האם נציגי הציבור עובדים עבורנו או עבור עצמם? לפחות בארצנו הקטנה, אפשר להגיד שמרבית נציגי הציבור דואגים בעיקר לעצמם ולמעמדם הפוליטי-מפלגתי, וקצת פחות לציבור שאותו הם מתיימרים לשרת. אין פלא, אם כן, שכשמגיע נציג ציבור שאשכרה עושה את מלאכתו נאמנה ושם את הציבור במקום הראשון, הוא נתפש כזן נדיר ביותר בנוף הפוליטי המסואב והמושחת.
כזאת היא אודרי טאנג, שרת הדיגיטל של טאיוואן, שזוכה בחודשים האחרונים להתעניינות עולמית ולפרגון מקיר לקיר. טאנג היא אחת מנציגות הציבור הכי אופטימיות, פרגמטיות וחומלות שפועלות כיום בעולם, ונחשבת למי שעזרה למדינתה להביס את וירוס הקורונה ללא צורך בסגר אחד, ולאחר שנדבקו בנגיף כ-500 חולים בלבד בכל רחבי המדינה.
במסגרת עבודת הדיגיטל האינטנסיבית שנעשתה במשרדה של טאנג, דיווחים על הווירוס החדש נלקחו ברצינות כחצי שנה לפני שהוא פרץ רשמית ברחבי העולם, והמשרד החל להיאבק בפייק ניוז שהופץ לכל עבר, לבלום אותו כשהיה בחיתוליו ולשכנע את תושבי המדינה ותושבותיה לקחת אחריות אישית על בריאותם בעזרתו של ז'ונגצאי, כלב מאויר ששימש כפרזנטור החביב של הקמפיין. בנוסף לטיפול היעיל בקורונה, טאנג בת ה-29 בלבד מחזיקה בשני הישגים מרשימים נוספים: היא השרה הצעירה ביותר בממשלת טאיוואן, וגם השרה הטרנסג'נדרית הראשונה במדינה.
טאנג היא טרנס א-בינארי. היא אינה מזדהה עם המין שבו סומנה בלידה, והוא לא מגדיר את עצמה כגבר או כאישה. בילדותה התגלתה טאנג כילדה מחוננת, ובגיל 14 עזבה את בית הספר לטובת עיסוק בפרויקטים של קוד פתוח, בהם תרגום של תוכנות לשפה הסינית. החיים אונליין אפשרו לו להציג את עצמה בפני אחרים בצורה מגדרית נזילה, ואת היציאה הרשמית שלה מהארון היא עשתה בבלוג האישי שלה.
"יצאתי מהארון בזמן מסעותיי ברחבי העולם", הוא מספרת בריאיון מיוחד ל-ynet. "במשך שנתיים עברתי בין יותר מ-20 ערים שונות במסגרת אירועי הטכנולוגיה שהשתתפתי בהם, אבל למעשה יצאתי מהארון באינטרנט, בבלוג שלי. כתבתי פוסט אחרי שראיתי שאנשים מקהילות שונות מרחבי העולם התחילו להתבלבל בכל הנוגע ללשון הפנייה אליי, אז פשוט עשיתי יישור קו רשמי. התגובות היו אוהדות, ואנשים תמכו בי מאוד".
למבולבלים בנוגע לזהותה המגדרית מבהירה טאנג כי "המגדר שלי הוא Whatever, לא משנה", ומבחינת לשון פנייה, היא מעדיפה להשתמש בשתי האותיות שבהן מתחיל שמה שלה. "בימינו אני משתמשת בעיקר בכינוי AU, אשר מאפיין את האותיות באנגלית שבהן נפתח השם שלי, אודרי, וגם את השם הזכרי שהיה לי לפני כן, אוטריוס".
להיות טרנס-תרבותיים
טאנג מספרת שהיותה אדם טרנס עוזרת לה לעשות את עבודתה המקצועית בצורה טובה יותר. "אני חושבת שהעובדה שאני טרנס מאפשרת לי להזדהות עם אנשים בלי קשר לנטייה הפוליטית שלהם או לזהותם המגדרית. אני פשוט מחזיקה בגישה רחבה יותר בכל הנוגע לקביעת מדיניות. למשל, העובדה ששעות המשרד שלי מותאמות לשעות שבהן אזרחים באמת יכולים לקפוץ לפה ולשבת איתי לשיחה, מאפשרת תקשורת מעבר לסטריאוטיפ כזה או אחר.
"בנוסף, כשאת אדם א-בינארי, את לא צריכה לחלק את האוכלוסייה לשניים. אני גם חושב ש'טרנס' הוא מונח מעולה, והוא הסיבה שאני מרבה להשתמש במונח 'טרנס-אטלנטי', כי זו תפיסה שהיא מעבר למגדרית. למשל, במקום לומר 'שמאל פוליטי' או 'ימין פוליטי', אני משתמש בביטוי 'הלמעלה הפוליטי' (Up wing), שמשמעותו שימוש באמצעים כלכליים להגברת הטוב החברתי. זו חשיבה שאינה בינארית ושניתן ליישם על כל נושא, וליצור סוג של חדשנות אקלקטית. אני מקווה שאני מעודדת אנשים לפתח דרך חשיבה והסתכלות יותר טרנסית, כי לא משנה מה הזהות המגדרית שלנו, כולנו יכולים להיות יותר טרנס-תרבותיים".
כשאני שואל אותה על מעמדם של אנשים טרנסג'נדרים בטאיוואן, ללא קשר לייצוגם הפוליטי, טאנג חוזרת למקום הטרנס-תרבותי ומסבירה שעובדה זו מקילה מאוד על החברה בטאיוואן לקבל בצורה פתוחה יותר זהות מגדרית שהמערב רואה כמורכבת. "יש לנו יותר מ-20 שפות ותרבויות שונות ברחבי המדינה, רובן ילידיות. למשל, יש לנו את שבט האמיס שמקיים תרבות מטריארכלית שמונהגת על ידי נשים, יש לנו את שבט פאיוואן, שבו המגדר לא מהווה שיקול בעת בחירת המנהיגות לשבט, ועוד מוצאים אתניים שונים שבהם הנורמות המגדריות שונות אלו מאלו".
"הגיוון התרבותי הגדול ששורר במדינה הוא שהופך את ההסתכלות על המגדר בטאיוואן לנזילה יותר ופחות מקובעת", מוסיפה טאנג. "בתקופת הילדות וההתבגרות שלי דיברתי גם מנדרינית וגם דייגי, שזו שפה של בני ההולו. השפה של תרבות ההולו מכירה בקיומן של מערכות יחסים חד-מיניות. יש למשל מילים מיוחדות עבורן, ואין במילים הללו שום מטען שלילי. למעשה, הטרנס-תרבותיות שלנו מאפשרת לנו ליצור מצב שבו אנחנו רואים גיוון אנושי כיתרון וככוח, במקום התפיסה שבה תרבות אחת צריכה לשלוט באחרות - תפיסה שאפיינה את המדינה לפני 40 שנה, בתקופת השלטון הצבאי. בימינו טאיוואן מקיימת תרבות תוססת שמאדירה את הגיוון האתני והמגדרי".
את השינוי התפיסתי-שלטוני זוקפת טאנג לזכותן של הפעילות הפמיניסטיות, שבמשך 30 השנים האחרונות עבדו קשה מאוד כדי לשנות את האקלים הפוליטי של טאיוואן. "מדובר בשינוי מאוד מודע ומכוון", מסבירה טאנג. "אחרי שהפעילות הפמיניסטיות השיגו את מטרותיהן הראשוניות, הן המשיכו להציב מטרות גם לטובת הקהילה הלהטבפא"קית במדינה, כך שהרגישות המגדרית כבר מוטמעת בשירות הציבורי, במערכת החינוך ובנורמות החברתיות.
"מובן שבכל הנוגע לתפיסות מסורתיות, רמת הקבלה של הזהות המגדרית או הנטייה המינית של אדם כזה או אחר תלויה בתפיסה של ההיסטוריה התרבותית של המשפחה שממנה הוא מגיע, אך כמגמה כללית, השלטונות במדינה תומכים בגיוון מגדרי".
יש לך דוגמה?
"כשד"ר צאי אינג-ון נבחרה לנשיאות, היא הייתה המנהיגה האישה היחידה באסיה שהגיעה למעמדה בזכות יכולותיה וכישוריה, ולא בזכות היותה חלק משושלת משפחתית בעלת שיוך פוליטי, דבר שבהחלט עזר לקידום המגדרי במדינה. בנוסף, כל אחד ואחת משליחי הציבור ושליחות הציבור שלנו הציעו חוקים ותקציבים לפרויקטים המיועדים לשוויון מגדרי. במהלך התהליך הזה, נציגות ונציגים של ארגוני החברה האזרחית שישבו בוועדה לשוויון מגדרי דאגו לספק הדרכות על רגישות מגדרית לכל המנהלים והמנהלות של השירותים הציבוריים.
"אז אני לא יכולה לקבוע שנשים טרנסג'נדריות מעל גיל 50 לא חוו מעולם אפליה במדינה, אבל כן הייתי אומרת שאם אתה ילד צעיר ומגוון מגדרית וההורים שלך בני 30, כלומר נולדו אחרי הרפורמה המגדרית, מצבך בהחלט חיובי".
בין נישואי יחידים להיצמדות למסורת
לאחרונה הפכה טאיוואן למדינה הראשונה באסיה שנתנה תוקף חוקי לנישואים גאים, צעד מורכב אשר דרש התחשבות במסורות של הדורות הקודמים. "החוק בטאיוואן מאפשר לזוגות חד-מיניים להינשא במה שמכונה 'נישואי אינדיבידואלים'", מסבירה טאנג. "בטאיוואן, במקום לומר 'דודה' או 'דוד' יש 16 מילים שונות שמתארות הקשרים משפחתיים. מבחינה מסורתית כאשר שני אנשים מתחתנים, גם המשפחות שלהם מתחתנות, והתפקידים במשפחה המורחבת ניתנים בהתאם לתרבות האתנית של המשפחות.
"כאשר אנחנו מדברים על נישואים חד-מיניים, עולה הצורך להמציא מחדש את כל התפקידים והדקויות, מה שיוצר סיטואציה חברתית מורכבת. על כן, מתוך רצון לבנות סולידריות בין-דורית, שבה מצד אחד אנחנו משמרים את המסורת ומצד שני גם מאפשרים חדשנות, המדינה החליטה שכל מי שנישאו מ-2008 ואילך יוכלו להינשא בנישואי יחידים.
"באותה שנה גם הוחלט כי הנישואים יהיו תקפים רק על סמך רישום על פי חוק. לפני כן היה מספיק שהמשפחות ינהלו טקס חברתי, והנישואים מיד נכנסו לתוקף. החוק החדש, שמתייחס לזוגות חד-מיניים, תקף לנישואי יחידים ולא לנישואים בין משפחות, כך שאלו נשארים תחת המסורת. עם זאת, גם רוב הזוגות ההטרוסקסואלים במדינה מתייחסים אל הנישואים שלהם כיום כאל נישואי יחידים ופחות נצמדים למסורת.
"צריך להבין שבמדינות אסייתיות ישנו דגש חזק על קשרים משפחתיים בין היחידים למשפחה שלהם ובין המשפחות עצמן בעקבות הנישואים. אני חושבת שהאופן שבו הצלחנו למסד ולאפשר בחוק נישואים חד-מיניים, כנישואי יחידים, יכול בהחלט לשמש השראה למדינות נוספות ביבשת".
בעצם שמתם דגש על פתרון שגם יאפשר קדמה וסובלנות מגדרית וגם ייקח בחשבון את המסורת.
"אני בהחלט חושבת שאפשר ורצוי להביא בחשבון נורמות של אנשים מבוגרים יותר בחברה. אם היינו מחילים את נישואי המשפחות גם על זוגות חד-מיניים, אולי זה היה מתקבל על פי חוק, אבל זה לא היה תורם למתח הבין-דורי. חשוב להבין אילו ערכים חשובים לדורות המבוגרים, לכבד אותם, להבין מהם הערכים המשותפים בין הדורות ולבנות על בסיסם חוקים שייטיבו עם הקהילה הגאה", היא מסכמת.
שקיפות רדיקלית ואנרכיזם שמרני
התפיסה הטרנס-תרבותית של טאנג היא גם חלק בלתי נפרד ממערכת הערכים של מי שמגדירה את עצמה "אנרכיסטית שמרנית". בעוד שבישראל השלטון משתמש במושג "אנרכיזם" כדי לזרוע פחד ורתיעה מביקורת פוליטית, מבחינת טאנג, התפיסה הפוליטית שלה כאנרכיסטית רק משרתת את הציבור.
"המשמעות של אנרכיזם מבחינתי היא העובדה שאני לא מאמינה בלתת או לקבל פקודות. אני חושבת שפעולה וולונטרית מייצרת החלטות טובות יותר מכל מערכת היררכית, סגר, מניעה או השתלטות", היא אומרת בחיוך. "השמרנות בתפיסה הפוליטית שלי באה לידי ביטוי בהתחשבות במסורת ובשפה של קבוצות שונות בחברה, כדי שאף אחת מהן לא תידרס על ידי האחרת". טאנג מספרת לי שהיא דוגלת גם בשקיפות רדיקלית. כל פגישה שהיא מנהלת, כולל הריאיון שאנחנו מקיימות, מוקלטת, מתומללת ועולה לאינטרנט לרשות הציבור הכללי בטאיוואן.
איך כל זה בא לידי ביטוי במקום שלך בפוליטיקה המקומית?
"אני רואה את עצמי כנקודת איזון בין התנועה החברתית מצד אחד ובין הממשלה בצד האחר, מוודאת שאני לא נכנעת לכוח המשיכה של אף אחד מהצדדים, ומתנהלת בצורה חופשית שמאפשרת לי לקלוט ולהתייחס למסרים משני הצדדים בצורה אפקטיבית שמעודדת הבנה הדדית ויחסי אמון. אין היררכיה בנקודה הזו".
איך פוליטיקאים אחרים מגיבים לנוכחות שלך כאדם טרנסג'נדר בזירה הפוליטית?
"מבחינת הפרלמנט בטאיוואן, מאוד ברור שהגיוון המגדרי הוא פשוט חלק מהזהות הטרנס-תרבותית האינהרנטית של טאיוואן. הפרלמנט מכיל מעל 40% נשים. זה אולי נחשב למספר סביר בסטנדרטים של מדינות נורדיות באירופה, אבל בסטנדרטים מזרח-אסייתיים זה נתון חיובי למדי.
"כך או כך, ברור לי שהנוכחות שלי בפרלמנט מעלה את המודעות החברתית לקהילה הטרנסית, הקווירית והאינטרסקסואלית. אגב, השנה התקיים בטאיוואן לראשונה מצעד הגאווה הטרנסי, כך שברור שלקהילה הטרנסית כאן יש זהות משל עצמה".
באילו נושאים טאיוואן עדיין צריכה להשתפר מבחינת זכויות הקהילה הגאה?
"בתקופה האחרונה אנחנו עובדים על הרבה שינויים מבוססי נורמות חברתיות. למשל, בעוד כמה חודשים אנחנו מתכננים להוציא לבחינה בתפוצה מצומצמת תעודות זהות חדשות, שבהן אין שום ציון מגדרי. זה פשוט סעיף שלא מופיע בתעודה. בעבר תעודת הזהות גם הציגה את שמות ההורים, מה שחשף אם האדם מגיע ממשפחה הטרוסקסואלית או חד-מינית, וגם הנתון הזה לא מצוין יותר".
בסיום הריאיון אני שואלת את טאנג אם יש מסר כלשהו שהיא הייתה רוצה להעביר למי שקורא את הכתבה, בין אם הוא אדם טרנסג'נדר או לא, והיא בוחרת באחד הציטוטים האהובים עליה של לאונרד כהן, שללא ספק מתאר את גישתה החיובית, הפוליטית והאישית לשינוי: "ישנו סדק בכל דבר, ודרכו נכנס האור פנימה". השרה נפרדת ממני בהצדעה הוולקנית מסדרת "מסע בין כוכבים", Live long and prosper, ולי לא נותר אלא לקוות ולאחל לה ולנו בתגובה Peace and long life - שלום ואריכות ימים.
