שלום טל שפירא, אתה מתמודד למועצת העיר תל אביב-יפו במסגרת רשימת הלהט"ב, "הרשימה השווה". ממיכל עדן פורצת הדרך, דרך איתי פנקס ויניב ויצמן ועד לחן אריאלי, מפלגות ליברליות כבר שנים מכניסות למועצה בתל אביב-יפו ייצוג מקהילת הלהט"ב. למה צריך רשימה סקטוריאלית?
"נתחיל בזה שעוד לא היה ייצוג טרנסי במועצה בתל אביב-יפו או בכל תפקיד ציבורי נבחר בישראל, ומי שעומדת בראש הרשימה שלנו היא לינור אברג'ל (פעילה מובילה בקהילה הטרנסג'נדרית, ח.א), שהיא ראשונה וחלוצה בהקשר הזה. חוץ מזה, מטרת-העל שלנו היא הקמת מפלגה גאה שתיכנס לכנסת. חובת ההוכחה עכשיו היא עלינו, על כל הקהילה הגאה, הקרובים לה והמעגלים מסביבה, כי אנחנו בשעת חירום. כאשר פועלת בכנסת מפלגת נועם והיא מסמנת אותנו כאויב, נלחמת בנו ומאיימת על חיינו, אנחנו חייבים להגיב פוליטית, גם ברמה המקומית וגם בארצית".
כמה מנדטים תקבלו לדעתך במועצת העיר תל אביב-יפו?
"הניחוש הריאלי שלי הוא ארבעה מנדטים".
"כאשר פועלת בכנסת מפלגת נועם שמסמנת אותנו כאויב, נלחמת בנו ומאיימת על חיינו, אנחנו חייבים להגיב פוליטית, גם ברמה המקומית וגם בארצית"
היית עד לאחרונה ראש התא הגאה של "יש עתיד". איך זה שאתה לא עם אורנה ברביבאי?
"היו דברים שרציתי לקדם שם ולא הצלחתי, כי כשאתה נמצא במפלגה גדולה יש הרבה פוליטיקה וסדרי עדיפויות. חוץ מזה, רציתי לפעול כרגע יותר בזירה המקומית וחיפשתי מקום שנותן יותר מענים לקהילה הגאה. לגבי ברביבאי, אני מכיר אותה היטב, עבדנו יחד בכל הקמפיינים לכנסת, אבל הקהילה הגאה לא צריכה להסתפק בנציגים בודדים, אלה להכניס רשימה גדולה שכולה גאה, כולה להט"ב".
אם אכן תיכנס למועצה, באילו תחומים תרצה לפעול?
"הרשימה השווה תדרוש קודם כל את תיק הקהילה הגאה. העיר נמצאת בשנים האחרונות בירידה מבחינת היחס לקהילה ולא מתעדכנת לגבי הצרכים המשתנים. רואים את זה במדדים שבהם השכנות שלנו רמת גן וגבעתיים עוקפות אותנו. רואים את זה גם במספר התיירים הגאים שירד. אין מענה עירוני מספק לבעיית התמכרויות בקהילה הגאה, צריך לדעתי להקים מרכז גמילה ללהט"ב. אנחנו מבינים שאנחנו חייבים לקחת את נושא הבריאות שלנו בידיים, ובזה נעסוק גם בעירייה".
למה דווקא נושא הבריאות?
"כשמדברים על בריאות להט"ב, יש נושאים ייחודיים גם מבחינת בריאות הנפש, שנוגעים לשנים של ההסתרה ובמקרים מסוימים לדחייה ולאי-קבלה, וגם מבחינת הבריאות הפיזית. למשל, רופאי משפחה ומטפלים, אפילו בתל אביב-יפו, לא תמיד יודעים אילו חיסונים הומו צריך לעבור. אני מדבר על חיסוני הפפילומה וחיסוני הצהבת. צעירים בארון לא מקבלים את החיסונים האלה, כי הם לא נחשפים כהומואים, ואם יצאת מהארון ואתה רוצה לקבל את החיסונים הנדרשים, מעל גיל מסוים חלק מהחיסונים הם כבר בתשלום, והרבה אנשים מוותרים עליהם.
"ד"ר רועי צוקר, אחראי רפואת להט"ב בבית החולים איכילוב, דיווח בשבוע שעבר על עלייה גדולה במקרי הדבקה חדשים של HIV. מבחינת מניעת HIV, צריך להגדיל את כמות הרופאים שנותנים מרשם לפרפ (Prep טיפול מניעתי לנגיף - ח.א.), אבל גם להסביר יותר למטופלים שמשתמשים בתרופה את הסיכון הגדול מפני מחלות מין אחרות. בעקבות הפרפ הרבה אנשים כבר לא משתמשים בקונדום, ואנחנו רואים חזרה של מחלות שכמעט נעלמו, כמו הפטיטיס בי. אנחנו נפעל להגברת המודעות בנושא ולהנגשת החיסונים".
התמודדת עם נושא מחלות המין גם ברמה האישית?
"לצערי הרב, כן. אני חושב שאין כמעט הומו שלא חווה איזושהי מחלת מין, מהדלקות הפחות חמורות ועד למחלות הזיהומיות היותר מסוכנות. אני בעברי חליתי בצהבת, הפטיטיס בי".
בישראל מחסנים ילדים מפני צהבת מסוג בי. לא קיבלת חיסון?
"קיבלתי חיסון כשהייתי תינוק, אבל החיסון מאבד מתוקפו עם השנים – למרות שלא מודעים לכך, וקבוצות סיכון צריכות להתחסן שוב בבגרותן. אני לא ידעתי את זה וגם רופא המשפחה שלי לא ידע את זה, גם אחרי שיצאתי מהארון".
איך גילית שנדבקת?
"בבדיקות דם שגרתיות כשבאתי להקפיא זרע. הייתי בהלם. לא האמנתי לרופאה, ביקשתי להיבדק שוב ושוב. רק אחר כך גיליתי על החיסון, אבל זה כבר היה מאוחר מדי".
אתה יודע ממי נדבקת?
"לא. דרך ההדבקה השכיחה ביותר היא באמצעות קיום יחסי מין".
איך הייתה ההתמודדות עם המחלה? אילו מענים רפואיים קיבלת?
"בשנה הראשונה נותנים לגוף להתמודד לבד ובוחנים אם הוא מצליח לייצר בעצמו נוגדנים. ברוב המקרים המערכת החיסונית מבריאה והכבד מחלים. יש מקרים שזה לא קורה, כמו אצלי, ואז מקבלים זריקת נוגדנים מדי שבוע למשך לא מעט זמן. זאת זריקה לא נעימה, עם הרבה תופעות לוואי. בשנה של הזריקות חוויתי על בשרי את מה שאני לא מאחל לאף אחד, אבל לשמחתי, בסופו של דבר הצהבת נעלמה, נוצרו נוגדנים ומאז אני בריא".
"הייתי מזריק בשושו, מתחבא ברכב, עד שאחי מצא קופסה של מזרק שהיה עליה את השם שלי. הוא שאל אותי, 'מה קורה? אתה רוצה לספר לי משהו?', וכשהוא שמע מה יש לי הוא לא הבין למה הסתרתי את זה מכולם במשך שנתיים"
מה הן ההשלכות הרגשיות והחברתיות להידבקות במחלה?
"יש לכך השלכות גדולות מאוד. נכנסתי לשנה של בושה, התביישתי שחליתי במחלה למרות שלא הייתה לי שליטה על זה. יש חלקים בחברה שמציגים אותנו כמפיצי מחלות, וזה עוד יותר מגביר את הבושה. כשהתחלתי לקחת את הזריקות, זה היה קצת אחרי שנפרדתי מבן הזוג שלי ובזמן שחיפשתי דירה גרתי במשך חודש אצל אחי הגדול. אף אחד במשפחה שלי לא ידע על המחלה. הייתי מזריק בשושו, מתחבא ברכב, עד שאחי מצא קופסה של מזרק שהיה עליה את השם שלי. הוא שאל אותי, 'מה קורה? אתה רוצה לספר לי משהו?', וכשהוא שמע מה יש לי הוא לא הבין למה הסתרתי את זה מכולם במשך שנתיים. המחלה אצלי לא הייתה רק פיזית אלא גם נפשית, בגלל הארון המייסר שבניתי סביבה. אני לא מאחל לאף אדם להתחבא, לפחד, לשקר ולהסתתר".
אתה לא חושב שלכל אדם יש אחריות אישית לשמור על בריאותו?
"יש אחריות אישית גדולה לכל אחד, אבל יש גם אחריות קהילתית. צעירים יוצאים היום מהארון בגיל מוקדם יותר, והם גם מתנסים בסמים בגיל צעיר יותר, וכשאתה נמצא תחת השפעת סמים יותר קשה לך לשמור על הבריאות המינית שלך. כושר השיפוט יורד, מתחזק היצר ועולה התשוקה. זה יוצר רולטה רוסית שפוגעת בהרבה צעירים. אני שואל איפה ואיך אנחנו כקהילה מטפלים ומונעים את זה".
העלאת מודעות למחלות מין בקרב להט"ב בהחלט חשובה מאוד, אבל גם עלולה לספק דלק למי שטוען שאנחנו "מפיצי מחלות".
"גם סטרייטים סובלים ממחלות מין. תמיד היו ויהיו מחלות מין. נכון, יש לצערי קבוצות קיצוניות שזה משרת את האינטרסים שלהן, והן מקוות שנחלה ושאפילו נמות".
"עד שיצאתי מהארון פשוט ניהלתי זהות נוספת"
טל שפירא (30), נולד וגדל במרכז תל אביב, מרחק הליכה מבית העירייה. בצבא היה לוחם בצנחנים ובהמשך שליח צה"ל לסוכנות היהודית בארה"ב. הוא בוגר מצטיין של לימודי ממשל ומדעי החברה באקדמית תל אביב-יפו, ובזמן לימודיו שימש כמתמחה של אסף זמיר, בזמן שאסף כיהן כסגן ראש העירייה. לאחר הלימודים התמחה אצל הנשיא יצחק הרצוג, כאשר היה יו"ר מפלגת העבודה. לפני ארבע שנים התפקד למפלגת "יש עתיד" וכשח"כ עידן רול מונה לסגן שר, מונה שפירא לראש המטה הגאה של המפלגה. הוא מנהל כיום חברה העוסקת בסקרי מיפוי צרכים לקהילה הגאה.
שפירא מעיד כי יצא מהארון רק לאחר תום שירותו הצבאי. "בבית הספר שבו למדתי לא היו תכנים, שיעורים או פעילויות שקשורים בלהט"ב", הוא אומר, "גם לא בצופים, ששם הייתי פעיל. מגיל שמונה רקדתי בסטודיו בי ובחוגי היפ-הופ, ובשלב מסוים נשארתי הבן היחיד בחוג עם כל הבנות. זה אומר שמגיל צעיר נאלצתי להתמודד עם הקנטות על זה שאני רוקד. קראו לי 'הומו' והדביקו לי את התווית הזאת, שהייתה מבחינתי קללה רעה. הבנתי שהומו הוא כינוי שלילי. בגיל ההתבגרות כן התאהבתי בנשים וגם היו לי מערכות יחסים עם נשים. לא ידעתי אז אם אני הומו או ביסקסואל. היום אני יודע שאני אחיה את חיי עם גבר ואני מגדיר את עצמי כהומו".
"אני עוד מהדור שביקר בגן העצמאות, לפני הימים של 'גריינדר' והאפליקציות. קראתי לעצמי דניאל, ומאדם שלא משקר אף פעם, פיתחתי זהות נוספת כדי לשמור על החיים שלי. ככה ראיתי את זה אז. עד שיצאתי מהארון פשוט ניהלתי זהות נוספת"
היו לך בגיל הזה גם יחסים עם בנים?
"כן, חוויות עם גברים התחילו אצלי בגיל 15. אני עוד מהדור שביקר בגן העצמאות, לפני הימים של 'גריינדר' והאפליקציות. קראתי לעצמי דניאל, ומאדם שלא משקר אף פעם, פיתחתי זהות נוספת כדי לשמור על החיים שלי. ככה ראיתי את זה אז. עד שיצאתי מהארון פשוט ניהלתי זהות נוספת".
שיתפת מישהו?
"אף אחד".
מתי ובפני מי נחשפת לראשונה?
"רק בגיל 23. בהתחלה לשתי חברות מאוד טובות שלי, אחר כך לאמא שלי. לאבא סיפרתי שנה אחרי כן".
איך הגיבה המשפחה?
"לאמא היה קשה עם זה שלא הרגשתי בנוח לשתף עד אז, כי היא מאוד ליברלית ויש לה חברים הומואים וחברות טרנסיות. היה לה קשה לדעת ששמרתי את זה בסוד ופחדתי להיחשף במשך הרבה שנים. אבא שלי הוא גבר של כדורגל. גדל בעכו, עם תרבות אחרת, והוא מראש אמר לי שייקח לו זמן להתרגל לדבר הזה, אבל האמת היא שהוא התרגל די מהר. היום הוא הולך עם דגל בהילטון כשהוא עושה ג'וגינג".
היו לך מערכות יחסים משמעותיות וארוכות?
"בטח, היו לי שלוש מערכות יחסים משמעותיות, אחת שהובילה אותי לגור עם בן זוג באשדוד, אחרת הייתה עם צרפתי ששמה את שנינו על הקו, אבל עכשיו אני רווק".
אתה מחפש זוגיות?
"בוודאי. אני רוצה זוגיות וגם רוצה ילדים, להקים משפחה, פה בתל אביב".