תקופת הבידוד היא תקופה מורכבת לכולנו. התמודדויות חדשות צצות כל הזמן: כלכליות, רגשיות וחברתיות, כשלכל אוכלוסייה יש את ההתמודדויות הספציפיות לה, כולל לאוכלוסיות השונות בקהילה הלהט"בית. הקהילה הטרנסית לדוגמה, נוטה פחות להיעזר בשירותי רפואה, גם בימים כתיקונם. לדברי אלישע אלכסנדר, מייסד ומנכל שותף עמותת 'מעברים', כ-44% מהאנשים על הקשת הטרנסית נמנעים מטיפול רפואי מחשש לטרנספוביה ויחס לא הולם, וכ-28% נמנעו מטיפול רפואי מסיבה זו בשנה האחרונה.
עוד בנושא:
"לזקני הקהילה ולקשת הטרנסית בכל הגילאים, יש שכיחות גבוהה של בדידות והיעדר תמיכה משפחתית, שהיא קריטית ביותר בתנאי בידוד ביתי", אומר אלישע, ומוסיף שהתמיכה המשפחתית משמעותית במיוחד - לא רק במובן החברתי, אלא גם במובן הפיננסי, מכיוון שהקהילה הטרנסית סובלת מאפליה תעסוקתית חמורה, וחוסר בתמיכה חיצונית עלול לפגוע בה קשות.
הבידוד יכול להיות קשוח גם במקרים של שהות ממושכת עם המשפחה, שלא בהכרח מקבלת, מודעת או מדברת עם האדם על זהותו הלהט"בית. דרור (שמותיהם האמיתיים של המרואיינים בכתבה שמורים במערכת), בן 51, התחיל את השינוי המגדרי לפני חודשיים. הוא חי עם בתו שמכירה בזהותו, אך מתקשה לקבל אותה. "הדיספוריה המגדרית (מצוקה פיזית ונפשית שנובעת מחוסר הלימה בין התפיסה המגדרית שלך לבין יחס החברה אליה, ש.צ'.ק) ממש-ממש קשה לי עכשיו בזמן הסגר בבית, בעיקר עם הבת שלי", הוא מספר.
"אני מנסה למצוא את עצמי ואת המרחב האישי שלי בתוך הבית בזמן הסגר, אבל זה מוזר לי כי גם כשאני מדבר בטלפון, רוב החברים וכל המסגרות שאני פעיל בתוכן, כולם פונים אליי בלשון זכר. לעומת זאת, בבית הפנייה ב'את' ממש טבעית עבור הבת שלי, כי מבחינתה אני אמא שלה. אני שם לב שכשאני נכנס הביתה אני ממש צריך לאסוף את עצמי ולא לפנות לעצמי ב'אתה' אפילו בטעות כי זה לא יתקבל, אז מראש אני מעדיף לא להיכנס לפינות. הסגר גם ככה נותן אותותיו בכיווני לחץ אחרים, אז לא בא לי להוסיף לזה. אבל זה בהחלט מכניס אותי לפינה".
דרור מרגיש שהקהילה הלהט"בית הבוגרת לא זוכה להשמיע את קולה בתקופה המאתגרת שבה אנחנו נמצאים. "מאוד חסר לי הקול של הקהילה המבוגרת, אנשים עם ילדים, כדי להבין איך הם מתמודדים עם המצב", הוא אומר.
"בבידוד עם אמא ואחות שלא מודעות לזהות המגדרית שלי"
אלכס (23), טרנס א-בינארי מקיבוץ בצפון, מספר כי תחושות הדיספוריה המגדרית החלו עוד לפני הבידוד. "היינו לפני כן בחו"ל וביקרנו את אח שלי, שם כבר הייתה לי התפרצות של דיספוריה, בעיקר כי היינו ב'דירת בנות', ובשיחות שלנו עם אחי כל ההבדלים המגדריים של מה לגיטימי חברתית ולמי, ממש בלטו".
"אחרי שחזרנו", הוא מוסיף, "נכנסנו לבידוד ונוצר מצב שבו אני צריך ללבוש בגדים נשיים כל היום ולהסתובב מול אמא שלי ואחותי שמרגישות מאוד נוח עם עצמן. גם מבחינת לשון פנייה, אני עדיין מקבל פניות ב'את', כי אין לאמא שלי ולאחותי שום מושג לגבי הזהות המגדרית שלי".
חלק מחברי הקהילה הטרנסית סובלים גם מדחיית תאריכים לניתוחים והקפאה של תהליכים אחרים בתהליך ההתאמה המגדרית. כך המצב עם אלכס, שהייתה אמורה לרכוש את ה'ביינדר' (משטח החזה, ש.צ'.ק) הראשון שלה, ויצטרך להמתין עם זה עד לסיום הסגר. "זה מאוד קשה, כל הסיפור הזה", הוא אומר. "אני גם יודעת שכשהסגר יגמר, אני עדיין לא אצא מול ההורים שלי. לא נראה לי שהם יקבלו את זה טוב. הסגר גם מונע ממני לפגוש חברים, שחלקם כן יודעים ומולם אני מרגיש בנוח".
חיי הלילה הקהילתיים כפרקטיקת הישרדות
"לצאת לבלות זאת פרקטיקת הישרדות בקהילה שלנו", טוענת רעות נגר, פעילה חברתית להט"בית מתל אביב. "מהומות סטונוול (אירוע התקלות עם המשטרה שהתקיים בבר "סטונוול אין" בניו-יורק בשנת 1969, ואפשר את התחלתה של התנועה החברתית הלהט"בית, ש.צ'.ק) לא קרו באקדמיה אלא בחיי הלילה, במחתרת".
"לא סתם סגירת מקומות הבילוי ומניעת התרועעות מייצרת אצלנו שכבה נוספת של קושי, אצלי לפחות", היא אומרת. "כשאני יצאתי לעולם בגיל 19 וחצי, המקום הראשון שהגעתי אליו היה בר המינרווה. אני מרגישה שחיי קהילה גאים, בין אם זה הקבוצות החברתיות לנוער של איגי או מקומות הבילוי, מפגישים אותנו עם משפחה שאנחנו בוחרות בה, בזמן שאנחנו עוף מוזר במשפחה הגרעינית של עצמנו".
"אני גר אצל ההורים, והשהות מחוץ לבית מאפשרת לי יותר ביטוי עצמי", מחזק עילם שחף (25) מצור הדסה. "זה לא שלא קיבלו אותי בבית, אבל זה כן בית שמעולם לא דיברו איתי בו על זוגיות, סקס או בילויים. אני מרגיש שיפוטיות מסוימת מהמשפחה, ואני מרגיש הרבה יותר משוחרר עם חברים, כי בבית אנחנו לא מדברים על הנושא הלהט"בי, לא לפני ההסגר ולא בזמן".
תקועים בחו"ל עם הפעוטות
קושי נוסף שעולה בתקופה זו בקהילה נוגע להורות גאה, הנושא הכי מדובר בשנים האחרונות בכל הנוגע לסיקור התקשורתי של הקהילה: עשרות הורים גאים מצאו את עצמם תקועים בארה"ב וקנדה עם תינוקות בני יומם. 17 זוגות הורים גאים הגישו ביום ראשון האחרון עתירה הדורשת ממשרד הפנים להוציא נוהל חירום שיאפשר את הטסתם לארץ עם הפעוטות. העתירה הוגשה על ידי עורכות הדין אילת טרסר, מיכל עדן, ויקטוריה גלפנד ואיריס שינפלד, ובתמיכת האגודה למען הלהט”ב ועמותת 'אבות גאים'.
ובינתיים בארץ, המצב מסתבך גם לנשים העומדות להיות אימהות גאות: יאנה ארד רדוצקי (33) מגבעתיים, שזוגתה עומדת ללדת בקרוב, מספרת: "זוגות נשים לא יכולות להצהיר הורות בבית החולים. לסביות צריכות לאסוף ניירת ולהגיש בקשה לבית משפט לענייני משפחה כדי שאפשר יהיה להכיר רשמית בהורות של האמא הלא ביולוגית, אבל בתי המשפט פועלים עכשיו במתכונת חירום, כך שלא ברור איך מגישים ולמי", היא אומרת בתסכול. "מבחינה בירוקרטית, אם אין צו הורות, אני לא הורה, וכל רגע שזה נגרר הוא קריטי. עיכוב צו ההורות מלחיץ נשים רבות".
כדי לטפל בנושא, לשכת עורכי הדין, ביוזמת עו"ד דניאלה יעקובי, שיגרה פנייה לשר המשפטים כדי לאפשר הגשת צווי הורות לבתי משפט כסעד דחוף, וכן פנתה לשר הפנים כדי לאפשר הגשה מקוונת של הצווים למשרד הפנים, לכשיתקבלו.
תמיכה, עזרה נפשית ופעילויות העשרה מקוונות לכל קשת הלהט"ב
בינתיים, אם קשה או משעמם לכם בבידוד, ריכזתי עבורכם את כל פעילויות האונליין שמציעים ארגוני הקהילה ברחבי הארץ, בתקווה שתוכלו להיעזר בהן ולמצוא בהן מעט נחמה.
סיוע בקניית מצרכים ותרופות
במרכז הגאה בת"א צוות של מתנדבים ומתנדבות יסייע לכל מי שצריך לערוך קניות של מצרכים או תרופות, עבור מי שנמצא בבידוד או חושש לצאת מהבית. בנוסף, מתנדבים יעזרו לתווך אינפורמציה הקשורה לווירוס הקורונה, ויהוו אוזן קשבת וכתף תומכת בימים לא פשוטים שכאלה.
לפרטים נוספים: זוהר גל (עובד סוציאלי קהילתי) 052-8824289
המרכז מפעיל גם קבוצה וירטואלית להתייעצויות שתיפגש ב-ZOOM אחת לשבוע בימי ראשון ב-19:00.
הלנת חירום לצעירים
'הגג הוורוד' מציע הלנת חירום לצעירים ולצעירות מהקהילה הלהט"בית (גילאי 18-26). אם נשארת בלי מקום בטוח לשים את הראש, ה'גג הוורוד' ישמח להציע לך מיטה חמה, מקלחת, ארוחה ואוזן קשבת, גם בימי הסגר.
לפרטים נוספים: 03-3798341.
מעברים עונים לקהילה הטרנסית
מעברים - שינוי בר קיימא לקהילה הטרנסית מציע שירות "מעברים עונים", בשיחה או בהודעה למספר: 052-477-6707, או דרך האתר והרשתות החברתיות
עזרה לגיל השלישי והרביעי בקהילה
הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות מספק שירותים ומענים לשכבות הגיל השלישי והרביעי, בריאות הנפש וטיפולים פסיכו-סוציאליים, בידוק ל-HIV ועגבת, פעילויות לנוער וצעירים ואירועי תוכן קהילתיים, בהקפדה מלאה על הנחיות משרד הבריאות.
ניתן לפנות בטלפון/וואטסאפ למספר 02-6250502 ובמייל info@joh.org.il או בהודעה פרטית בעמודים שלנו ברשתות החברתיות.
אוזן קשבת לנשים טרנסיות
פרויקט 'לולה' להעצמה נשית טרנסית מציע ליווי, אוזן קשבת או עזרה בכל רבדי החיים - רפואי, חברתי, סוציאלי ועוד.
מוזמנות לפנות בוואטסאפ למספר: 052-2197018
מפגשים וירטואליים לנוער גאה, נשים, חיילים ועוד
איגי - ארגון הנוער הגאה, ממשיך בפעילות חינוכית לאורך כל השבוע. קבוצות נוער, קבוצות צעירים, הרצאות, שיעורים מיוחדים ועוד המון מפגשים וירטואליים לנוער וצעירים להט"ב. קבוצות ז'-י"ב, קבוצות נשים, קבוצות חיילים, טרנס, וכל שאר הפעילות בעיר תל אביב עברה למסך וממשיכה כסדרה. את שלל הפעילויות והעשייה ניתן למצוא באינסטגרם של איגי.
לפרטים נוספים אפשר לפנות בהודעה לטלפון: 054-911-9726.
קו תמיכה בערבית
בבית הקהילות בחיפה קו התמיכה נותן מענה של תמיכה רגשית, עם דגש על מענה מקומי לחברות וחברי קהילה הרוצים לדבר עם פרצופים מוכרים. הקו פועל בימים א-ה בין השעות 14:30 ל-17:30.
גם פרויקט 'עזרה בדרך' החיפאי פועל לאתר חברי קהילה עם צרכים ללא מענה בשעת משבר זו.
הדרך לפנות לשני המענים היא באמצעות שליחת הודעת וואטסאפ עם שם, מספר טלפון וסוג השירות הרצוי למספר 055-7258976.
בית הקהילות מקיים גם קו תמיכה בערבית הפועל בימי שני וחמישי בין השעות 14:30 ל-17:30. גם כאן, יש לשלוח הודעת וואטסאפ עם שם סוג השירות וטלפון והצוות שלנו יחזור בהקדם.
הרצאות, שירה ומפגשי זום ללהט"ב שמתגוררים בדרום הארץ
הבית הגאה בבאר שבע ובדרום מקיים שידורי LIVE בעמוד הפייסבוק שלו, ומפגשי זום בהם מועברים תכנים מעשירים ואומנותיים במגוון נושאים: תרבות גאה, דת ולהט"ב, סלנג גאה, מתכונים מיוחדים, והקראת קטעי שירה ועוד.
בנוסף, ביום ראשון הקרוב (5.4) בשעה 19:00 יתקיים מפגש קהילתי דרך אפליקציית זום ובו יעלו חברות הקהילה בבאר שבע והדרום יוזמות נוספות לתקופת "גאווה בימי קורונה".
כמו כן, הבית הגאה ממשיך לתת מענה פסיכו-סוציאלי לכל מי שמעוניינ.ת לדבר ונזקק.ת לעזרה. לפניות למערך הפסיכו-סוציאלי של הבית הגאה נא לשלוח מייל לכתובת: lgbt.b7@gmail.com
פעילויות מקוונות להומואים דתיים
ארגון חברותא - הומואים דתיים עצר את כל האירועים והפעילויות שלה ויזם את פרויקט "מקוונותא", שהעביר את כלל המפגשים לרשת. במסגרת הפרויקט חברי הארגון עולים לשדר בשיעורי לייב כמעט בכל יום, ומעבירים הן שיעורים בפן התורני והן במישור החברתי. בנוסף, הארגון קיבל את אישורו של הבמאי חיים אלבום להקרין לחברי הקבוצה למשך 24 שעות את הסרט "ואהבת"- סרט העוסק בדיסוננס של הומו דתי אל מול האל.
סקר תעסוקה ומשרות לכל המגדרים
בימים אלו הוציאו LGBTech סקר המבקש לבחון את השפעות המצב הנוכחי על התעסוקה של הקהילה הגאה בארץ. מוזמנים למלא אותו ולהשמיע את קולכם. גם קבוצת "תעסוקה טרנסית - משרות לכל המגדרים" ממשיכה להעלות משרות שרלוונטיות גם בתקופת הקורונה.
בדיקות HIV ומידע על יחסי מין בטוחים בימי הקורונה
הוועד למלחמה באיידס מספק מידע ותמיכה לכלל חברות וחברי הקהילה החיובית הרוצים לשתף, לחלוק או להתייעץ בכל הסוגיות הקשורות לחיים ולקשיים איתם, בייחוד לאור משבר הקורונה. צוות המערך הפסיכו-סוציאלי בוועד מורכב מעובדת סוציאלית המטפלת פרטנית ועו"ס קהילתי הממונה על שירותים חברתיים ואחראי על קידום זכויות וטיפול במקרי אפליה על רקע HIV.
ניתן לפנות לזיו העו"ס הקהילתי במספר 054-3200071. בנוסף, הקו הפתוח של הוועד זמין בימים ראשון בשעות 19:00-21:00 ובימי שני עד רביעי בשעות 18:00-20:00 וניתן לקבל בו מידע על בדיקות HIV וקיום יחסי מין בימי הקורונה. המספר הוא -035613300.
ליל סדר וירטואלי
ארוחת החג המסורתית של הקהילה הגאה, שנערכת כבר 25 שנים בהובלת האגודה למען הלהט״ב ובשיתוף המרכז הגאה בת״א, תתקיים זו השנה לראשונה במתכונת וירטואלית. במסגרת ההכנות לארוחה יחולקו מאות ארוחות חמות לבתיהם של להט"בים שנמצאים בבידוד, להט"בים שאין באפשרותם לחגוג את החג עם המשפחה וכן ללהט"בים שידם אינה משגת. המשתתפים יקבלו גם סידור צלחות חגיגי, טקסטים קהילתיים ואפילו מתנה אישית לחג.
האגודה מציעה גם קבוצות שיח וקשב וירטואליות ללא תשלום, שמטרתן להתמודד עם בדידות בזמן החירום. כמו כן, קו הקשב של האגודה, 'יש עם מי לדבר', נפתח במתכונת של 24/7 דרך אפליקציית הוואטסאפ במספר: 058-6205591.
