"הפרוגרסיביים בפוליטיקה האמריקאית, אלה שאמורים להיות הכי הומניים, מתחברים לרוב לנרטיב הפלסטיני כי הם רואים בהם מדוכאים לוחמי חופש, 'אנדרדוג', אבל הם מתעלמים מזה שהחופש של חלקם הוא טבח בישראלים. הם לא רואים את הסבל שלנו ואת הפשע הנורא כנגדנו, וזה מגיע עד כדי הכחשת זכות הקיום של ישראל", אומר ג'ונתן ניזאר אלחורי, בשיחה שאנחנו מנהלים בזמן שהוא בדרכו מניו-יורק לפילדלפיה, במסגרת משלחת חירום של סטודנטים ישראלים לאוניברסיטאות ולמרכזים קהילתיים ברחבי ארצות הברית מטעם "דיפלואקט", עמותה ציבורית לקידום ההסברה הישראלית בעולם.
"אנחנו עוברים מקמפוס לקמפוס, נפגשים עם קהלים גדולים ומשקפים להם את המצב בישראל. לפני שאנחנו נכנסים לוויכוח מי צודק ומי טועה, אנחנו קודם כל מדברים על זוועות ה-7 באוקטובר. לכל אחד מחברי המשלחת שלנו יש חברים או מכרים שהיו במסיבה ברעים, ואנחנו קודם כל מספרים את הסיפורים האישיים של החברים שנרצחו או נפצעו או נחטפו או ניצלו, כשכל מה שהם רצו זה לחגוג את החופש ואת החיים שלהם. אני גם מספר על עצמי כנוצרי ישראלי שהוא חלק מהקהילה הגאה".
איך נוצרי יליד לבנון מגיע לעסוק בהסברה ישראלית?
"נולדתי וגדלתי במרג' עיון. המשפחה שלי ואני היינו צריכים להגר מלבנון לישראל כשהייתי בן תשע, לאחר שאבא שלי היה קצין לוחם בצד"ל (צבא דרום לבנון שהיה מזוהה עם ישראל, ח"א.). צד"ל נוצר בתגובה לטרור הפלסטיני בלבנון, שפעל בדיוק באותו האופן שבו חמאס פועל בעזה. הם נכנסו לכפר של אמא שלי וטבחו בתושבי הכפר הנוצריים, גם צלבו אנשים".
אתה חושש מהתגברות הלחימה בגזרה הצפונית?
"זה נראה שהמלחמה עם לבנון היא בלתי נמנעת, כי חיזבאללה הוא ארגון עם יכולות צבאיות גדולות מלחמאס. בפן האישי, זה כמובן מפחיד. מלחמה היא דבר מלוכלך. יש לי עדיין משפחה בלבנון ואני דואג לשלומם. ישראל עושה מאמצים אדירים כדי למנוע פגיעה באזרחים חפים מפשע, אבל כבר יש עדויות לכך שחיזבאללה מתבצרים ספציפית בכפרים הנוצריים סביב שכונות וקהילות, ומשתמשים באזרחים כמגן אנושי".
הילה פאר: "כואב לנו לראות תקיפות נגד ישראל מקבוצות להט"ביות בעולם, בטח כשחלקם מכנים את חמאס 'תנועת התנגדות ושחרור לגיטימית"
כמי שבא ממשפחה ערבית עם רקע צבאי, איך ומתי יצאת מהארון?
"לא רק רקע צבאי, גם רקע דתי. אני בא ממשפחה של 14 דורות של כמרים. שם המשפחה שלי, אלחורי, פירושו 'הכומר'. בתרבות הערבית קודם כל טוענים שאין הומואים, ובכל זאת יצאתי מהארון בגיל 21. זה לא היה פשוט. מדובר בתהליך של שנים שהתחיל בהכחשה, אחר כך עבר לוויכוחים ולחוסר קבלה. היה גם נתק מסוים, אבל למזלי ההורים שלי למדו לקבל את זה במשך הזמן, וכיום הם הרבה יותר בסדר עם זה".
איך מגיבים בחברה הערבית לפעילות הפרו-ישראלית שלך?
"כשאני עושה סרטונים בערבית לרשתות החברתיות כדי לשתף את העמדה שלנו, אני זוכה לשצף קצף של קללות והכחשה, וגם להרבה פקפוק וחוסר אמונה, אבל המסרים כן מגיעים, והם יכולים לחלחל לאותם אנשים, במיוחד לאלה שנמצאים בעמדות השפעה. לרשתות החברתיות יש כוח מאוד חזק בעיצוב ובהשפעה של דעת הקהל. בקמפוסים אנחנו רואים עלייה באנטישמיות בהפגנות אנטי-ישראליות, אבל לצד זה יש לנו גם תמיכה מאוד רחבה, במיוחד כשהסטודנטים רואים ופוגשים אותנו פיזית, בדרך בלתי אמצעית".
"אל תשתמשו בדגל הגאווה כדי להלבין את חמאס"
"יש עלייה באנטישמיות ובאנטי ישראליות מצד כל מיני תנועות להט"ביות בעולם, בעיקר מתנועת 'קוויר פור פלסטין'", אומרת הילה פאר, יו"ר האגודה למען הלהט"ב. "לנו כלהט"בים ישראלים, קשה מאוד לראות את ההתעלמות הזאת. כואב לנו לראות התקפות נגד ישראל מקבוצות להט"ביות בעולם, בטח כשחלקם מכנים את חמאס 'תנועת התנגדות ושחרור לגיטימית'".
בשבוע שעבר שלחה פאר מכתב עמדה לראשי הארגונים הגאים בעולם, שבו היא יוצאת כנגד התמיכה בחמאס. לצד המכתב היא פרסמה סרטון, שזכה למאות אלפי צפיות, ובו היא אומרת: "עלינו להפריד בין פלסטינים חפים מפשע לבין חמאס, שהוא אינו קורבן חלש אלא ארגון טרור שמענה ורוצח להטב"ק ומדכא נשים. שחררו את עזה מחמאס, צאו נגד הפשעים כנגד האנושות שהארגון הזה ביצע, ואל תשתמשו בדגל הגאווה כדי לעשות 'פינק-וושינג' (הלבנה של המעשים, ח"א) לחמאס".
אילו תגובות קיבלת בעקבות הפניה לקהילות להט"ביות בעולם?
"היה את הברור מאליו, מה שחששתי ממנו, מתקפה פרו-פלסטינית אדירה שקיבלתי, אבל התגובה שבלטה והכי תפסה וריגשה אותי היא של בחור גיי איראני שכתב לי, 'אני מקווה שתפילו את משטר חמאס, ושאנחנו נפיל את המשטר באיראן, ואז גם אני אוכל להיות חופשי'. פניתי אליו בעקבות התגובה ואנחנו בקשר מאז".
יש לאגודה קשר עם ארגוני להט"ב ערבים?
"כן. אין הרבה ארגונים גאים בעולם הערבי אבל אנחנו בקשר בעיקר עם בודדים ועם התארגנויות. באיראן יש עונש מוות על להט"ביות, אז מן הסתם אין כל כך התארגנויות. האגודה וארגונים אחרים בקהילה מקבלים לאורך השנים פליטים פלסטינים שבורחים לתוך מדינת ישראל, כי הם מאוימים על החיים שלם. כשעבדתי בעבר בוועד למלחמה באיידס, אני זוכרת קבוצות של גייז מירדן שהיו מגיעות במרוכז לתל אביב כדי להיבדק. האחריות שלנו היא רחבה. אנחנו מנסות לחיות את הערכים שלנו".
הילה פאר: "האגודה וארגונים אחרים בקהילה מקבלים לאורך השנים פליטים פלסטינים שבורחים לתוך מדינת ישראל, כי הם מאוימים על החיים שלם. כשעבדתי בעבר ב'וועד למלחמה באיידס', אני זוכרת קבוצות של גייז מירדן שהיו מגיעות במרוכז לתל אביב כדי להיבדק"
"הזירה התודעתית חשובה מאוד ביחס ליכולת של ישראל להמשיך בלחימה. מצבנו בה משפיע באופן ישיר על שעון החול המדיני והמלחמתי", אומר חבר הכנסת יוראי להב הרצנו ממפלגת יש עתיד, יו"ר השדולה הגאה בכנסת. "בזירה ההסברתית המצב לא טוב, כי היא לא מנוהלת כמו שצריך, וכמו בהרבה זירות אחרות, גם כאן אנחנו רואים בעיקר את המאמץ האזרחי המופלא, יוזמות של אנשים פרטיים שהרימו את הכפפה. האירוע של ההסברה הוא חלק מהביטחון הלאומי של ישראל. מעבר לזה, אנחנו בנחיתות מספרית ומהותית מול אויב שהוא לא מדינה, שאין לו בעיה לשקר, שמנצל את התמונות הנוראיות בשביל לקדם פרופגנדה נגד מדינת ישראל".
אני שומע שאתה מאוכזב מהתנהלות הממשלה.
"לא נכון לדבר פוליטיקה עכשיו, אפילו לא במילה אחת. אין אופוזיציה וקואליציה בשלב הזה כי כרגע כל המאמצים שלנו צריכים להיות ממוקדים בלנצח את המלחמה ובלהשיג את המטרות שלה, בראשן החזרת כל החטופים ללא יוצא מן הכלל. זאת המטרה הראשונה במעלה. אחריה כמובן השמדת תשתיות הטרור של חמאס. המדד לניצחון יהיה היכולת של תושבי קווי העימות בצפון ובדרום לחזור לחיות שם, שישראל תוכל לקיים מסיבות של מוזיקה ואהבה ושמחה בכל שטחי המדינה, בלי חשש משום איום".
איך אתה פועל, באופן אישי, לחיזוק ההסברה הישראלית?
"אני מגן על ישראל ועל מטרות המלחמה בעיקר ברשתות החברתיות, אבל גם באמצעות תדרוכים שאנחנו עושים לחברי פרלמנט מקבילים אלינו בחו"ל. אני מדבר איתם על החשיבות של תמיכה בישראל ועל עמידה חד-משמעית לצדנו. כולנו ערים לתופעה של LGBT למען פלסטין, או 'קוויר פור פלסטין'. זה לתפוס את הראש ולא להאמין, שהרי להט"בים מוצאים להורג, נרדפים ונכלאים ברשות הפלסטינית. לא ייתכן שלהט"בים ברחבי העולם יביעו תמיכה בחמאס, שהיא תנועה שבה אין ללהט"ב זכות קיום, במקום במדינה היחידה במזרח התיכון שבה יש ללהט"בים זכויות ושיש בה ייצוג שלהם בפרלמנט.
יוראי להב הרצנו: "לא ייתכן שלהט"בים ברחבי העולם יביעו תמיכה בחמאס, שהיא תנועה שבה אין ללהט"ב זכות קיום, במקום במדינה היחידה במזרח התיכון שבה יש ללהט"בים זכויות ושיש בה ייצוג שלהם בפרלמנט"
"אני מאוד מאוכזב מהצד הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית בארה"ב. אתה רואה חברות קונגרס תומכות בסלוגן From the river to the sea - Palestine will be free, שזו קריאה מפורשת לג'נוסייד של ישראל ושל העם היהודי. לא ייתכן שקולות כאלו יחדרו לקונגרס האמריקאי. הן פשוט כופרות בזכות המוסרית הבסיסית של ישראל להגן על עצמה. כתבתי להן שהדרישה שלהן להפסקת אש והעמדות שלהן הן בלתי נסבלות בעיניי, וגובלות באנטישמיות שמכרסמת בזכותה הבסיסית של ישראל להגן על עצמה מטרור רצחני".
למרות אותן חברות קונגרס, בזירה האמריקאית יש עדיין יתרון וקשב רב יותר לנרטיב הישראלי.
"נכון, אבל צריך לשים לב למגמות בציבור האמריקאי כי ככל שהגיל יורד, ככל שהמשיבים הם יותר צעירים, כך הם נוטים לפחות אהדה כלפי ישראל והעמדות שלה. זה רק אומר שאנחנו צריכים לעשות יותר בצד ההסברתי, מאחר שהצדק והעובדות הם לצד ישראל. צריך לפנות גם לדור הצעיר וגם לוותיק, לפעול בקמפוסים, לפעול גם בקרב רפובליקאים וגם אצל הדמוקרטים. בזה תלויה הברית שלנו עם ארצות הברית, שהיא חלק מביטחון מדינת ישראל. זאת זירה קריטית שאנחנו חייבים להיות נוכחים בה".
יוראי להב הרצנו: "אם אנחנו מספיק טובים כדי לשרת ולהילחם למען המדינה, אז אנחנו מספיק ראויים כדי לחיות בה בכבוד ובשוויון. זה המסר ששגיא האמין בו ונלחם למענו"
השבוע רשמת לזכותך הישג פרלמנטרי בנוגע למעמדם של בני ובנות זוג להט"בים של נפגעים.
"לפני שבועיים התחילו לקדם בכנסת את 'חוק תגמולים למשפחות חטופים ונעדרים'. זה חוק חשוב מאוד, מאחר שהוא מסדיר את מעמדם של המשפחות, מעניק להן קצבאות דומות לאלה של נפגעי פעולות איבה, ומאפשר להן מענקים נדיבים שיסייעו במאבק לשחרור החטופים.
"בתוך החוק הזה, כדי להגדיר מי הוא בן זוג או בן משפחה, ביקשו לעשות הפניה ל'חוק משפחות החיילים', חוק שמפלה בלשונו את חברות וחברי הקהילה הגאה, כי הוא מדבר על איש ואשתו ואישה ובעלה באופן שאינו כולל להט"בים. אנחנו התעקשנו שבמסגרת הליך הצעת החוק יתוקן 'חוק משפחות החיילים', כך שיכלול גם הגדרה של ידועים בציבור ושהלשון תפנה לכולם, כולל להט"ב. התעקשתי על כך, והחוק עבר בשבוע שעבר בקריאה ראשונה, ללא מתנגדים, וביום שני האחרון הוא עבר בקריאה שנייה ושלישית".
ההצעה לתיקון החוק קשורה למותו של שגיא גולן ז"ל?
"נכון. ביקרתי בשבעה שלו, פגשתי את בן זוגו עומר אוחנה, ושמעתי על אי-בהירות ביחס למעמדו מול משרד הביטחון ועל היחס המשפיל שהוא זכה לו מקצין הנפגעים. דיברתי גם עם ההורים של שגיא וגם עם עומר. הבנתי שהוא היה פעיל חברתי שסוגיות כמו שוויון לקהילה הגאה מאוד נגעו לו, ושהוא עסק בהן. החזון שלו היה לראות שהוא יוכל להקים משפחה ולחיות בישראל כשווה בין שווים.
"דיברתי איתם על חבילה של חוקים על שמו של שגיא ולמענו, ואני שמח, למרות הנסיבות הטרגיות, שהחוק הראשון נכנס השבוע לספר החוקים. מבחינתי, זאת רק ההתחלה. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. אם אנחנו מספיק טובים כדי לשרת ולהילחם למען המדינה, אז אנחנו מספיק ראויים כדי לחיות בה בכבוד ובשוויון. זה המסר ששגיא האמין בו ונלחם למענו. אנחנו זכאים לכבוד ולשוויון במותנו וגם בחיינו".
"ברגע שמדינת ישראל קובעת שבמקום מסוים חובה להכיר בבני ובנות זוג מאותו המין, זה חולש גם על מקומות אחרים ואנחנו נראה את השינויים האלה קורים", פאר מסכמת באופטימיות. "יהיה הרבה יותר קשה לעצור ברגע שנפתח הסכר. עברו שנים ארוכות מאוד בלי שינויים חקיקתיים פרו-להט"בים, אבל אני לא רואה אפשרות שביום שאחרי המלחמה מה שהיה הוא מה שיהיה".