"עד שהתחילה המלחמה, הסרטונים שלנו הגיעו לתפוצה של עשרות מיליוני צפיות. הצטברו אצלנו קרוב למיליון עוקבים. ואז פנו אלינו ממשרד החוץ והתחלנו להתנדב בהסברה. העלינו סרטונים על ישראל, ומהר מאוד עוד ועוד עוקבים עזבו אותנו. איבדנו קרוב ל-100 אלף עוקבים! אחר כך גם נחסמנו בטיקטוק ובאינסטגרם.
"לפני זה ישראל ובעיקר תל אביב היו שם דבר בקרב להט"ב בעולם, אהבו אותנו. היינו מקבלים המון הודעות תמיכה ואהבה, ופתאום, אחרי מה שקרה באוקטובר, האסון הענקי הזה, התחלנו לקבל הודעות נאצה ואיחולים מזעזעים. אני מודה שזה תפס אותי לא מוכן", מספר דוד ברקן, הייטקיסט שהפך לכוכב רשת, אחרי שהחל לתעד עם בן זוגו את הליך הפונדקאות שעברו בקולומביה.
"דמיינתי ואולי קיוויתי שכל קהילות הלהט"ב בעולם יתגייסו לטובת ישראל, וטעיתי. אני מודה שהתאכזבתי מאוד. בקונפליקט הזה חשבתי שצריך לעמוד לצד ישראל באופן אוטומטי. גם כי אנחנו צודקים, וגם כי בתל אביב לא זורקים להט"ב מהגגות. בתחילת הדרך העולם כן היה איתנו, אבל משהו בהסברה לא עבד טוב".
4 צפייה בגלריה
דוד (מימין) ושחר (משמאל) ברקן. הרצון במשפחה היה קיים שם כבר על תחילת ההיכרות
(צילום: אלבום פרטי)
מה לא עבד?
"אני חושב שבשביל לשנות דעת קהל, אתה לא צריך לשכנע אנשים שהאמת איתך. אתה צריך לגרום להם להזדהות איתך, לעורר אמפתיה, לשכנע אותם שאתה והם באותה קבוצה. אנשים בוחרים את הדעה הפוליטית שלהם לפי קבוצת השייכות שלהם. בזה לא הצלחנו. אנשים בעולם מרגישים הזדהות עם עזה ולא איתנו".
דוד: "להט"בים מכל העולם אהבו אותנו. היינו מקבלים המון הודעות תמיכה ואהבה, ופתאום, אחרי מה שקרה באוקטובר, התחלנו לקבל הודעות נאצה ואיחולים מזעזעים. אני מודה שזה תפס אותי לא מוכן"
למה טיקטוק ואינסטגרם חסמו אתכם?
"עד היום אני לא יודע, אין לי מושג. זו כנראה יד מכוונת מלמעלה. הפתרון לזה הוא לבוא מהצד. זה מה שאנחנו מנסים לעשות כיום - אנחנו מעלים סרטונים בלי הטפה. אנחנו מראים משפחה עם אהבה, משפחה שכל אחד יכול להתחבר אליה". "תיעדנו למשל איך אנחנו רצים למרחבים מוגנים", מוסיף בן הזוג, שחר. "ניסינו להעביר את מה שקורה מנקודת המבט של זוג ישראלי".
"יש עכשיו פרץ ילודה בקהילה הגאה"
דוד (37) ושחר (43) ברקן הכירו לפני 11 שנים באתר היכרויות. הם מתגוררים במרכז תל אביב ועובדים שניהם בחברות טק. שחר הוא מעצב בבינה מלאכותית, ודוד מפתח תוכנות. דוד מספר שכבר על תחילת ההיכרות, הם החלו לשוחח על הרצון ההדדי שלהם להפוך לאבות, חלום שהם הגשימו ובגדול, כי כיום הם הורים לדר ולדיון בני השנתיים, שנולדו בעזרת אימהות פונדקאיות מקולומביה, ובסיוע חברת 'תמוז', המלווה זוגות ויחידים בתהליך אלטרנטיבי של הבאת ילדים לעולם.
"זה היה תהליך ארוך ומורכב", מבהיר שחר. "יש בין הילדים הפרש של חודש ויומיים. דיון, הקטן שלנו, נולד בשבוע 34. הוא נולד פג והיה במשך שבועיים בטיפול נמרץ". "להביא שני ילדים יחד, באותו זמן, זה משהו שאני לא ממליץ לאף אחד", אומר דוד. "זה ממש לא פשוט. כשהחלטנו ללכת על זה, לא הבנו עד הסוף את המשמעות של זה".
זה אומר שעברתם במקביל תהליך עם שתי פונדקאיות שונות?
שחר: "נכון. עברנו במקביל תהליך כפול עם שתי פונדקאיות, אבל מאותה תורמת ביצית, כך שיש קשר גנטי בין שני הילדים".
מבחינה ביולוגית, אני מניח שאחד הילדים שלך והשני שלו.
שניהם: "נכון".
כשעברתם את התהליך עוד לא היה אפשרי לקיים אותו כאן בישראל, והיום כן.
שחר: "זה מדהים. אני ממש שמח על זה כי אני יודע כמה זה מלחיץ ומפחיד ללכת לעשות את זה בארץ שאתה לא מכיר ובשפה שאתה לא מבין. להיות בלי המשפחה ומנותק מהכול לתקופה ארוכה, וברגע הכי מאושר בחיים שלך".
דוד: "אני רואה שיש עכשיו פרץ של תהליכי הורות שקורים בקרב גייז, וזה מרגיש לי יותר מאשר בשנים הקודמות. זה מרגש, זה מדהים, יש לזה אימפקט מטורף. אגב, זה קורה בהמון צורות. יש שעושים את זה באופן יחידני, יש כאלה בהורות משותפת, ויש בפונדקאות כמו אצלנו".
4 צפייה בגלריה
דוד, שחר, דר ודיון ברקן. "יש עכשיו פרץ של תהליכי הורות שקורים בקרב גייז"
(צילום: אלבום פרטי)
שחר: "העובדה שזה קורה עכשיו בארץ מראה את הפתיחות הגדולה שיש כאן, להבדיל ממה שקורה בפוליטיקה. החשיבות של הורות ומשפחה זה משהו מושרש בתרבות הישראלית".
דוד: "אני רואה שיש עכשיו פרץ של תהליכי הורות שקורים בקרב גייז, וזה מרגיש לי יותר מאשר בשנים הקודמות. זה מרגש, זה מדהים, יש לזה אימפקט מטורף. תל אביב היא כנראה אחת הערים עם הכי הרבה זוגות להט"בים ביחס לכל העולם. אתה מסתובב בתל אביב ופשוט רואה המון משפחות להט"ב"
אתם נשואים?
דוד: "שחר הציע לי נישואים כשהיינו בחופשה בפיליפינים, אבל מבחינתי אנחנו נעשה חתונה רק כשזה יהיה חוקי בארץ. זה אולי נשמע תמים, אבל אני באמת מתכוון לזה. אני לא רוצה להתחתן במקום אחר, זאת המדינה שלי. אז לא, אנחנו עדיין לא נשואים".
יש לכם קשר עם משפחות גאות אחרות?
דוד: "פונים אלינו כמובן דרך הרשתות החברתיות, גם ישראלים וגם מהעולם. אני בקשר עם חלק, ובזכות זה שאנחנו גרים בתל אביב יש מסביבנו לא מעט משפחות גאות. זה כיף לי שהילדים שלי יכולים להיפגש עם ילדים אחרים ולראות את המודל של אבא ואבא גם במקומות אחרים".
אתם ודאי מודעים לכך שכנראה שהרבה יותר קל להיות משפחה גאה בתל אביב מאשר בשאר הארץ. גם העובדה שתהליך פונדקאות הוא דבר יקר, היא פריבילגיה שנגישה יותר לזוג של הייטקיסטים.
שחר: "ברור, אבל יש הרבה דרכים להביא ילדים, אפשר גם בהורות משותפת, שזה יותר פשוט מבחינה כלכלית".
דוד: "תל אביב היא כנראה אחת הערים עם הכי הרבה זוגות להט"בים ביחס לכל העולם. אתה מסתובב בתל אביב ופשוט רואה המון משפחות להט"ב".
שחר: "יש סיבה לכך שבחרנו לגור כאן ולא במקום אחר, במקום שיש בו מודלים כאלה".
יש מחיר שמשלמים על החשיפה הגדולה ברשתות החברתיות?
שחר: "זה לא בא אצלנו על חשבון שום דבר, אנחנו לא נותנים לזה לנהל אותנו. יש הרבה משפחות שפעילות ברשתות החברתיות, אצלנו זה פשוט צבר תאוצה. גם כשיש תגובות קשות על זה שאנחנו ישראלים או על זה שאנחנו גייז, זה לא משהו שאני לוקח איתי. יש המון תגובות שאנחנו מקבלים על זה שאנחנו מעוררי השראה ועל כך אנחנו שמחים".
דוד: "כן, אנחנו מקבלים גם הודעות מזוויעות, גם כישראלים וגם כגייז. קראו לי טרוריסט, איחלו לי ולילדים שלי דברים מזעזעים, אבל זה עובר לידי".
שחר: "זה כן נוגע בי כשהתגובות הן בעברית, אפילו פוגע. אני פחות אדיש כשמדובר בעם שלי. אני לא מצליח להבין איך אחרי מה שקרה באוקטובר, ישראלים שיודעים מה זה ואיך זה מרגיש כששונאים אותך רק בגלל מי שאתה, עושים את אותו הדבר לקבוצה אחרת".
שחר: "אני לא מצליח להבין איך אחרי מה שקרה באוקטובר, ישראלים שיודעים איך זה מרגיש כששונאים אותך רק בגלל מי שאתה, עושים את אותו הדבר לקבוצה אחרת"
דוד: "התנ"ך מלא בסיפורים על עם שלא מסתדר האחד עם השני ובגלל זה הוא נחרב. כל ההיסטוריה היהודית היא כזו של שנאת חינם שמובילה לחורבן. אם לא נלמד מההיסטוריה, אם לא נשנה כיוון, אם לא תקום ביום שאחרי המלחמה הנהגה שתדע לדבר לכל חלקי העם ולאחד אותו, זה יקרה שוב. אחרי שיגמר כל הבלגן הזה שאנחנו נמצאים בו, אני חושב שאנחנו נצטרך, כל חלקי העם, ליצור עתיד טוב יותר לכולנו".
"השבוע שמעתי על רב שיצא מהארון. זה מרגש אותי"
דוד ושחר נולדו וגדלו בצפון הארץ, אבל הם מגיעים מרקע משפחתי וחברתי שונה. דוד גדל במשפחה דתית ציונית, כיפה סרוגה. "למדתי שמונה שנים בישיבה ואחרי זה הייתי קצין לוחם בצנחנים. בתקופת הישיבה למדתי הלכה וגמרא בצורה מאוד מעמיקה, הייתי מאוד דוס. אני בכלל לא מצטער על התקופה הזאת, כי היא נתנה לי הבנה מעמיקה ומורכבת של היהדות ושל העם שאני חלק ממנו.
"יש לי כיום יכולת להסתכל על הדת לא בצורה שמשווקים אותה, שהיא צורה שמצערת אותי. אני חושב שיש ציבורים שלמים שהדירו מהם את היהדות והלוואי שזה ישתנה. חשוב לי שאנשים יבינו שבניגוד למה שהרבה אנשים חושבים ובניגוד לאיך שהרבה אנשים מציירים את זה, ההלכה והיהדות, החוקים הדתיים, הם מאוד דינמיים. אם יש רצון אמיתי של ההנהגה הדתית, של מפרשי ההלכה, ניתן לעשות גם פניות של 180 מעלות.
"כשאתה לומד גמרא אתה ממש רואה את זה - איך בכל סוגיה וסוגיה, בעזרת התפלפלויות, אתה יכול לקחת כל משפט מהתורה, ואני מתכוון לכל ציטוט, לאיזה מקום שתרצה. אתה גם רואה את זה בעולם, המון אנשים מאמינים בתורה וכל אחד לוקח את זה למקום אחר.
"כשאני רואה כיום דתיים מקהילת הלהט"ב, זה ממש מרגש אותי. אני חושב שהם יכולים להביא בעתיד בשורה ענקית. השבוע שמעתי על רב אורתודוכסי שיצא מהארון וזה מדהים. ברור לי שיש עוד מלא רבנים שהם בארון, והלוואי, גם אם זה נשמע כרגע כמו מדע בדיוני, שהם יצאו מהארון ושזה ייצור אפקט דומינו. כמו שקרה בציבור הישראלי עם יציאת ידוענים מהארון בתחילת שנות האלפיים. אני חושב שלהומואים ולקהילת הלהט"ב בכלל, יש פוטנציאל מטורף, אדיר, לתרום ליהדות ולהלכה. הלוואי שהומואים ולסביות יעשו את ההלכה של המחר".
איך זה היה להתבגר כהומו בחברה דתית?
"בילדות ובגיל ההתבגרות כמעט ולא עסקתי בנושא המשיכה והמיניות. גם לא הבנתי עד הסוף למי אני נמשך ומה אני, חשבתי שככה כולם. גיליתי את המיניות שלי בגיל מאוד מאוחר".
אפשר לומר שהדחקת?
"יכול להיות, אבל אני לא חושב שזו הדחקה, פשוט חוסר הבנה, מין תמימות כזאת".
4 צפייה בגלריה
דוד, שחר, דר ודיון ברקן. ברגע שהגיעו ילדים, המשפחות כבר קיבלו אותם ללא תנאי
(צילום: אלבום פרטי)
בזמן ששאר בני גילך התחילו לדבר על בנות, אולי להיפגש או לצאת איתן, לקחת בזה חלק? היו לך בנות זוג?
"כן, אבל גם כשאתה נפגש עם בחורות או כשיש לך חברה, אתה עדיין מחויב לשמירת נגיעה, כך שאתה לא מגיע למיניות. אז הייתה לי חברה, היינו מדברים על הכול, אבל לא נגענו אחד בשני כי זה מה שהיה מקובל. רק כשהגעתי לצבא, התחלתי לגלות את העולם. אחרי שהשתחררתי, התחלתי לחקור, ושחר הוא בין הבחורים הראשונים שפגשתי. בין ההתנסויות הראשונות שלי והזוגיות הראשונה".
איך המשפחה שלך קיבלה את זה?
"היום יש אהבה ענקית, אמיתית. ילדים פורצים חומות שבחלומות שלי לא חשבתי שיפרצו. באמת, זה קסם. בדקה אחת הכול השתנה. אנחנו משפחה מאוד קרובה ותומכת. יש לנו במשפחה דתיים וחילונים, הומואים וסטרייטים, ימין ושמאל, שמרנים וליברלים, וזה אפשרי, כולנו משפחה אחת. אני מקווה שגם בעם שלנו נדע למצוא את המקום של האחדות למרות כל השוני".
דוד: "ש לנו במשפחה דתיים וחילונים, הומואים וסטרייטים, ימין ושמאל, שמרנים וליברלים, וזה אפשרי, כולנו משפחה אחת. אני מקווה שגם בעם שלנו נדע למצוא את המקום של האחדות למרות כל השוני"
זה תמיד היה כך עם המשפחה?
"לא, היו תקופות קשות, תקופות של חוסר קבלה. כמו שאני עברתי תהליך, גם הם עברו תהליך, מותר להם. הרבה פעמים אני שומע מאנשים שיוצאים מהארון כעס על זה שהמשפחה לא מקבלת. אבל גם לכם לקח כך וכך שנים עד שקיבלתם את עצמכם. הגיוני שגם למשפחה שלכם יקח זמן להבין את הסיטואציה. סיפרתי שהייתי במקום מאוד תמים של חוסר היכרות עם הנושא, וככה גם המשפחה שלי. כשדיברתי בפעם הראשונה עם אמא שלי על הדברים האלה, וגם עם שאר בני המשפחה, הם לא כל כך הבינו על מה אני מדבר איתם, כי הם לא הכירו ולא ידעו מה זה אומר".
אתה עדיין מגדיר את עצמך כאיש דתי או כאדם מאמין?
"אני לא מאמין ברבנים, אני מאמין באלוהים, זה הבדל מאוד גדול. יצאתי מהדת כי הרגשתי שכפי שהיא כיום, אין לי מקום בה. יש לדעתי מקום לשינוי בהלכה, והלוואי שהמשפחה שלנו תוכל למצוא את המקום שלה ביהדות. היהדות היא שלי ושלך כמו שהיא של אחרים, אבל הדירו אותנו ממנה. אני חושב שיש ליהדות המון מה לתת, יש דברים שגם כיום, בחינוך שלי עם הילדים, אני לוקח מהעולם הדתי שגדלתי בו".
שחר: "אני גדלתי במשפחה מרוקאית והיציאה מהארון לא הייתה פשוטה. עדיין הרגשתי מאוד אהוב, אמרו לי את זה, אבל היו שנים שלא הכול הלך חלק. אבל כמו שדוד אמר, ברגע שהגיעו הילדים, הגיעה גם קבלה מוחלטת ושלמה. באמת ילדים פורצים גבולות"
אתם חושבים על הרחבת המשפחה?
שחר: "כל הזמן, ואני מאוד מקווה שזה יקרה. אנחנו רוצים עוד ילד אחד".
איך אתם מציינים את חודש הגאווה?
דוד: "מן הסתם, לא כמו בכל שנה. אני חושב שעשו בצדק כשביטלו את המצעד בתל אביב, אני גאה בקהילה שלנו על זה. אבל אנחנו מציינים את הגאווה ברשתות החברתיות, העלנו על זה סרטון, אנחנו גם מדברים על זה עם הילדים".
