בתחילת חודש יוני, באולם ירושלים בכנסת, התכנסו חברות כנסת, רופאות, רבנים ופעילות חברתיות דתיות, לכנס תחת הכותרת "מרווקות מאוחרת לבניית בית ושימור פריון", שכונס בראשות יו"ר השדולה, חברת הכנסת לימור סון המלך.
מבט על התגובות הרבות שעלו ברשתות החברתיות, חושף שהכנס הזה עורר את זעמן של נשים חילוניות רבות, שתהו על הטיימינג – אמצע המלחמה, אבל גם על העין השיפוטית שרווקות מעל גיל 30 שוב נאלצות להתמודד עמה.
מחקר של האוניברסיטה העברית משנת 2023, אכן מראה שרווקות מאוחרת משפיעה לרעה על נשים יותר מאשר על גברים. ממצאי המחקר מעלים כי האופן שבו מתייחסים לנשים רווקות, משפיע על תפקודן מבחינה חברתית, נפשית ואפילו ברמת שוק העבודה.
שלוש נשים ששוחחתי עמן ומצאו אהבה אחרי גיל 30, שיתפו אותי בתהליך האישי שעברו, תהליך שעזר להן למצוא אהבה ממקום בשל ופתוח מאי פעם. ואף על פי כן, הן מבהירות: לא היינו מסכנות. חיינו חיים מלאים וטובים גם בלי בן זוג.
"היה לי ברור שאם אני רוצה להיות ביחד, אני צריכה קודם כל להיות לבד"
אורנה שמחי הירש (40) מגדירה את עצמה כאישה דתית, ליברלית ופמיניסטית. היא הכירה את בן זוגה עמית כשהייתה בת 34, גיל שנחשב בעולם הדתי למאוחר יחסית. "הרבה שנים רציתי אהבה, אבל לא הייתי באמת בשלה. למרות זאת, לא חייתי בתחושה שאני איזו רווקה מסכנה ושהחיים שלי סובבים סביב חיפושים אחר בן זוג. להפך, היו לי חיים שקודם כל התמקדו בי, במקצוע שלי, בתחביבים שלי, בחברות. לא מנעתי מעצמי חוויות כי לא הייתה לי זוגיות.
"גם היה לי ברור שאם אני רוצה להיות ביחד, אני צריכה קודם לדעת להיות לבד. בדיעבד, אני מבינה שהיה גם משהו מאוד נוח בלבד הזה. אין שום סיכון בלהיות לבד, זה מקום מאוד בטוח. היה לי קל להפוך כל בחור שאני מכירה לידיד שלי, ולהישאר במקום שבו אני לא יכולה להיפגע.
"כשאני מסתכלת אחורה, אני חושבת שפשוט לא הייתי בשלה. היו דברים אחרים שהייתי צריכה לפתור בחיים שלי לפני שיכולתי להכניס פנימה זוגיות. הייתי צריכה מרחב לגבש את האני שלי, לא רק את מי שחונכתי להיות, אלא את מי שאני בוחרת להיות. רק אז יכולתי להרגיש חזקה מספיק, כדי שגם אם אפגע או יישבר לי הלב, אני לא אשבר לגמרי.
"בתקופה ההיא יצאתי ללא מעט דייטים, והיו אפילו דייטים כיפים, אבל ברגע שהייתי מעלה את תפיסת העולם הפמיניסטית שלי, משהו היה משתנה. הרבה פעמים הרגשתי שעל זה נפל הדייט. מצד אחד, אני פמיניסטית ואני לא יכולה להכחיש את זה. מצד שני, אם לא הייתי פמיניסטית, הייתי מתחתנת יותר מהר. העובדה שאני פמיניסטית יצרה קושי, מחסום שאני חושבת שהרבה גברים פחדו ממנו".
כיום אורנה נשואה לעמית ויש להם ילד. "מה שמדהים בעמית זה שהוא גם פמיניסט, אז זה לא הפחיד אותו בשום צורה. להפך, בבית שלנו אין כזה דבר תפקידים של אבא ותפקידים של אמא, הכול מתנהל בצורה שוויונית. הקפדנו גם שהחופה שלנו תהיה שוויונית כמה שאפשר, בתוך הגבולות ההלכתיים. זאת הייתה התגשמות חלומות מדהימה מבחינתי".
אורנה: "ברגע שהייתי מעלה את תפיסת העולם הפמיניסטית שלי, משהו היה משתנה. הרבה פעמים הרגשתי שעל זה נפל הדייט. מצד אחד, אני פמיניסטית ואני לא יכולה להכחיש את זה. מצד שני, אם לא הייתי פמיניסטית הייתי מתחתנת יותר מהר"
איזה שינוי עברת עם עצמך שפתח בך את הבשלות לקשר?
"התחלתי טיפול. מצאתי את המקום לעצמי, ואז הגיע שלב שבו הרגשתי שאני יותר פנויה לזוגיות. הזוגיות הרצינית הראשונה שהייתה לי, קרתה בגיל 32. היא חידדה לי את מי אני צריכה ומה נכון לי. אחרי הפרידה והאבל, הרגשתי שהגיע הזמן לקפוץ שוב למים, וכתבתי רשימה מדויקת של כל התכונות בגבר שאני מחפשת. שלחתי אותה לחברים וביקשתי שיכירו לי מישהו כזה. בסוף אני ועמית הכרנו דווקא דרך אפליקציית היכרויות, אבל ככל שהכרנו, ראיתי שהוא עונה על התכונות ברשימה הזאת אחת לאחת. זה באמת הדהים אותי. הרגשתי שהזמנתי אותו, שאפשרתי לעצמי להיות מדויקת ולמצוא את האחד שנכון לי".
איך הקשר עם עמית שונה ממה שהיה לך קודם? למה דווקא הוא הצליח להחזיק מעמד?
"אני ועמית קודם כל חברים. הדבר הכי חזק בינינו זה התקשורת. למדתי שאם מישהו מתלונן באוזנייך, עלייך לנסות לשמוע את משאלת הלב שלו, שיושבת מתחת לתלונה. אנחנו יודעים איך לדבר האחד עם השנייה ולראות זה את זו באמת. האגו לא משחק תפקיד אצל אף אחד מאיתנו.
"אגב, אנחנו באים משני עולמות שונים - אני מבית דתי והוא מבית חילוני. הוא חי בקיבוץ כשהכרתי אותו, ואני מהעיר. הדרך שלנו לא הייתה פשוטה. לקח לנו הרבה זמן להבין איך יראו החיים המשותפים שלנו בגלל השוני בינינו, אבל היינו מאוד פתוחים ליצור את החיבור הזה. אני לא יכולה לדמיין את עצמי מוצאת עם אדם אחר כזאת רמה של חיבור. זאת באמת מתנה אדירה שאלוהים נתן לי".
"קראתי לעצמי 'רווקה כרונית'. לא הצלחתי לייצר שום קשר שנמשך מעבר לחודשים בודדים"
כרמי שמרון, בת 46 מנתניה, היא זמרת ויוצרת. את בן הזוג שלה, איתן, הכירה לפני שנתיים בקורס אונליין ששניהם השתתפו בו. "איתן הגיע לחיים שלי בתקופה שבה כבר הייתי שבעת קרבות בתחום הרומנטי.
"לפני ארבע שנים, בתקופת הקורונה, התגרשתי מגבר שמאוד אהבתי, שנכנס לחיים שלי כשהייתי בת 39. קצת לפני שפגשתי אותו, עשיתי החלטה נחושה שאני מגיעה לגיל 40 בזוגיות אוהבת, שאני פותחת פרק חדש בחיים ושמה קץ ל-11 שנים של רווקות מתמשכת. קראתי לעצמי 'רווקה כרונית', לא הצלחתי לייצר שום קשר שנמשך לחודשים בודדים ועברתי הרבה מאוד שברונות לב".
כרמי: "כשהייתי מתאהבת, הייתי נתלית על פנטזיה. מדמיינת איך אותו גבר שעכשיו מתרחק ממני בעצם אוהב אותי, צריך אותי ועוד מעט הוא יבין את זה ויחזור"
יצאת להרבה דייטים?
"אף פעם לא הייתי טיפוס של דייטים. בתור זמרת נחשפתי להמון אנשים ולא היה לי קושי להכיר, אבל הנטייה שלי הייתה ללכת על הבלתי מושג. היה לי צורך בריגוש, בדופמין של ההתאהבות. היום אני מבינה שזה היה ממש כמו התמכרות, נמשכתי תמיד לאלה שחושפים את הפצע, את החוסר הפנימי שלי. שוב ושוב שחזרתי את הנטייה שלי לנטוש את עצמי כשאני מתאהבת.
"היו מתחילים איתי כל מיני גברים שפחות ראיתי בהם אובייקט להימשך אליו, והם היו די שקופים בעיניי, ודווקא מי שלא היה פנוי לקשר, גנב את ליבי. היה לי מאוד קשה לשחרר את הדפוס הזה. כשהייתי מתאהבת, הייתי נתלית על פנטזיה. מדמיינת איך אותו גבר שעכשיו מתרחק ממני בעצם אוהב אותי, צריך אותי ועוד מעט הוא יבין את זה ויחזור. השחרור היה בשבילי תרגול מאוד מכאיב והכרחי".
איך הרגשת לגבי הרווקות שלך?
"באמצע שנות ה-30 שלי ראיתי את כולם מתחתנים סביבי. לכולם כבר היו ילדים, ואני עוד לא הייתי סגורה על עצמי. הרגשתי שאני עוד בדרך, שעוד לא הכיתי שורש בשום מקום, וזה כאב מאוד. אצל אחרים יש לידות, חתונות, חופשות זוגיות, ואני הרווקה הנצחית שאף אחד לא בוחר בה.
"עם השנים ועם העבודה הפנימית שעשיתי, הבנתי שזה היה המסלול האישי שהייתי צריכה לעבור. הייתי צריכה ללמוד אהבה עצמית, ערך עצמי וקבלה עצמית דרך הלבד שלי. כל אחד עושה את זה בדרכו שלו. יש אנשים שנכנסים לזוגיות מאוד צעירים, אבל הם לא מאושרים ולומדים לאהוב את עצמם דרך זוגיות לא מיטיבה.
"בערך בגיל 37 הבנתי שהרווקות שלי היא עוצמה. שהבחירה שלי לעבור את החיים לבד, מאפשרת לי להתעמק בפנימיות שלי ולנקש עשבים שוטים מבפנים. היום זה משרת אותי בזוגיות שלי. אני חושבת שהצורך שלנו ליישר קו עם החברה הוא הרסני לנו. צריך לכבד את השעון האישי שלנו, ולא לרדוף אחרי שום דבר. אני מקשיבה למה שנכון לי בכאן ועכשיו, בודקת מה הלב שלי מבקש. היכולת לנתק את רעשי הרקע הייתה קריטית לחוסן שלי, ואני שמחה שכך עשיתי. רווקות היא לא קללה, זה פשוט מסלול התפתחות שונה".
כרמי התחתנה בגיל 40 עם גבר אמריקאי ומערכת היחסים התנהלה בשני מוקדים - בארץ ובארה"ב. "בגיל 42, ממש ביום השנה לנישואים שלי, מצאתי את עצמי חותמת על מסמכי גירושים ועולה על מטוס חזרה לארץ. חזרתי לבית אימי עם לב שבור, עם המון אכזבה עצמית ותחושת כישלון. הייתה שם אהבה והיה חיבור, אבל פשוט לא הסתכלנו לאותו אופק. כל אחד היה בשלב אחר של החיים ורצינו דברים אחרים. נכנסתי למשבר עמוק שנמשך שנתיים, והחלטתי שאני משנה את החיים שלי לחלוטין".
כרמי: "בערך בגיל 37 הבנתי שהרווקות שלי היא עוצמה. שהבחירה שלי לעבור את החיים דווקא לבד מאפשרת לי להתעמק בפנימיות שלי ולנקש עשבים שוטים מבפנים. היום זה משרת אותי בזוגיות שלי"
כרמי יצאה מבית אימה בהרצליה, עברה לגור מול הים בחיפה והחלה לטפל בעצמה. "עברתי כמה משברים בריאותיים ופתאום הלבד היה מאוד נוכח בחיים שלי. כבר למדתי על עצמי שאני יודעת להיות בזוגיות וזכרתי איך זה מרגיש. הבנתי שאני חייבת לעבור עוד שלב התפתחות כדי להיכנס לזוגיות ההרמונית שחיכיתי לה. החלטתי שאני פותחת דלת לאהבה, אבל הפעם ממקום אחר, הפעם אני חוזרת על עקבותיי, בודקת איפה שגיתי ומה היה שם שגרם לי לבחור בקשר שלא היה בו מקום לכל מי שאני".
מה היית צריכה לשנות בעצמך כדי להיכנס לזוגיות?
"בתור רווקה הדבר הראשון שהייתי בודקת במפגש עם גבר חדש זה את המשיכה. הייתי בוחרת את הגברים שלי דרך החיבור הפיזי, מה שהיה מוביל אותי לתוך קשר זו איזושהי בעירה, תשוקה. אם לא היו ניצוצות על ההתחלה, לא הייתי נותנת צ'אנס. עם איתן עשיתי את זה אחרת. ראיתי מולי אדם טהור, שיש בו מידות טובות, שאני נמשכת יותר לאנרגיה שלו, למה שהוא מקרין ולביטחון שאני מרגישה לידו. עצם הנוכחות שלו העניקה לי ביטחון להיות מי שאני, שאני לא צריכה להסתיר שום חלק בי או לעצב את עצמי לצורה אחרת כדי להתקבל על ידו. הרגשתי איתו נינוחות שלא יכולתי לזלזל בה. הייתי חייבת לבדוק אותה לעומק.
"בעבר הייתי בוחרת גברים ממקום של יצר או ממקום של ייאוש. היה בי צורך שמישהו ייקח את החבילה הזאת שנקראת 'כרמי', חיפשתי אביר שייקח אותי לממלכה שלו. הפעם באמת עשיתי את זה ממקום אחר. הבנתי סוף-סוף את הערך שלי, ידעתי שמי שיזכה בי יהיה גבר מאושר ובר מזל, הרגשתי את זה בכל תא בגוף שלי ולא הסכמתי להתפשר. למדתי לזהות את הטיפוסים שמציעים לך את הריגוש, את הזיקוקים, שיש בהם את אפקט המסתורין. גברים כאלה היו מפילים אותי פעם לשברונות לב שהיה לי קשה לצאת מהם.
"היום אני מזהה את המלכודת הזאת בקלות. למעשה, תמיד זיהיתי אותם, פשוט לא הקשבתי לאינטואיציה שלי. היום הרבה יותר קשה לעשות עליי מניפולציות רגשיות ולסחוף אותי לתוך כל מיני מקומות שאני לא מעוניינת להיות בהם. אני יודעת לעשות הפרדה בריאה ביני לבין האחר ולשמור על הגבולות שלי ושל האחר.
כרמי: "למדתי לזהות את הטיפוסים שמציעים לך את הריגוש, את הזיקוקים, שיש בהם את אפקט המסתורין. גברים כאלה היו מפילים אותי פעם לשברונות לב שהיה לי קשה לצאת מהם"
"זוגיות זה נס. כשדברים צריכים להתחבר, יש מין רצף אירועים שקושרים אותנו ביחד וזה רק הולך ומשתפר ומקבל יותר עומק. עם הזמן יש יותר אהבה ויותר משיכה. לא ידעתי בתור רווקה שככה זה אמור להרגיש. הייתי בטוחה שזוגיות בנויה על שיאים של התאהבות. בזוגיות שלי ושל איתן יש משהו הרבה יותר שקט, רגוע, מערסל וביתי. אני מאחלת את זה לכל אחת".
מה היית אומרת היום לרווקה שהיית?
"הייתי אומרת לה שלא תחפש את המשיכה המינית מיד, כי זה רק יצר. האינסטינקטים שלנו לפעמים יכולים להטעות אותנו, אנחנו נמשכים למי שפותח לנו את הפצעים. לרווקות שבינינו, שמתקשות לייצר זוגיות, אני מציעה לנקוט במשנה זהירות - לתת לשכל לעשות את הבירור עבורנו, להסתכל על הדברים ממקום בוגר. לחפש את המכנה המשותף ולבנות את הבניין יחד. זה מה שהביא לי את הטוב שאני נהנית ממנו היום בזוגיות שלי".
"היה לי נוח ללכת על גברים שלא נראו מהזן המתמסר והיציב"
מירב בלומנפלד (46) פגשה את בן זוגה יאיר כשהייתה בת 40 וגרושה, שכבר הפסיקה לחפש זוגיות. "התחתנתי בגיל 30 והתגרשתי בגיל 30 וחצי", היא משתפת משועשעת. "הגרוש שלי היה שותף לדירה שהפך לבן זוג והיינו חמש שנים ביחד. אחרי החתונה נסענו למרכז אמריקה לירח דבש ושם הוא הכיר מישהי אחרת ועזב אותי. זה עשה לי סוג של פוסט טראומה מזוגיות והייתי קרוב לעשור רווקה תל אביבית קלאסית. כל שנות ה-30 שלי לא היו לי ממש קשרים רציניים. אף קשר לא החזיק יותר משלושה חודשים.
"היה לי נוח יותר ללכת עם גברים שמראש ידעתי שהם לא לעניין ולא נראים מהזן המתמסר והיציב, כי ידעתי שהם לא יפתיעו אותי. היום אני מבינה ששחזרתי את הטראומה. כל פעם כשפגשתי גבר, בלב הייתי מקווה ומתפללת שזה יהיה האחד שיתאהב בי וירצה להתמסד".
איך הרגשת לגבי הרווקות שלך?
"היה לי ברור שאני מתכוונת ליהנות מהחיים שלי ושאם יגיע בן זוג, זה רק בונוס. אני בריאה, אני אוהבת את העבודה שלי ואני בטוב עם עצמי. הייתי מאוד מעורבת בחיי הלילה של תל אביב, הייתי יוצאת להרבה מסיבות ופוגשת חברים, אבל סטטיסטיקת ההיכרויות שלי במועדונים ובמסיבות הייתה מאוד נמוכה כי באתי נטו לרקוד, זאת ממש הייתה המטרה שלי באותו עשור.
"אני רומנטיקנית ומאמינה באהבה, ותמיד שאפתי לאהבה של נצח נצחים, רציתי למצוא מישהו להזדקן איתו, אבל גם הגדרתי לעצמי שזה אומנם החלום, אבל שאני לא תלויה בו. החלטתי לא לחיות בחוסר עד שהחלום הזה יתממש. אימא שלי הייתה אומרת לי, 'יותר מדי טוב לך, את יותר מדי שמחה, איך תכירי מישהו?', והייתי עונה לה – 'בדיוק ככה'".
איזה שינוי עברת כדי להיכנס בסופו של דבר לקשר?
"התחלתי ללכת לטיפול ולהבין מה מניע אותי לבחור בגברים שלא טובים לי. זה לא הלבד שהרג אותי, אלא הגברים הדפוקים שהייתי איתם. הייתי נקשרת מהר, גם אם הייתי עם מישהו שבוע. שבר אותי שלא התאהבו בי וחוויתי כל סיום של קשר כפרידה, גם אם הוא היה קצר מאוד. לכן לפעמים הייתי לוקחת תקופה של הפסקה שבה אני לא מתערבבת עם גברים ומתרכזת רק בחיי הנחמדים והכיפיים.
"לפני שפגשתי את יאיר, קיבלתי החלטה לצאת רק עם מי שאני מזהה שהוא בחור טוב. הייתי מוכנה לפתוח את הלב שלי, כי הבנתי שעדיף לאהוב ולהיפגע מאשר לא לאהוב בכלל. הייתי אומרת לגברים שהכרתי כבר בהתחלה, 'אני רוצה קשר לנצח נצחים. זה לא אומר שזה איתך, אבל זה מה שאני מחפשת'. לא אמרתי את זה בקטע של להבהיל, אבל גם לא הסתרתי שזה מה שחיפשתי, והייתי מבהירה שהבדיקה היא הדדית.
"השינוי העיקרי קרה כשהבנתי שאני רוצה גבר שעושה טוב לעולם. לפני זה חיפשתי רק גברים כריזמטיים ומגניבים. כל גבר שהייתי איתו, גם אם זה היה רומן קצר, לא איחלתי אותו לאף אחת אחרת. שמעתי בנות אחרות מדברות יפה על האקסים שלהן ואני לא יכולתי לאחל לאף אישה אחרת את בני הזוג שבחרתי. הגיע לכל אישה שאני מכירה יותר טוב מהם. יאיר, בן הזוג שלי, הוא אדם כל כך אמפתי. איכפת לו מהאחר, אכפת לו מהעולם, אכפת לו מכל אדם שהוא רואה".
מירב: "האושר שלי לא היה תלוי בזוגיות בשום צורה, לא בזה ולא בכל דבר אחר. הזוגיות שלנו והמשפחה שנוצרה בעקבותיה הם בונוס גדול לחיים המקסימים שכבר היו לי"
מירב ויאיר הכירו ב'בלוק', מועדון שמירב הייתה מבלה בו באופן קבוע. "יאיר הגיע עם חברים לרקוד, אחיינית שלי הייתה בת זוג של חבר טוב שלו. כשהם אמרו לו לבוא לפגוש את דודה של ספיר, הוא דמיין מישהי מבוגרת עם סירים, ואז הוא ראה אותי. רקדנו ביחד כל הערב, אהבתי את זה שהוא רוקד ולא מפריע לי לרקוד. הוא היה בדיוק בסוף של קשר אז תחילת הקשר שלנו לקחה זמן, כמעט חודש רק דיברנו וקצת התנשקנו, זה היה כיף".
היום מירב ויאיר נשואים והורים לתמרה בת השלוש. "במשך שנים חברים היו רואים אותי לבד במסיבות, וכשהתחלתי לבוא עם יאיר, חברה אמרה לי, 'איך את קורנת! איזה כיף שמצאת סוף-סוף זוגיות, רואים שאת מאושרת'. אמרתי לה, 'הייתי מאושרת גם קודם, יקירתי'. האושר שלי לא היה תלוי בזוגיות בשום צורה, לא בזה ולא בכל דבר אחר. הזוגיות שלנו והמשפחה שנוצרה בעקבותיה הם בונוס גדול לחיים המקסימים שכבר היו לי".
