לפני שש שנים, כשיצאתי מהארון כאדם טרנסג'נדר, אחד החששות העיקריים שלי היה שלעולם לא אמצא זוגיות. בחברה המערבית תפיסות הזוגיות שלנו מתעצבות על ידי דוגמאות מסדרות, סרטים וספרים, ובעבר, לאנשים טרנסים לא היו יותר מדי דוגמאות ללמוד מהן.
גם בשיחות אישיות עם חברים וחברות על הקשת, המציאות לא נראתה אופטימית במיוחד, בעיקר בכל הנוגע לאופציה לצאת עם גברים סיסג'נדרים (שמינם הביולוגי תואם את מגדרם). "בחוויה שלי, גברים סיסג'נדרים באפליקציות הכרויות לרוב ירצו רק סקס, כשהנטייה היא לפטישיזציה. חלקם גלויים יותר, חלק פחות", אומר מייקל ג'יימי ריקת, טרנס לא-בינארי בן 19.
גם לוסי אנג'לסקו (29), אישה טרנסית לסבית מפרדס חנה, מרגישה שהיחס אליה הוא בעיקר כאל חריגה. "הרבה פעמים קרה לי שסתם עמדתי באיזשהו מקום ציבורי, וגברים פשוט עצרו לידי כי חשבו שאני עוסקת בזנות ושייצא להם מזה משהו", אמרה.
איך הגבת?
"שלחתי אותם בברכה לדרכם עם ביצים כחולות ושילכו להתעסק בעצמם. גברים בעיקר אוהבים להתעסק במה שיש לי בתחתונים, עם מבטים ושאלות. אפילו עשיתי סצנה לאיזה מבוגר באמצע הטיילת בחיפה שהרגיש מאוד חופשי להסתכל לי באזורים האינטימיים", היא אומרת.
מורכבות של זוגיות כשאחד מבני הזוג הוא טרנסג'נדר
הזכות לאהבה
עם זאת, נראה שגם חיי הדייטינג עם נשים סיסג'נדריות הם לא תמיד קצפת ודובדבנים. דניאל זגרסון (27) הוא גבר טרנס מרמת גן. לדבריו, עד כה הוא לא נתקל ביותר מדי סיטואציות שהוא מגדיר "קשות", אבל כן נתקל בסירוב הפוגעני - "אני נמשכת לגברים". "הייתה תקופה שזה די שבר אותי מלנסות למצוא זוגיות", הוא אומר, "אבל בסופו של דבר, הצלחתי להאמין שגם לי מגיעה אהבה".
כאשר יצאו מהארון הטרנסי, גם אנגלסקו וגם זגרסון היו בזוגיות. "התחלתי לצאת מהארון הטרנסי בגיל 20", אומר זגרסון. "הראשונה שסיפרתי לה הייתה בת הזוג שלי באותו הזמן, שקיבלה אותי בצורה נהדרת. אומנם בסופו של דבר נפרדנו, אך זה קרה מסיבות שאינן קשורות לתהליך. לצערי הרב, אחרי הפרידה נאלצתי לחזור חזרה לארון מתוך החשש שאף אחת לא תרצה לצאת עם בחור טרנס. חייתי די בהכחשה עד גיל 22. רק אחר כך הבנתי שמי שתאהב אותי, תאהב אותי בגלל מי שאני ולא בגלל מה שיש או אין לי בין הרגליים".
"כשהתחלתי את ההתאמה גם המשיכה השתנתה"
אנג'לסקו עדיין נמצאת בזוגיות עם אותה פרטנרית שהכירה לפני תהליך ההתאמה המגדרית, אך מערכת היחסים ידעה עליות ומורדות, ואף עברה שינויים. "היא נמשכה מאוד למי שהייתי אז, וכשהתחלתי את ההתאמה גם המשיכה השתנתה. אני יכולה להבין אותה", היא מודה. "המשיכה שלה בזמנו הייתה לגברים בעיקר, ופתאום אנרגיה נשית שמתבטאת בקשר לא התאימה לה".
"זה היה מוזר בהתחלה. היו שנתיים מאוד-מאוד מאתגרות מבחינת הקשר שלנו. מה שחיזק אותנו זו העובדה שניהלנו קשר פתוח. כל אחת יכולה לעשות מה שבא לה, למרות שתמיד מצאנו עצמנו אחת ליד השנייה. בסופו של דבר, אני מאוד מאמינה שזה קשור לאיך שאני מביאה את עצמי לעולם", היא אומרת. "אם אני מרגישה עם עצמי טוב בגופי החדש והמהמם, אז גם הפרטנרית שלי נמשכת אליי ורוצה יותר להתקרב אליי. בתקופה האחרונה מצאנו עצמנו מתקרבות וחוות את הסקס שלנו מחדש. לאחרונה גם באמת פתחנו את הזוגיות שלנו לפוליאמוריה ויש לי פרטנרית חדשה ומדהימה".
בסיטואציות של דייטינג, הנושא הטרנסי עולה על ההתחלה?
"לרוב אני מספר עוד לפני הדייט, כשרק מתחילים לדבר", עונה זגרסון. "אני לא רואה סיבה להסתיר את זה עד הדייט או אחריו. ככה זה מונע סיטואציות מביכות ובזבוז של זמן לשני הצדדים".
"גם אני מספר על ההתחלה כי זה חלק משמעותי בחיי", אומר ריקת. "אני רואה את זה כ'מבחן', וככה אני גם בוחר עם מי להיות בקשר ועם מי לא. אני אשאל בעדינות לשון פנייה, ולפי התגובה בדרך כלל אפשר לדעת מה רמת הידע והקבלה שלהם לטרנסיםות. חשוב לי שהסביבה הקרובה שלי תדע מה זה הקהילה הטרנסית, ואם הם לא יודעים לעומק אבל כן פתוחות ללמוד ולהבין, אני מקבל את זה".
"באפליקציות אני תמיד מציינת את עניין המגדר", אומרת אנגלסקו. "אני מרגישה שכדאי לי לעשות את זה כדי לשמור על עצמי, אבל אני בהחלט מאחלת שנגיע לעולם שבו לא נצטרך כבר לדבר על זה ולא נפחד".
ברחוב או ברשת?
באשר להעדפה האם להכיר פנים מול פנים או באפליקציות, התשובות משתנות אצל כל אחד ואחת. לדברי זגרסון, "אני אישית תמיד מעדיף להכיר קודם אונליין בלי קשר לטרנסיות, פשוט כי יותר קל לי להתבטא בכתב. לוקח לי כמה רגעים עד שאני מרגיש בנוח ופחות מובך להיפתח למישהי פנים מול פנים".
מבחינת אנגלסקו המצב הפוך, "ההעדפה תמיד תהיה להכיר פנים מול פנים", היא אומרת. "כך אני יכולה להרגיש מי עומדת מולי, להרגיש את האנרגיות. תקשורת מאוד חשובה מול הפרטנריות שלי ונחשבת לערך עליון. אם אין לי תקשורת טובה ומעמיקה, כל תהליך ההיכרות לא שווה בעיניי".
לריקת אין העדפה. "פגשתי אנשים מרתקים פנים אל פנים וגם באפליקציות היכרות", הוא אומר. "בלי קשר לטרנסיות שלי, אני מרגיש יותר בנוח לפגוש פנים אל פנים, אני לא יכול שלא להרגיש שזה יותר טבעי. רואים הבעות פנים, מבחינים בשפת גוף, בטונים של דיבור, כמה פתיחות מראים וכן הלאה. עם זאת, יותר קל לי להביע את עצמי בכתב. אם הן לא מקבלות, תמיד אפשר פשוט לחסום ולשכוח. אז יש יתרון באפליקציות".
"אני מניח שההעדפה משתנה לאיך שאני מרגיש באותו יום", הוא מסכם. "אין לי סבלנות תמידית לאנשים שלא מבינים את העולם הזה. לפעמים קל יותר לדבר בצורה שוטפת ולפעמים אני צריך דווקא בכתב ולקחת את הזמן".
"שאלו אותה למה היא צריכה להיות איתי"
שלושתם נמצאים היום בזוגיות ושלושתם גם עברו את שלב ההיכרות עם ההורים והחברים, שלב שאנשים רבים על הרצף הטרנסי לא בהכרח מגיעים ומגיעות אליו, גם במערכות יחסים ארוכות. אלנגלסקו מספרת כי הכירה את ההורים של בת הזוג שלה עוד לפני התהליך, אבל מאז היציאה מהארון הם לא דיברו על הנושא פנים מול פנים איתה, אלא רק מול זוגתה.
"לא מזמן יצא שפגשתי אותם ממש בקצרה ולא יותר מזה, וגם זה היה במקרה. לא התרגשתי במיוחד. אני יודעת שהרבה נאמר לפרטנרית שלי מכל מיני אנשים, ושחלקם שאלו אותה בשביל מה היא 'צריכה' להיות איתי ולחוות איתי את כל זה... אז זו קבלה, הכלה ואהבה בשבילכם".
לזגרסון יצא לפגוש הורים של בנות זוג מספר פעמים, והתגובות משתנות ממקרה למקרה. "יצאתי פעם עם מישהי שאמא שלה פשוט התכחשה לכך, והתעקשה לדבר אליי ועליי בנקבה, גם כשהייתי נוכח בשיחה", הוא מספר. "כרגע אני יוצא עם מישהי שהמשפחה שלה מקבלת אותי מעבר לכל הציפיות ולפעמים נראה אפילו שהם ממש מתלהבים מהעניין".
"אני בזוגיות עם אישה סיסג׳נדרית", הוא מספר. "התחלנו לצאת לפני שנה וכמה חודשים, שבועיים אחרי הניתוח העליון שלי. אנחנו מכירים כבר כמה שנים והיא הכירה אותי מהרגע הראשון בתור טרנס. אני מאמין כי לאחר הניתוח, כשהרגשתי יותר שלם עם עצמי, גם הייתה לי את האפשרות לתת למישהי אחרת מקום יותר משמעותי בחיים שלי. ההורים שלה מתים עליי וגם החברים".
"פגשתי את המשפחה הגרעינית של בת הזוג שלי ארבעה חודשים אחרי שהתחלנו לצאת", אומר ריקת. "היה מאוד בסדר בעניין של הקבלה. היא טרנסית בעצמה אז העולם הזה לא חדש למשפחה שלה. זה יותר היה מביך ומלחיץ, ללא קשר לזהותי המגדרית, ופה ושם פגשתי גם את המשפחה המורחבת שלה כמו הסבים והסבתות, בנות דודות ודודים, וכולן מקבלות. כולם ידעו ולא היה לי אכפת, בשבילי זה חוסך הרבה חוסר נעימות עתידית".
"להורים שלי היה קשה עם זה", הוא מסייג, "אבל לא כי הם לא רצו שאהיה בזוגיות, אלא כי היו להם המון תהיות וחששות לגבי המגדר שלנו ושלי בעיקר. אפשר להגיד שזה לא היה פשוט בהתחלה, אבל הם כן מאוד אהבו את זוגתי, והיא עזרה המון להורים שלי לקבל אותי כמייקל".
לשמחתי הרבה, גם אני בזוגיות היום. כזו שגורמת לי להבין שלא בהכרח צריך סרטים של דיסני או רומנים רומנטיים כדי ללמוד מהם על זוגיות, ושאפשר ליצור זוגיות יפה, קשובה וחזקה לפי החוקים שמתאימים לנו. וכל שאר העולם יכול לחשוב על זה מה שבא לו.
