייה ומאושרת מעשירה ואומללה, אבל מה בנוגע לפשרה, כמו עשירה למדי וסתם מצוברחת"? בדומה לכך, ניתן לטעון כי טוב יותר להיות עני מאוהב מאשר עשיר חסר אהבה, אך מה בדבר פשרה, כמו להיות אמידים במידה מתונה שגם אוהבים, אך לא מאוהבים זה בזה?
כשאנו מתפשרים רומנטית, אנחנו מוותרים על ערך רומנטי כמו תשוקה סוערת, בתמורה לערך שאינו רומנטי הקשור לשיפור תנאי החיים שלנו. למשל, חיים נוחים ללא דאגות כלכליות. בפשרות מסוג זה, אנו נמצאים במצב שבו בחרנו, אבל היינו מעדיפים לו המצב היה שונה. הבחירה שלנו נובעת מהעובדה שאנחנו יצורים מוגבלים. לא תמיד אנו יכולים להתנהג בהתאם לערכינו או להגשים את כל האידיאלים שלנו. על מנת לשרוד, אנו צריכים לפעמים להתפשר על משהו נחות ממה שרצינו.
האידיאולוגיה הרומנטית הרווחת, המאמינה ש"האהבה תמיד מנצחת", טועה. החיים אינם האויב הגדול ביותר של האהבה, אבל לעיתים קרובות מעורבים בהם שיקולים שעומדים בניגוד למאוויים הרומנטיים. ההודאה בכך שיש נסיבות שבהן החיים קודמים לאהבה, פירושה להודות בצורך בפשרות רומנטיות. כפי שהפילוסוף סרן קירקגור אמר ובצדק, "החיים אינם בעיה שיש לפתור, אלא מציאות שיש לחוות". זוהי מציאות שיש להתחשב בה.
למרות חשיבות האהבה בחיים והחיים באהבה, אהבה וחיים מתנגשים לעיתים קרובות. יריבות זו קיימת במקרה של עזיבת האדם שאותו אוהבים. לעזיבה שכזאת עשוית להיות שתי סיבות: אהבה לא מספקת והתנגשות בין האהבה לשגשוג של בני הזוג.
1. אוהבת אותך, אך לא בעוצמה מספקת
אהבה רומנטית מופיעה בדרגות שונות. יש כאלה המספיקות לרומן קצר, אך אינן מספיקות כדי לבסס אהבה מתמשכת. להלן דוגמאות לסיבות הניתנות כהצדקה לאהבה שלמרות קיומה אינה חזקה מספיק, ולכן מצדיקה עזיבה:
"מצאתי אהבה חדשה";
"בעבר אהבתי מישהו יותר מאשר אני אוהבת אותך";
"אני מאושרת איתך לעת עתה (דרגה גבוהה של תשוקה), אך איני רואה סיכוי לטווח ארוך (אין הרבה עומק רומנטי)";
"המשיכה המינית בינינו רבה, אך אנו לא ידידים טובים";
"אנחנו ידידים טובים, אך המשיכה המינית לא רבה";
"יש לך מגרעות לא מעטות שמונעות ממני לתת בך אמון ולהרגיש רגועה בקרבתך";
"איני יכולה לתת לך את האהבה שאתה ראוי לה". או במילים בוטות יותר: "אהבתי אליך איננה חזקה דייה”.
הסיבות בקבוצה זו, המסבירות את הצורך בעזיבה למרות האהבה, הן ביסודן השוואתיות, והן מצביעות על דרגה נמוכה של אהבה או התאמה רומנטית. יש כאן אהבה, אבל דרגתה אינה מספקת - לפחות כאשר משווים אותה לאהבות אפשריות אחרות. באופן כללי, אוהבים אינם רואי חשבון; התחשבנות והשוואה מתמדת לאנשים אחרים מסמנות את קיצה הקרב של האהבה. עם זאת, דרגה נמוכה במיוחד של אהבה יכולה, כמובן, אף היא למנוע את המשך החיים ביחד.
2. אני אוהבת אותך, אך אינני יכולה לחיות איתך
אהבה רומנטית מתמשכת חייבת להתחשב בגורמים שאינם רומנטיים, הקשורים לחיים ביחד של בני הזוג. לאהוב מישהו אינו בהכרח מספיק כדי לחיות איתו שנים רבות. חיים יחדיו והקמת משפחה מצריכים כמובן אהבה, אך גם הרבה יותר מכך. הם דורשים את היכולת לעזור זה לזה לפרוח. להלן דוגמאות לסיבות לעזיבה הקשורות לתנאי חיים שאינם מתאימים (למרות קיומה של אהבה):
"אינך יכול לעזור לי להתפתח ואינך יכול להוציא את המיטב ממני";
"איני יכולה לעזור לך לשגשג - להפך ,הזוגיות שלנו חוסמת את התפתחותך";
"איננו מתאימים לבנות יחדיו חיים משגשגים מתמשכים";
"אינך אבא, בעל או מפרנס טוב (אף שאתה מאהב נפלא)".
הסיבות בקבוצה זו, המסבירות את הצורך בעזיבה למרות קיומה של אהבה, מתייחסות לקושי שביצירת חיים משגשגים יחדיו. אנשים לעיתים מעדיפים את צמיחתם האישית בחיים מאשר את אהבתם. זה עלול לקרות, למשל, משום שהמשך היחסים יפגע באוהב עצמו או באהובו.
דוגמה למקרה מהסוג הראשון היא סיפורה של אישה נשואה שסיפרה כי אהבה מאוד את בעלה הראשון, אך היה חסר לה משהו ביחסים ולכן התגרשה ממנו: "לא היה שום דבר רע איתו, אך למרות זאת הרגשתי שמימוש עצמי לא היה חלק מחיי. הוא לא הוציא את המיטב ממני. עם בעלי השני יש לי הרבה מריבות, אבל אני מרגישה את התשוקה העזה ואת היכולת שלו להוציא ממני את המיטב". אישה זו בחרה בעצמה, במחיר הוויתור על בעלה הראשון.
ניתוק היחסים הרומנטיים יכול להתרחש גם מתוך מודעות לכך שהמשך היחסים יגרום לאהוב בסופו של דבר לחיות חיים אומללים. פרידה מהאהוב, במקרה כזה, מבטאת דאגה כנה לשלומו ולשגשוגו העתידי.
אהבה עמוקה אינה בנויה רק מנטיות לב; היא קשורה גם לפיתוח יכולותיו של בן הזוג והאפשרויות שלו לשגשג בעתיד. אהבה אינה רק התאהבות, אלא גם השאיפה לחיות חיים שלמים עם בני זוג, שמאפשרים מימוש עצמי של כל אחד מהם בנפרד. לעיתים, כאשר שאיפה זו אינה ממומשת, והזוגיות נתפסת כבלתי אפשרית, החיים מנצחים את האהבה ומשפט כזה נעשה שכיח: "יקירי, אני עדיין אוהבת אותך, אך איני מאמינה יותר בעתיד האהבה שלנו, אנחנו פשוט לא יכולים לפרוח יחדיו". לאור היריבות בין החיים והאהבה, אהבה עמוקה אינה זהה לאהבה ארוכת טווח. יש זוגות המתגרשים למרות אהבתם העמוקה, משום שאינם יכולים לשגשג יחדיו. במקרים כאלו, האהבה מפנה את מקומה לטובת השגשוג האישי בחיים.
3 צפייה בגלריה
"כדי שאהבה תפרח ותשרוד לאורך זמן, המסגרת שבה אנו חיים צריכה להיות מספקת"
(צילום: Shutterstock)
האם כל מה שאנחנו צריכים זו אהבה?
"כל מה שאתה צריך זו אהבה. אבל קצת שוקולד לא יזיק". צ'רלס שולץ
"אני שונאת פרדות. אך לפעמים, אנו זקוקים להן כדי לשרוד". רחל קיין
כדי שאהבה תפרח ותשרוד לאורך זמן, המסגרת שבה אנו חיים צריכה להיות מספקת. כשהאהבה הרומנטית פורחת, היא יכולה להעצים את השגשוג הכולל של חיינו. אך הצרכים של האהבה וצורכי החיים עלולים להתנגש. או אז ניאלץ להתפשר ולהסתפק במצבים שאולי אינם מספקים אותנו לגמרי, אבל קרובים דיים לאידיאל שלנו, או לפחות קרובים ככל שאנו מסוגלים להגיע בנסיבות הנוכחיות.
ההחלטה אם ובאיזו מידה להעדיף את האהבה או את החיים, איננה ברורה על פי רוב. בדרך כלל, מעורבים בכך שיקולים רבים, שכל אחד מהם בעל משקל שונה. החלטה כזו מתרחשת על הרצף שבין שני קצוות: הקרבת החיים בגלל האהבה (כמו התאבדות במקרה של אהבה נכזבת), או הקרבת האהבה למען החיים (כמו במקרה של חיי נישואין נוחים אבל נעדרי אהבה).
מרבית המקרים אינם קיצוניים כל כך. המיקום המדויק שלהם על פני הרצף נקבע על פי עוצמת האהבה, טבען של דרישות החיים ומידת הניגוד ביניהם. הניגוד שבין האהבה הרומנטית והחיים גובר כאשר תשוקה עזה נתפסת כלב ליבה של האהבה הרומנטית. תשוקה כזו נמשכת לרוב זמן קצר, ופוחתת עם הזמן. החיים, לעומת זאת, נמשכים זמן רב יותר.
לסיכום, האוהב אינו יכול להתעלם מן החיים, והאהבה לא תמיד מנצחת. בכל מקרה, אהבה אינה יכולה למלא את מקום החיים. במאבק בין האהבה לחיים, האהבה מפסידה לרוב, בעיקר כשהיא מבוססת רק על תשוקה עזה וקצרת מועד. לאורך זמן, שימור והעצמה של האהבה מתאפשרים באמצעות טיפוח הקשר בין האוהבים ודאגה לכך שכל אחד מהם יוכל לשגשג. בנסיבות כאלה, הקשר למסגרת החיים מתהדק.
טענתם של הביטלס ש"כל מה שאתה צריך זו אהבה" מעבירה, כפי שאמר בריאן אפשטיין, מנהל הלהקה, "מסר ברור האומר שאהבה היא הכול". אף שאהבה רומנטית חשובה ביותר לאושרנו ושגשוגנו, אהבה אינה בבחינת תנאי הכרחי או מספיק לחיים, מאושרים ומשגשגים. אהבה אינה הכול בחיים, אף שהיא חלק חשוב מחיים מאושרים. אם אהבה אכן אינה כל מה שאנו צריכים, הרי זה הגיוני, לעיתים, לעזוב את האדם האהוב עליך.
אהרון בן-זאב הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. הטקסט לקוח מתוך ספרו החדש, "אהבה, כמעט כל הסיפור", שיצא בהוצאת ידיעות ספרים/אוניברסיטת חיפה.
