בשנת 2009 עלתה ברשת LOGO האמריקאית תוכנית ריאליטי חדשה בהנחייתה של מלכת הדראג הגדולה בארה"ב, רופול צ'ארלס, במהלכה מלכות דראג מתחרות ביניהן על התואר "מלכת הדראג הבאה של אמריקה". הקהל האמריקאי לא בדיוק הבין את כוחם של הגברים שהסתובבו להם עם פאות ועקבים, והתוכנית התקבלה בתגובות פושרות וצמחה בעיקר בתוך הקהל הקווירי והלהט"בי.
עשור לאחר שהתחילה, "מרוץ הדראג של רופול" הפכה לאימפריה ופרצה למיינסטרים העולמי כשבאמתחתה לא פחות מתשעה פרסי אמי, עדת מעריצים מגוונת וגלובלית ומלכות דראג עסוקות מתמיד. ומה שטוב לגויים טוב גם ליהודים, ובזמן האחרון מתקיימת רכבת אווירית של מלכות אגדיות מהמרוץ שמגיעות לארץ וממלאות עד אפס מקום מועדונים כמו האומן 17 ורידינג 3, בנוסף לליינים של חובבי דראג ופרפורמרים חדשים שצצים מדי שבוע במועדונים וברשתות החברתיות. נדמה שכולם רוצים לעלות על רכבת הדראג ולטעום מהתופעה, בסדר גודל שטרם נראה כמותו בישראל.
"אני חושב שמהרגע ש'מרוץ הדראג של רופול' הפכה לזמינה לצפייה בכל שירות VOD בארץ, זה פתח את זה לכולם. רופול התפוצץ בכל העולם, לא רק בישראל. המלכות מגיעות ללבנון ולהודו, ליפן ולפיליפינים. דראג יצא מהמועדונים הקטנים והפך להופעות ענקיות, מיינסטרים כמעט. בארה"ב מתייחסים למלכות כאל DRAG ARTIST. יש המון מלכות שעושות סטנד-אפ, מוזיקה ותכנים מגוונים, פותחות תצוגות אופנה של מותגי אופנה כמו מוסקינו, יש להן אפילו מותגי איפור משלהן", מסביר דקל לזימי לב, מפיק הופעות דראג, צלם ועורך וידאו שכבר הביא ארצה מספר לא מבוטל של מלכות דראג להופעות שמהר מאוד הפכו לסולד-אאוט.
"בכלל לא חשבתי להביא מלכות דראג לארץ", הוא מודה. "התגלגלתי להפקה של אלסקה ומנילה. מנילה הכירה אותי ופרגנה לי מאוד, ואלסקה הביעה עניין להגיע לישראל", הוא מספר על תחילת דרכו כמפיק אירועי דראג ענקיים. בתחום, לעומת זאת, הוא פעיל כבר שנים רבות, במהלכן צילם וערך עשרות קליפים למלכות אייקוניות ביניהן: מנילה לוזון, אלסקה, שאנג'לה ויוריקה אוהר'ה. דקל נמנה גם עם מקימי ONE NIGHT ONLY שאחראית על הבאתן של בוב דה דראג קווין ודיטוקס – כולן כוכבות דראג אייקוניות עם מיליוני עוקבים, שהגיעו לארץ ומילאו את המועדונים עד אפס מקום.
אז איך בכל זאת מצאת את עצמך עומד במרכז ההפקות הללו?
"פרסמתי פוסט בקבוצת המעריצים הישראלית של רופול בפייסבוק ושאלתי מי יבוא להופעה של אלסקה בארץ. היו מאות תגובות ולייקים שהביעו עניין. תוך פחות מ-24 שעות מפתיחת המכירה לא נשאר אפילו כרטיס אחד מתוך קרוב ל-1,000 כרטיסים, כך שמיד החלטנו לפתוח מופע נוסף. רגע אחרי שאלסקה עזבה את הארץ כבר סגרנו עם עוד שלוש מלכות דראג מ'רופול' כי הבנו שיש כאן ביקוש אדיר, ובאמת שכל המופעים היו סולד-אאוט מאוד מהר", הוא משתף.
חופש, שחרור ופריצת גבולות
"מרוץ הדראג של רופול" מלווה את המתמודדים בכל שלבי ההכנות לאתגרים, למשימות וגם לתצוגת מסלול בסוף כל פרק, ומעמידה זרקור מאוד גדול על הערכים שמאחורי דראג. אך מה שמבדיל אותה מתוכניות ריאליטי אחרות בסגנון, הוא הסתמכותה על מטען היסטורי-תרבותי של קהילת הלהטב"ק, על ערכים של חופש ושחרור, פריצת גבולות וערעור על נורמות. ההזדהות של הקהל עם הערכים האלה מביאה הרבה כבוד לאומנות הדראג שקיימת כבר עשרות שנים, אולם העוסקים בה סבלו שנים רבות מסטיגמות וזלזול שהתוכנית עזרה לסיים.
הצצה להופעה של אלסקה
(צילום: דניאל קדוש, יובל וייצן, עריכה: דקל לזימי לב)
"להבדיל מסתם ריאליטי זה ריאליטי שמוציא כישרון וייחודיות מבן אדם ומבליט שפה אומנותית שהייתה חדשה להמון אנשים", אומר טל קלאי, קומיקאי, שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלי, ומי שהגה כשהיה בן 16 בלבד את דמותה של מלכת הדראג "טלולה בונט", אחת המוכרות והוותיקות בישראל. "זה לא סתם שנהיה בייבי-בום של מלכות ומלכי דראג. יש הרבה ערך מוסף שמתווסף לתוכנית", הוא אומר. "גם בתוך הדראג הישראלי יש המון ז'אנרים – אלטרנטיביים או מסורתיים, וגם בתוך הליינים יש פיצולים לערבים שונים ולסגנונות שונים ומגוונים".
"הדראג הישראלי נמצא כתוצאה מזה בסוג של פריחה", הוא מבהיר ומוסיף ש"זה יצא מגבולות הקהילה ומתפתח לכיוונים חדשים ומעניינים. יש לנו פרפורמרים בני 18 ובני 50, יש המון מגוון בארץ והכל ברמה מאוד גבוהה". ובאמת, כל מלכה שמגיעה לארץ זוכה למופע חימום מושקע ועמוס בפרפורמרים ישראלים מכל זרמי הדראג השונים, מהאלטרנטיבי והגותי ועד לנצנצים והשפגטים שמוכרים לצופי "מרוץ הדראג". נשאלת השאלה - איך קרתה כזו קפיצת מדרגה גדולה בעולם הדראג הישראלי? איך בחודשים ספורים נרשמו יותר מופעים עם קהל נלהב מכל מה שהיה כאן בעשור האחרון?
"חשוב להבין שדראג ישראלי תמיד היה קיים ודראג טוב", מבהיר קלאי. "במשך שנים נסענו ועברנו בין ערים בעולם, הזמינו אותנו להמון מקומות כי רצו את הדראג הישראלי. עם זאת, אני חושב שבעקבות התוכנית נהיה ביקוש לדראג ולא רק ביקוש לדראג אלא ממש צורך של אנשים לבטא את עצמם ואת האישיות שלהם דרך האומנות הזו. זה גם צורך שהתוכנית בעצמה מראה - להלל את השחרור העצמי והביטוי העצמי. בנוסף, בעקבות הצלחת התוכנית המון אנשים אומרים לי: 'כן, אהבתי את ההופעות שלך אבל פתאום אני מבין עד כמה זה מורכב, עד כמה זה לא פשוט. רק עכשיו אני קולט שזה לא נגמר בפאה ושמלה ובוא נופיע, ושזה מצריך לא רק עלויות אלא גם מחירים בנפש, בחופש, בשחרור".
באים בגלל התוכנית, נשארים כי הדראג הישראלי מצוין
בכל זאת, נראה שעולם הדראג הישראלי לא עבר איזו טלטלה מהפכנית ושמי שהשתנה ונפתח זה דווקא הקהל. קלאי מסביר: "יש פשוט הרבה יותר אנשים שמחפשים היום במה. גם קמים המון ליינים חדשים שיוצרים לעצמם קהל שמתחבר, וכמובן שהקהל גדל ומתרחב בזכות הצפייה בתוכנית. אנשים יבואו לראות מופע בגלל התוכנית, אבל יישארו כי הדראג הישראלי מצוין. ברגע שהקהל מקבל משהו טוב הוא מפרגן והוא אוהב והוא צוחק. יש היום פתיחות גדולה לדבר, אבל השאלה היא עד כמה זה באמת יכול לחדור למיינסטרים.
"כשהיה לי את המופע של 'פאות קדושות' אז באנו לקהל הכי סטרייטי", הוא נזכר. "יצאנו מתל אביב והגענו לקהל שלא הכיר את הז'אנר וגרמנו לו להכיר אותו וגם לאהוב אותו – וזה דבר שאני מקווה שיקרה עוד יותר בישראל". קלאי מצביע על מגמות נוספות של שינוי שקרו לאורך השנים האחרונות בעקבות התוכנית: "אם פעם היינו עולים עם מה שיכולנו להשיג מחנויות רגילות, אז היום יש מעצבות ומעצבים במיוחד לדראג, ומעצבי פאות. גם האיפור עשה עליית מדרגה מטורפת בעקבות רופול".
הדראג-קינגס עדיין מאחור
אולם נראה שלא הכל ורוד בגל הדראג ששוטף את העולם. "עם כל המחמאות, אני חושב שיש משהו פחות חיובי שקרה בעקבות התוכנית - התוכנית הזאת מייצרת מלכות על פי השטנץ והטעם של רופול. הוא לא מלכת הדראג היחידה הוותיקה בארה"ב, ולצערנו הוא לא נותן מקום למלכות דראג ש'גדלו איתו' ובטח שלא נותן במה לדראג קינגס, לא מדבר עליהם ולא מחשיב אותם", אומר קלאי.
"מרוץ הדראג של רופול" אכן מתיימרת להיות "האולימפיאדה של הדראג" אך מסרבת כבר שנים לשלב מלכי דראג - כלומר את הגרסה ההפוכה שבה נשים בבגדי גברים עורכות ליפסינק על הבמה. תמרה מובשוביץ שמופיעה כבר למעלה משנתיים כמלך הדראג 'סירופ מייפלת'ורפ', מספרת: "צרכתי הרבה שנים דראג אבל לא ראיתי את עצמי שם כי לא ראיתי קינגים. לא היו לי מודלים. שנים בכלל לא ידעתי שיש דבר כזה שנקרא דראג קינג, לא ראיתי את עצמי בדראג כי לא ידעתי שאני יכולה. היו פה קינגים בארץ שנים אחורה, אבל זאת תרבות שפשוט לא ראיתי".
"אחד הדברים שקינגים הכי מתמודדים איתם היום זה עם השאלה - איך אני מביאה את עצמי לקבל תוקף בקרב הקהל הרחב ולא רק האלטרנטיבי", אומרת מובשוביץ. "זה לא שיש תחרות בין מלכי למלכות דראג, יש המון דברים מאד חיוביים שקורים ביחד וזה לא מובן מאליו שעובדים בכזה שיתוף פעולה, אבל ההשוואה היא בדרך כלל של הקהל. אני כן חושבת שבאיזושהי מידה, אני כדראג קינג צריכה להתאמץ יותר כדי להוכיח שיש לי חלק בעולם הזה, לא פחות מדראג קווינס".
מהבמה למוזיאון
לאן הולכים מכאן? בקיץ הקרוב עתיד להתקיים כאן אירוע מיוחד במינו, בשיאו תגיע לכאן ביאנקה דל ריו, אחת ממלכות הדראג המפורסמות ביותר שיצאו מהתוכנית. "זו מלכה שלא מופיעה בקלאבים בדרך כלל, והיא תופיע כאן בהיכל התרבות במופע סטנד-אפ. בנוסף, באוגוסט יגיעו לכאן חמש מלכות דראג מרופול למופע מוזיקלי עם להקה על הבמה בלייב, גם כן בהיכל התרבות – ומדובר בדברים שלא נראו פה עדיין", מבטיח דקל. גם תמרה מצביעה על כיוונים חדשים: "הדבר הבא בעיניי זה שאומנות הדראג תקבל איזשהו תוקף - לא רק מבחינת בידור ושואו ומסיבות, אלא גם תיכנס למוזיאונים אולי, ותעמוד ממש כאומנות בפני עצמה".
קלאי מעלה שאלות בנוגע לעתיד הדראג: "נורא מעניין אותי אם זה לא רק אופנה", הוא אומר. "אני לא יודע, במהלך השנים ראיתי כל כך הרבה דראג קווינס וקינגס שהופיעו והפסיקו כי הם מיצו את זה. מעניין לראות מה הקהל ירצה, מה יהיה הטרנד הבא ומה יהיה הדבר הבא שיקרה. אני נשאר בדראג כל עוד זה מעניין אותי וזה מעניין אותי, בין אם זה לקחת את הדמות שלי למקומות של מוזיקה וקליפים, אפילו לתיאטרון. השאלה היא איך מביאים את זה למקום שלך, שכיף לך להיות בו".
