"אנשים מכירים HIV ואיידס מהסרטים והסדרות, שבהם אנשים בדרך כלל מתים מזה. זה גם מה שהמשפחה שלי הכירה, עד שסיפרתי להם. בזמנו זה באמת היה ככה, אבל אתה יודע, הרפואה התקדמה. היום אתה יכול להיות נשא HIV ולחיות חיים בריאים וארוכים ואפילו לא להיות מדבק", משתף עודד צדוק (50), שחקן, פרפורמר ומי שמגלם את מלכת הדראג המוערכת והמצליחה זאזא, שחושף כאן לראשונה בפומבי את היותו חיובי לנגיף HIV.
"נדבקתי בסביבות גיל 32, לפני 18 שנים. הייתי אז בזוגיות שנמשכה חמש שנים. לפני שנכנסתי לזוגיות הזאת הייתי רווק במשך המון זמן, והתרגלתי להחליף פרטנרים. בתחילת מערכת היחסים הזאת היינו כמה חודשים רק אחד עם השני, ואחרי זה בגדתי בו. זה היה קצת מטופש בעיניי כי יכולתי לבוא ולדבר איתו לפני, אבל הייתי צעיר וטיפש.
"הוא סלח לי והמשכנו להיות בזוגיות, אבל כן התחלנו לצרף למיניות שלנו עוד פרטנרים. המין היה מרכיב מרכזי במערכת היחסים שלנו. אני זוכר שגם אחרי שנפרדנו המשכנו לקיים יחסי מין, ועשינו כל מיני שיתופי פעולה מיניים. כשנפרדנו, עשינו בדיקות כדי לראות מה קורה איתנו וגילינו שאנחנו נשאים".
נבדקתם יחד?
"אני הלכתי להיבדק, לקראת איזשהו הליך רפואי, וכשיצאתי חיובי, אמרתי לו שיבדוק גם הוא".
"בזמנו היינו לוקחים שלושה כדורים ביום, מה שנקרא 'הקוקטייל'. היום זה כבר רק כדור אחד. גם היו אז תופעות לוואי לטיפול התרופתי. זה ממש השפיע עליי פיזית. הייתי עייף המון, וזה השפיע גם על הנפש. הייתי מדוכדך. אפשר לומר שהייתי בדיכאון"
אתם יודעים ממי נדבקתם? יודעים מי מבינכם הדביק את מי?
"לא. גם לא ייחסנו לזה חשיבות. אני יודע שאנשים מרגישים בהתחלה אשמה ורוצים לדעת מי אשם, אבל מה זה יעזור לי?".
איך הייתה ההתמודדות שלך עם הגילוי שאתה חיובי?
"בהתחלה חשבתי שזו מתנה".
מתנה?!
"כן, כי היקום בא לומר לי משהו, להראות לי משהו, לשים לי דרך חדשה. עד אז לא ממש נחשפתי לאנשים עם HIV. אבל אז לאט-לאט פתחתי את העטיפה של המתנה הזאת, וגיליתי שזה ממש לא פשוט. הוועד למלחמה באיידס מאוד עזר לי בתהליך האישי שלי. הייתי מגיע לשם כל שבוע להשתתף בקבוצות שיח. זה אפשר לי להרגיש ביחד, ולדעת שאני לא לבד בזה, להרגיש שאני לא מתמודד לבד עם הקשיים".
מה היו הקשיים?
"היה בהתחלה את העניין הפיזי, העומס הנגיפי שלי היה גבוה. גיליתי כנראה בשלב מאוחר, אחרי שהייתי נשא כבר לא מעט זמן. בזמנו היינו לוקחים שלושה כדורים ביום, מה שנקרא 'הקוקטייל', בניגוד להיום שזה כדור אחד, והיו אז תופעות לוואי לטיפול התרופתי. זה ממש השפיע עליי פיזית. הייתי עייף המון, וזה השפיע גם על הנפש. הייתי מדוכדך אז, אפשר לומר שהייתי בדיכאון".
את מי שיתפת בסטטוס החדש?
"בהתחלה סיפרתי לחברים קרובים וגם לכמה אנשים מהעבודה".
איך אנשים הגיבו?
"קיבלתי הרבה תמיכה, אבל הייתה חברה אחת שהייתה בהלם, ממש בשוק, יותר ממני. היא פחדה להידבק, למרות שלא היה כלום בינינו. אולי היא חשבה שאפשר להידבק אם שתינו מאותה כוס. הקושי הכי גדול היה כמובן לספר למשפחה".
מתי סיפרת למשפחה?
"זה לקח לי הרבה זמן. אני מניח שהם קצת הרגישו שקורה לי משהו, כי הייתי פתאום די מנותק. עצם זה שאתה מסתיר משהו כל הזמן, כבר יוצר ריחוק. אבל באיזשהו שלב ממש הרגשתי צורך לספר להם, רציתי להתמודד כבר עם הפחד הזה לאכזב אותם, הפחד לא לעמוד בציפיות, הפחד להיות דחוי. לא היה לי ברור מאליו שהם יקבלו את זה. הנגיף מאלץ אותך להתמודד עם פחדים, אז הסתכלתי על הפחד, ראיתי אותו, ובאומץ שגייסתי הזזתי אותו הצידה.
"כפי שצפיתי, המשפחה הגיבה קשה. היו דמעות, היה בכי, היה שם פחד מאוד רציני שלהם. הם חששו שיקרה לי משהו, פחדו שאמות. אז ישבתי איתם, נכנסנו יחד לאינטרנט ובדקנו מידע, ראינו שאם לוקחים את התרופות אז אפשר להישאר בריאים ואפילו לא להדביק אחרים. הראיתי להם גם שאי אפשר להידבק מלחיצת יד או משתייה מאותה הכוס. עם הזמן, ככל שאני נהייתי רגוע יותר בהקשר הזה, אז גם הם נרגעו. סיפרתי לאמא שלי ולאחותי, לא לאבא. הוא בעצם עדיין לא יודע באופן רשמי".
אז אבא שלך יגלה שאתה חיובי באמצעות הכתבה הזו?
"הוא לא קורא עיתונים ואתרי אינטרנט, הוא רק רואה חדשות בטלוויזיה, אבל גם אם הוא ידע, אני לא חושש שאנחנו נצטרך לדבר על זה. הוא לא בן אדם תקשורתי במובן של לדבר על רגש או לדבר לעומק על דברים. יש בינינו תקשורת, אנחנו מדברים על המלחמה, על היום-יום, אבל לא על דברים אישיים".
"כיום אני מסתכל על HIV בקלילות"
היום, 1 בדצמבר, מציינים בארץ ובעולם את יום האיידס העולמי, והערב יקיים הוועד למלחמה באיידס את האירוע המרכזי שלו לרגל יום המודעות לנגיף, אירוע המיועד לקהילה החיובית ל-HIV בישראל, לעובדי הוועד ולמתנדבים במסגרתו. בשיאו של האירוע, יושק מופע יחיד חדש של המלכה זאזא, המשלב דראג-פרפורמנס עם סיפורו האישי של עודד צדוק שמגלם את המלכה.
"פנה אליי אלעד אהרון מהוועד למלחמה באיידס. הוא רכז הקהילה החיובית שם, והוא רצה לבנות מופע דראג שמשלב גם עיסוק במחלות מין וב-HIV באמצעות הסיפור האישי שלי. הוא הציע שאבנה מופע שהוא יכול לשווק אותו לרכזי תרבות ושאוכל להופיע איתו בכל הארץ, כדי להעלות את המודעות לגבי HIV ולגבי מה זה אנדיטקטבל, לצד מודעות למחלות מין בכלל. אז חיברנו כל מיני נמברים עם קטעים שאני מדבר בהם על מחלות מין, על אהבה, על הסיפור שלי עם הנגיף, והנה, יש מופע. החשיפה הזו במופע יחיד שבו אני מספר על עצמי היא פריצת דרך עבורי".
4 צפייה בגלריה
עודד צדוק בתור זאזא. תחילה גילם תפקידים נשיים ואחר כך החל להתמקד בדראג
(צילום: דניאל רימון)
איך הגעת לעסוק בדראג?
"אני קודם כל פרפורמר. הגעתי לדראג דרך כל מיני מופעים שבהם גילמתי תפקידי נשים. ככה הכרתי יותר את הצד הנקבי שבי ואת הנוכחות שלי כאישה על הבמה. לפני שמונה שנים הייתי שותף בהקמת ליין דראג חדש בתל אביב, 'סטריינג' פוט', וזו בעצם הייתה הפעם הראשונה שעשיתי דראג. מאז הופעתי פחות ופחות בתור שחקן ויותר ויותר בתור מלכת דראג".
מה הוא מבחינתך השיא עד כה בקריירת הדראג שלך?
"חוץ מהופעות במועדונים מרכזיים, במסיבות גדולות, יזמתי והובלתי קורס של דראג-פרפורמנס במתנ"ס הגר"א שבדרום תל אביב. היו כבר שבעה מחזורים עם יותר ממאה תלמידים, מגיל 18 ועד 60, ביניהם גם טרנסים וגם סטרייטים, אנשים מכל קשת הזהויות. מעבר לזה, השתתפתי בתחרות הדראג של ישראל, שהייתה במסגרת פסטיבל הקולנוע הגאה וזכיתי במקום השני".
"המשפחה הגיבה קשה. היו דמעות, היה בכי, היה שם פחד מאוד רציני שלהם. הם חששו שיקרה לי משהו, פחדו שאמות. אז ישבתי איתם, נכנסנו יחד לאינטרנט ובדקנו מידע, ראינו שאם לוקחים את התרופות אז אפשר להישאר בריאים ואפילו לא להדביק אחרים"
מה מייחד את זאזא לעומת מלכות דראג אחרות?
"הנאמברים שלי מספרים סיפור. אני חייבת לספר סיפור כי אחרת משעמם לי על הבמה. זאזא היא דמות נשגבת, היא מעל הדברים, היא יכולה להרשות לעצמה להגיד את כל האמת, יש לה כוח והיא משתמשת בו. באמצעות זאזא, שאני יוצר בעצמי את כל התלבושות שלה, אני יכול להיראות גדולה מהחיים. זאת מין הגשמה של פנטזיה. זאזא מצליחה לגעת באנשים".
ההורים שלך הגיעו פעם למופע דראג שלך?
"אמא שלי ראתה אותי בדראג ברשתות החברתיות. היא עושה לי לייקים וכותבת תגובות, גם אחותי. הזמנתי אותן להופעות אבל הן לא הגיעו. הן כן ראו אותי משחק בהצגות".
איך משפיעה עליך כיום החיוביות לנגיף?
"אני רק צריך לזכור לקחת כדור כל יום. כשאני מקיים יחסי מין, אז מול פרטנרים שלי זה כן עולה, ובהקשר הזה זה כן משהו שכל פעם מחדש אני צריך להתמודד איתו. זה אומר לקבל מדי פעם דחיות על זה שאני נשא HIV. אני עדיין צריך להתמודד עם הפחד של האנשים מהמחלה הזאת, עם חוסר הרצון שלהם להתקרב, למרות שאני לא מדבק. מצד שני, יש את אלה שאחרי שאני מספר להם, הם אומרים אוקיי, אז אפשר בעצם לוותר על קונדום. יש אנשים שכן מבינים, כן יודעים".
יש מקרה של דחייה שפגע בך במיוחד?
"יש בחור שהכרתי בטיול שעשינו עם חברים משותפים. בלילה בטיול ישנו אחד ליד השני, התחרמנו קצת, ואז המשכנו להיות בקשר רומנטי. באיזשהו שלב, אחרי שסיפרתי לו, הוא נורא התבאס עליי שלא אמרתי לו את זה מההתחלה, שלא נתתי לו לבחור את האפשרות אם הוא רוצה להיכנס לסיטואציה הזאת או לא. נפרדנו. לטענתו, לא בגלל שאני נשא, אלא כי נוצר בינינו חוסר אמון. כי לא שיתפתי אותו מיד ולא נתתי לו לבחור אם הוא רוצה לקיים איתי יחסי מין או לא. הבן אדם נכנס לי ללב, אז זה כאב".
אתה נמצא במערכת יחסים זוגית כיום?
"לא, אני לגמרי רווק".
אבל פעיל מבחינה מינית, כן?
"כן, אבל לא כמו פעם. אני היום פחות מעריך את המיניות הזו שמתחלפת ושכל לילה וכל רגע צריך לספק את היצר".
אתה שואף לזוגיות?
"כן, אני רוצה זוגיות, מאוד. אני רוצה לבדוק שוב את החיים בזוג. אני רוצה חבר, מישהו שיודע להקשיב, לדבר, מישהו שתקשורת חשובה לו".
כשאתה מכיר מישהו, מתי אתה מספר לו?
"אם אנחנו נפגשים לצורך מיניות אז במידה וזה יעלה, למשל אם נרצה להוריד קונדום, אז אני כן אספר. אם ישאלו אותי, אני כן אספר. אבל אני לא מספר בכל אקט מיני שאני עושה, אבל אז כן משתמש בקונדום כדי לא ליצור כל מיני פחדים אצל אנשים, למרות שאני יודע בוודאות שאני לא מדבק, שאני אנדיטקטבל (תחת הטיפול התרופתי, נשאי HIV הופכים ללא מדבקים, ח"א). אגב, לאורך השנים נתקלתי בכל מיני תגובות, אבל אני מתרשם שהדעות של אנשים כן התקדמו. יש אפילו סטרייטים שאני מכיר שיודעים מה זה אנדיטקטבל, שזה נשא מטופל שהוא לא מדבק, אמרתי כבר? כיום אני מסתכל על HIV ומתייחס אליו בקלילות וככה יוצר אצל אנשים את הקלילות לגביו".
יש לדעתך עדיין צורך ביום האיידס העולמי?
"כן, כי יש עדיין בורות ויש עדיין סטיגמות כלפי מי שחי עם HIV, וככל שהוועד למלחמה באיידס יותר ויותר פועל אז יש הקטנה של הסטיגמה הזו. חשוב ליצור מודעות בציבור לגבי החשיבות של ללכת להיבדק כדי למנוע את מעגל ההדבקות, לא רק ב-HIV, גם בהרפס, זיוה, עגבת ושאר מחלות המין.
"אם לא נבדקים אז ממשיכים את מעגל ההדבקה. רק אם נבדקים ומטפלים, הסייקל הזה נעצר. יש חשיבות גדולה ליום הזה גם כי נחשפים סביבו סיפורים אישיים שנותנים השראה למי שחי עם HIV, כמו אולי הסיפור הזה, שלי. היום החיים עם HIV הרבה יותר קלים, גם בזכות כל אותם אנשים שסיפרו את הסיפור האישי שלהם ולא פחדו להיחשף".
