"'ווגינג' אצלי זה הרבה מעבר לתחביב. זה המקצוע שלי. אני פרפורמר, אני מלמד 'ווג', אני מפיק אירועים ומנחה אותם, ואני גם מייצר תוכן בסגנון הזה לרשת", אומר מאור מאיה (27) מתל אביב, העומד בראש "ווג נייט TLV" ומפיק אירועי "בולרום" ברחבי הארץ.
מה זה "בולרום"?
"'בולרום' היא תת-תרבות קווירית. זהו מקום דמוי נשף שמתחרים בו בקטגוריות שונות כמו: אופנה, הליכה על מסלול, קטגוריות הקשורות ביופי כמו פייס ובאדי, או בקטגוריה של פרפורמנס שנקראית 'ווג'. לריקוד ה'ווג' יש שלושה סגנונות שונים: 'אולד וויי' שזה הסגנון הראשון, קוראים לו לפעמים גם 'פופ-דיפ–אנד-ספין', והדגש בו הוא על יכולות אקרובטיות ופוזות מורכבות.
"'אולד וויי' דומה לברייקדאנס, וכולל תנועות בהשראת אמנויות לחימה, עם פוזות בהשראת מגזין האופנה 'ווג' ומסגנון הריקוד 'פופינג'. הסגנון השני זה ה'ניו-וויי', שזה הסגנון החדש שמתמקד בגמישות ובלהטוטנות. הסגנון השלישי הוא ה'ווג-פם' שזה הסגנון היותר נשי בריקוד. זה גם הסגנון שאני מלמד, עם תנועות דרמטיות ונשיות מוקצנת. יש בו, בין היתר, גם 'קאט-ווק' וריקודי רצפה".
"החלטנו לצלם סרטון שבו אנחנו עושים 'ווג' בתחנת דלק בפלורנטין, ולמרבה האירוניה, אחרי שסיימנו לצלם וישבנו יחד לאכול פיצה, מישהו זרק עלינו אבנים. ההומופוביה עדיין קיימת והיא עדיין פה"
מתי ואיפה התפתחה תת התרבות הזו?
"זאת תרבות שהתחילה מנשים טרנסיות שחורות ולטיניות בניו יורק. הן פיתחו אותה בגלל שברוב המרחבים הקווירים האחרים שהיו אז הן לא התקבלו כשוות. בתחרויות הדראג, שנקראו 'דראג בול', הן התקשו להצליח, כי בהרבה מקרים התחרויות היו מאוד מפלות כלפי מי שאינה לבנה, והיו מקרים שהן היו צריכות להבהיר את העור שלהן כדי להשתתף. באיזשהו שלב, בגלל האפליה, הן החליטו ליצור ספייס משל עצמן".
"תחרויות 'בולרום' התחילו בשנות השישים, וה'ווג' התחיל בשנות השמונים. יש את הסרט 'פריז בוערת', שיצא בתחילת שנות התשעים, ונותן הצצה לעולם הזה בניו יורק של שנות השמונים. זה סרט מאוד חשוב, סוג של קפסולת זמן. קריסטל לה-בייג'ה וחברה שלה לוטי היו הראשונות שיצרו מרחב קווירי שחור, והן נחשבות לחלק מקבוצת המייסדות של הז'אנר. פריז דופרי היא זאת שהתחילה את ה'ווג'. מניו יורק התופעה התפשטה לערים אחרות ברחבי ארצות הברית, ומשם כבר לכל העולם. יש היום סצנת 'בולרום' במדינות שונות באירופה, בקוריאה, בסין וביפן, יש 'בולרום' אפילו בגאנה שבאפריקה, בתוניס, בביירות שבלבנון, וגם בארץ".
"אבל לא הכול זוהר", מבהיר מאיה. "שנה שעברה היה מקרה בארצות הברית כשרקדן בשם אושיי סיבלי נדקר למוות בתחנת דלק בניו יורק, רק כי הוא עשה שם 'ווג' לשיר של ביונסה. בתגובה, החלטנו פה בארץ לצלם ולהעלות סרטון שבו אנחנו עושים 'ווג' בתחנת דלק בפלורנטין, ולמרבה האירוניה, אחרי שסיימנו לצלם וישבנו יחד לאכול פיצה, מישהו זרק עלינו אבנים. ההומופוביה עדיין קיימת והיא עדיין פה".
(הסרטון הוויראלי של מאור שמתחיל בהיותו בחור דתי וממשיך עם 'ווג')
נורא. מתי התחילו להתקיים ערבי 'בולרום' גם בישראל?
"בשנת 2019 כמה אנשים שלמדו 'ווגינג' בחו"ל הרימו את ה'בולרום' הראשון בארץ, שהתקיים במועדון אלפא בתל אביב, והייתי חלק ממנו. קצת אחרי האירוע הראשון עברתי לגור בברלין למשך שנה, ושם ממש למדתי על התרבות הזאת והתחלתי להתחרות. כשחזרתי לארץ החלטתי שאני רוצה לפתח כאן את העולם הזה, לעשות פה אירועים ולבנות קהילה, אז הקמתי את 'ווג נייט TLV'. מאז עשיתי עשרות אירועים, בתל אביב ובירושלים".
מה מושך אותך לקידום התרבות הזו בארץ?
"אין מספיק ייצוג קווירי טוב בארץ, ואני רוצה להראות שיש מקום להיות בו קוויר, להיות מי שאתה. הספייס הזה הוא בסופו של דבר מקום מרפא, שנותן למשתתפים אפשרות להיות במרחב מעצים, אחרי שבמשך שנים הם היו מוקצים. כשיש 'בול' יש ממש תחושה של קסם באוויר, צריך להיות שם כדי להבין את זה".
מי קהל היעד באירועים שלך?
"רוב הקהל שמגיע אלינו הוא גייז, קווירים ונשים מהקשת הטרנסית, כלומר להט"בים, אבל לא רק, כי יש גם סטרייטים. יש המון נשים סטרייטיות שמשתלבות בתרבות הזאת, ויש גם גברים סטרייטים שאוהבים לבוא לאירועים. הם באים ממקום מאוד מכבד ואוהב, לא מתוך מקום מציצני, אבל הם בהחלט לא הרוב".
"אמא שלי חשבה שהנטייה המינית שלי תעבור"
"גדלתי בבית חם ואוהב", אומר מאיה, המתגורר בעשור האחרון בתל אביב. הוא נולד וגדל בבת ים, בבית מסורתי, עם חמישה אחים ואחיות. לצד עיסוקו כפרפורמר, מורה לריקוד ומפיק אירועים, הוא גם מקפיד לייצר תוכן על 'ווג' לרשתות החברתיות. ביום רביעי הקרוב (30.10) הוא יקיים בבית המכולות בנמל יפו 'בולרום' בסימן האלווין.
"אין מספיק ייצוג קווירי טוב בארץ, ואני רוצה להראות שיש מקום להיות בו קוויר, להיות מי שאתה. הספייס הזה הוא בסופו של דבר מקום מרפא, שנותן למשתתפים אפשרות להיות במרחב מעצים, אחרי שבמשך שנים הם היו מוקצים"
איך קיבלה המשפחה שלך את העיסוק שלך ב'ווגינג' בפרט, ואת הזהות המינית שלך בכלל?
"בהתחלה היו שאלות כמו למה אתה הולך עם חולצות בטן או למה אתה עושה כך וכך, לא הבינו אותי בהתחלה. בגיל 14 סיפרתי לאמא שלי על הנטייה המינית שלי ובהתחלה היא די חשבה שזה יעבור, היא לא חשבה שבגיל הזה אתה יכול לדעת מה אתה. חיכיתי עם לספר לאבא שלי עד גיל 18, והאמת היא שהוא הפתיע אותי עם התגובה שלו. אבא שם את הנטייה שלי בצד, ושם את האהבה שלו אליי בעדיפות ראשונה, ואני מאוד מעריך את זה. בסופו של דבר, המשפחה לגמרי הבינה וקיבלה אותי. שנה שעברה הוזמנתי לעשות נאמבר של 'ווג' במופע של נועה קירל בפארק הירקון, והם היו מאוד גאים בי".
סרטונים שלך עושה ווגינג זכו למאות אלפי צפיות. מה לדעתך הופך אותם לכל כך ויראליים?
"אחד הסרטונים שהעליתי זכה ליותר ממיליון צפיות. התחלתי את הסרטון בתור בחור עם כיפה שעובר כסטרייט. ככה אני נראה בחגים. אחרי שאני צועד בסרטון כסטרייט דתי, אני פתאום מתחיל לעשות 'פם-ווג', וזה ממש הפתיע את הצופים. היו אפילו אנשים דתיים ששלחו לי הודעות על הסרטון. נערים דתיים פנו אליי וסיפרו לי שהם בארון ולא יודעים מה לעשות.
"הסרטון הזה נקרא 'רילנס וויז אה טוויסט' - והכוונה היא ליכולת לעבור כסיסג'נדר וכסטרייט בחברה, בזמן שהטוויסט הוא שאחרי ששכנעת את האנשים שאתה סטרייט, אתה פתאום עושה שיפט, מתחבר לצד הקווירי שלך ומתחיל לרקוד 'ווג-פם. בתור מישהו שהיה צריך ללמוד מגיל קטן איך לעבור מתחת לראדר ולהסתיר את הקוויריות שלו במשך שנים, הקטגוריה הזאת היא עולם מבחינתי וזה מרפא ברמות".
אתה בזוגיות?
"הייתה לי זוגיות במשך שלוש שנים והיו עוד מערכות יחסים בחיי, אבל בארבע השנים האחרונות אני רווק ופנוי ופתוח להצעות".
