כיצד ניתן לנבא האם זוג יחזיק מעמד בחיי הנישואים שלו? מתוך אינספור גורמים, משתנים ותכונות אישיות שנבחנו, נמצא גורם מרכזי אחד: משך הזמן שהזוג יצא יחד, עד שהתקבלה ההחלטה על מיסוד הקשר. במחקר שנערך בארה"ב ובחן 3,100 זוגות, נמצא שאם הזוג החליט להתחתן לאחר פחות מ-12 חודשים, סיכויי הגירושים שלו הם הגבוהים ביותר. לעומת זאת, אם הזוג חיכה בין שנה לשנתיים, הסיכוי להתגרש פחת ב-21%, ואם הם החליטו לחכות בין שנתיים לשלוש שנים לפני שהחליטו על מיסוד הקשר, הסיכוי להתגרש כבר ירד ב-48%.

שלב ירח הדבש

כיצד זה ייתכן? ובכן, השלב הראשוני והאינטנסיבי של תחושת ההתאהבות, הוא שלב המכונה לעתים קרובות כ"שלב ירח הדבש", והוא נמשך לרוב בין מספר שבועות לשנתיים. המערכת המוחית שאחראית על ההתאהבות, דואגת למקד את כל האנרגיה הרומנטית שלנו במושא אהבה אחד, שהופך למרכז הכובד מבחינת המחשבות והמוטיבציה שלנו.
ד"ר לירז מרגליתד"ר לירז מרגליתצילום: ראובן קפוצ'ינסקי
באחד המחקרים בחנו סטודנטים שדיווחו על עצמם שהם "מאוהבים בטירוף". מה שנקרא, Madly In love. כשהכניסו אותם לסורק מוחי, והראו להם תמונה של בן הזוג, גילו דבר מדהים. בניגוד למה שחשבנו עד עכשיו על אהבה - התאהבות רומנטית אינה רגש, אלא דחף. מה ההבדל בין רגש לדחף? רגש מתווך על ידי המערכת הלימבית שלנו. זהו מנגנון יותר גבוה, יותר מורכב, שמחייב הקשר. למשל, אני אהיה עצובה אם אקבל 80 במבחן, אבל אם אני אדע שזה הציון הכי גבוה בכיתה, העצב יתחלף בשמחה.
דחף, לעומת זאת, הוא מנגנון הרבה יותר פרימיטיבי. הוא חלק מהצרכים הבסיסיים שלנו כמו אכילה, שתייה וחמצן. המנגנון שקשור בדחפים הוא מנגנון התגמול שבמוחנו. אותו מנגנון שמופעל על ידי קוקאין, מופעל כשמתאהבים. למעשה, התאהבות היא התמכרות לאדם אחר. אותם אזורים במוח המעורבים בהתמכרות, פעילים באותה מידה כשאנשים מדווחים על התאהבות.
אגב, כאשר ביקשו מנבדקים שבורי לב להגיע למעבדה והראו להם תמונות של זה ששבר להם את הלב, ראו שאותם אזורים במוח שפעילים בעת גמילה מהתמכרות, הראו אקטיבציה כשהאדם חווה אהבה נכזבת. הקושי הוא אותו קושי, ממש כמו בעת גמילה מסמים.
2 צפייה בגלריה
התאהבות
התאהבות
התאהבות. מסתבר שאותו מנגנון שמופעל על ידי קוקאין, מופעל כשמתאהבים
(צילום: Shutterstock)
נחזור לתקופת "ירח הדבש" של ההתאהבות - תקופה זו מלווה לרוב בתפיסה אידאלית של בן הזוג. המוח שלנו "על סמים", ולתחושות העזות יש ממש בסיס ביוכימי. אנחנו רואים עלייה משמעותית בדופמין, אותו מוליך עצבי שממלא תפקיד מפתח בתגמול ובהנאה של המוח. רמות גבוהות שלו גורמות לתשוקה ולאופוריה.
הורמון נוסף שמופרש בעת ההתאהבות הוא נוראפינפרין או אדרנלין, שמגביר את העוררות וההתרגשות, וגורם לנו לזכור פרטים קטנים הקשורים לבן הזוג. זה גורם לכך שכל סימן הכי קטן בסביבה מזכיר לנו אותו, את הריח שלו ואת הקול שלו. האדרנלין אחראי ללילות ללא שינה ול"פרפרים" בבטן בעת התאהבות. אבל זה לא נגמר פה, אנחנו עדים גם לרמות סרוטונין ירודות שמובילות למחשבות ולהתנהגויות אובססיביות. השפעה זו דומה להתנהגות של אנשים בעלי הפרעת אישיות טורדנית כפייתית (OCD), מה שמסביר את העיסוק המתמיד בבן הזוג בשלב ההתאהבות (למשל, לראות האם הוא אונליין כרגע).

מה האפקט של כל זה?

בזמן ההתאהבות, אנחנו לא באמת רואים את בן הזוג כפי שהוא, אנחנו עושים אידיאליזציה שלו. המשמעות היא שכל עוד בני הזוג מקבלים את ההחלטה להתחתן בתקופה הזאת, ההחלטה שלהם פחות מושפעת מהיכרות עמוקה עם בן הזוג, תוך הבנת חסרונותיו, אלא מכל ההורמונים והמוליכים העצביים שמעוותים לנו את היכולת להכיר את הבן אדם באמת.
"בזמן ההתאהבות, אנחנו לא באמת רואים את בן הזוג כפי שהוא, אנחנו עושים אידיאליזציה שלו"
ומה קורה כשבני הזוג יוצאים תקופה של שנתיים-שלוש לפני החתונה? תקופת ירח הדבש, שנמשכת עד כשנתיים, עוברת. אם הזוג עדיין מעוניין להיות ביחד לאחר שהכימיה חלפה, רוב הסיכויים שהקשר שלהם יחזיק מעמד. בכלל, ככל שהקשר נמשך זמן ממושך יותר, העוצמה הראשונית של התגובות הנוירו-כימיות פוחתת.
2 צפייה בגלריה
נשיקה בעיניים עצומות
נשיקה בעיניים עצומות
שלב ההתאהבות מתאפיין בתשוקה רבה ובהורמונים טובים
(צילום: shutterstock )
המעבר משלב ירח הדבש לשלב של אינטימיות, כרוך לרוב בעלייה בהורמונים כמו אוקסיטוצין שמאפשרים קשר ארוך טווח, אינטימיות ויציבות. שלב זה עוסק פחות בהתרגשות ויותר בחיבור עמוק, נוחות וביטחון. זה מסביר את היחס ההפוך שבין התשוקה שמאפיינת את תחילת הקשר, לאינטימיות שמאפיינת שלבים מתקדמים יותר של הקשר.
כשהאינטימיות עולה, התשוקה בהכרח יורדת. תשוקה קשורה במסתורין, בחוסר ודאות, בכך שאנחנו לא יודעים הכול על האדם השני, כי הוא עדיין לא מושג. אנחנו עדיין לא מרגישים בנוח לחלוטין בחברתו. כשהנוחות גוברת, האינטימיות עולה אבל התשוקה יורדת.

אז מה הפתרון?

יש מעבר תודעתי שאנחנו צריכים לעשות. "למצוא את האחד" הוא תהליך שנתפס אומנם כרומנטי, אבל הוא גם תהליך פאסיבי של התאהבות, על כל המשתמע ממנה. לכן השאלה הזאת אינה השאלה הנכונה. למעשה, זאת שאלה שיותר סביר שתוביל לגירושים. לצערי, הסטטיסטיקה מראה שבחירה שהגיעה מתוך התאהבות לא הגדילה את שביעות הרצון מחיי הנישואים, ואגב גם משיכה מינית לא הגדילה את שביעות הרצון.
כשאנשים מתחתנים מתוך אהבה, הם מקווים שהאהבה תחזיק את כל אתגרי הקשר הזוגי, את הזמנים הקשים, הלחצים והילדים, אבל רגשות רומנטיים לא מחזיקים מעמד בזמנים קשים. מה כן יחזיק נישואים? מחויבות לדאוג שהקשר יצליח, לא משנה מה.
אבל שלא תבינו אותי לא נכון – אני לא מציעה שנחזור לשידוכים ולנישואים המאורגנים, ללא תלות רגשית בין בני הזוג, אבל בהחלט יש מה ללמוד מהם. במקום לשאול – "האם הוא האחד?", יש לשאול שתי שאלות: האם אני מקבל/ת את בן/ת זוגי למרות החסרונות שלו או שלה, והאם בן/ת הזוג שלי מקבל/ת אותי, לא בתקופת ההתאהבות אלא אחרי שהוא או היא נחשפו לחסרונות שלי. אלו הן השאלות שיובילו להצלחה בחיי הנישואים שלכם.
בהצלחה!
ד"ר לירז מרגלית תגיע לבר-גיורא בתל אביב ב-22.5 כדי להרצות על "אהבה וזוגיות -עשה ואל תעשה", במסגרת Think & Drink Different