"כשווסילי חזר מהמילואים, לא הפסקנו לריב. הרגשתי שזה פוגע לי בבריאות הנפשית אז נפרדתי ממנו. גרנו יחד אבל החלטתי שאנחנו לא ביחד, ואז עלה הרעיון להשכיר דירה נוספת. הדירה הזאת פשוט הצילה את הזוגיות שלנו", משתפת ילנה גורביץ, בת 37 מחיפה.
ילנה הכירה את בעלה וסילי דוצ'ק, הצעיר ממנה בתשע שנים, בתקופת הקורונה. לדבריה, השניים צלחו משבר ביחסים שיכול היה להביא לגירושים, אחרי שסיגלו לעצמם דרך חיים פחות קונבנציונלית, אבל כזאת שהיא דרך המלך לזוגיות שלהם.
"אני ווסילי הכרנו בתקופה ההזויה של הקורונה, ובגלל חוסר היציבות של התקופה וגם בגלל הפרש הגילאים בינינו, לא באמת חשבתי שייצא מזה משהו רציני", היא אומרת. "אני הייתי גרושה טרייה אחרי חמש שנות נישואים, ולא חיפשתי או רציתי זוגיות. למעשה, אחרי שהתגרשתי טסתי לארה"ב במטרה לעשות רילוקיישן למיאמי, וכבר היתה לי שם עבודה. ואז התחילה הקורונה ואיתה הסגרים, וכבר לא יכולתי לצאת מהארץ, ואפילו לא מהבית. מכיוון שאני אצנית כבר חמש עשרה שנה ורצה למרחקים ארוכים, החלטתי להחליף את הריצה בספורט אחר שאפשר לעשות מהבית, ופשוט התאהבתי ב'שאפל דאנס', שזה הריקוד המוביל ברשתות החברתיות.
"הייתי נחושה בדעתי לרקוד, למרות שלא היו לי כישורי ריקוד, ואז באורח פלא רקדתי בבית, נפלתי וריסקתי את כל כף הרגל. כשנפלתי ליטרלי נפלו גם חיי, כי לא יכולתי לפרוק אנרגיה בשום צורה עם רגל שבורה, וגם שעמם לי מאוד. ואז החלטתי להפיג את השעמום בסווייפים בטינדר", היא אומרת משועשעת.
"כשנכנסתי לטינדר היה לי מאטצ' עם וסילי. הוא שלח לי הודעה ואני בהתחלה חשבתי שמדובר בפרופיל מזויף כי היו שם תמונות מקצועיות כאילו שהוא דוגמן, אבל אז עברנו לאינסטגרם ולהודעות קוליות בוואטסאפ, והבנתי שהוא עולה חדש ושזה חשבון לגיטימי".
"ישר חשבתי שהיא חמודה ומגניבה, נכנסתי לאינסטגרם שלה וראיתי שהיא רוקדת אז שלחתי לה הודעה", אומר וסילי. "לא ידעתי מה יצא מזה ומה אני רוצה, כי בדיוק סיימתי זוגיות של שלוש שנים וגם השתחררתי מהצבא, אחרי שעליתי מאוקראינה כחייל בודד, כדי לעשות עלייה ולהתגייס לצה"ל, אבל ברגע שהכרתי את ילנה, הבנתי שיש פה משהו מיוחד. הרגשתי שיש לנו מלא דברים משותפים, והתאהבתי באופי שלה ובהתנהגות שלה. היא באמת אישה מדהימה ואמא טובה".
"שנינו הגענו לדייט פצועים וזה מיד חיבר בינינו"
בפוסט שעלה בקבוצת האימהות "מאמאצחיק" והפך לוויראלי, ילנה משתפת בדייט הראשון והמשעשע שהיה להם, אליו שניהם הגיעו חבולים ופצועים! "וואי, זה היה כל כך מצחיק", ילנה נזכרת. "בגלל הפציעה, הגעתי לדייט עם סד שהיה מעל הברך, וגם וסילי הגיע פצוע! הוא היה עם סד על היד בגלל גיד קרוע, וזה ששנינו היינו פצועים ישר חיבר בינינו. הוא עשה פיזיותרפיה בזמנו ואני בדיוק התחלתי, אז בשיחות הטלפוניות דיברנו גם על זה, ועם כל ההומור שבדבר זה באמת קירב בינינו. אבל אין ספק שהוא גם ממש מצא חן בעיניי במראה החיצוני, וכשנפגשנו נדלקתי ממבט ראשון".
"כשירדתי למטה אמרתי לעצמי, 'וואו, איזה בחור יפה'", ממשיכה ילנה בתיאור הדייט המיוחד. "אחר כך יצאנו לפאב שהיה קרוב לבית, ושם נדבקה אלינו מישהי שיכורה שקנתה בירה בקיוסק והביאה את הבירה אלינו לפאב. היא לא הרפתה מאיתנו כל הערב, וכל הזמן אמרה שאנחנו זוג יפה. שתיתי יין אז לא התרגשתי, אבל וסילי היה נבוך וזה פשוט היה קורע.
"כשחזרתי מהשירותים גיליתי שהוא שילם חשבון של 500 שקלים, והתעקשתי שנתחלק אבל הוא לא הסכים, וזה העיד על הלב הענק שלו והנתינה. הוא בחור צעיר שבדיוק סיים צבא ולא יכול לעבוד בגלל היד, ובכל זאת הוא התנהג כמו ג'נטלמן ושילם עלינו. בסוף נשארנו אחרונים בפאב עד שסגרו את המקום. לא רציתי שהערב הזה ייגמר, אז הזמנתי את וסילי אליי הביתה. חשבתי שאם ניפרד לא אראה אותו שוב, כי קיים בינינו הפרש גילאים של כמעט עשור, אני הייתי בת 33 והוא בן 24, ושיערתי שלשנינו מטרות שונות וציפיות רומנטיות שונות".
ילנה: "הגעתי לדייט עם סד שהיה מעל הברך, וגם וסילי הגיע פצוע! הוא היה עם סד על היד בגלל גיד קרוע, וזה ששנינו היינו פצועים, ישר חיבר בינינו"
וסילי: "הפרש הגילאים לא הפריע לי בכלל וגם לא מפריע היום. אנחנו באותו ראש. נהניתי איתה, אז למחרת שלחתי לה הודעה וכתבתי שהיה לי כיף, וכך נפגשנו שוב בערב והכנתי לנו פיצות. היינו בקשר יחסית אינטנסיבי, אבל בחודש הראשון זה לא היה כל כך ברור, עד שילנה שאלה אותי, 'מה אנחנו'? ועניתי לה, 'זוג, מה זאת אומרת'. כמה חודשים לאחר מכן נגמר לי חוזה השכירות ועברנו לגור ביחד. אחרי תשעה חודשים בערך כבר החלטנו להפוך למשפחה ולהביא ילד משותף".
ילנה: "פחות רציתי להתחתן באותה התקופה אבל הייתה החלטה מודעת לחלוטין שאנחנו רוצים להביא ילד לעולם. חשבתי שזה ייקח לנו לפחות כמה חודשים, אבל אחרי חודש וחצי כבר נכנסתי להיריון. הייתי בשוק וקצת מפוחדת, כי באותה תקופה וסילי היה במילואים כלוחם בהנדסה קרבית ואני הייתי לבד בבית. אחרי ששתי בדיקות יצאו חיוביות, התקשרתי נרגשת לבשר לו, ואני זוכרת שהוא אמר, 'החיים האמיתיים מתחילים עכשיו', ובאמת כך היה. התחתנו והגיע ריי שלנו".
הרגשתם שהזוגיות השתנתה משמעותית לאחר הלידה?
ילנה: "יש לנו את הילד הכי מקסים והכי מדהים, אבל זה ברור שכל החיים משתנים אחרי שילד מגיע לעולם וגם הזוגיות. לי היה מאוד קשה לחזור לשגרה אחרי חופשת הלידה, במיוחד בגלל שהשינה קריטית בשבילי. יש לי הפרעות שינה, ובאופי שלי התרגלתי לישון לבד. אם אני לא ישנה טוב, אז כל היום שלי הפוך ואין אופציה כזאת כי יש לי עבודה, ילד לטפל בו ואני צריכה להיות אחראית ולתפקד. זה לא פשוט.
"בכלל, החיים שלי מאוד אינטנסיביים. ביום אני מהנדסת תעשייה וניהול ועוסקת בתחום ניתוח מערכות מידע, ובערבים אני מורה לריקוד וגם משפיענית רשת. כך יצא מצב שבאמצע השבוע אני ווסילי ישנים בחדרים נפרדים, אבל בסופי שבוע ביחד. אבל האמת היא שעוד לפני הלידה עברנו לישון בחדרים נפרדים. בהתחלה ישנו ביחד, אבל עם הזמן התפצלנו כי לי קשה לישון עם עוד מישהו, ואני גם לא יכולה שייגעו בי בלילה".
וסילי: "היינו בקשר יחסית אינטנסיבי, אבל בחודש הראשון זה לא היה כל כך ברור, עד שילנה שאלה אותי, 'מה אנחנו'? ועניתי לה, 'זוג, מה זאת אומרת'"
וסילי, לא נעלבת?
"לא, לא אכפת לי איפה לישון, העיקר לישון. אני עובד בסנפלינג וקם בארבע-חמש בבוקר לעבודה וזה מעיר את ילנה, שבכלל הולכת לישון בשתיים בלילה וקמה מאוחר. לשנינו יש שעון ביולוגי שונה ושעות עבודה שונות, ככה שזה הסדר שינה שהוא מאולץ מכורח הנסיבות, כי בסופי שבוע המשכנו לישון ביחד.
"למעשה, כשהבן שלנו, ריי, נולד, הייתי קם מוקדם ומתארגן בשקט כדי לא להעיר אותו ואת ילנה, ואז זה פשוט קרה. זה נוח לנו אז השארנו את זה ככה. כמובן שאם אנחנו נוסעים לחופשה אז ברור שניסע יחד ונישן ביחד, אבל 90% מהזמן אנחנו ישנים בנפרד".
ילנה: "בחופשת הלידה, כשלא הייתי צריכה לקום לעבודה ויכולתי לישון עם הילד במהלך היום, אז ישנו ביחד, אבל מיד לאחר שהסתיימה החופשה חזרתי לעבוד והייתי זקוקה לשינה טובה. היה לי מאוד קשה וזה היה שוק מטורף לקום מוקדם, לשים את הילד בגן ואז ללכת לעבודה ובערב ללמד ריקוד.
"מה שכן, לפני הלידה עברנו לדירה חדשה של ארבעה חדרים, שכללה גם משרד עם מיטה, אז בהתחלה וסילי היה ישן במשרד כדי לא להפריע לי בבקרים. וסילי הוא בן זוג ואבא מדהים. הוא מכבד את השינה שלי ובסופי שבוע קם בבוקר לילד ונותן לי לנוח, ואני מעריכה את זה מאוד".
מתי החלטתם ממש לעבור לגור בנפרד?
"לווסילי יש עסק עם המון ציוד וחדר העבודה שלי פה בבית הפך למחסן. כשהתחילה המלחמה והוא יצא להילחם, אני הייתי צריכה לטפל בילד ולעבוד במשרד בבית עם כל הציוד, וזה הפריע לי להתרכז, אז היה צריך למצוא פתרון לעומס. בנוסף, כשהוא חזר מהמילואים, התחלנו לריב המון. היו המון אמוציות ופחדים וחרדה על העסק, ריבים על החינוך של הילד והאמת כשחושבים על זה, בעיקר המון ריבים על שטויות.
"התחלתי להרגיש שאנחנו לא מסתדרים ואולי כדאי שפשוט ניפרד. היה חוסר איזון - רגע אחד אנחנו בטוב ורגע שני כועסים וחוזר חלילה, אבל הבנתי שהוא החבר הכי טוב שלי ואם אני גם נמשכת אליו, אז למה להיפרד? ואז הצעתי שננסה להשכיר עוד דירה קטנה".
וסילי: "אני חשבתי שזה אחלה רעיון, גם מבחינת העבודה והציוד שאני צריך להעמיס וגם לזוגיות שלנו. כשילנה רוצה לעבוד או לישון בשקט היא הולכת לשם וגם אני, אז זה כמו דירת נופש. זה עוזר לשמור על הזוגיות ועל המשפחה, כי כל אחד יכול לקחת חופש לעצמו כדי לא להפריע לשני. אם אני צריך לקום מוקדם בבוקר ולא רוצה להעיר את הבית, אז אני ישן בדירה".
ילנה: "התחלתי להרגיש שאנחנו לא מסתדרים ואולי כדאי שפשוט ניפרד. היה חוסר איזון - רגע אחד אנחנו בטוב, ורגע שני כועסים וחוזר חלילה, אבל הבנתי שהוא החבר הכי טוב שלי, אז למה להיפרד? ואז הצעתי שננסה להשכיר עוד דירה קטנה"
איך זה השפיע על הריבים?
ילנה: "במקום לריב, לכעוס ולהיפגע פשוט עצרנו לרגע וכך מנענו את ההסלמה והפיצוץ שיכלו לקרות. אחד מאיתנו הלך לדירה השנייה כדי להירגע, וחזר כשהוא רצה. השכרנו דירה קטנה של חדר וחצי עם מרפסת קטנה והדירה הצילה אותנו, כי לא היו לנו ריבים רציניים על דבר אקוטיים. אני חושבת שפשוט היינו מוצפים וחסרי סבלנות בגלל השגרה השוחקת, החיים העמוסים, הלחצים והעייפות. אז עכשיו אנחנו נחים בדירה וגם נחים האחד מהשנייה, וזה באמת עובד".
"הרציונל הוא שמי שרוצה שקט או חופש פשוט יכול ללכת לדירה, להתרענן ולצבור כוחות וגם להירגע ולישון בשקט בלילה. ההורים שלנו לא עוזרים לנו עם הילד, זה רק אני והוא. צריך להבין שאנחנו לא שם כל יום, אז לפעמים זה נחמד ומרענן לשנות אווירה. למשל, מחר יש לי שבוע לחוץ בעבודה ואני צריכה להיות מרוכזת, אז סביר להניח שאלך לדירה, אעבוד בשקט בלי הסחות דעת ואתן מאתיים אחוז מעצמי.
"וסילי יקום עם הילד בבוקר וייקח אותו לגן, כי ממילא שניהם קמים מוקדם, ואני לעומת זאת אוכל להגיע מאוחר יותר לעבודה. הדירה מונעת ריבים, כי אנחנו מראש מתאמים לו"ז שהייה בדירה כדי שיהיה לשנינו נוח, ובכך מונעים את הפיצוץ הבא. אנחנו כבר לא מגיעים בכלל למצב שיש ריב".
ילנה: "וסילי הוא החבר הכי טוב שלי ואני החברה הכי טובה שלו, ואנחנו סומכים האחד על השנייה. יש בינינו אמון ואנחנו בכלל לא חושבים על האפשרות שהוא או אני נביא מישהו אחר לדירה"
זה משפיע על האינטימיות?
ילנה: "זה לא גוזל או פוגע באינטימיות המינית. מצד שני, זה אפילו יותר כיף כי אני יותר מתגעגעת. שנינו אוהבים אדרנלין וריגוש ויש לנו אינטימיות מאוד מגניבה. בלי קשר לסקס, פתאום להתחבק בלילה נהיה יותר מרגש ומיוחד. אתמול היינו בדייט. מאוד חשוב לנו לשמור על השלהבת ואנחנו גם רוצים ומחכים לזמן שלנו ביחד.
"ריי כמעט בן שלוש, אבל כבר כשהיה תינוק קטן טסנו לחו"ל. היינו מביאים עזרה ויוצאים המון לדייטים, החל מבילוי בתל אביב ועד לחופשה באילת. שנינו אוהבים לבלות ולחיות את החיים הטובים. אם אנחנו לא יוצאים אז אנחנו מארגנים לנו ערבים משותפים בבית: יושבים במרפסת, ווסילי, שיש לו ידי זהב, מכין לנו סביצ'ה ואנחנו שותים או מארגנים ערב גבינות ויין, או פשוט רואים סרט יחד. אנחנו דואגים להשקיע בזוגיות. זה מבחינתי יותר חשוב מאשר לישון ביחד".
אין חשש שתתרחקו או שאחד מכם יבגוד באמון של השני?
"הדירה היא בשביל ספייס ולא בשביל דברים אחרים, אבל אם נתרחק אז נתרחק, הכול בסדר וכנראה שזה מה שצריך לקרות. כרגע טוב לנו ביחד, אבל מי יודע מה יהיה מחר? אחרי ה-7 באוקטובר אנחנו זורמים עם החיים וגם מבינים שבריאות הנפש שלנו ושל הילד זה מעל הכול. וסילי הוא החבר הכי טוב שלי ואני החברה הכי טובה שלו, ואנחנו סומכים האחד על השנייה. יש בינינו אמון ואנחנו בכלל לא חושבים על האפשרות שהוא או אני נביא מישהו אחר לדירה.
"תביני, שינה בחדרים נפרדים ודירה נוספת לספייס הרבה יותר נפוצים במערכות יחסים ממה שאנשים חושבים, זה פשוט לא מדובר. יותר מזה, אם קיימת חברות טובה בין בני הזוג, ומצד שני רבים הרבה ולא בטוחים מה לעשות הלאה, ולאן לקחת את היחסים - אז זה פתרון מעולה להשכיר עוד דירה ולבחון את טיב היחסים. הזוגיות שלנו היא במצב הכי טוב שהיינו בו מאז שחזרתי לעבוד אחרי חופשת הלידה, ואנחנו מעוניינים לשמר זאת".