מאורעות 7 באוקטובר לא דילגו מעל הילה וייזר ויהודה זעפרני. שניהם איבדו את היקרה להם מכל - את נוי זעפרני, זיכרונה לברכה. יהודה בן ה-25 איבד את אחותו הגדולה, והילה בת ה-28 איבדה את החברה הכי טובה שלה.
"אני ונוי היכרנו ביום הולדת של חברה לפני שנתיים וחצי, והיה לנו קליק מטורף. מאותו הרגע, היינו בלתי נפרדות", הילה נזכרת ומוסיפה, "גרנו בתל אביב, ועשינו הכול יחד, כולל לישון האחת אצל השנייה. היא ידעה עליי הכול ואני עליה. היינו יותר מחברות, היינו אחיות בנפש".
את יהודה, אחיה של נוי, הילה הכירה דרך שיחות וידיאו בזמן שהוא טייל בדרום אמריקה. "הוא היה מתקשר לנוי ואני הייתי מצטרפת לשיחה. נוי אפילו אמרה שאני ויהודה מתאימים, אבל בשבילי הוא היה האח הקטן של החברה הכי טובה שלי, אז מעולם לא חשבתי עליו כאופציה.
"נפגשנו בפעם הראשונה כשבועיים לפני 7 באוקטובר, ביום הולדת שלי. קלטתי שהוא מעוניין, אבל לא חשבתי שילד בן 25 יכול להכיל אותי מנטלית, אז לא ייחסתי לזה חשיבות. אני לא יודעת איך, אבל נוי תמיד ידעה שנהיה יחד".
"הילה תמיד הייתה 'החברה היפה של אחותי'", משתף יהודה, "אבל גם אני לא באמת חשבתי שיתפתח בינינו משהו כי החיים שלנו נראו שונים, הן מבחינת הגיל והן מבחינת מקום המגורים, למרות שמבחינתי היה קליק כבר מההתחלה. החיוך שלה כבש אותי".
בבוקר 7 באוקטובר הילה התעוררה לאזעקות כמו שאר המדינה. "ראיתי הודעה מנוי, מאחת בלילה. היא כתבה לי לבוא ושהיא מחכה לי, כי הייתי אמורה גם לנסוע למסיבה. התקשרתי אליה בשבע בבוקר בשיחת וידיאו, שהייתה גם השיחה האחרונה שלנו. היא הייתה מאוד מפוחדת והתחבאה מתחת למזרון. באותו הרגע היא גם לא ידעה שהגיעו לשם מחבלים, היא בעיקר חששה ממטחי הטילים. ניסיתי להרגיע אותה. בן הזוג שלה, יובל, שגם לא שרד, הרים את המזרן ואמר לה, 'בואי נברח מפה', ואז שניהם התחילו לרוץ. לא יכולתי להמשיך לדבר איתה כשהם רצים, אז אמרתי לה, 'שמרו על עצמכם, הכול יהיה בסדר', וניתקנו".
"התלבטתי אם ללכת למסיבה", אומר יהודה. "אני מגיע ממשפחה דתית והיה לי קשה לחשוב על מסיבה ביום שבת של שמחת תורה. במפתיע, החלטתי לנסוע לנתיבות ולעשות שם שבת עם חברים שומרי שבת, לכן גם לא פתחתנו טלפונים עד עשר בבוקר למחרת, על אף שהתעוררנו לאינספור אזעקות. כשפתחתי את הטלפון, ראיתי עשרות שיחות מכל המשפחה החילונית והדתית, ורק אז הבנתי שקרה משהו.
"זה היה רגע מאוד קשה, כי התקשרתי לנוי ולחברים שלה ולא היה מענה. אני הייתי עצור בנתיבות לשישה ימים בגלל חשש של מחבלים ברחובות, אז שלחתי חברים וכוח מגלן לחפש אותה. לפי האיכון אחרון, היא נצפתה באזור ניר עוז. חבר הגיע לשם וצילם את האוטו שלה בכניסה ליישוב עם תמונות של כדורים, ואני זוכר את עצמי מגדיל את התמונות, ומנסה להבין מה עלה בגורלה".
3 צפייה בגלריה
נוי זעפרני ז"ל. הצער על לכתה הצליח לאחד את שני האנשים הכי קרובים אליה
(צילום: אוסף ביתי)
"רק אחרי עשרה ימים מצאו את נוי", אומרת הילה. "היו אלה עשרה ימים קשים מאוד של פחד, ומתח, וחרדה. לפני שהיא נמצאה, מצאו את בן זוגה ואחיו ללא רוח חיים, ותיארתי לעצמי שזה מה שקרה גם לה, כי הם היו בלתי נפרדים. לפעמים נדמה שההמתנה הייתה קשה יותר מהידיעה, כי עם הגעגוע אני עוד אתמודד, אבל המחשבות על הטרגדיה הנוראית ועל מה שנאלצה לעבור ברגעיה האחרונים, לא נותנות מנוח. ההלוויה התקיימה ביום שהודיעו על לכתה, וכמובן שהגעתי להלוויה וגם לשבעה. פגשתי שם את יהודה, אבל לא היה בינינו שיח".
הילה: "לכל אורך השיחה הוא תמך ועודד והרים אותי בזכות האמונה החזקה שלו. הוא הגיע אליי משמיים, הוא המושיע שלי. איבדתי חברה טובה, אבל קיבלתי חבר טוב ובן זוג טוב ולא במקרה הוא גם אחיה"
אז איך בכל זאת התקרבתם?
"חודשיים לאחר המקרה קמתי לבוקר שחור והייתה לי קריסה טוטאלית. בכיתי ללא הפסקה במשך שעות ופשוט ישבתי עם עצמי וניסיתי לעכל את האסון הנורא הזה. היו ימים קשים של בכי אבל לא בעוצמה כזאת, שלא יכולתי לשחרר ונשאבתי למקום מאוד לא טוב. לפתע פתאום ומשום מקום, יהודה התקשר. הייתי בשוק, כי הוא מעולם לא התקשר אליי, וגם התלבטתי אם לענות בכלל במצבי אבל החלטתי שכן כי ידעתי שהוא יבין אותי. אין ספק שהשיחה הזאת סימנה את תחילתה של הזוגיות שלנו. הרגשתי שיהודה מצליח להכיל אותי, שהוא מקשיב לי ממקום טהור ושאני יכולה להיות אני בסיטואציה, בלי לחשוש משיפוטיות.
"לכל אורך השיחה הוא תמך ועודד והרים אותי בזכות האמונה החזקה שלו. הוא נתן לי תחושה של שייכות, שיש לי מקום לפרוק, וזה הרגיש הכי טבעי בעולם. הוא הגיע אליי משמיים, הוא המושיע שלי. איבדתי חברה טובה, אבל קיבלתי חבר טוב ובן זוג טוב ולא במקרה הוא גם אחיה".
יהודה, מה גרם לך להתקשר להילה באותו היום?
"בדיוק באותו הזמן התנדבתי למילואים ועליתי לשרת בצפון ולהיות מ"פ בפלוגה של 60 חיילים. באחד הימים התיישבתי בפלוגה, ופשוט הרגשתי צורך עז להתקשר להילה. תיארתי לעצמי שאין לה עם מי לפרוק או מישהו שבאמת מבין את הכאב שלה, אז התקשרתי אליה נטו בקטע חברי, כדי לשאול לשלומה.
"התקשרתי בפייס-טיים, וכשהיא ענתה ראיתי שהיא נפוחה מבכי. ישר הבנתי את המצוקה שלה, והרגשתי צורך לנחם ולהרגיע. מהשיחה הזאת הכול התגלגל, כי הילה הבינה שלמרות שאני קטן ממנה, יש עם מי לדבר. מהר מאוד נרקמה לה זוגיות, והפכנו להיות כמו זוג נשוי, למרות שלא היה בינינו כלום לפני כן. יש לנו התאמה שהיא מאה ממאה".
איך התפתח הקשר משיחה טלפונית חברית למערכת יחסים זוגית?
הילה: "בסוף השיחה הייתה לי הארה. הבנתי שיש פה בחור מדהים ושכדאי לבדוק זאת מבחינה רומנטית. כשהוא הגיע אליי, שבוע אחרי כן, היה מתח באוויר ותחושה של סקרנות, כי שנינו הבנו שאנחנו מעוניינים, למרות שלא באמת דיברנו על זה. ואז התנשקנו לראשונה, וזה היה ממש כמו בסרטים, עם גיצים ופרפרים ועוצמות שמעולם לא הרגשתי.
"למרות זאת, לא יכולתי לעצור את הדמעות כי הסיטואציה הייתה קשה לעיכול והייתי מאוד מוצפת. יהודה היה ממש מכיל ומבין, ונתן לי את כל הזמן שהייתי צריכה. אפשר לומר שמאותו הרגע, היינו שנינו 'אול-אין' בקשר הזה, והיה ברור שאנחנו יחד. אנחנו כבר חמישה חודשים בזוגיות והיא עונה על כל הציפיות שלי. זאת התגשמות חלומותיי כי יהודה הוא הגבר הכי מושלם בעולם כולו".
איך המשפחות שלכם הגיבו?
"המשפחה שלי הייתה מאושרת עד הגג גם כי הייתי רווקה בערך ארבע שנים עד שהכרתי את יהודה, והם מכירים אותו ואת המשפחה שלו ואוהבים אותם. כולם פשוט שמחו איתנו ובשבילנו. אבל לא שיתפנו כל כך מהר כי יהודה שמר את הזוגיות שלנו בסוד, עד לרגע החשיפה הגדול שהתרחש אחרי חודש בערך. הוא סיפר שהוא יוצא עם מישהי אבל לא גילה שזו אני, כי הוא רצה להפתיע אותם".
יהודה: "ארגנו יום הולדת 30 לאחותי הגדולה, עם כל המשפחה המורחבת, ואמרתי לכולם שאני הולך להגיע עם בת הזוג החדשה שלי ולהציג אותה בפניהם. כשנכנסנו יחד, כולם הכירו את הילה וידעו מי היא, אבל עדיין לא קישרו. כשהכרזתי בקול - 'שלום, זאת בת הזוג שלי', כולם התחילו לבכות: דודה שלי, אחותי וגם אמא שלי".
יהודה: "כשהכרזתי בקול - 'שלום, זאת בת הזוג שלי', כולם התחילו לבכות: דודה שלי, אחותי וגם אמא שלי"
איך נכנסים לזוגיות כזו אינטנסיבית אחרי אובדן טרי של אחות? מהיכן העוצמות להכיל עוד אדם בכל הסיפור הזה?
"מצאתי בהילה את המקום הבטוח שלי ובפעם הראשונה בחיי אני מרגיש שלם במקום שאני נמצא בו. אני מרשה לעצמי להיות חשוף ופגיע, מה שלא קרה לפני כן עם אף אחת. הקצב של היחסים שונה מקשר רגיל, שבו יוצאים לדייטים ולוקח זמן להיפתח. הוא הואץ בגלל מה שקרה ויצר בינינו אינטימיות רגשית, שלא הייתה קורית בדרך אחרת.
"מצאנו נחמה האחד בזרועותיה של השנייה. הילה נותנת לי כוחות ואני לה. חשוב לי גם לציין שהצבא עושה לי טוב. כשהתנדבתי למילואים, המטרה הייתה לתעל את הכאב והצער למשהו טוב, לשמירה ולהגנה על המדינה שלנו. אני אומר לחיילים שלי: 'חבר'ה, אני איבדתי אחות ואני עדיין כאן', וכך אני מפיח בהם תחושות של שליחות ומוטיבציה לנצח".
הילה: "כשיהודה אומר דברים מסוימים, אני שומעת את נוי, וכשהוא עושה פרצופים מסוימים, אני רואה את נוי. יש לנו בדירה אפילו מדף לזכרה עם כל הדברים שלה"
עד כמה הנוכחות של נוי תופסת מקום בקשר?
"זה כל הזמן שם", מודה הילה. "בואי לא נשכח שנוי היא גם החברה, גם האחות וגם השדכנית. כשיהודה אומר דברים מסוימים, אני שומעת את נוי, וכשהוא עושה פרצופים מסוימים, אני רואה את נוי. יש לנו בדירה אפילו מדף לזכרה עם כל הדברים שלה, והזוגיות עם יהודה מחייה כל מיני רגעים שלי ושל נוי מחדש, וזה מרגש.
"אחרי שנוי נרצחה, שאלתי את עצמי איך אפרד מהמשפחה המהממת שלה לתמיד ואיזה עצוב יהיה שהיא לא תהיה פה בעולם הזה יותר, ולא יהיו 'הילה ונוי' יותר. עכשיו יש את 'הילה ויהודה' ובאיזושהי צורה, זאת גם ההמשכיות של נוי בחיי, כי זכיתי לקבל עוד חלק ממנה. הקיום הזה, וגם היחס והאהבה של יהודה כלפיי, מקלים על ההתמודדות עם הכאב ועוזרים להחלים".
אתם מאמינים שנועדתם זה לזו?
"לגמרי", אומר יהודה. "בפברואר שנה שעברה, כשטיילתי בדרום אמריקה, ביקשתי מבורא עולם שיישלח לי זיווג כשאחזור לארץ. באותו הזמן, מסתבר, גם הילה החליטה להתקרב לדת באיזושהי צורה ולקחה על עצמה הדלקת נרות שבת כדי למצוא זוגיות. שנינו התפללנו והקרבנו למען הזיווג שלנו, וזה לא מקרי שזה קרה כך. אני חושב שהייתה לנוי משאלת לב שאני והילה נהיה ביחד, והגשמנו לה אותה. או יותר נכון, היא הגשימה לנו. היא תמיד אמרה שהיא תלווה אותנו לחופה, רק לא ידענו שזה יהיה מלמעלה".
