אנה טליסמן, את רכזת תחום עולים ומרכזת את קהילת דוברי הרוסית במרכז הגאה. מה שלומך? ניכר כי החקיקה האנטי-להט"בית ברוסיה ממשיכה להחמיר.
"היי, זה נכון. לפני בדיוק עשור, בשנת 2013, חוקק ברוסיה חוק שנקרא 'איסור תעמולה הומוסקסואלית בקרב קטינים', ורוסיה שינתה כיוון לעבר אווירה להט"בפובית לגמרי. היא נתנה לגיטימציה לאלימות כלפי להט"ב, שמוצגים מאז כסמל למשהו זר, רקוב, שגורם להרס המשפחה והחברה ויוצא נגד החברה הרוסית המסורתית.
"לפני חצי שנה, בדצמבר האחרון, החוק הורחב וכעת הוא אוסר בכלל על כל אזכור להט"בי בכלי התקשורת. השבוע עבר חוק מחמיר נוסף, האוסר על מתן עזרה רפואית לטרנסג'נדרים ואוסר על כל טיפול שקשור בהתאמה מגדרית. זהו חוק מזעזע, קניבלי, שלא יתואר. מטרת החוקים הללו היא להפריד בין רוסיה למערב, מתוך הנחה שערכי המשפחה 'שלנו' אינם זהים ל'מערב מפרק המשפחות'".
3 צפייה בגלריה
אנה טליסמן. רוסיה שינתה כיוון לעבר אווירה להט"בפובית לגמרי
(צילום: רומי סוטניק-טליסמן)
מי מוביל את החקיקה הפוגענית הזו?
"מי שמתווה את רוח הדברים הוא כמובן פוטין, שככל הנראה סבור שכדאי שאנשים ברוסיה ימצאו אויב משותף שאותו הם יכולים לשנוא ולהאשים בכל צרות העולם. בתעמולת הבחירות של פוטין היו סרטונים שממש משניאים להט"בים. אנשי התעמולה הרוסית מאשימים את הלהט"בים בכל כישלון או בעיה מדינית, אפילו במלחמה. זה מאוד מזכיר את הטכניקה שהופעלה כנגד יהודים בשנות ה-30 של המאה הקודמת".
"מטרת החוקים הללו היא להפריד בין רוסיה למערב, מתוך הנחה שערכי המשפחה 'שלנו' אינם זהים ל'מערב מפרק המשפחות'"
איך החקיקה בשטח משפיעה על חיי הקהילה ברוסיה?
"ישנה עליה במקרי אלימות נגד להט"ב בתוך רוסיה עצמה, כשהדברים שקורים שם משפיעים עלינו ישירות. זה יצר והביא אלינו גל עליה, אנטי פוטינית, עם אחוז מאוד גבוה של להט"בים מרוסיה. בשנה האחרונה הגיעו כ-70 אלף עולים ממדינות מעורבות מלחמה, פוסט-סובייטיות, שזה בעצם מרוסיה, אוקראינה ובלרוס. אני מעריכה שלפחות 15 אחוזים מאותם עולים הם להט"ב".
"רוסיה טוענת שאוקראינה לקחה כיוון מערבי-להט"בי"
טליסמן (49) נולדה וגדלה באוקראינה כשעוד הייתה חלק מברית המועצות. היא הגיעה ארצה עם הוריה וסבתה בשנת 1991, תקופת "העלייה הגדולה" ממדינות חבר העמים, כשהייתה בת 17. היא בוגרת לימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, עובדת במרכז הגאה בתל אביב מיום היוסדו ומשמשת במסגרתו כאחראית קליטת עליה וכרכזת קהילת הלהט"ב דוברי הרוסית.
מה הם הצרכים והאתגרים הייחודיים לעולים להט"ב?
"קודם כל, החיים של עולה, חדש או ותיק שונים מאלה של אדם שנולד כאן מהרבה בחינות, ועולים חדשים להט"בים הם במצב מאוד פגיע מהרבה בחינות. הרוב הגדול מגיע לכאן אחרי שנים ארוכות של חיים בתוך ארון וברוב המקרים הם מגיעים ממשפחה ומסביבה עם רמת הומופוביה גבוהה ביותר. כשהם מגיעים לישראל, אי אפשר לעשות סוויצ' בתוך שניה ולהיות מחוץ לארון, זה תהליך שצריך לעבור, ובזמן הזה בדיוק יש את מסלול הקליטה המורכב. במסלול שמעורבים בו הסוכנות היהודית, משרד הפנים וגורמים נוספים, אין פרוטוקול ברור לגבי עליית יחידים או משפחות להט"ב, וזה יכול ליצור קשיים.
"יש משפחות עולים שמגיעות לכאן ואז נתקלות בקשיים מעצם הכרתם כמשפחה; ישראל דורשת תעודת נישואים מוכרת והם הגיעו ממדינות שאין בהן נישואים גאים, אז יש פה אוקסימורון שצריך לפתור. יש כמובן גם פערי תרבות שצריך לגשר עליהם ותהליך של היכרות עם המערכות השונות. יש גם, בקרב הרבה עולים, פנטזיה שישראל היא מדינה עם רפואה מושלמת שמקבלת להט"בים, אבל בחיי היום-יום זה פחות ככה".
"הרוב הגדול מגיע לכאן אחרי שנים ארוכות של חיים בתוך ארון וברוב המקרים הם מגיעים ממשפחה ומסביבה עם רמת הומופוביה גבוהה ביותר. כשהם מגיעים לישראל, אי אפשר לעשות סוויצ' בתוך שניה ולהיות מחוץ לארון, זה תהליך שצריך לעבור"
איך זה היה לגדול כלסבית בחברה הנחשבת למאוד שמרנית ובמסגרת משטר קומוניסטי?
"בברית המועצות לא היה מה לדבר על הנושא, לא היה עם מי לדבר, היה היעדר שיח טוטאלי על נושא של זהות מינית. את צריכה לגדל את עצמך במובן הזה".
3 צפייה בגלריה
אנה טליסמן. בסוף הניינטיז התחילה להתגבש בארץ קהילת להט"ב דוברי רוסית
(צילום: אנה טליסמן)
מתי את עצמך יצאת מהארון?
"כמה שנים אחרי שהגעתי לארץ התחלתי ללמוד עבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ונכנסתי לתקופה שעיצבה את העמדות והדעות שלי, מצאתי את המילים והקול לכל מה שתמיד חשבתי. יצאתי מהארון בגיל 23, קצת אחרי שהכרתי את זוגתי, ג'ני. אנחנו יחד עד היום".
איך משפחתך והסביבה הקרובה שלך קיבלו את זה?
"זה היה מאוד לא פשוט. תהליך הקבלה של הזהות שלי לקח המון זמן. המצב אז, לפני 20 שנה, היה בכל זאת קצת שונה. עברנו הרבה עם המשפחה אבל היום הכול כבר בסדר גמור".
מתי התגבשה בארץ קהילת להט"ב דוברי רוסית?
"אחרי שיצאתי מהארון, זוגתי ואני התחלנו להסתכל ולחפש עוד להט"בים בסביבה. הקבוצות והיוזמות שמצאנו היו אז מאוד הטרוגניות עם אנשים מאוד דומים ודומות, אבל לא לנו. לא מצאנו מענים והתארגנות של להט"ב דוברי רוסית והרגשנו שסדר היום שלנו שונה מזה של הקהילה הגאה הכללית, אז יחד עם עוד כמה חברים וחברות שהכרנו, יזמנו פרויקט שבעצם יצר קהילה.
"כשהתחלנו להתגבש כלהט"ב דוברי רוסית, בסוף שנות ה-90, היה לנו חשוב להביא את עצמנו, את הקול והצבע שלנו, ולכן יצרנו אירועים תרבותיים משלנו, נרטיב משלנו. בתקופה הזאת גם ראינו שאין התייחסות להומופוביה שהייתה קיימת בתקשורת בשפה הרוסית שיש לה המון השפעה, אז יצאנו למאבק, הקמנו את 'הפורום הרוסי נגד הומופוביה', ומאוד התקדמנו בנושא".
הלהט"בפוביה הרוסית זולגת לקהילות דוברות רוסית בעולם? משפיעה גם על הציבור הרוסי בישראל?
"אני רוצה לקוות שפחות, כי ככל שיש יותר מגוון תקשורתי אפשר להימנע מההסתה הזאת, אבל אנחנו כן רואים דוברי רוסית, במיוחד בגיל מבוגר, שמחוברים לערוצי התקשורת של רוסיה שיש בהם תעמולה ושנאה, וזה משפיע".
"כשהתחלנו להתגבש כלהט"ב דוברי רוסית, בסוף שנות ה-90, ראינו שאין התייחסות להומופוביה שהייתה קיימת בתקשורת בשפה הרוסית, אז יצאנו למאבק, הקמנו את 'הפורום הרוסי נגד הומופוביה', ומאוד התקדמנו בנושא"
מלחמת רוסיה-אוקראינה יוצרת מתח בין הקהילה הרוסית לבין הקהילה האוקראינית בישראל?
"כן, במקומות מסוימים. היו בקבוצות התמיכה שאני מנהלת מקרים של עולים מאוקראינה שכעסו על אמירות המצדיקות את המלחמה. היו גם מקרים של עולים מרוסיה שחששו מעוינות בתוך הקבוצה שרובה אוקראינית".
יש בארץ ארגון של להט"ב דוברי רוסית?
"אין ארגון, אבל יש כל פעם יוזמות כאלה ואחרות בכל מיני מקומות. אצלנו, במרכז הגאה, יש כבר 20 שנה מוקד של להט"בים דוברי רוסית, שיצר לא מעט פעילויות ואירועים, הכשרות וכנסים. יש לנו גם קבוצת תמיכה ומערך תמיכה פרטני. אולי הסיבה שלא קם ארגון כזה היא שהדבר שעולה חדש הכי רוצה זה לא להיות חדש, וכשהוא כבר לא חדש - הדבר שהוא הכי רוצה זה כבר לא להיות עולה. השאיפה להיטמע בחברה משותפת לכל העולים".
אוקראינה יותר סובלנית ומקבלת להט"ב בהשוואה לרוסיה?
"אוקראינה היא לא מדינה מאוד חופשית ועוד אין שם שוויון ללהט"ב, אבל ההבדל הגדול בין רוסיה לאוקראינה בנושא הזה הוא שאוקראינה לא סימנה את הלהט"בים כאויבי העם. חלק מהטענות ומהאשמות הרוסיות כלפי אוקראינה הם שהיא לקחה כיוון מערבי-להט"בי, ושהם רוצים לעשות מצעדי גאווה ו'לשנות את המגדר של ילדים'. התעמולה הרוסית משתמשת בזה כדי להצדיק את המלחמה. חוץ מזה, המצב של להט"ב אוקראינים שונה כי אירופה פתחה לגמרי את השערים להגירת אוקראינים. מי שאין לו זיקה ליהדות היגר למדינות עם קבלה סוציאלית יותר בטוחה מאשר בישראל. אבל כן, יש גם הרבה להט"ב יהודים שבעקבות המלחמה ברחו והגיעו לכאן".
ישראל סירבה לאחרונה להצטרף למדינות המערב בגינוי החקיקה האנטי-להט"בית בהונגריה.
"נכון וזאת התנהגות מאוד מדאיגה. זה מראה את הכיוון שאליו הולכת המדינה וזה מחזק את אבי מעוז. לפני כן לא הצטרפו לאמנה נגד אלימות נגד נשים בגלל בצלאל סמוטריץ'".
את מודאגת מהאפשרות שתהליך דומה לזה שקרה ברוסיה יקרה כאן בישראל?
"אני מאמינה שכאן המצב שונה, כי אני חושבת שבישראל יש מסה קריטית של ציבור שמאוד תומך בשוויון ותומך בזכויות שלנו. יש פה ציבור אקטיביסטי גדול ואני חייבת להאמין שזה יגן עלינו".
