היום (ה') מפרסם ד"ר סיגל גולדין בשיתוף עם מרפאת לוינסקי ובמימון האגודה למען הלהט"ב, מחקר ארצי חדש אשר מציג תמונות מצב מורכבת על קהילת הטרנסג'נדרים של ישראל. במחקר נאספו נתונים מלמעלה מ-350 חברות וחברי הקשת הטרנסית מכל הארץ בשנת 2019, והוא מייצג את מגוון תתי הקבוצות השונות המרכיבות את קהילת הטרנס.
מדובר במחקר המקיף ביותר שנערך עד כה בתחום, והוא מצייר תמונת מצב מדאיגה על המצב התעסוקתי והכלכלי של חברי הקהילה, ומגלה פערים משמעותיים במדדים של ביטחון תעסוקתי, רמת הכנסה, איכות חיים ורווחה חומרית. משתתפי המחקר סיפרו על מצבים של אפליה, הדרה ועל היעדר הזדמנויות לשילוב במעגלי התעסוקה.
עוד בנושא:
מהמחקר עולה כי 25% מקהילת הטרנס לא השתכרו כלל מעבודה במהלך שנת 2019, וכי ממוצע ההכנסות החודשי של 52% מהקהילה נמוך מ-4,870 שקלים. להשוואה: על פי נתוני הביטוח הלאומי לשנת 2019, השכר החודשי הממוצע במשק עמד על 10,139 שקלים והשכר החציוני במשק עמד על 7,925 שקלים לשנת 2020.
עוד נמצא כי מצוקותיהם של חברי וחברות הקהילה בתחומי בריאות ורווחה מודגשות ביתר שאת לנוכח נגישות חלקית ולקויה לשירותי הבריאות. מהנתונים עולה כי 64% מקהילת הטרנס חוו יחס שלילי או מפלה מאיש צוות רפואי בגלל זהותם המגדרית, כ-40% דווחו על מצבים שבהם סירבו להעניק להם טיפול בגלל זהותם המגדרית ו-36% דיווחו על התמודדות עם תוקפנות מילולית בעת שהותם במקום הטיפול. כ-6% מהקהילה אף חוו תקיפה פיזית בעת שהותם במקום הטיפול.
עוד עולה מהנתונים כי 80% מדווחים על כך שהתנסו בחייהם במצבים שבהם חששו לגשת לטיפול רפואי עקב חשש מיחס מפלה, וכ-57% מהקהילה נמנעו מלגשת לטיפול רפואי עקב חשש מיחס שלילי כלפיהם.
אובדנות, אפליה וירידה בשיעור הגיוס לצה"ל
ממצאי המחקר מצביעים על כך שהסיכון לאובדנות הוא גבוה במיוחד בקרב חברות וחברי קהילת הטרנס, עם לא פחות מ-78% שמודים כי הרהרו בשלב כלשהו בחייהם על התאבדות, כמחצית (48%) מחברי וחברות הקהילה ניסו להתאבד ולמעלה משליש מחברי וחברות הקהילה חשבו באופן רציני על התאבדות במהלך השנה האחרונה.
מהמחקר עולה גם כי רוב חברות וחברי הקהילה צברו במהלך חייהם התנסויות שליליות הקשורות לזהותם המגדרית. התנסויות אלו כוללות: יחס מפלה, יחס לא מכבד, הדרה חברתית, אלימות מילולית ולעיתים גם אלימות פיזית. המצבים הללו התרחשו במקומות עבודה ולימודים, ולעיתים גם על ידי אנשים במעגלים קרובים ומוכרים.
התנסויות שליליות אלה במרחב הציבורי גורמות לרבים להימנע מאינטראקציה עם אחרים במרחב הקהילתי והציבורי, למשל להימנע מללכת לבתי עסק, להימנע מחיפוש עבודה או דירה, להימנע מפניה למשרד ציבורי או מפניה למשטרה, גם כאשר הם נזקקים לשירותים הללו. טרנסיות, יותר מטרנסים, מדווחות על מכלול גדול יותר של התנסויות שליליות שהן חוות במרחב הציבורי, ובתכיפות גבוהה יותר.
עוד עולה מהמחקר כי קהילת הטרנס חווה אפליה על רקע זהותה גם בצבא, דבר שהוביל לירידה חדה בשיעור הגיוס לצה"ל בקרב טרנסים וטרנסיות, במקביל למגמת עליה בשיעור הגיוס לשרות לאומי בקרב טרנסים, ועליה מתונה בקרב טרנסיות. בעוד שבשנת 2013 כ-64% מקהילת הטרנס התגייסה לצה"ל, החל משנת 2014 חלה ירידה משמעותית בגיוס, כאשר בשנת 2019 התגייסו לצה"ל רק 37% מחברי וחברות הקהילה.
הנתון המעודד העולה מממצאי הסקר הוא שרובם המכריע של חברי וחברות הקהילה מדווחים על התנסויות ורגשות חיוביים בקשריהם עם משפחת המוצא שלהם, ביניהם דאגה, אכפתיות, הקשבה, עידוד ועזרה מעשית.
בהתאם לדרישת קואליציית ארגוני הקהילה הגאה וארגוני הקשת הטרנסית בפרט, ביניהם מעברים, פרויקט גילה וטרנסיות ישראל, הוחלט החודש על הקמת צוות בין משרדי לבחינת דרכי סיוע לקשת הטרנסית בישראל, שצפוי להגיש את המלצותיו בעוד מספר חודשים. ארגוני הקהילה דורשים ממשרדי הממשלה להקים מערך הכשרה והשמה ייעודי עבור אנשים על הקשת הטרנסית לטיפול באפליה בתעסוקה, לפתח מענים ייעודיים במערכת הבריאות לטרנס ולהגדיל את הנגישות לטיפולי התאמה מגדרית.
"נורת אזהרה לחברה הישראלית"
"נתוני המחקר מציגים תמונות מצב עגומה של הקשת הטרנסית בישראל שסובלת במשך שנים מאפליה ממסדית וחברתית בתעסוקה, בבריאות ובכל תחומי החיים", מסבירה יו"ר האגודה למען הלהט"ב, הילה פאר. "מדובר בנורת אזהרה לחברה הישראלית ולממשלת ישראל, ותזכורת לכך שאנחנו עדיין נלחמים ונלחמות על הזכות להיות מי שאנחנו. לעולם לא נפסיק לדרוש את זכיותינו לשוויון וביטחון ונמשיך להיאבק עד שממשלת ישראל תמגר את האפליה ותרחיב את המענים עבור הקשת הטרנסית".
מנכ"לית שותפה של מעברים לקשת הטרנסית, אלה אמסט, הוסיפה כי "תמונת המצב שעולה מהמחקר היא מורכבת, אבל יותר מכך, היא שופכת אור על מקומות שעד כה יכולנו רק לנחש מה נמצא בהם. מחקר על הקשת הטרנסית בכלל, וכזה שנעשה בארץ בפרט, הוא חלק בלתי נפרד מהמאבק של כולנו לחופש מגדרי. השלב הבא הוא הכשרת אנשי מקצוע, סיוע מידי לאנשים על הקשת הטרנסית ומדיניות ברורה שלא משתמעת לשתי פנים לטובת האוכלוסייה שלנו".
