היי יונתן ולפר, "מצעד הגאווה והסובלנות" שיתקיים השבוע בירושלים הוא הראשון שלך כיו"ר 'הבית הפתוח', הארגון שעומד מאחורי המצעד.
"כן, זה המצעד הראשון שלי כיו"ר הארגון. יצא מדהים שבשנה שאני היו"ר שמתווה את המדיניות של המצעד, יש התעוררות אזרחית אדירה, התעוררות בנושאים כמו שוויון זכויות, חופש ביטוי וחופש ההפגנה, והקשר בין להט"ב לדמוקרטיה מתחזק. כמי שמתעסק בדמוקרטיה ביום-יום שלו, לשלב בין שני העולמות האלה במצעד שאני מעריך שיהיה מהגדולים ומהאפקטיבים ביותר בתולדותיו, זאת זכות גדולה. המטרה שלנו היא להגיע לכל בית בישראל ולקדם את הקהילה שלנו באמצעות מפגן של עוצמה ואהבה".
המצעד הירושלמי הוא גם בעל היסטוריה טראגית של אלימות כלפי הקהילה הגאה, והבנתי שגם השנה כבר נרשמו איומים ואפילו מעצר.
"אני אגיב באנקדוטה, שהיא אפילו קפקאית. מי היה מאמין ששני האנשים שהיו המנוע של מצעד הבהמות לאורך השנים, הם היום שר האוצר והשר שאמון על ביטחון המצעד. אנחנו נמצאים בסיטואציה הזויה כשאיתמר בן גביר שבעט בעבר בטרנסית (יש לציין כי בן גביר עצמו טען שהטרנסית בעטה בו ראשונה, ח"א), האיש שעתר לבית המשפט כנגד קיום המצעד, לא פעם ולא פעמיים, הוא זה שאמון על ביטחוננו. יחד עם זאת, ופה חשוב לי להיות מאוד ברור, אנחנו נערכים מול המשטרה כבר מחודש ספטמבר ובחוויה שלנו המשטרה פועלת בצורה מקצועית ומתוך הבנה של גודל המשימה, כדי לוודא שכל מי שמגיע למצעד וגם מי שנשאר בעיר אחריו, יחזרו הביתה בשלום".
המעמד מלחיץ?
"מן הסתם, כן. תמיד יש חשש אבל אנחנו מגיעים ברמת מוכנות גבוהה. זאת שנה קשה מבחינות מסוימות, אבל מצד שני, יותר קל לנו למצוא שותפים השנה. הרבה יותר אנשים שמחים להירתם למצעד, מבינים את החשיבות שלו יותר מבעבר, ורוצים לתרום לו כדי שהוא יצליח".
"אני חושב שבעירייה היום מבינים יותר ויותר שאם ירושלים לא תהיה עיר עבור כולם ולא כולנו נוכל לחיות בה, אז היא פשוט לא תוכל להיות יותר עיר הבירה של ישראל. אם לא יהיו פה להט"ב, אז גם לא יהיו פה חילונים וליברלים"
המצעד הירושלמי מתקיים מאז ראשיתו ביום חמישי בשעות הערב. השנה, לראשונה, גם התל אביבי וגם החיפאי עוזבים את צוהרי שישי ועוברים לחמישי בערב גם כן.
"מירושלים תצא הבשורה, הם למדו מאיתנו. יש משהו מאוד הגיוני בלערוך מצעד כזה ביום חמישי בערב. חשוב רק לזכור שאצלנו המצעד מדבר יותר בשפה של הפגנה. הוא לא פסטיבל או הילולה או תהלוכה, אלא הפגנה בעד שוויון ונגד אפליה. אני חושב שזה לא רק זמן קיום המצעד, זה הסטייט-אוף-מיינד שאנחנו באים להפגין בעיר שלנו".
ג'רוז עדיין מדורגת בתחתית הרשימה הארצית של הרשויות המקומיות ביחסה ללהט"ב. זה לא מתסכל?
"זה מתסכל ומבאס, אבל אני אופטימי כי אנחנו יודעים להגיע גם למקומות שלא מקבלים אותנו וגם שם ליצור שיתופי פעולה, לרכך לאט-לאט ולבנות אמון. אני חושב שבעירייה היום מבינים יותר ויותר שאם ירושלים לא תהיה עיר עבור כולם ולא כולנו נוכל לחיות בה, אז היא פשוט לא תוכל להיות יותר עיר הבירה של ישראל. אם לא יהיו פה להט"ב, אז גם לא יהיו פה חילונים וליברלים".
"הציבור בירושלים צמא לחיי לילה גאים"
יונתן ולפר (30) נולד וגדל במושב נגדים שבמועצה האזורית חוף הכרמל. הוא גר בירושלים בשש השנים האחרונות, אחרי שבתיכון למד בפנימיה הירושלמית 'יאסא'. "הייתי מוזיקאי, ניגנתי בויולה. בתקופה הזאת גם התאהבתי בעיר וכשסיימתי את הצבא, היה ברור לי שאת הלימודים אני אעשה פה, בירושלים", הוא משתף. "אז למדתי פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית. תוך כדי התואר עבדתי אצל יועץ ראש העיר לענייני מזרח ירושלים, ובאותה תקופה גם הקמתי יחד עם שני שותפים את הליין הירושלמי הגאה, 'טיפולי הרמה'. אחרי זה הייתי יועץ פרלמנטרי של חבר הכנסת לשעבר איתן גינזבורג, ממפלגת 'כחול לבן'. בשנה וחצי האחרונות אני עובד כמנהל קשרי הכנסת של המכון הישראלי לדמוקרטיה".
ספר לי עוד על "טיפולי הרמה".
"זה התחיל כליין של מסיבות אבל אני חושב שזה הפך לאיזושהי תנועה אקטיביסטית שמנסה באמצעות תרבות וחיי לילה לייצר בית צעיר לקהילה הגאה בעיר, תנועה שמשנה את הנרטיב הלהט"בי הירושלמי, מדברת על שמחה ועל חוזק ועל כיף. אנחנו עושים אירועים עם נראות ציבורית גבוהה כדי לייצר חוויה של עוצמה. בשנתיים האחרונות כל אירוע שלנו הוא סולד-אאוט, המסיבות מפוצצות. זה אחד הליינים הגדולים בירושלים בכלל, מעבר לקהילה, והביקוש רק עולה כי הציבור בעיר רוצה חיי לילה גאים, צורך אותם ונהנה. למסיבה הקרובה מכרנו 80 אחוזים מהכרטיסים תוך 24 שעות, והיא נהייתה סולד-אאוט שבועיים לפני המצעד. הצוואר בקבוק שלנו זה שאין בעיר מספיק מקומות גדולים למסיבות".
מה עם אצטדיון טדי?
"אנחנו עובדים על זה. עשינו באוקטובר אירוע ענק במוזיאון ישראל, ולפני זה ב'ימקא'".
3 צפייה בגלריה
יונתן ולפר במסיבה של הליין 'טיפולי הרמה'. "בית צעיר לקהילה הגאה שבעיר"
(צילום: ריקי רחמן)
מתי הגעת אל 'הבית הפתוח'?
"תחילת הפעילות שלי עם 'הבית הפתוח' הייתה דרך הממשק עם 'טיפולי הרמה'. בתור שחקן להט"בי משמעותי בירושלים, עבדנו חזק איתם והיו הרבה אירועים משותפים. במשך הזמן, אחת ההבנות שהייתה לי היא שהדרך להשפיע מצריכה הרחבה של שיתופי הפעולה. הבנתי שיש עוד הרבה דברים שצריך לעשות ולשנות בעיר. התמודדתי ונבחרתי לפני שנתיים להיות חבר הוועד המנהל, ובחודש דצמבר האחרון נבחרתי ליו"ר".
'הבית הפתוח' נוכח ומורגש היטב במערב העיר. אתם פועלים גם במזרח העיר?
"זאת שאלה מצויינת שאנחנו עוסקים בה, כי אנחנו פועלים אבל צריכים לפעול יותר וזה בתוכנית העבודה שלנו לשנים הקרובות. יש שירותים מסוימים, כמו המרפאה שלנו שמציעה בדיקות אנונימיות למחלות מין, אליה מגיעים מכל העיר. אבל מבחינת התארגנות משמעותית ושינוי תודעה, יש פה מורכבויות ודילמה. אנחנו לא רוצים לפעול שם באופן שהוא פטרוני, ומעדיפים לייצר מנהיגות מקומית - והיא אכן מתפתחת.
"לגבי החברה הערבית, כמו בכל חברה שמרנית, גם בקהילה החרדית ובציבור הדתי, יש התעוררות ויש פעילים שעושים שינוי. אנחנו פה כדי לתת להם רוח גבית, לעזור להם, להיות פה בשבילם. אני חושב שזאת הדרך הטובה ביותר ליצור שינוי במרחבים האלה. לגבי מזרח העיר, אנחנו מזהים שינויים ואני מקווה שבשנה הבאה אוכל לספר על יותר העשייה שם".
לסיום, אתה בזוגיות?
"אני רווק, אבל הייתי רוצה זוגיות, אם זה מה שאתה שואל. אם יש לך מישהו לשדך לי, אשמח".
איזה בן זוג אתה מחפש?
"מישהו שתהיה לו פרספקטיבה מעניינת על העולם, שיגרום לי לחשוב".
