מאז ומתמיד, יחסי אם-בת השתייכו לסוג היחסים המשמעותיים, המורכבים והרגשיים ביותר בחייהן של נשים. אבל מעל כל זה - יחסים אלו מהווים את הבסיס לאהבה העמוקה ביותר שנשים חוות. מצד אחד, אנחנו אוהבות מאוד את אמא שלנו ואפילו מעריצות, ומצד שני - יש לנו נטייה לחשוב שאנחנו יודעות יותר טוב ממנה. אבל דווקא בענייני אהבה ויחסים, יש הרבה מה ללמוד מנשים עם ניסיון, ובמיוחד ממישהי כמו אמא שלנו.
"תסמכי על עצמך. רק את יודעת מה טוב בשבילך"
כשאני חושבת על העצה הכי טובה שאמא שלי נתנה לי בנוגע למערכות יחסים, אני נזכרת בכל הטעויות והסימנים המקדימים שהדחקתי בקשרים שלא התאימו לי. תמיד חשבתי שאוכל להסתדר לבד, ללא עזרה של אדם בוגר, והתייחסתי לעצותיה כאילו היו חלק מהדור הישן, זה שלא מתמצא באינטרנט או באפליקציות, עד שיום אחד מצאתי את עצמי יושבת איתה, משוחחת ומקשיבה, ומבינה שבזמן שאני טעיתי, היא צדקה לכל אורך הדרך.
העצה שלה הייתה פשוטה מאוד: להקשיב לתחושות הבטן שלי. "ברגע שמשהו לא מרגיש לך טוב אצל בחור שהכרת, אל תיכנסי לשם. ותסמכי על עצמך כי רק את יודעת מה טוב בשבילך", אמרה. כמה חבל שבמשך זמן רב כל כך לא הקשבתי לאינטואיציה שלי, לקול הפנימי שלי. הכרחתי את עצמי לחשוב אחרת במקום ללכת עם העצה הפשוטה והחכמה הזאת. קצת טיפשי, לא? אז מהי העצה הכי טובה שאתן קיבלתם מאמא? לכבוד יום האישה הבינלאומי, ביקשתי מארבע נשים שונות לשתף אותנו בעצה הכי טובה שהן קיבלו מאמא שלהן בענייני אהבה ויחסים.
"תני לדברים זמן"
קרין אהרוניאן (27) מיבנה מספרת כי מערכת היחסים עם אמא אתי, היא מערכת היחסים ממנה למדה הכי הרבה בחייה. "בגיל ההתבגרות הייתי דרמטית, אבל אמא הייתה סלע איתן, ותמיד היה בינינו קשר מאוד יציב וחזק. בגלל זה אני רואה אותה כמודל להורות. אני מאחלת לעצמי להיות חצי לילדים שלי, אפילו 10 אחוז, מאיך שאמא שלי עבור ילדיה. היא הקדישה את כל החיים שלה בשבילנו.
"העצה הכי טובה שקיבלתי ממנה היא לתת זמן לדברים. בראשי, תמיד דמיינתי שכשאכיר את הבחור שהכי מתאים לי, אדע את זה ישר בלי להתלבט. בהתחלה פספסתי המון דברים בגלל זה, וגם כשהכרתי את אושרי, בעלי ובן זוגי הנוכחי, לא ידעתי אם לתת לו הזדמנות כי לא הרגשתי חיבור על ההתחלה. הייתה לי פנטזיה שחייבים להתאהב מיד על ההתחלה, לא יודעת מאיפה זה נכנס לי לראש. זה מה שחשבתי, כנראה בגלל שאני פרפקציוניסטית. אז נתתי לזה זמן, ועובדה - למרות שבהתחלה לא ידעתי, אחרי חודשיים כבר הייתי מטורפת עליו.
"זאת העצה הכי גדולה שהיא נתנה לי, והיא לגמרי הוכיחה את עצמה. אמא היא החברה כי טובה שלי. אם זה בילדות וגם בבגרות, תמיד התייעצתי איתה ושיתפתי. היא קולטת עליי הכול. אני גם הילדה הבכורה שלה, ולכן זה קשר מיוחד כל כך".
"אל תסתירי דברים, אחרת לא אוכל להגן עלייך"
נורית ברכה (23) ממושב מגדל, מודה שמגיל צעיר היא משתפת את אמה בכל מה שקורה לה בתחום הרומנטי, אבל ממש בהכול. או-קיי, כמעט הכול. "אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי והבנאדם הכי חזק שאני מכירה", אומרת ברכה. "היא מעורבת בכל מערכת יחסים שיש לי, כל גבר שיצאתי איתו - בדקתי קודם את הדינמיקה שלו עם אמא שלי. היא תמיד חייכה והייתה נחמדה, אבל בחדרי חדרים הייתה באה ואומרת לי את דעתה. היא תמיד ראתה קודם כל אותי ואת מה שעושה לי טוב.
4 צפייה בגלריה
נורית ברכה ואמה. "היא הייתה מחייכת אליו אבל בחדרי חדרים אומרת את דעתה"
(צילום: אלבום משפחתי)
"אני זוכרת שאחרי הנשיקה הראשונה שלי, נכנסתי הביתה והיא הייתה ערה ושתתה קפה. היא מיד ראתה שאני מחויכת וישר ביקשה שאשב מולה ואספר לה הכול. היא התרגשה יחד איתי. היא לימדה אותי להיות אישה חזקה ולאהוב את עצמי בזכות עצמי. העצה הכי טובה שקיבלתי מאמא שלי זה תמיד לבוא אליה ולספר לה את האמת, כי רק כשהיא תדע את כל התמונה, היא תוכל לתת לי את העצה הנכונה ולהגן עליי".
"אין גבר מושלם"
גם נועה לוי (36) מגבעת שמואל התרגלה לספר לאמה הכול, כולל עניינים של בינו ובינה. "אני תמיד אומרת איזה מזל שאני יכולה לספר לאמא שלי הכול. זאת הקלה מאוד גדולה כי תמיד עדיף לפרוק. אמא שלי תומכת בי. גם אם קשר מסוים לא עובד, היא תמיד יודעת מה לומר. למשל, 'שהכול לטובה, מה שצריך לקרות יקרה, וצריך שזה יקרה במקום הנכון ובטיימינג הנכון'.
"אני אף פעם לא אשמע ממנה טרוניות כמו 'למה את לא מתחתנת?'. היא תמיד תרים לי. העצה שקיבלתי ממנה ונחרטה אצלי בנוגע לזוגיות היא לא לחפש את המושלם. אמא תמיד אמרה לי שאין דבר כזה אדם מושלם, ובדיוק כמו שלי יש חסרונות אז גם לבן זוג שלי יהיו, וזה אומר להסתכל על המידות הטובות של האחר, ומהן לבנות את הזוגיות איתו. זה מסר שאני משתדלת לקחת איתי. אמא שלי גם לימדה אותי לא לשפוט אף אחד על פי רמתו הדתית, ואני שמחה שיצא לי ללמוד שיעור כזה ממנה".
"פחות נוקשות ויותר חיוכים"
יעל שפירא (48) מהיישוב אלקנה עד היום זוכרת את הטיפ הקטן שנתנה לה אמה בגיל 15: "זאת הייתה חופשת פסח והחלטתי שאני טסה להורים שלי שהיו אז בשליחות בלוס אנג'לס. באותה שנה התגוררתי בארץ כי הייתי במין מרד נעורים, ורציתי להיות בישראל. הייתי בגיל ההתבגרות והיה לי אופי קצת קשוח וקיצוני. בקיצור, נכנסתי עם אמא שלי אילנה לפיצרייה בבברלי הילס, והיה שם בחור חמוד. הוא עמד לפניי, עשה לי ג'סטה עם היד ופינה לי את הדרך בכניסה, ואני בתגובה כיווצתי שפתיים בקשיחות והמשכתי הלאה.
"אני זוכרת שאמא שלי מיד שאלה אותי, 'למה לא חייכת אליו?', ולא קלטתי בכלל מה היא רוצה ממני. רק אחר כך נפל לי האסימון. הבנתי שהקשיחות הזאת לא משרתת שום דבר. חיוך, לעומת זאת, פותח. זה לא בהכרח אומר שאם אחייך אליו אתאהב בו, אבל זה כן משדר משהו אחר, טוב יותר.
"העצה של אמי גלגלה אותי גם לעשות שינוי בקריירה. עד לפני חמש שנים עבדתי בארגון ה'ג'וינט', והחלטתי שאני עושה סוויץ' והולכת לכיוון אחר. היום אני מנכ"לית של מיזם 'חיבורים', שנועד להפגיש בין רווקים לרווקות, שם אנחנו מרבים לדבר על משמעות החיוך בדייטים ובמפגשים, ותמיד אנחנו מתאמנים על החיוך. המקום הזה של ללוות ולהקשיב לאנשים - קיבלתי אותו מאמא שלי".
