"הבחירות המוניציפליות מאוד חשובות ללהט"ב, כי חשוב שגם השלטון המקומי יגן עלינו", אומרת עורכת הדין מיכל עדן, מי שפרצה את הדרך לבאים ולבאות אחריה, כאשר נבחרה בשנת 1998 למועצת העיר תל אביב-יפו, ובכך הפכה לחברת המועצה הלהט"בית הגאה הראשונה בישראל.
במהלך הכהונה שלה, שנמשכה חמש שנים, עו"ד עדן הנציחה נשים מנהיגות ברחובות העיר, יזמה שריון לנשים בדירקטוריונים של תאגידי העירייה, והצליחה להשוות את הרישום והזכויות של בני זוג מאותו מין ברישום העירוני לאלה של בני זוג הטרוסקסואליים. אבל ההישג הגדול של עו"ד עדן בעירייה היה הקמת "בית דרור", הוסטל לבני נוער להט"ב, שסולקו מביתם עקב נטייתם המינית או השתייכותם המגדרית. מוסד קהילתי חשוב הפועל עד היום.
"להט"ב היא אוכלוסייה שהיא אוסף של קהילות, שחלקן מאוד סובלות מאפליה ומאלימות", אומרת עו"ד עדן. "זאת אוכלוסייה שזקוקה לשירותים ולמענים שונים, ולשמחתי יש היום הרבה יותר מודעות לכך. לרשויות המקומיות בישראל יש המון כוח, למרות שמשרד האוצר מנסה להצר את צעדיהן. כעורכת דין שמתעסקת יום-יום בזכויות של להט"בים, אני יכולה להגיד לך שיש עוד המון עבודה לעשות".
עו"ד עדן: "להט"ב היא אוכלוסייה שהיא אוסף של קהילות, שחלקן מאוד סובלות מאפליה ומאלימות. זאת אוכלוסייה שזקוקה לשירותים ולמענים שונים, ולשמחתי יש היום הרבה יותר מודעות לכך"
בקדנציה היוצאת כיהנו 20 נציגים להט"בים במועצות המקומיות והעירוניות ברחבי הארץ. את מרוצה מהייצוג?
"אני רוצה כמה שיותר. לא 20 אלא 200, כדי שנהיה כוח, כדי שיהיו לנו יותר נציגים בשלטון המקומי, גם להט"בים וגם כאלה שהם תומכי להט"ב. אני חושבת שזה נהדר שיש המון מפלגות בתל אביב שיש להן נציגים להט"בים, זה מעיד על הכוח האלקטורלי שלנו. גם התופעה של מפלגה להט"בית היא נפלאה בעיניי. זה אומר שיש עדיין צרכים אקוטיים שלא טופלו ושטרם הגענו לשוויון".
את חושבת שערים בישראל מוכנות לראש או לראשת עיר גאה?
"בהחלט. היה כבר אחד, איתן גינזבורג, שהחליף באמצע הקדנציה ראש עיר מכהן ברעננה, כשהוא לגמרי מחוץ לארון. רעננה ידעה שראש העיר שלה הומו וזה היה נפלא. אני מזכירה לך שיש ברעננה ציבור דתי גדול. היה גם את ניצן הורוביץ שהתמודד בעבר בתל אביב וזכה לתמיכה רחבה מאוד. אני חושבת שבין חדרה לגדרה, בערים היותר חילוניות, יש לנו סיכוי לראות בעתיד הקרוב ראש או ראשת עיר להט"ב".
"חיפה מוכנה לראש עיר גאה"
"יום הבחירות זה המאני-טיים ואנחנו ערוכים אליו", אומר יוסי שלום (39), חבר מועצת העיר חיפה בעשר השנים האחרונות, מטעם מפלגת יש עתיד וצעירי חיפה, העומד בבחירות האלה בראש הרשימה ואף מתמודד לראשות העיר. "כשנבחרתי לראשונה לפני עשור, הייתי גם חבר המועצה הצעיר ביותר שנבחר אי פעם בעיר, וגם הנציג הגאה הראשון במועצה החיפאית. הייתי שותף לאורך השנים בהקמת 'בית הקהילות' בעיר, השגתי לראשונה תקציבים לקהילה הגאה, פעלתי במסגרת כל אגפי העירייה כדי לקדם מודעות לצרכי הקהילה, ופעלתי להגדיל את מצעד הגאווה המקומי.
"אני חושב שחיפה מוכנה מאי פעם לראש עיר גאה. העיר בעיקר צמאה למנהיגות פרסונלית, עם אינטליגנציה רגשית, מישהו שיודע לשמוע את התושבים ולפתור בעיות, לשתף את הציבור ולדעת שהעירייה אמורה לשרת את התושבים ולא להפך. העיר צמאה למהפכה ולשינוי גדול, ומי שיכול להביא את זה הוא אני".
ברמה הארצית, אתה חושב שהייצוג הלהט"בי יגדל בבחירות האלה?
"אני שמח ומברך על הגידול בבחירות האלה במספר המועמדים הגאים. זה קורה בהלימה עם מה שקורה בערים כאשר מספר מצעדי הגאווה הלך וגדל. היום כל ראש עיר מתייחס לנושא, נותן במה לקהילה, מה שלא היה לפני עשר שנים".
"לפני חמש שנים, אף רשימה לא רצתה לחתום על מצע גאה בפתח תקווה"
להבדיל מהרוב המוחלט של ערי המרכז, בהן כבר מכהנים במועצות נציגים גאים, בעיר פתח תקווה זה עדיין לא קרה. מי שמבקשת לשנות את המציאות הנוכחית היא האקטיביסטית דפנה שחר (41), מקימת התא הגאה באוניברסיטת בר-אילן ופעילה מוכרת בארגונים הגאים. דפנה ממוקמת חמישית ברשימת אמת-המחנה הדמוקרטי. "שתי הראשונות ברשימה שלנו הן סגניות ראש העיר בהווה והשלישית ברשימה הייתה סגנית בעבר. כולן דמויות מוכרות בעיר, כך שיש לנו סיכוי גדול להצליח", היא מבהירה.
למה בפתח תקווה לא נבחר עדיין נציג מהקהילה הגאה?
"פתח תקווה היא עיר מאוד מורכבת. אנחנו בעצם מיקרוקוסמוס של החברה בישראל וכך גם נראה הרכב המועצה. יש לנו שכונות של חילונים, שכונות מסורתיות, דתיים-לאומיים, וגם שכונות חרדיות ממש. יש כאן שכונות מאוד שונות באופיין. פחות רואים כאן להט"בים מחוץ לארון ופחות רואים כאן את ההתמודדות הזאת.
"לפני חמש שנים, בבחירות האחרונות, כשלא הייתי מועמדת אבל כן כבר מעורבת בפוליטיקה העירונית, ניסיתי להחתים את כל הרשימות על מצע הגאווה. פניתי לכל הרשימות ואף אחד לא הסכים לחתום. הייתי מאוד מתוסכלת, אז התקשרתי לידיד שלי, שהוא פעיל ותיק בקהילה, והוא אמר לי, 'אם לא רואים אתכם, אז למה שמישהו יחתום?'. אמרתי לו שהוא צודק ומיד פתחתי דף פייסבוק ללהט"ב בפתח תקווה. קראתי לו, "גאווה במושבה", והתחלתי לאסוף אנשים כדי להראות שאנחנו פה. הייתה היענות נפלאה. אחר כך קיימנו אירוע פתיחה לקהילה המקומית והתברר שיש צורך, שיש קהילה, ומשם זה גם המשיך. ברגע שבעירייה ראו את זה, אז היחס התחיל להשתנות. תמיד כשאומרים לי שאין דבר כזה, אני מיד חייבת להראות שיש דבר כזה".
דפנה שחר: "לפני חמש שנים ניסיתי להחתים את כל הרשימות בפתח-תקווה על מצע הגאווה. פניתי לכל הרשימות ואף אחד לא הסכים לחתום"
את ילידת העיר?
"לא, עברתי לפתח תקווה לפני עשר שנים עם אשתי. בהמשך נולדה הבת שלנו, כיום בת חמש, וגם שלושה חתולים. הגענו בגלל יוקר המחיה וגילינו אחלה עיר, באמת".
אם תיבחרי, במה את תרצי לעסוק?
"אני אתמקד בשלושה נושאים: קודם כל בקהילה הגאה, כי אין עוד מישהו שמתעסק בזה כאן, שמבין אותה וחי אותה. מעבר לזה נושא התחבורה הציבורית משמעותי לי וחשוב לי. הוא מכיל בתוכו לדעתי צדק חברתי וסביבתי, עם פן מגדרי חזק. הנושא השלישי מתחבר לדעתי לשני האחרים והוא נושא המגדר - ביטחון אישי לנשים ולנערות במרחב הציבורי וגם בפרטי, עד כמה שאפשר".
"יהיה נחמד להיבחר, אבל אותי יותר מעניין לגרום לאנשים לצאת להצביע, לייצר טרנד של מעורבות פוליטית", אומרת רעות נגר (40), אקטיביסטית להט"בית, פמיניסטית, מזרחית, ומספר חמש ברשימת מרצ-חוזה חדש למועצת העיר תל אביב-יפו.
מה הסיכוי שלך להיבחר?
"בסקר האחרון עלינו לחמישה מנדטים, אז בוא נראה. אני יודעת שאני אפעל גם מבחוץ וגם מבפנים. ייצוג הלהט"בים במועצות חשוב כי הם הביאו הישגים מדהימים, משמעותיים, מתוך המועצה. אם זו מיכל עדן שהקימה את בית דרור או איתי פנקס שהקים את המרכז הגאה, שהפך כיום לגאוות הקהילה הגאה, הכול בזכות הפוליטיקה המקומית".
