"בגלל הזהות הביסקסואלית שלי, מאוד פחדתי לצאת מהארון. פחדתי שיגידו 'הוא הומו. נקודה'. מאוד היה לי חשוב לשמור על הזהות הייחודית שלי, שאנשים יבינו אותה", אומר נמרוד פלג (30), כותב ומבצע הצגת היחיד "תגידו לי מה בא לי", העוסקת בהתמודדות עם זהות ביסקסואלית ובקשיים של החברה לקבל אותה.
"ההצגה מביאה את הסיפור האישי שלי, ומספרת על בחור שרוצה לצאת מהארון מול ההורים שלו בתור ביסקסואל. הם, בתגובה, אומרים לו, 'פשוט תגיד שאתה הומו, אל תבלבל את המוח'. כדי להבהיר להם את הנקודה, וגם לעצמי, אני עובר דרך זכרונות עבר משפחתיים ואישיים, קלאסיקות קולנועיות, דימויים ודמיונות, בוחן את מה שעיצב אותי בתור גבר, ואת מה שעיצב אותי בתור הומו או ביסקסואל. אני שם את הלב שלי על השולחן וההצגה היא שופר של הלב".
מתי התגבשה אצלך ההבנה שאתה ביסקסואל?
"בהתחלה לא לגמרי הבנתי את זה, קלטתי שיש לי כימיה טובה עם הומואים ושגייז אוהבים אותי, ובתוך תוכי ידעתי שיש שם משהו אבל לא ידעתי לשים על זה את האצבע. אני זוכר שהייתה לי פעם שיחה עם מישהו והוא אמר לי שהוא ביסקסואל ועניתי לו בצחוק שגם אני, אבל מיד לקחתי את זה בחזרה, הלכתי אחורה. רק לקראת סוף השירות הצבאי שלי באמת הבנתי שאני שונה, ורק אחרי שיצאתי מהמסגרת הצבאית התחלתי לבחון את זה".
החוויות המיניות הראשונות שלך היו עם נשים, גברים או עם שני המגדרים במקביל?
"חד-משמעית נשים. הייתי כל הזמן בזוגיות עם נשים. היו לי חברות וקפצתי מזוגיות לזוגיות. היום אני מבין שהן קצת הגנו עליי. זה מנע ממני לשאול שאלות, מנע ממני לבדוק את הדברים".
5 צפייה בגלריה
נמרוד פלג, מתוך ההצגה "תגידו לי מה בא לי". פתאום סיפור היציאה שלו מהארון הביסקסואלי הפך לפומבי
(צילום: אורון קפלן)
5 צפייה בגלריה
נמרוד פלג, מתוך ההצגה "תגידו לי מה בא לי". כשיצא מהארון בפני הוריו, הם נכנסו לשוק
(צילום: אורון קפלן)
מתי התנסית לראשונה עם גברים?
"בצבא הייתי חובש בגבעתי, היינו שם 'ג'וחים' שחבל על הזמן, ובתקופה הזאת חיזקתי את הערס שבי. היה לנו ביחידה מש"ק ת"ש שהיה הומו, בחור נשי, סוג של טווס, ואותי זה משך. פעם אחת הוא סגר שבת והוא לא מצא את עצמו במגורים של הבנים. הוא רצה ללכת לישון עם הבנות, אבל לא הרשו לו כדי שהוא לא יהיה לבד. הצעתי לו שיבוא להתארח אצלי והוא הסכים. הגב שלי היה קצת תפוס, הוא הציע לעשות לי מסאז' והסכמתי, בכיף, למה לא? אבל אז, תוך כדי המסאז', הרגשתי שיש בינינו מתח מיני. אני ממש זוכר את סימני השאלה שעלו אצלי. הרגשתי שיכול להיות שתכף יקרה פה משהו".
נו, וקרה?
"רגע לפני שהיה ניסיון לקחת את זה הלאה, עצרתי את זה, שמתי לזה סטופ. הייתה לנו חוויה לא ממומשת. רק אחרי הצבא הרשיתי לעצמי להוציא קצת את הצדדים הנשיים שבי, את הצדדים ההומואים, בדיבור, בתחומי עניין, רק אז הבנתי שאני לא רגיל מבחינת הרצף המיני, אבל לא הרגשתי לגמרי הומו ועדיין לא אפשרתי לעצמי חופש אמיתי לבדוק".
"רק אחרי הצבא הרשיתי לעצמי להוציא קצת את הצדדים הנשיים שבי, את הצדדים ההומואים, בדיבור, בתחומי עניין. רק אז הבנתי שאני לא רגיל מבחינת הרצף המיני"
מתי כן התחלת לבדוק?
"החופש הזה הגיע רק בתקופת הלימודים בבית ספר למשחק. למדתי בניסן נתיב, ורק אז העזתי להתחבר לעצמי, גם למקומות האפלים וגם למקומות האלה. הייתה לי חברה באותו זמן, אבל אמרתי לעצמי שאני חייב לבדוק את זה. הבנתי שאני לא יכול להמשיך את החיים ולהתעלם מזה, שאני צריך לעצור ולהתנסות, להרגיש ולהבין את זה. ההתנסות הראשונה הייתה מפחידה".
מה קרה שם?
"היה מישהו שהכרתי לכל אורך הילדות שלי במזכרת בתיה. הוא יצא מהארון עוד כשהיה בן 13, ורק דרכו הרשיתי לעצמי לפלרטט לפעמים עם הרעיון. אבל לא ידעתי מה קרה איתו בהמשך. ואז, כשגרתי בתל אביב, גיליתי דרך רשתות חברתיות שגם הוא עבר לכאן, ושהוא דיג'יי ודמות בולטת בקהילה הגאה. פניתי אליו וחידשתי איתו את הקשר, והוא התחיל להזמין אותי למסיבות גייז בתל אביב.
"פתאום, בפעם הראשונה, הרגשתי תחושת חופש, שאני יכול להיות מה שאני רוצה. הייתה במסיבות האלה אנרגיה שאני בחיים לא אשכח. בהמשך, בגלל שלא רציתי ללכת למסיבות לבד, ביקשתי מחבר מהלימודים שידעתי שהוא הומו שיבוא איתי. הוא היה שנים מחוץ לארון ומנוסה. הדברים התלהטו בינינו שם והיינו יחד. אפילו נהיינו זוג לאיזושהי תקופה".
זוג גלוי?
"לא. הייתי עדיין לגמרי בארון ולכן זה היה קשה, גם כלפיו וגם עם עצמי. הסתרתי אותו. בהתחלה אף אחד לא ידע עלינו, זה היה ממש בשושו, אבל לאט-לאט החברים לכיתה גילו. נפרדתי ממנו כשהרגשתי שהוא לוחץ אותי יותר מדי, ולא מאפשר לי להתקדם עם היציאה מהארון בקצב שלי. אבל מיד אחרי שנפרדנו הלכתי לספר לחברים ולמשפחה שלי. סיפרתי להם אחרי שנפרדנו, כי רק אז הבנתי שאני עושה את זה בשביל עצמי ולא בשביל לרצות אף אחד אחר".
"בהתחלה ממש אף אחד לא ידע עלינו, זה היה ממש בשושו, אבל לאט-לאט החברים לכיתה גילו. נפרדתי ממנו כשהרגשתי שהוא לוחץ אותי יותר מדי, ולא מאפשר לי להתקדם עם היציאה מהארון בקצב שלי"
איך הם קיבלו את זה?
"קודם כל, סיפרתי לאחי ולאחותי, גם לחבר'ה מהבית, ורק אז להורים. החברים חשבו בהתחלה שאני מסתלבט עליהם, בגלל שאני שחקן, אבל ברגע שקלטו שאני לא, הם הגיבו טוב מאוד, גם אחותי. אח שלי וגיסתי עשו עליי ערימת ילדים, הם כל כך היו גאים בי, שמחו בשבילי שאני מוציא אמת. חמודים, אני מאוד מחובר אליהם.
"בשלב האחרון סיפרתי להורים. בהתחלה אמא שלי אמרה, 'אתה לא צריך לערבב אותנו, תגיד שאתה הומו. אל תבוא לרכך את המכה, אל תנסה להגן עלינו. תגיד שאתה הומו'. אבא שלי לא הגיב בכלל. הוא לא הצליח לתקשר עם הסיטואציה, הוא היה בהלם. הם לא הגיבו כמו שרציתי, הם לא הבינו מיד, לא ישר חיבקו אותי.
"זה גם לא שהם זרקו אותי מהבית, ממש לא, אבל עשיתי את זה כדי שיבינו אותי והם לא הבינו אותי בכלל. פתאום מצאתי את עצמי מחבק אותם, מרגיע אותם, מנסה להסביר. רק כשיצאתי מהבית והם הסיעו אותי בחזרה לתל אביב, אז באוטו שחררתי ובכיתי. מבחינתי, היציאה מהארון הייתה גם אמצעי לזכות באהבה ובחיבוק שלהם, וזה לא קרה".
זה השתנה בהמשך?
"עד היום אבא שלי אומר מדי פעם, 'תביא כלה' ואני עונה לו, 'או חתן', והוא מתגרד באי נוחות. הביסקסואליות נותנת להם תקווה שאני לא אבחר בחיים הומואים, אבל אני מתעקש על חוסר ההחלטיות שלי. אני רוצה שגם מבחינתם האופציה תהיה פתוחה. היציאה שלי מהארון מול ההורים נועדה בעצם לעשות 'אפגרייד' ליחסים שלי איתם. מאוד רציתי שהם יספרו לקרובים אליהם, אבל הם אמרו, 'מה יש לספר? כשתהיה במערכת יחסים, נספר. עכשיו אין מה'.
"ברגע שעליתי עם ההצגה ופרסמתי אותה, זה למעשה הוציא אותם מהארון. אמא שלי התחילה לקבל טלפונים מכל המשפחה שלה ששאלה למה היא לא סיפרה להם. ההצגה הכריחה אותי לצאת מהארון בפומבי כביסקסואל, הפכה את ההעדפה שלי לפומבית, הביאה אותה לרשתות החברתיות ולשלטי חוצות. ה'וואן ליינר' שלי נהיה פתאום יציאה מהארון. זה הרגיש מאוד מוזר בהתחלה, אבל גם מאוד התפתחתי מזה. אני הרבה יותר מחובר לעצמי עכשיו, הביטחון העצמי שלי עלה".
אחרי הפרידה מבן הזוג הראשון, המשכת לצאת עם בחורים?
"כן, היו עוד התנסויות. ניסיתי להבין איזה גברים אני אוהב, להבין מה הטעם שלי. הבנתי שבשבילי עניין המשיכה עם נשים הוא הרבה יותר פשוט, הספקטרום המשיכתי יותר רחב. עם גברים אני נזקק לערך מוסף, שיהיו עוד משתנים. אני צריך את ההיכרות, להרגיש את הבן אדם ואת האנרגיה שלו, אני צריך לסמוך עליו, שמשהו פנימי ימשוך אותי אליו, זה הרבה פחות בשרני אצלי מאשר עם נשים. הבנתי גם שאני אוהב גברים גבריים, 'טווינקים' (גברים נעריים/נשיים, ח"א), זה לא הקטע שלי. אני רוצה גבר שיאהב כדורגל, כי אם כבר אני עם גבר, אז אני רוצה את החוויה הגברית במלואה, את השערות".
5 צפייה בגלריה
נמרוד פלג, מתוך ההצגה "תגידו לי מה בא לי". רוצה את החוויה הגברית במלואה
(צילום: אורון קפלן)
אתה בזוגיות כיום?
"אני יוצא עם מישהי שבהתחלה פסלה אותי בגלל שאני ביסקסואל. אמרה לי, 'לא יקום ולא יהיה. גבר ביסקסואל זו החיה הכי מסוכנת בטבע'. היא כל כך עצבנה אותי שהייתי חייב להוכיח לה. עיצבן אותי שמתייחסים אליי כמו אל איזו חיה שלא שולטת ביצרים שלה, ושבכל רגע עלולה לזגזג לצד השני. תנו לי קרדיט. נטייה היא לא דבר שקשור לנאמנות. חוסר בנאמנות יכול להיות לגמרי הטרוסקסואלי.
"אם אני עם גברים אני יכול לפזול לגברים אחרים, ובאותה מידה כשאני עם נשים אני יכול לפזול לאישה אחרת. זה שאני בי לא שם אותי בקבוצת סיכון להפוך לבוגד סדרתי. כשיוצאים עם ביסקסואל, אז גם נשים וגם גברים חוששים מזה שיש משהו שהם לא יוכלו לספק לך. יש גם המון מחיקה ביסית מצד הומואים שחושבים שתכלס אתה הומו".
"אני יוצא עם מישהי שבהתחלה פסלה אותי בגלל שאני ביסקסואל. אמרה לי, 'לא יקום ולא יהיה. גבר ביסקסואל זו החיה הכי מסוכנת בטבע'. היא כל כך עצבנה אותי שהייתי חייב להוכיח לה. עיצבן אותי שמתייחסים אליי כמו אל איזו חיה שלא שולטת ביצרים שלה, ושבכל רגע עלולה לזגזג לצד השני"
איך היא הסכימה בסופו של דבר לצאת איתך?
"כבשתי אותה", הוא צוחק. "האמת שיש לה המון חברות מהקהילה, מהלסביון העליון. הן נתנו לה בראש על הסירוב. אנחנו ממש בהתחלה, אנחנו יוצאים רק חודשיים".
"לא האמנתי שאפשר לכאוב כל כך"
מאז שפלג סיים את לימודי המשחק, לפני שלוש שנים, ועד שהעלה את הצגת היחיד שכתב, הוא הספיק להשתתף בהצגות פרינג' שונות ובהצגות ילדים, אבל גולת הכותרת של עבודתו המקצועית כשחקן, עד לפרויקט הנוכחי, היא תפקיד ראשי ב"הילד", סרטו הקצר של יהב וינר ז"ל. "הגעתי לסרט של יהב ז"ל דרך הצלם שלו, שאיתו התאמנתי בפלורנטין. באתי לאודישן אצל יהב ושי-לי, בת הזוג שלו ושותפתו ליצירה, והיה לנו קליק מידי.
5 צפייה בגלריה
נמרוד פלג (משמאל) עם יהב וינר ז"ל (מימין). העבודה המשותפת נקטעה כשיהב נרצח
(צילום: סלפי)
"הזדהיתי איתם בתור אנשים שעברו טראומה וכאלה שסוחבים איתם סוג של פוסט-טראומה. ראיתי ביהב איזה שיקוף של עצמי, אנחנו גם קצת דומים מבחינה חיצונית, ויזואלית. ראיתי בו תהליך מתקדם שלי, בן אדם שעבר חרא ועכשיו הוא יוצר על הדבר הזה. נמשכתי לזה. נוצרה בינינו חברות מאוד טובה. הסרט הוא סיפור אוטוביוגרפי של יהב על פוסט-טראומה של בחור צעיר שגר בכפר עזה. בתקופת הצילומים התארחתי אצלם בקיבוץ וזו הייתה חוויה קוסמית. הכרתי את המשפחה שלו ומאוד התחברתי אליה, היו לי אפילו שיחות עומק עם אמא שלו.
"ב-7 באוקטובר יהב נרצח בכפר עזה. היינו אמורים לטוס יחד בסוף אוקטובר כדי להציג את הסרט במינכן, אבל כמובן שזה בוטל. את ההודעה שהוא נרצח קיבלתי מחבר משותף, לפני שזה התפרסם בתקשורת. הרגשתי כאילו שנתנו לי בעיטה עצומה לתוך החזה. בכיתי וכל הגוף שלי כאב. לא האמנתי שאפשר לכאוב כל כך. כתוצאה מהאובדן הנורא הזה הבנתי ולמדתי להעריך את מה שיש לי. הבנתי כמה החיים הם לא מובנים מאליהם".
הצגת היחיד "תגידו לי מה בא לי" תעלה ביום רביעי השבוע (12.6) במסגרת פסטיבל "דרמה קווין" של "תיאטרון המשולש", כחלק מאירועי חודש הגאווה של המרכז הגאה בתל אביב
