כשהייתה בתיכון, הכירה ואל מורטנסן (22) בחור שנהג לחזר אחריה. הוא למד איתה בבית הספר במגדל העמק, והודה בפניה שהוא נמשך אליה. הבעיה הייתה שהחיזורים הרומנטיים שלו נעשו בהיחבא, רק כשהשניים היו לבד. "הוא הזדהה כסטרייט ואמר לי שהוא נמשך אליי כי אני נער נורא נשי, ושאם אני מתכוונת להיות אישה, אני אהיה אישה מאוד יפה", נזכרת מורטנסן.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"למעשה, הוא התחיל איתי עוד לפני שיצאתי מהארון כטרנסית. הוא התעניין בי והיו לנו אינטראקציות כשהיינו לבד, אבל בבית הספר הוא תמיד הסתיר את זה. זה כמובן מאוד פגע בי. חשבתי שהוא מאוד חמוד וג'נטלמן, ושיכול להיות בינינו משהו רציני. הוא גם התייחס אליי כאישה לכל דבר, אבל הייתי הסוד שלו. ממש התבאסתי כי חשבתי להזמין אותו לנשף הסיום, אבל ברגע שהבנתי שאני לא יותר מסוד המשכתי הלאה".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
סיפרת לו שההסתרה מעליבה אותך?
"כן, אבל הוא אמר לי שזה מביך אותו, שזה לא קשור אליי, אבל שהוא לא יכול לפתח את זה בגלל שהוא לא רוצה שאנשים יידעו. הוא אמר לי, 'אני מרגיש שאני עם אישה כשאני איתך, אבל אני לא יכול להיות איתך'".
אנשים סיסג'נדרים (אנשים שהמין והמגדר שלהם זהים) שנמשכים לאנשים טרנסג'נדרים, אבל חוששים לנהל איתם מערכות יחסים בגלוי, נקראים בקהילה הטרנסית "צ'ייסרים". ואם תהיתם למה, אז הסיבה היא שהם רודפים אחרי אנשים מאוכלוסייה ספציפית, אך מתרכזים במרדף יותר מאשר בטיפוח הקשר האנושי עצמו.
לדבריה של ואל, ככל שהיא התקדמה עם תהליך ההתאמה המגדרי, כך ההצעות מאותם צ'ייסרים רק הלכו וגדלו. "הייתה תקופה שהייתי במרכז לנוער בסיכון ואחד החבר'ה שם אמר לי, 'שמעי, זה מדליק אותי, אבל אל תדברי איתי כשאנחנו במרכז מול כולם. פשוט אני סטרייט, אז אסור שיראו אותי עם טרנסית'.
"היה גם בחור שהתחיל איתי ובגלל שדחיתי אותו, הוא התכחש לכך ואמר לידידה שלי, 'היא טרנסית, בחיים לא הייתי נוגע בה'. איזה אגו שברירי!", היא צוחקת. "כמובן שלא נעניתי לאף אחד מהם. כן הייתי בקטע של חלק מהם, אבל לפני שעשיתי משהו היה לי חשוב לראות אם הם מוכנים להפגין כלפיי חיבה גם כשאנחנו ליד אנשים אחרים.
"זה טרן-אוף כשמישהו מתבייש בי, אני לא יכולה להיות עם אדם כזה", אומרת מורטנסן. "באחת ההזדמנויות התחיל איתי בחור ערבי. אמרתי לו שאני טרנסית ולא הייתה לו לכאורה בעיה עם זה, אבל אחרי שהיינו יחד הוא אמר, 'בחוץ אל תדברי איתי'. אני אפילו לא מבינה איך אדם מקבוצה מוחלשת חברתית יכול להתייחס ככה לאדם מקבוצה מוחלשת חברתית אחרת. זאת צביעות מבחינתי".
גם נטלי אייל (28) מראשון לציון חווה את אותן חוויות של 'פטישיזציה' כאישה טרנסית. "אני יכולה להגיד לך שהם אפילו לא מבינים מה לא בסדר. מבחינתם, כשהם רואים טרנסית, זה לא בסטייט אוף מיינד שלהם שהיא יכולה לרצות בכלל קשר רציני או מערכת יחסים. זה כזה, 'אה, את טרנסית? אז בואי נזדיין. מה השאלה בכלל'. זה קורה אין-ספור פעמים".
לדבריה, גברים נמנעים מלהתחיל איתה פנים מול פנים בפומבי, אבל הם בהחלט מוצאים דרכים להגיע אליה בדיסקרטיות. "אני מרגישה את זה הכי חזק כשאני יוצאת לבלות", היא אומרת. "אני נראית מהמם, מתלבשת, מתאפרת, משקיעה. לפעמים אני מרגישה שאני נראית פי 10 יותר טוב מרוב הבחורות הממוצעות שנמצאות באותו מקום, אבל אף אחד לא יתחיל איתי, אלא אם זה יקרה בפינה חשוכה במועדון או בכניסה לשירותים. רוב האנשים פונים אליי בכלל אחר כך. אני חוזרת הביתה, ומקבלת באופן קבוע לפחות חמש הודעות באינסטגרם של 'היי, ראיתי אותך פה ושם'.
"אני שואלת אותם, 'איך מצאת אותי? לא החלפנו מילה...', והם מספרים שהם חיפשו אותי בתיוגים של המקום. זה גם מראה שהאדם התאמץ בשביל לחפש אותך! הוא השקיע, אבל אין מצב שהוא יתחיל איתך ליד אנשים".
נטלי מספרת שהגברים שמתחילים איתה ברשת תמיד חותרים למיניות, ודייט נורמלי בבר או במסעדה הופך למשהו שטרנסית יכולה רק לחלום עליו. "זה תמיד 'בואי ניפגש, אצלי, אצלך, יין, ערב' - כאלה. אין מצב לצאת למסעדה ולהיראות ביחד בחוץ. אני יכולה להגיד לך שגבר שיציע לי ללכת איתו למסעדה מיד יקנה אותי, רק בגלל שאני כל כך לא רגילה לזה. מה שנראה הכי טריוויאלי לאנשים לא טרנסים, אצלנו זה עניין גדול".
את חושבת שזה גורם לאנשים טרנס להתפשר יותר? להסתפק בפירורים של תשומת לב?
"כן, בטח. עבדתי עם עצמי הרבה שנים כדי להעריך את עצמי, להאמין בדרך שלי ולדעת מה אני שווה, אבל אני רואה על אחרות שכל אחד שטיפה מראה להן יחס, יציאה הכי קטנה מהבית, והוא כבר קנה את עולמן. מבחינתי, מי שלא מגיע למצב של להציע לי לצאת, אני שוללת אותו ישר, כי אין דבר כזה דייט אצלי בבית בלבד. זה משהו שאני לא מוכנה בכלל לחשוב עליו. אם הבן אדם לא מוכן לצאת איתך לרחוב, מה יהיה הצעד הבא? אין טעם בכלל למשוך את זה. זו התפיסה החשוכה שלו, ואת לא תשני אותו".
אגב, כולם יודעים שאת טרנסית?
"אני לא משקרת לאף אחד, אני אומרת מי ומה אני על הפעם הראשונה. אני מאוד גאה במי שאני. הפסיכולוג שלי אמר לי שאני בהחלט יכולה לצאת עם גברים ולא לספר להם, אבל בעיניי זה קצת הזוי, זה קצת לרמות אנשים. מצד שני, אולי אני צריכה לנסות את זה. הכרתי פעם מישהו וסיפרתי לו מיד, והוא ישר אמר לי, 'אני פחות בקטע, סליחה'. הוא היה ממש נחמד וזכותו. אבל רוב הגברים רוצים להכיר, פשוט רק בקטע מיני".
היו גברים שיצאת איתם והכירו לך את המשפחה והחברים שלהם?
"את המשפחה לא, חברים כן. יצאתי עם גברים שהיו מוכנים להיראות איתי בפומבי, אבל אלה גברים מאוד ספציפיים, כאלה שנסיבות החיים מאפשרות להם. נגיד, יצאתי עם מישהו שלא כל כך בקשר עם המשפחה שלו. הוא לא ספר אותם בלי קשר אליי, אז כמובן שהיה לו קל לצאת איתי. יצאתי גם עם גיי, שיצא רק עם גברים לפניי, אז בשבילו, פתאום להביא בחורה הביתה זה סוג של שדרוג".
נטלי סבורה שכאישה טרנסית, הרבה יותר פשוט לנהל מערכות יחסים משמעותיות עם גברים מחו"ל מאשר עם גברים ישראלים. "אני לא אומרת שכל הגברים בחו"ל מרגישים יותר בנוח, אבל אין ספק שהתרבות הישראלית היא מאוד מאצ'ואיסטית. חוץ מזה, אנחנו מדינה קטנה וכולם מכירים את כולם, בטח אם את יוצאת לאותם מקומות כל הזמן. בחו"ל זה פחות נפוץ. אדם יכול לגור במקום מסוים ואמא שלו תתגורר במרחק של חמש שעות טיסה ממנו. ואז, מה שהוא עושה בחיים זה שלו. החברה הישראלית לא סובלנית, פה לא אוהבים לקבל את השונה. אנחנו לא חברה ליברלית באמת".
"אני טרנסית לא מהיום, ואני יכולה לומר ש-80% מהגברים במדינת ישראל נמשכים לנשים טרנסיות", מכריזה אלין מגן, בת 40 מיבנה. "אז למה הכול נעשה בהיחבא? למה אני צריכה לשמוע כל מיני משפטים כמו 'אם רק היית אישה רגילה'. אתה איתי הרי בדיוק בגלל מי שאני, אז למה שאני אהיה מישהי אחרת? אתה נמשך אליי בדיוק בגלל מה שיש בי, אז מה הרעיון?", היא שואלת בפליאה.
"היו לי מערכות יחסים די ארוכות, יחסית לטרנסיות בישראל, היו גם לא מעט מפורסמים בחיי, הרבה שחקני כדורגל, אבל בכל פעם שהם צריכים לקחת את מערכת היחסים צעד קדימה, הם נמנעים רק בגלל החשש מתגובת החברים והמשפחה. גבר יזמין לך את כל המסעדה ואת מה שרק תרצי לדירה שלך, אבל אפילו למעלית הוא לא ייצא איתך. שחס וחלילה אף שכן לא יראה בחור מוכר כמוהו נפגש עם טרנסית. זה קרה לי המון, וזה קורה גם בימינו, עם כל הפתיחות שלכאורה יש עכשיו".
נטלי ואלין מספרות כי במקרים שבהם הגבר בחייהן רוצה לקחת את מערכת היחסים צעד קדימה, הן אלה שמשלמות את המחיר. "הייתי בקשר עם בחור כזה שהיה עם טרנסיות, ולא הייתה לו בעיה לספר למשפחה ולחברים", אומרת נטלי. "מצד שני, הוא היה אומר כל מיני דברים כמו 'את צריכה להעריך את זה שאני יוצא איתך, רוב הגברים לא ככה'. אז אני מעריכה את הכנות שלו מול החברה, אבל אני לא חייבת לו כלום. זה אבסורד. אני כל הזמן אומרת שאני רוצה להכיר מישהו שיראה אותי כבת אדם בפני עצמה. שהטרנסיות שלי לא תהיה בכלל חלק מהמשוואה".
"אחד למיליון מקרים, מגיע אדם ואומר, 'אני יוצא עם טרנסית ואני רואה אותה כאישה לכל דבר'", מוסיפה אלין. "הייתי עם מישהו כזה במשך שלוש שנים וסבלתי, אבל עצם העובדה שפתאום יש יציאות וחברים ומשפחה השאירה אותי שם. מצד שני, היו גם סמים ואלימות ודברים שאני מעולם לא גדלתי עליהם, ולא חייתי אותם לפני.
"אני מדברת איתך עכשיו עם דמעות בעיניים. אני אומרת לעצמי, 'את בת 40, יש לך בית, רכב מהמם, את אינטליגנטית, יש לך משפחה מדהימה עם הורים שחיים כבר 44 שנה יחד. אם לא היו לי הדוגמה מהם והתמיכה שלהם, מזמן הייתי מתייאשת. זה שברון לב בכל פעם מחדש. לפעמים אני מרגישה שיש לי הכול ושאין לי כלום", היא אומרת בתסכול.
"זה יישמע מצחיק, אבל אחרי שעשיתי כל כך הרבה ואחרי שהגשמתי את עצמי, אני פשוט מחפשת גבר שיכיל אותי, שיבין את השינוי, שיראה שאני בסך הכול בת אדם רגילה שרוצה לפרוץ החוצה. חברות אומרות לי כל הזמן שאני חושבת רק על זוגיות, אבל אף פעם לא הייתה לי מערכת יחסים שיכולתי לומר בה תודה לאלוהים ולהרגיש שזכיתי".
"יש הרבה אנשים סיסג'נדרים שנמשכים לאנשים טרנסים", אומר ד"ר אריאל כהן-ארקין, מטפל מיני, יו"ר האגודה הישראלית לטיפול מיני ומנהל השירות הסקסולוגי ובית הספר לסקסולוגיה במרכז הרפואי שיבא. "בחדר הטיפול אנשים נפתחים ואומרים באמת את אשר על ליבם, בין אם זה אנשים טרנסים שמספרים על מספר האנשים שמתחילים איתם, ובין אם זה גברים הטרו-נורמטיביים שמשתפים בפנטזיה להיות עם אישה טרנסית, כשהאופציה של לתרגם את הפנטזיה הזו לזוגיות היא מראש לא אופציה מבחינתם. גם באתרי הפורנו, כל הנושא של פורנו טרנסי, ובטח שנשים טרנסיות לא מנותחות, הוא מאוד-מאוד פופולרי".
לדבריו, הסיבות למשיכה לאנשים טרנסג'נדרים הן רחבות ומגוונות. "אפשר להימשך לאדם מעצם היותו אדם, אפשר להימשך לגבריות נשית, לנשיות גברית, לאיברים 'כפולים' כמו שדיים נקביים ואיבר מין זכרי. לפעמים זה אפילו עצם המשיכה למשהו שהוא נוגד את החוקים החברתיים, כאקט של מתיחת גבולות, אבל אז אנשים חוששים מהקטלוג החברתי".
למה הכוונה?
"למשל, גברים מפחדים להיתפס כהומואים או כחלק מהקהילה הלהט"בית, עד היום אנשים מתים מפחד מזה. אז הם יוצרים הרבה פעמים פיצול בין מי שהכי מדליק אותי מינית, לבין עם מי אני הולך לבלות את החיים שלי. מי שאבלה איתה את החיים שלי אולי תמשוך אותי פחות או בכלל לא, אבל לפחות זה עומד בסטנדרטים החברתיים של איך 'זוגיות צריכה להיראות'. זו בעצם התופעה שנקראת 'המדונה והזונה' - המדונה היא האישה הקדושה והטהורה, זו שנתפסת בהתאם לתכתיבי התרבות. היא האישה הנעלה, ואני רוצה אותה כאם לילדיי. הזונה היא זו שתדליק אותי במיטה.
"רוב האנשים מצליחים לנהל מערכת יחסים עם אדם שגם מעורר אותם מינית וגם רומנטית. בתסביך המדונה והזונה אתה יכול לנהל מערכת יחסים רומנטית עם אדם אחד ומינית עם אדם אחר, אבל אין השקה בין השתיים. אני חושב שהתופעה הזו מאוד שכיחה ביחס לנשים טרנסיות, כאשר הטרנסיות הן תמיד על תקן הזונה והאישה הסיסג'נדרית היא על תקן המדונה.
"כשאנשים מגיעים לקליניקה הם לא ישימו ישירות על השולחן את המשיכה שלהם לנשים טרנסיות, הם מגיעים בגלל הפרעות בתפקוד המיני עם בת זוג סיסג'נדרית, ודרך זה אנחנו מגלים שהם מנהלים חיים כפולים ושזה מאוד לא פשוט להם.
"אני חושב שיש בזה חלק שמאוד דומה למשיכה לנשים מלאות, במובן הזה שהחברה שלנו מציבה לנו איזה אידיאל של נשיות או גבריות מסוימת, והרבה פעמים גברים יעדיפו לצאת עם נשים רזות או פחות מלאות מאלו שהם באמת נמשכים אליהן".
אתה רואה הבדלים בין אנשים שנמשכים לנשים טרנסיות לעומת מי שנמשך לגברים טרנסים?
"יש פער מאוד גדול. אני יכול להגיד שגם מבחינת ההיכרות המקצועית שלי וגם מבחינת הקטגוריות של פורנו, הפטישיזציה והבושה מופנית הרבה יותר כלפי נשים טרנסיות לעומת שאר הקשת הטרנסית. ההשערה שלי היא שאם אתה יוצא עם אישה טרנסית, החברה תמהר לקטלג אותך כהומו, כנשי או כנחות.
"לנשים, לעומת זאת, יש יותר סלחנות חברתית בכל הנוגע לנזילות מגדרית. גם אצל גברים הומואים שיוצאים עם גברים טרנסים, למשל, פחות נראה תופעות של בושה. אני מניח שהרבה פעמים צ'ייסרים מגיעים מחברה מאוד שמרנית, כך שזה על פניו 'לא מסתדר' עם איך שגבר או אישה צריכים להתנהל חברתית. לעומת זאת, גבר הומו שנמצא מחוץ לארון מראש חשוף לסטנדרט חברתי יותר ליברלי ופתוח, כך שהפער מצטמצם בצורה משמעותית".
מה אתה חושב שנדרש כדי שאנשים סיסג'נדרים וטרנסים יוכלו לנהל מערכות יחסים נורמטיביות ולהפסיק להסתתר?
"שינוי חברתי. ככל שהחברה תהיה יותר פתוחה ותאפשר יותר נראות לייצוגים מהקשת הטרנסית, אנשים יבינו שאנשים טרנסים הם עולם ומלואו, ולא יסתכלו עליהם יותר בתור 'השונה'".
"חשוב לי לבקש מטרנסיות שלא יתפשרו על מה שמגיע להן, שלא ייכנעו לזה", מסכמת נטלי. "רק ככה, כשהגברים האלה יקבלו עוד סירוב ועוד סירוב, הם אולי יבינו שזה לא עסק ולא תהיה להם ברירה אלא להתאפס על עצמם". "תכבדו את עצמכן, תהיו גאות במי שאתן. אין שום סיבה שיהפכו אתכן לסוד", מוסיפה ואל. "תחשבו על איך הייתם מתייחסים לאישה סיסג'נדרית ותיישמו את זה עם נשים טרנסיות, תתאמצו קצת", היא מבקשת.
