תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. זה בדיוק מה שהרגישה רננה פרידהיים (27) מקיבוץ עין הנציב, שמצאה אהבה חדשה בתום תקופה קשה וטראגית בחייה. יש שיקראו לזה סיפור סינדרלה: "אמי חלתה בסרטן השד כשהייתי בת 13. הייתה זו תקופה מטלטלת, אבל אחרי שנתיים היא החלימה וערכנו לכבודה מסיבה גדולה. לא עברו כמה חודשים והסרטן חזר, הפעם עם גרורות בראש, וחודשיים אחרי הגילוי היא נפטרה. הייתי בת 15 וכל עולמי התהפך עליי.
"אנחנו משפחה של שמונה ילדים עם אחים קטנים, ועליי, האחות הגדולה שנשארה בבית, נפל עול גידול הילדים. עזרתי לאבא שלי המון, לקחתי ואספתי את האחים מהמסגרות והייתי אחראית על מקלחות והשכבות. בגיל 15, שהוא שיא גיל ההתבגרות שמצריך תמיכה מההורים ובמיוחד מאמא, הפכתי לאמא בעצמי. אנחנו מהציבור הדתי, אז מאוד מהר הציעו לאבי להתחתן מחדש, ופחות משנה הוא כבר התארס. כשהכרנו את המשפחה של אשתו החדשה, הכרנו גם את ילדיה וביניהם את יקי, שהפך עם השנים לבעלי. בעוד שלאחר החתונה כולם עברו לגור איתנו, יקי היה היחיד מבין האחים שעבר לגור עם אביו בירושלים".
כעבור שנה מפטירת האם, אביה של רננה ואימו של יקי התחתנו. בעוד שנדמה שהפכו כולם למשפחה אחת מאושרת, לא כך היה הדבר: "בהתחלה מאוד פרגנו לאבא ושמחנו בשבילו כי הבנו שצריך נוכחות נשית במשפחה, אך כעבור שנה מהחתונה גילינו שזה היה מוקדם מדי כי הנישואים לא צלחו ומהר מאוד התפרקו. פתאום עוד משבר הגיע וריסק את הבית שלנו. לא הצלחנו למצוא יציבות ולעמוד שוב על הרגליים".
איך בכל זאת נרקם סיפור האהבה שלך ושל יקי בתוך כל החושך?
"בתוך כל הטרגדיה המתמשכת שקרתה, נקודת האור היחידה הייתה יקי. הפכנו לחברים טובים והיינו מטיילים ביחד ומתכוננים יחד לבגרויות. בגיל 16, כשההורים שלנו נפרדו, כבר הפכנו לזוג. האחים שלי מאוד אהבו את יקי וקיבלו את היותנו זוג, אבל ההורים פחות הבינו את הסיטואציה שהם מתגרשים ואנחנו בזוגיות. בסוף לא הייתה להם ברירה והם התרגלו לרעיון. היינו ביחד שלוש שנים עד שסיימנו תיכון ואז התחתנו בגיל 19. מהטרגדיה הכי גדולה ומהכאב הכי עמוק צמחנו להיות ביחד".
איך מכילים אהבה חדשה עם כל השינויים?
"הייתי חייבת להכיל אותה כי הייתי זקוקה לה. האהבה הזו פשוט הצילה אותי. לפני כן הייתי במקום מאוד נמוך: נערה שבורה שנותרה ללא אמא בחייה ובמקום לאסוף את השברים, נאלצה לעזור בבית ולטפל באחיה וגם לעשות בגרויות. היום אני רואה שזה נתן לי כוח שלא אופייני לנשים אחרות בגילי. יקי לא נמצא הרבה בבית. אנחנו מנהלים נישואים בשלט רחוק כבר שבע שנים כי הוא מפקד פלוגה. החוזק הפנימי והחוסן של מערכת היחסים שלנו בנויים מכל מה שעברנו".
רננה פרידהיים: "האחים שלי מאוד אהבו את יקי וקיבלו את היותנו זוג, אבל ההורים פחות הבינו את הסיטואציה שהם מתגרשים ואנחנו בזוגיות. בסוף לא הייתה להם ברירה והם התרגלו לרעיון. היינו ביחד שלוש שנים עד שסיימנו תיכון ואז התחתנו בגיל 19. מהטרגדיה הכי גדולה ומהכאב הכי עמוק צמחנו להיות ביחד"
הרגשת שהייתה זו יד הגורל או התערבות אלוקית?
"בוודאי. הרבה שנים אמרתי לעצמי שלפטירה של אימא שלי הייתה מטרה ברורה מאוד והיא שאכיר את יקי. מצד שני, אני מאמינה שבורא עולם מזווג זיווגים ושהכול מלמעלה, כך שכנראה שזה היה קורה גם בדרך אחרת. כואב לי שהילדים שלי לא מכירים את אמא שלי. הסוף של אמא שלי הביא להתחלה חדשה ולזוגיות חדשה עם יקי, אבל כואב לי שהיה צריך להקריב אחד למען השני".
"בסופו של דבר, החיים מורכבים מבחירות, ואני בחרתי להרים את עצמי ולהתרכז בטוב. מהמקום הכי נמוך בחיי ומחוויית אובדן שבעקבותיה קשה לקום בבוקר וקשה לנשום, התרוממתי לשיא האושר שלי בזכות אהבה שהיא פשוט גדולה מהחיים. היום לגמרי טוב לנו והנפש במקום בריא. חשוב לי שאנשים ידעו שבכל סוף אפשר לבחור גם בהתחלה חדשה, ושיש תקווה כי מהמקומות הכי נמוכים אפשר לעלות למקומות הכי גבוהים".
"היום אנחנו צוחקים על זה ומבינים שכל סוף הוא התחלה חדשה"
גם שלומית גבאי (37) מקרית טבעון, פגשה את בעלה באחת התקופות המורכבות בחייה. מה שהתחיל כסרט אימה הפך לקומדיה רומנטית בכיכובם של שלומית ואדר, מי שלימים הפך לבעלה. הכול התחיל לפני 12 שנה, כששלומית ומי שהיה אז בן זוגה, עברו להתגורר יחד בחיפה. "שילמנו שכירות יקרה מאוד על דירה קטנה מאוד, וכעבור שנתיים, החלטנו להיפרד ולהפריד כוחות. אני רציתי להתפתח מבחינה אישית ומקצועית והוא עוד חיפש את עצמו ורצה לטייל בעולם. חיפשתי לעבור דירה וחברה המליצה לי להשכיר דירה באוספיה, שהיא כפר דרוזי מעל חיפה עם בתים מהממים וגדולים ושכירות זולה. מצאתי דירה מושלמת עם סלון ענק, ומרוב שהתלהבתי, לא שמתי לב לנורות האזהרה שהיו שם כבר על ההתחלה".
מה קרה שם?
"הבעלים ביקש צ'קים שהם לא 'למוטב בלבד'. הייתי צעירה וחסרת ניסיון, ובתמימותי לא הבנתי שזה לא תקין. אותו בן זוג נשאר איתי ביחסי ידידות וביקש לעבור איתי עד שימצא לעצמו דירה בתל אביב. הסכמתי. שבוע אחרי שעברנו, כבר הייתה תקלה במכונת הכביסה, והבעלים התעלם ולא ענה להודעות שלי. כשהוא כבר ענה, הוא רב איתי וסירב לתקן. אחרי חודש הוא התקשר והפציר בי לעזוב את הבית. טען שהוא קיבל תלונות מבית התפילה ליד - מה שהיה תירוץ כמובן, אבל הסכמתי לעזוב כי לא אהבתי את ההתנהלות שלו. הבעיה היא שהוא לא התכוון להחזיר לי את הצ'קים, כי מסתבר שהוא נתן אותם לשוק האפור. הייתי ממש בדיכאון והרגשתי לבד במערכה. בכיתי המון ולא ידעתי מה לעשות. בסופו של דבר, בעל הדירה הסכים שאני אמצא מחליף שישלם ישירות אליי. התחלתי בחיפוש ואחרי כמה ימים קיבלתי הודעה מאדר, מי שבסוף הפך לבעלי".
נתת למי שהפך לבעלך לשכור דירה כל כך בעייתית?
"לא", היא צוחקת. "הוא שלח הודעה שהוא ראה את המודעה על הדירה, ושהוא מעוניין להגיע עם חבר לראות את הבית. קבענו יום ושעה, אבל באותו היום איחרתי לאוטובוס האחרון וממש התבאסתי. להפתעתי, האוטובוס שלו איחר גם הוא, וזה היה אחד הסימנים שבדיעבד הראו לי שכל קרקס האימים שחוויתי הוביל אותי לבעלי ושהכול מדויק מלמעלה. הגענו לדירה ביחד, ותוך כדי שאני מציגה להם אותה, אני מבינה שאני מתחילה להתעניין באדר ולפלרטט ולהגיד דברים לא הגיוניים. יותר מזה, ממש נלחצתי שהוא יחשוב שאני והאקס ביחד, עד כדי כך שאמרתי שהבעלים לא רוצה שאישה תביא גברים הביתה, כדי שיבין שאני לא בזוגיות. היה לי ברור שהוא לא ישכיר את הבית כי היו שם מלא סימני אזהרה, כמו חדר שלם שהבעלים הכריז שהוא מתכוון לישון בו לפעמים. למחרת בבוקר אדר שלח הודעה שהם לא מעוניינים בדירה, אבל לשמחתי הוא דווקא התעניין בי, כי דקה אחרי כן הוא שאל אם אני בזוגיות. קבענו לצאת, נפגשנו כבר באותו היום ומאז לא נפרדנו".
שלומית גבאי: "למחרת בבוקר אדר שלח הודעה שהם לא מעוניינים בדירה, אבל לשמחתי הוא דווקא התעניין בי, כי דקה אחרי כן הוא שאל אם אני בזוגיות. קבענו לצאת, נפגשנו כבר באותו היום ומאז לא נפרדנו"
איך הצלחת להתמודד עם מכלול השינויים ולהכיל זוגיות חדשה?
"דווקא ההתחלה של הזוגיות היא שנתנה לי את הכוח להתחיל מחדש, כי פתאום הבנתי למה עברתי את מה שעברתי, ושהכול לטובה. בסוף גם מצאתי שוכר וקיבלתי את הכסף בחזרה, וגם מצאתי זוגיות חדשה. ארבעה חודשים לאחר שהכרנו, כבר עברנו לגור ביחד. התחתנו אחרי שנתיים והיום אנחנו כבר 10 שנים ביחד ואפילו הפכנו למשפחה. לפני שנה וחצי התחלנו תהליך של משפחת אומנה במטרה לתת חיים לילד שקיים בעולם וצריך משפחה. היום אנחנו צוחקים על מה שקרה ומבינים שיש יד מכוונת ושכל סוף הוא התחלה חדשה".
מהמקומות הכי נמוכים אפשר לעלות למקומות הכי גבוהים
חן ואריק נוילנדר (37, 46), מפתח תקווה, הם עוד זוג שמדגים היטב את הביטוי "כל סוף הוא התחלה חדשה". "הכרנו לפני שמונה שנים, ממש שבוע לפני שהתגרשתי באופן רשמי", אומרת חן. "הייתי בתהליך פרידה מאוד מאתגר עם שני תינוקות, אז הציעו לי ללכת לקורס הדרכה להורים גרושים. הגעתי לקבוצה ונכנסתי באיחור. כולם כבר ישבו והמקום היחיד שהיה פנוי היה ליד אריק. היה לי נעים לשבת לידו. הוא נראה טוב והצחיק אותי, אבל הראש שלי בכלל לא הלך לכיוון זוגי באותו הזמן כי עוד לא הספקתי להתגרש אפילו. למפגש השני כבר הגעתי גרושה באופן רשמי, ואז אריק פתח למשתתפי הקורס קבוצת וואטסאפ, כשהסיבה האמיתית הייתה כדי להשיג את הטלפון שלי", היא נזכרת וצוחקת.
אריק מחייך ומודה באשמה: "באתי במטרה להכיר. הייתי גרוש 14 שנה עד שהכרתי את חן, ואז שמעתי על הקורס ואמרתי לעצמי, היי, אחלה הזדמנות להכיר מישהי. כולם שם גרושים-גרושות! אפליקציות פחות עבדו לי ואני לא בקטע של מועדונים, שידוכים של משפחה וחברים לא צלחו, אז באתי נטו להכיר. כשחן פתחה את הדלת בנונשלנטיות חצי שעה אחרי כולם, ישר סימנתי אותה בעיניים. אפילו אמרתי לעצמי, הנה, בשביל זה באת לקורס".
חן: "אריק התחיל לשלוח לי הודעות בפרטי, ואחרי שבועיים הוא הציע לי לצאת לדייט אך סירבתי. לא סירבתי כי לא רציתי אותו, להיפך, סירבתי כי חששתי להיכנס לזוגיות כשהכול עדיין טרי מהגירושים, וגם דאגתי מה יחשבו ויגידו אחרים".
אריק נוילנדר: "הייתי גרוש 14 שנה עד שהכרתי את חן, ואז שמעתי על הקורס ואמרתי לעצמי, היי, יש פה אחלה הזדמנות להכיר מישהי. כולם שם גרושים-גרושות! כשחן פתחה את הדלת בנונשלנטיות חצי שעה אחרי כולם, ישר סימנתי אותה בעיניים. אפילו אמרתי לעצמי, הנה, בשביל זה באת לקורס"
אבל חמש דקות אחרי הסירוב, חן כבר שינתה את דעתה. "התקשרתי והודעתי לו שמצאתי בייביסיטר, כי נכון שלא הייתי מוכנה נפשית אבל הייתה לי תחושה טובה לגביו ולא יכולתי להתעלם ממנה. באותו הערב יצאנו למסעדה ומאז החל קשר זוגי מאוד אינטנסיבי. בהתחלה הייתי חשדנית כי לא הבנתי למה אריק כל כך להוט ומה יש לגבר עם שני ילדים בוגרים לעשות עם גרושה טרייה ושני תינוקות".
אריק, לא נרתעת מה"חבילה"?
"כבר הייתי אב בדימוס", הוא צוחק. "אפשר לומר שכבר הגעתי לשלב הרווק. כל כך הרבה שנים חיפשתי אהבה וזיווג, והיו לי קשרים ומערכות יחסים אבל זה לא היה 'זה', וכשפגשתי את חן ידעתי מיד שהיא החצי השני שלי. תהיות היו דווקא מהסביבה הקרובה - המשפחה שלה חששה שזה מהר מדי ושלי ידעה שנכוויתי מאוד מפרק א' וחששה מפרק ב', שמתחיל עם שני תינוקות קטנים, שהם מאוד תלותיים ונצרכים. לא הקשבתי לרעשי הרקע והלכתי עם האמת שלי עד הסוף. לילדים התחברתי מהרגע הראשון: בפעם הראשונה שנכנסתי אליה הביתה ראיתי כביסה והתחלתי לקפל אותה, לקחתי את הילדים לרופאים והחלפתי להם טיטולים והכול פשוט זרם".
לא עברה חצי שנה וכבר הגיעה הצעת הנישואין. "לא סירבתי אבל אמרתי, 'כן, אבל לא עכשיו'", מחייכת חן. "אהבתי את אריק וידעתי שהוא שלי אבל גם פחדתי נורא. הכול קרה מהר מדי. רק התגרשתי וכבר נכנסתי לזוגיות ואז פתאום עלתה חתונה על הפרק ולא הייתי מוכנה לזה נפשית. אמרתי לאריק שטוב לי איתו אבל אני לא רוצה להתחתן כי עברתי טראומה, וגם חששתי ממה שיגידו. למשל שיחשבו שהכרנו לפני הגירושים, אבל השם מסובב הכול, ואם יש זיווג לבן אדם, זה לא משנה מתי ואיך, זה פשוט יקרה".
אז מה שינה את דעתך?
"אולטימטום", היא מגחכת. "לאחר 10 חודשים שלא הייתה התקדמות עם החתונה, אריק נעלם לי לשבוע. פתאום הרגשתי שלקחו לי את הנשמה והבנתי שאין סיכוי שאני מפספסת את הדבר הזה. אז למרות שהייתי גרושה לדקה, ולמרות שהצהרתי שלא אתחתן יותר בחיים, הרגשתי שזאת הנשמה התאומה שלי".
"הכול אצלנו אותו הדבר: אנחנו אוהבים את אותם הדברים, צוחקים מאותם הדברים והכי חשוב - המשפחות פשוט הקליקו והפכו למשפחה אחת", אומר אריק. שנתיים לאחר שהם הכירו, אריק וחן התחתנו. זה קרה יומיים לפני ראש השנה. שנתיים לאחר מכן הם חבקו ילדה משותפת שגם היא נולדה בראש השנה.
לחיי התחלה חדשה, אהבה חדשה ושנה חדשה!