בתחילת 2016 נקראה מעיין אלקס (39) למשרדי ההנהלה הראשית במקום עבודתה. "זו הייתה התקופה שבה התחלתי את השינוי הפיזי. התחלתי לקחת הורמונים, הארכתי שיער, לייזר בפנים. זה היה ממש בחיתוליו של התהליך, ממש בשושו, המשפחה אפילו לא ידעה עדיין", היא משחזרת.
במשרדי ההנהלה בישרו לה שהתקן של המשרה שלה מבוטל, ושהם נאלצים לזמנה לשימוע. "כמובן שמיד שלפתי את קלף הרעת התנאים, איימתי שאדבר עם הסתדרות העובדים, אבל המנהל פשוט התנער. הם לא אמרו שום דבר על התפקוד המקצועי שלי, לא לטוב ולא לרע, לא ניתנה שום הצדקה לפיטורים. הייתה תקופה שעברתי איזה ניתוח שלא צלח והיו לי בעיות בריאותיות, וניסו להפיל את זה על זה, אז אמרתי שעל הכול יש אישורים רפואיים על פי חוק, כך שגם הטענה הזאת נפלה להם.
"ערב לפני השימוע התקשרה אליי יו"ר ועד העובדים, ואמרה לי שהם ביטלו את השימוע ושהיועצת המשפטית של המקום תהיה איתי בקשר. אלא שאז התחילה סחבת של שבעה חודשים במהלכה הייתי מושעית מהעבודה על חשבון ימי חופשה ומחלה. בסיומה של אותה שנה התקשרו והציעו לי פיצויים מלאים. כבר הייתי כל כך מותשת ופגועה, שהסכמתי.
"בשנה-שנה וחצי שלאחר הפיטורים, המשכתי להיות בקשר עם חברות מהעבודה והלכתי לחתונות ואירועים, ופגשתי שם את המנהלים הגדולים שלי, שקודם לכן היו מאוד מיודדים איתי. כל אחד מהם התרחק, הפנה את הגב או הזיז את הראש כשראה אותי. אנשים פשוט הסתובבו והלכו כשהושטתי את היד ללחיצה, וחלקם אנשים שמאוד אהבו אותי לפני זה. יצאתי מאוד פגועה מכל הסיפור הזה, הרגשתי שיש פה חוסר הוגנות מוחלטת", היא אומרת.
איך הסיפור הזה שינה אותך?
"בעקבותיו התחלתי לחיות את החיים שלי כאישה טרנסית והתחלתי להבין את כל הקשיים שנשים טרנסיות מתמודדות איתם. בין אם זה תעסוקתית, חברתית או זוגית. ניסיתי למצוא איזשהו גורם שייתן לי את העזרה שאני צריכה, והרגשתי שאף ארגון גאה לא עונה לי על הצרכים הספציפיים, גם הארגונים שמיועדים לקשת הטרנסית. לבסוף הבנתי שיש מחסור בארגון שהוא רק של טרנסיות, שמנוהל על ידי טרנסיות ומבין טרנסיות ברמה הכי עמוקה שיש".
עוד בנושא:
"אנחנו מבקשות לאפשר לטרנסיות חיים קלים יותר והטבות בסיסיות"
ב-2018 הגיעה אלקס לכנסת במסגרת מחאה נגד החוק להפללת הלקוח, שם פגשה את לינור אברג'יל, פעילה טרנסג'נדרית שהיא כיום האישה הטרנסית הראשונה שמועסקת על ידי הכנסת כיועצת חיצונית לח"כ עידן רול. הצורך של אלקס להתאגד עם נשים טרנסג'נדריות אחרות פגש את הרעיון של אברג'יל להקים ארגון שיפנה ספציפית לנשים טרנסג'נדריות, וכך הוקמה עמותת "טרנסיות ישראל", שאברג'יל משמשת כיו"רית שלה ואלקס היא סגנית היו"רית והדוברת.
מה מטרת העמותה?
"העמותה הוקמה מתוך רצון לשנות חקיקות ונהלים במשרדי המדינה, וכדי להעניק תמיכה ועזרה לכל אישה טרנסית ולכל הנשים על הקשת הטרנסית באשר הן", היא מספרת. במסגרת העמותה, שכל חברותיה עובדות בהתנדבות, הוקם צוות שפועל לשינוי חקיקה רוחבי כדי לאפשר לטרנסיות חיים קלים יותר והטבות בסיסיות.
"למשל, אנחנו בקשר עם משרד הכלכלה כדי לעודד שוויון הזדמנויות בתעסוקה. המטרה היא שדרך המשרד בעלי עסקים יקבלו טרנסיות לעבודה ובכפוף לכך יקבלו עידוד מסוים מהממשלה. כמובן שבמסגרת הפרויקט הם יקבלו הכשרה והנחיות באשר לאיך להפוך את מקום העבודה ליותר טרנס-פרנדלי", היא מסבירה.
"אנחנו בקשר גם עם משרד הבריאות, למשל בכל הנוגע לשוק הניתוחים. גיל הניתוחים ברפואה הציבורית כיום הוא 18 ומעלה, אבל ברפואה הפרטית הוא עומד על 14. אנחנו רוצות לאפשר למשפחות מקבלות ותומכות להיעזר ברפואה הציבורית, במקום לשלם מאות אלפי שקלים ברפואה הפרטית.
"גם חוק הפללת הלקוח עומד להיכנס לתוקפו בקרוב, ואנחנו במשא ומתן עם המשרד לביטחון פנים כדי להבטיח הכשרה מתאימה לשוטרים שיאכפו את החוק. הכשרה שאנחנו, כארגון 'טרנסיות ישראל', נעביר להם. כך הם יקבלו את כל המידע לגבי טרנסיות ויתנהלו מול טרנסיות מתוך כבוד. כמובן שזה גם יוביל לשיתוף פעולה יותר מוצלח מצד הנשים.
"עוד עניין הוא כל מה שנוגע לדיור ציבורי עבור טרנסיות, והגדלת העזרה בשכר דירה שכיום עומדת על 780 שקלים בלבד", היא מרחיבה. "היום אם טרנסית רוצה לקנות דירה, זה רק אם יש לה את כל הסכום במזומן. אנחנו לא זכאיות למשכנתא. מבחינת המדינה אנחנו כל כך לא שוות ערך ואנחנו כל כך בתחתית הסולם החברתי, שאין לנו אפילו את הזכות הבסיסית לקורת גג. עד כדי כך המצב עגום".
לדברי אלקס, אפילו שינוי המין בתעודת הזהות הוא תהליך ארוך ומתיש, שמצריך ועדה ושליחת מסמכים. "זה תהליך ארוך, מורכב ומעייף, ואנחנו רוצות שהממשלה תפשט את הדברים. כרגע הרבה בנות פשוט מרגישות כאילו מנסים לשים להן רגל בכוונה. חלק מהנשים אומרות שהן מרגישות שמעמידים אותן ואת הנשיות שלהן במבחן".
לאלקס ברור שזו רק תחילתה של הדרך, אבל אין לה שום כוונה לוותר. "אנחנו מסתכלות באופן כללי על 'טרנסיות ישראל' בתור מערכת צעדים ארוכת טווח. אנחנו יודעות שזה ייקח זמן, אבל אנחנו מאוד אופטימיות ומרגישות שיש תנועה חיובית".
איך אתן מתקבלות במסדרונות הממשלה והבירוקרטיה?
"אני יכולה להעיד רק על עצמי. יש לי ביטחון מאוד-מאוד גבוה, ובהחלט יכול להיות שאנשים מסתכלים עליי בעין לא יפה ואני לא רואה את זה פשוט. אבל זו אני ותמיד הייתי כך, גם כשהייתי גבר. בעצם זה לא נכון, הייתי גבר ממורמר, חסר ביטחון וכלוא בגוף שהוא לא שלי. היום אני מאוד שלמה עם עצמי".
היית אומרת שנשים טרנסיות מתקבלות בצורה שונה מגברים טרנסים?
"רוב האוכלוסייה, כשהיא פוגשת גברים טרנסים ברחוב, לא מודעת בכלל לכך שמדובר בגבר טרנס. מקסימום חושבים שזה גבר נמוך. אבל נשים טרנסיות זה אחרת. אני נגיד חושבת שאני עוברת כאישה ובגדול זה נכון, לא עושים לי את המוות על זה, ועדיין אנשים קולטים. הם מבינים שאנחנו טרנסיות, אז היחס כלפינו שונה. רבים מורידים אותנו מתחת לנשים. למעשה הישר לעמדת האובייקט המיני.
"בוא לא נשכח שמרבית הטרנסיות התחילו טרנזישן בגיל הנעורים. רוב המשפחות מסלקות אותן ומתכחשות להן. כפועל יוצא הן נפלטות ממערכת החינוך ומגיעות לרחוב, וחוץ מזה שהן צריכות לדאוג להישרדות היומיומית שלהן, הן גם צריכות לעבור את הטרנזישן, לקחת הורמונים, לפנות לניתוחים, הזרקות, והנה מתכון מעולה לאיך מגיעים לעולם הזנות.
"נגיד, יש לי חברה שחבר גיי שלה עובד בחנות בגדים באיזה קניון, והוא הכניס אותה לעבוד בקומבינה. תוך שעה בערך כל הקניון באו לראות את 'הקוקסינל מהחנות'. ישר מנהלת החנות התקשרה וביקשה שישחרר אותה הביתה. במקרה אחר, מישהי במוקד טלפוני הציגה את עצמה בשם נקבי ובלשון פנייה 'את', ולקוחות שהיא דיברה איתם נורא התבלבלו בקטע של קול גברי והצגה נשית. מיותר לציין שההעסקה שלה הסתיימה אחרי משמרת אחת.
"גם בקבלת שירות היחס לא שונה. יש לי חברה שהגיעה לקופת חולים לטיפול שיניים. היא עוברת אישה, אבל במסמכים בקופה לא שינו את המין לנקבה. כל הצוות הרפואי שם התעקש להמשיך לדבר אליה בזכר. מאחר והשם שלה הוא אותו שם שהיא נולדה איתו כי זה שם יוניסקס, פשוט המשיכו לקרוא לה בשם שלה ובלשון פנייה זכרי. היא אפילו אמרה לרופא, 'דוקטור, תסתכל עליי, אני נראית לך גבר או אישה?', אז הוא אמר לה, 'זה לא משנה. כתוב לי פה שאתה זכר, אז אתה זכר'.
"אז המטרה היא שיחוקקו חוקים לתיקון הזדמנויות עבור טרנסיות, יעבירו לצוותים מקצועיים הכשרות לגבי מה זה טרנסיות, איך לגשת ואיך לברר לשון פנייה, כדי שהמפגשים הללו יתקיימו ברגישות ובכבוד".
יחד עם הייחוד שלה כעמותה שפונה לנשים טרנסיות בלבד, פועלת "טרנסיות ישראל" בשיתוף עם עמותת "מעברים" ו"פרויקט גילה" כדי לעזור לכלל הקשת הטרנסית. "כרגע אנחנו בקשר ישיר עם בין 200 ל-300 נשים טרנסיות", אומרת אלקס, "אבל אנחנו יודעות בביטחון מלא שיש הרבה יותר ברחבי הארץ, ואנחנו נשמח לעמוד לצידן".
