שלום מתן לרנפלד, רכז נפגעים עבור משפחות חללים, נרצחים.ות ופצועים.ות מהקהילה הגאה, מטעם האגודה למען הלהט"ב. זה תפקיד חדש?
"כן. לפני שבועיים הבינו באגודה את הצורך ויזמו את התפקיד. אני מאתר ומתקשר עם נפגעים מהמלחמה, יוצר קשר עם המעגל המשפחתי הראשון או השני, ועם המעגל החברתי. אנחנו מעניקים ליווי שכולל סיוע רגשי, משפטי, סוציאלי ומיצוי זכויות ייעודי לקהילה, גם במקרים של להט"ב שנפגעו וגם במקרים של להט"ב שהיקירים שלהם נרצחו או נפלו".
מה מייחד את הטיפול בנפגעים להט"בים?
"יש בתחום השכול הישראלי ובטיפול בנפגעי פעולות האיבה ואקום מאוד גדול לגבי להט"בים. אין מספיק הכרה ואין מספיק רגישות לקהילה, וצריך כאן הרבה רגישות. יש למשל מקרים שבהם הנפטר הוא להט"ב, אבל המשפחה לא יודעת על הזהות הזאת שלו, ואז יש פער בינם לבין חברים קרובים או אפילו בין בני או בנות זוג שקיימים אבל אין להם בכלל מקום להיות חלק מתהליך האבל. אנחנו מבצעים תחקיר מאוד מקיף לגבי כל מקרה, מבררים בין היתר מה הסטטוס של הזהות הלהט"בית והקשר עם המשפחה. ישנם מקרים שבהם אנחנו מתייחסים ומטפלים במשפחה נבחרת, לא ביולוגית, של קבוצת חברים משמעותית, כי הקשר עם המשפחה אבד".
בכמה מקרים אתה מטפל?
"אני עוסק כרגע בעשרה תיקים, כולם מהמערכה הנוכחית. מתוכם שבעה חללים, שרק ארבעה מהם היו מחוץ לארון. במקרה של שלושת האחרים אנחנו מכבדים את פרטיותם לבקשת המשפחה. אני מטפל גם בעוד שלושה מקרים של להט"בים שהקרובים להם, מדרגה ראשונה, הם או נעדרים או חטופים או נרצחו. מעבר לעבודה שלי, קו הקשב של האגודה מוצף בפניות בעקבות המלחמה והמצב".
"יש בתחום השכול הישראלי ובטיפול בנפגעי פעולות האיבה ואקום מאוד גדול לגבי להט"בים. אין מספיק הכרה ואין מספיק רגישות לקהילה, וצריך כאן הרבה רגישות. יש למשל מקרים שבהם הנפטר הוא להט"ב, אבל המשפחה לא יודעת על הזהות הזאת שלו, ואז יש פער בינם לבין החברים"
האגודה למען הלהט"ב פרסמה עד כה הודעת השתתפות בצער על מותם של ארבעה נרצחים מקרב הקהילה הגאה: דניאל כהן ז"ל, בת 23 במותה, בוגרת בית דרור, מדריכה בהוסטל נאות אביב ושחקנית קבוצת הכדורגל 'שיספורט' תל אביב, שנרצחה במסיבת נובה ברעים. עדיאל טוויטו ז"ל, בת 32 במותה, הייתה שפית ופיינליסטית בתוכנית 'המטבח המנצח', וגם היא נרצחה במסיבת נובה ברעים. אלון טולדנו ז"ל, פעיל ומתנדב בארגון 'חברותא' ללהט"ב דתיים וחרדים, נרצח בעיר שדרות כשהיה בדרכו לבית הכנסת. סרן במילואים שגיא גולן ז"ל, בן 30 במותו, קצין ביחידה ללוחמה בטרור שהגיע להילחם עוד בטרם נקרא, נפל בקרב בקיבוץ בארי, שבוע לפני מועד החתונה שתוכננה עם בן זוגו עומר אוחנה.
"המוות של שגיא גולן והכתבות בתקשורת שהתפרסמו בעקבותיו, הציבו לקהילה הגאה מראה ותזכורת שגם היום המדינה לא מכירה בזכויות של זוגות ומשפחות להט"ביות", אומר לרנפלד, שהוא עובד סוציאלי במקצועו. "עומר, שהיה בן הזוג של שגיא ז"ל, תיאר בכתבות חוויה מאוד קשה מול גורמים בצה"ל, באשר למעמד שלו וליכולת ההשפעה שלו על הלוויה והשבעה. מעבר להתמודדות עם שבר ואובדן, הוא נאלץ להוכיח ולהיאבק על מעמדו כבן זוג. במקרה של שגיא ועומר יש משפחה עוטפת, חמה וקרובה, אבל לצערי זה לא המצב ברוב המשפחות. יש לפעמים חיכוכים ומתח בין המשפחה לבין בן או בת הזוג, ובכלל. נכון שיש לנו זכויות בהקשר הזה, שהושגו בזכות תקדימים משפטיים, אבל הן עדיין לא מייצרות שוויון מלא".
אתה מאמין שעומר אוחנה יוכר כאלמן צה"ל?
"אני מקווה. אני לא משפטן, אבל למיטב הבנתי, מבחינה משפטית קיימים כל הטיעונים שתומכים בקבלה ובהכרה של ידועים בציבור, והם אמורים להיות תקפים מול הצבא ומול משרד הביטחון, וכך גם המעמד של נפגע פעולות איבה מול ביטוח לאומי. האגודה משקיעה המון משאבים, לצד ארגונים אחרים, כולל מבחינה משפטית, כדי לתת מענה לוואקום הקיים, וגם כדי לצמוח מהמשבר, ולייצר מציאות טובה יותר לעתיד. המלחמה הזאת באיזשהו שלב תיגמר, ואז יתחיל המאבק האמיתי".
"אחרי המלחמה ישראל רק תלך אחורה מבחינת זכויות להט"ב. לא בטוח שיישאר לנו מקום"
אדיר שטיינר נחשב להומו הראשון שצה"ל הכיר בו כאלמן, בתום מאבק משפטי ותקדימי ממושך. "כשהייתי בן 18 הכרתי את ד"ר דורון מייזל שהיה סגן אלוף. תוך כדי מערכת היחסים שלנו, שנמשכה שמונה שנים, הוא קודם לדרגת אלוף משנה, חרף התנגדות צה"ל ומשרד הביטחון לקדם אותו. כשדורון חלה בסרטן מסוג מלנומה, אני ליוויתי אותו במשך ארבע שנים עד שהוא נפטר", מבהיר שטיינר.
3 צפייה בגלריה
אדיר שטיינר עם בן זוגו לשעבר דורון מייזל ז"ל. הצבא לא הכיר באדיר כבן זוג רשמי כי טרם הונחה התשתית המשפטית לכך
(צילום: אדיר שטיינר)
ואז לאחר מותו, הצבא סירב להכיר בך כאלמן שלו.
"הצבא לא סירב, הוא פשוט לא יכול היה להכיר בי, כי לא הייתה אז תשתית משפטית. היה צריך לייצר אותה. החוקים הרלוונטיים לצורך העניין הם שניים - 'חוק משפחות חיילים שנספו במערכה', ו'חוק שירות הקבע בצה"ל'. אז ניהלתי הליכים משפטיים ממושכים עד שבית המשפט הכריע בסוגיה, ורק אז הוכרתי כאלמן צה"ל. מאז הקשר עם קצינת הנפגעים של חיל הרפואה הוא תקין וסדיר, ואני מקבל זימונים לאירועים של החיל, כפי שנוהגים בכל בן או בת זוג של חלל צה"ל".
מאז ההכרה בך כאלמן, אתה יודע על מקרים נוספים של הכרה כזאת בקרב להט"ב?
"אני יודע רק על מקרה אחד, שהוא מקביל. מדובר בסיפור של בת הזוג של בכירת שירות בתי הסוהר שנספתה באסון הנורא של השריפות בכרמל, סגן גונדר פביולה בוהדנה ז"ל, ועכשיו יש את הסיפור הקשה והטרי של שגיא ועומר. זה מקרה מובהק שדורש וזכאי להכרה במסגרת 'חוק משפחות חיילים שנספו במערכה'".
"אין נישואים לבני זוג מאותו מין במדינת ישראל וגם לא יהיו, כי אנחנו לא נלך קדימה בעקבות המלחמה הזאת. אנחנו נלך אחורה ומדינת ישראל תהיה יותר שמרנית ויותר דתית. מלחמות ושנאה לא מאפשרות צעידה קדימה"
איך זה שאחרי התקדים שלך, ואחרי הבהרות ותיקונים לגבי העמדה השוויונית של הצבא, בן זוגו של שגיא ז"ל עדיין לא זכה ליחס ראוי?
"הרבה פעמים כשאנחנו מגיעים לפרוצדורה, במקום לגלות רגישות, שולחים אדם שלא מכיר את ההיסטוריה והתקנות, והוא על דעת עצמו מחליט מה נכון ומה לא. זה נובע משמרנות, אי-הכרת החוק ולעיתים גם מהומופוביה".
שר הביטחון יואב גלנט פרסם הבהרה לגבי היחס השוויוני של הצבא. זה מעודד אותך?
"הייתי מצפה משר הביטחון להתנצל על היחס שנחשף כאן ולא להתהדר בנוצות לא לו, מאחר שגם הוא וגם אוחנה לא עשו דבר למען הזכויות שלנו, והם חלק מממשלה שמחריבה את כל ההישגים שלנו. אני חושב שאין כרגע מאבק גאה ואין כרגע סוגיות להט"ביות שנמצאות בכלל על סדר היום.
"אנחנו במאבק אחר, שבו נשאלת השאלה איך אפשר בכלל להמשיך כאן, ואני לא בטוח שהתשובה היא להישאר. כמעט כל אדם שני שאני מדבר איתו עוסק בשאלה איפה הוא גר בשלב הבא ולאן הוא לוקח את הילדים שלו. מהבחינה הלהט"בית, אין נישואים לבני זוג מאותו מין במדינת ישראל וגם לא יהיו, כי אנחנו לא נלך קדימה בעקבות המלחמה הזאת ולא נהיה יותר פרוגרסיביים ויותר מקבלים את האחר. אנחנו נלך אחורה ומדינת ישראל תהיה יותר שמרנית ויותר דתית. מלחמות ושנאה לא מאפשרות צעידה קדימה".
אתה מאוד פסימי.
"אני שמח שאתה אופטימי, אבל מה לעשות, קראתי היסטוריה. הקווים במבנה הדמוגרפי של החברה הישראלית לא ישתנו ואני חושש שהמסרים בסגנון של בן גביר ימשיכו לקבל פופולריות גבוהה מאוד. במקום שעם ישראל נמצא בו כרגע, לאנשים כמוני וכמוך אין מקום לאורך זמן".
אתם חושבים על רילוקיישן?
"במרחב שאני חי בו, אין אדם שלא חושב על זה היום".
"יש עם מי לדבר", קו הקשב של האגודה למען הלהט"ב, פועל בימים א'-ה' ומוצ"ש בין השעות 22:30-19:30 בטלפון 2982*, בוואטסאפ 058-6205591, במייל yesh@lgbt.org.il או בעמוד הפייסבוק של האגודה: יש עם מי לדבר
