מה קורה אמרי? אז אתה חוזר לזירה הפוליטית?
"לא היה שום שלב שבו אמרתי שפרשתי מהחיים הפוליטיים, ידעתי שיבוא הרגע שארגיש בשל לחזור. הג'וק הזה, הבערה הפנימית לפעול בזירה החברתית והציבורית, הוא דבר שקיים בי. עשיתי בשנים האחרונות חושבים, דייקתי את האידיאולוגיה ואת תפיסת העולם הפוליטית שלי".
בבחירות המוניציפליות הקודמות ניסית להוביל את מרצ בתל אביב-יפו, אבל זה לא צלח.
"המעורבות החברתית הראשונה שלי במסגרת נוער מרצ, אליו הצטרפתי בגיל 15 ומאז נשארתי והייתי מעורב עד לפני חמש שנים. ברגע שהפכתי מלהיות תומך נלהב מהצד למעורב פוליטית ממש, נחשפתי לדברים שלא הכרתי, ותחושת האמון שלי במסגרת הזאת נפגעה. גיליתי פוליטיקה שבה שמים רגליים, נעשו פעולות כדי לסכל יוזמות שלי, ונחשפתי להסכמים ולעסקאות שיש בהם חשד לשחיתות. החלטתי שאני צריך זמן לעצמי כדי לשקול את צעדיי".
* מיטל להבי, יו"ר מרצ תל אביב-יפו, מחזיקת תיק הקהילה הגאה וסגנית ראש העיר מסרה בתגובה לדברים: "אני מאחלת לאמרי קלמן הצלחה בדרכו העצמאית".
אז מה מניע איתך היום?
"הגעתי למסקנה שמבחינת אקטיביזם קווירי ואקטיביזם גאה, הרעיון של תאים גאים במפלגות סיים את תפקידו והתנועה הגאה בשלה לפעול כגוף מניע ולצרף אליה אחרים".
התאים הגאים במפלגות הביאו לא מעט הישגים לקהילה, למה לדעתך הם סיימו את תפקידם?
"מבחינה חקיקה יש ואקום גדול אחרי כמה שנים שכמעט ולא הייתה בהן חקיקה העוסקת בזכויות להט"ב. ההישגים המשמעותיים הגיעו דרך פסיקות בתי המשפט ולא דרך הכנסת. ההישג המרכזי של התאים הוא בייצוג, בעצם זה שהיה שר בכיר בממשלה שהוא הומו ושיש יושב ראש הכנסת שהוא הומו. בתקופת השיא היינו עם חמישה חברי כנסת מכהנים מחוץ לארון, אבל גם ההישג הזה הוא בעייתי, כי הצלחנו לקדם לפרונט רק גברים הומואים".
אתה מציע הקמת מפלגת להט"ב?
"כן. אנחנו צריכים מפלגה להט"בית-קווירית עצמאית, כי יש כיום צורך לשמור על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם, אנחנו צריכים להגן על עצמנו באמצעות ביצור מעמדנו, כדי שלא נאבד הישגים וזכויות שעמלנו שנים רבות כדי להשיג אותם. מאחר ואין דמות מהקהילה הקווירית שיש לה כוונה להקים התארגנות כזאת, קיבלתי החלטה שזה משהו שאני רוצה, יכול וגם צריך לעשות. כרגע הפוקוס הוא על הבחירות המוניציפליות. אני מרגיש נוח לפעול בזירה המקומית. אני הרבה שנים בתל אביב, מחובר אל העיר בתור יזם ואיש עסקים וגם כמתנדב ותושב. אני מאוד מקווה שההמשך של התנועה הזאת יבוא לידי ביטוי גם בערים ובמועצות אחרות ובסופו של דבר גם ברמה הארצית".
4 צפייה בגלריה
אמרי קלמן. "הייתה התנגדות עזה מהקהילה, בעיקר מכיוונה של דמות ספציפית"
(צילום: לימור בן-רומנו)
אתה מודע לניסיונות הקודמים להקמת מפלגה גאה בישראל?
"כמובן שעשיתי שיעורי בית. הבנתי שהייתה התנגדות עזה מתוך הקהילה, בעיקר מכיוונה של דמות מאוד ספציפית. אני מדבר על גל אוחובסקי, שהיה התומך הגדול, אולי היוזם, של רעיון התאים הגאים. העמדה שלו הייתה שבשום פנים ואופן אסור להקים כוח להט"בי עצמאי. כל עוד הוא היה שחקן פעיל בזירה, בעל השפעה גדולה ומתנגד לזה באופן כל כך נחרץ, לא היה סיכוי להתנעת המהלך".
אז אתה חושב שיש לכם סיכוי?
"אני שואף לארבעה-חמישה חברים במועצת העיר. כשמסתכלים על פרופיל תושבי העיר תל אביב-יפו ועל המקום של התנועה הקווירית בה, זאת אפילו שאיפה צנועה".
"אני שואף לארבעה-חמישה חברים במועצת העיר. כשמסתכלים על פרופיל תושבי העיר תל אביב-יפו ועל המקום של התנועה הקווירית בה, זאת אפילו שאיפה צנועה"
מי עוד ייקח חלק ברשימה שתקים?
"אנשים שמגדירים את עצמם כלהט"ב, מכל הסקאלה, שגרים בתל אביב, ושיש להם רקורד של פעילות חברתית. בשלב הזה אני יכול לספר לך על הצטרפותה של עו"ד סמדר בונן להנהגה משותפת של התנועה. סמדר היא אישה מזרחית, לסבית ופמיניסטית שגדלה בבאר שבע. הכרנו כשהיא הובילה את המחאה הגאה בבאר שבע, שהפכה לאחד ממצעדי הגאווה הגדולים והחשובים בפריפריה. היא הובילה מחאות חברתיות נוספות שמטרתן השגת צדק ושוויון לנשים, לפריפריות חברתיות ולקהילה הגאה. שנינו מאמינים שמי שמבקש לעצמו שוויון חייב להילחם על שוויון לכול".
"הבית היה עסוק בהסתרה וסבלתי מזה מאוד"
אמרי קלמן (37) מוכר בתל אביב-יפו בתור הבעלים של מספר עסקים גאים, בהם ליין המסיבות "דרעק", הבר המצליח "שפגט", והמועדון הידוע "כולי עלמא". בשנת 2015 נבחר לכהן כיו"ר משותף של אגודת הלהט"ב, בשותפות עם חן אריאלי, כיום סגנית ראש העיר תל אביב-יפו. בשנת 2021 פרסם את ספרו "המניפסט הגאה", בו פירט את משנתו האישית לגבי אקטיביזם גאה בישראל. בחצי שנה האחרונה הוא משמש כמנכ"ל החברה שייסד אביו, "טרה נובה", העוסקת בייצוא מותגי תיירות.
הוא נולד בחיפה וגדל בכפר סבא להורים שעלו מהולנד. "מלבד אמא ואבא, כל המשפחה המורחבת הייתה בהולנד אז היינו נוסעים הרבה. כשהייתי בן שמונה המשפחה הגרעינית הקטנה התפצלה כשאבא עזב את הבית בהפתעה, ושנה לאחר מכן, בשיחה איתו, הוא סיפר שהחבר הטוב שלו - אותו כולנו הכרנו - הוא בעצם בן הזוג שלו. זאת הייתה הפעם הראשונה שהמילה הומו נכנסה הביתה".
איך זה הרגיש לגלות שאבא שלך הומו?
"זה היה אירוע מטלטל, מבלבל. היה לי כעס על אותו בן זוג, למרות שמאוד אהבתי אותו, כי חשבתי שבגללו ההורים שלי נפרדו. באותו הזמן אנחנו כמשפחה קיבלנו החלטה, אומנם לא פורמלית ולא בקול, להסתיר את הסיפור. זה הפך לסוד, נושא שלא מדברים עליו. לא יכולתי להביא חברים לבית של אבא. היו כמה שנים שבמהלכן היה עיסוק בהסתרה, שאנשים לא יראו ולא ידעו, אני זוכר ששנאתי את זה וסבלתי מזה".
4 צפייה בגלריה
אמרי קלמן עם אביו דב קלמן. השניים נפגשו במקרה באחד הברים הגאים, ואמרי הובך מזה
(צילום: גיא יחיאלי)
וואו. ומתי יצאת אתה מהארון?
"הזהות המינית שלי התגבשה בגיל מאוחר יותר, אם אני משווה למה שקורה היום. בגיל 16 אני מתחיל לשאול את עצמי שאלות ומוצא את עצמי נמשך לחברים טובים, לבנים, מתעניין באינטימיות עם גברים. זה מסתבך לי כי אני לא רק גיי, אני גם בן של גיי. במהלך השנים האלה התווספה ידיעה נוספת כאשר אמא שלי לקחה אותנו לשיחה וסיפרה שגם סבא יצא מהארון".
גם סבא שלך הומו?
"כן. עוד לפני שהוא יצא מהארון הכרנו את מי שהוא עד היום בן זוגו, כך שברגע הגילוי פשוט הובהרה לנו מהי אותה מערכת יחסים. סבא וסבתא שלי מעולם לא התגרשו ונשארו לגור קרוב מאוד האחד לשנייה. בכל פעם כשנסעתי לבקר, הם היו ביחד. בן הזוג של סבא שלי היה שותף מלא לסעוד אותה בשנים האחרונות לפני שנפטרה".
"בגיל 16 אני מתחיל לשאול את עצמי שאלות ומוצא את עצמי נמשך לחברים טובים, לבנים, מתעניין באינטימיות עם גברים. זה מסתבך לי כי אני לא רק גיי, אני גם בן של גיי. במהלך השנים האלה התווספה ידיעה נוספת כאשר אמא שלי לקחה אותנו לשיחה וסיפרה שגם סבא יצא מהארון"
איך השפיעה עליך הזהות של אבא וסבא?
"זה הפך אותי להיות מאוד חריג כי גם אני גיי, גם אבא שלי וגם סבא שלי, דור שלישי לגייז. פחדתי שזה יפגע בי, ישים אותי בפוזיציה של חריגות, גם ברמת חברים וגם ברמה של בני זוג. חששתי שבני זוג לא ירצו להכיר אותי למשפחות שלהם, מחשבות קצת ילדותיות אבל טבעיות. לעומת זאת, כשיצאתי מהארון בסוף התיכון, כבר דיברתי בחופשיות על הכול. בצבא הייתה קצת רגרסיה כי רציתי להוכיח את עצמי במסגרת הצבאית ולא רציתי לשים את הסיפור הזה בפרונט.
"כביכול נכנסתי שוב לארון כי לא רציתי לדבר על זה, אבל אחרי שהשתחררתי מהצבא נכנסתי ישר אל לב הזירה הקווירית הלהט"בית. התנדבתי בארגון נוער גאה, הקמתי ליין מסיבות לגייז, ונחשפתי לאורך השנים למקרים מאוד קשים של הומופוביה ושל שנאה עצמית, ואני חייב להגיד שלמרות שחוויתי את עצמי כחריג, אני היום מודה לאלוהים ומאוד שמח על המשפחה שלי ועל איך שהיא קיבלה אותי. זכיתי לגדול במשפחה שבה מעולם לא חששתי שלא יקבלו אותי או שיגרשו אותי בשל הזהות שלי".
איך אבא שלך קיבל את היציאה שלך מהארון?
"הוא ניסה מהר מאוד להפוך את זה לקליל, רצה שנדבר על בני הזוג שלי. כשהתחלתי לצאת לברים ולמסיבות פגשתי אותו פעם באחד הברים והוא נורא התלהב. הייתי עם חברים שלי והוא אמר, 'בואו, אני אעשה אתכם צ'ייסר' ואני ממש לא הייתי בעניין של להיות במקום של גייז עם אבא שלי. היו שנים שאני ממש דחקתי אותו, לא רציתי לדבר איתו על זה. היום זה אחרת, הוא החבר הכי טוב שלי ואני מדבר איתו על הכול. מאוד כיף להתייעץ איתו גם על זוגיות ומערכות יחסים וגם על פוליטיקה להט"בית. אנחנו במקום מאוד טוב ואני מרגיש בר מזל. אני מודה על הזכות שניתנה לי להשלים איתו".
לאמא שלך יש בן, אבא וגרוש הומואים. איך היא חיה עם כל כך הרבה גברים גאים בחייה?
"אני חושב שהיא לא כל כך מסתכלת עלינו כהומואים, אני הבן שלה והגרוש שלה הוא גרוש, ואבא זה אבא. היא לא אדם שמרבה לעסוק בזהויות, היא רואה אנשים ותמיד הייתה כזאת. היא כבר שנים מסייעת לנשים במצב דומה, נשים שהבעלים עזבו אותן כתוצאה מיציאה מהארון. אני כן משוכנע שזה העלה אצלה סוגיות ושאלות לגבי נשיות. פעם דיברנו על זה, אבל היא כבר לא שם היום. אמא בזוגיות כבר יותר מ-20 שנה עם גבר מאוד לא גיי. טוב להם ביחד והם מאוד מאושרים".
אתה בזוגיות כיום?
"בחצי שנה האחרונה אני בזוגיות מאוד נעימה ואוהבת עם איתמר אביב, שהוא מנכ"ל של חברה שעוסקת בשיווק ופרסום בטיקטוק. הכרנו בבר בקטע הכי אולד פאשן, היכרות של פעם ממבטים. התנשקנו בערב הראשון ומאז אנחנו יחד. לאחרונה התחלנו בגישושים ראשונים לקראת מיזוג בתים, אבל צעד צעד".
"תוך כדי הלימודים רציתי להתנסות בפרקטיקות כמו הנחת תפילין ושמירת שבת, אפילו להסתובב עם כיפה על הראש, לשים את הזהות היהודית בפרונט. מתוך ההתנסויות האלה רק חלק נשארו"
כבר התחתנת פעמיים, בפעם הראשונה עם מוחמד, בפעם השנייה עם נירו.
"כן, עברתי כמה גלגולים והיו לי הרבה ניסיונות עד כדי חתונה פעמיים. הזוגיות עם מוחמד משכה המון תשומת לב. היינו יחד שנתיים, החתונה שלנו הייתה מאוד אינטימית וצנועה. נשבענו האחד לשני וכרתנו ברית שהיא מבחינתי תקפה עד היום. אנחנו בקשר ומאוד תומכים האחד בשני. עם נירו זאת הייתה חתונה ביי-דה-בוק, עם טקס ורב ואפילו נרשמנו כזוג נשוי. היינו שלוש שנים ביחד ואז נפרדו דרכנו באהבה ובחיבוק. מבחינה פורמלית-בירוקרטית אנחנו בתהליך גירושים".
אתה רוצה להיות אבא?
"וואו, זה חלום. אני מקווה שגם יהפוך למציאות".
היו תקופות בהן התקרבת לדת, אימצת סממנים דתיים. איפה אתה עם זה כיום?
"בשנים שלקתי טיים-אאוט עברתי בחינה מחודשת של הערכים שלי, של הזהות, ורציתי גם לבחון את הזהות היהודית שהיא משמעותית מבחינתי, כי סבא וסבתא משני הצדדים הם ניצולי שואה. גדלתי בבית חילוני לחלוטין, לא הייתה בו פרקטיקה דתית כלשהי והחלטתי להתנסות, ללמוד תורה. תוך כדי הלימודים רציתי להתנסות גם בפרקטיקות כמו הנחת תפילין ושמירת שבת, אפילו להסתובב עם כיפה על הראש, לשים את הזהות היהודית בפרונט. מתוך ההתנסויות האלה רק חלק נשארו. למשל, ביום שבת אין שום סיכוי שאני עובד, אבל אני לא שומר שבת כהלכתה אלא יותר פלואידי, כך גם בנושא כשרות, אני מאמץ חלק מהדברים".
