"אני חובב את תחרות האירוויזיון כבר 12 שנה. נדבקתי בחיידק הזה ואז הצטרפתי למועדון המעריצים הרשמי של ישראל, אבל השנה זאת הפעם הראשונה שאני הולך לראות את התחרות עצמה בלייב", אומר אור טרייסטמן (29) מרמת השרון, שמשוחח איתי מהעיר מאלמו שבשבדיה, לאחר שרכש כרטיסים לחזרה הגנרלית של התחרות, וכמובן לגמר הגדול שיתקיים במוצ"ש.
לא חששת להגיע בשל המצב המדיני וההפגנות האנטי ישראליות שמתקיימות לצד התחרות?
"יש קצת חששות, אבל הכול מתגמד נוכח הרצון לחוות את החוויה וליהנות מכל ההופעות של האמנים ובעיקר לתמוך בישראל. ההרגשה לא קלה כשאתה יוצא מביתן היורוקלאב, שזה המועדון של ארגוני החובבים, אל רחובות מאלמו. בדרך לרכבת או למלון אתה מיד נתקל באיזו פרופגנדה פרו-פלסטינית שמזכירה לך באיזו תקופה אנחנו חיים, ושעדיף להצניע סממנים ישראלים או יהודים, לדבר באנגלית ולהיעלם מהר מאזור המחאה. בדיוק בגלל זה בחרתי להתאכסן בעיר קופנהגן היותר ידידותית ושלא רחוקה מדי ממאלמו. כן, יש הרגשה לא נעימה שאני מנסה להדחיק".
איך זה מרגיש להיות ישראלי ביורוקלאב?
"בגלל שביורוקלאב יש רק אנשים שהם מעריצי התחרות, הם מבינים את המורכבות ומכירים את מה שקורה, אז בתוך המועדון לא מתעסקים במי אתה או בזהות שלך. ישראלי, אמריקאי, גרמני או אוסטרלי, מבוגר או צעיר, גיי או לסבית או סטרייט, הכול הולך שם. פגשתי כמה אנשים במסיבות הרשמיות, שאחרי שסיפרתי להם שאני מישראל, הם דווקא הביעו תמיכה ואמרו לי שהם מאוד מבינים את המצב ומקווים שהכול ייגמר בקרוב".
טרייסטמן: "בדרך למלון אתה מיד נתקל בפרופגנדה פרו-פלסטינית שמזכירה לך באיזו תקופה אנחנו חיים, ושעדיף להצניע סממנים ישראלים או יהודים, לדבר באנגלית ולהיעלם מהר מאזור המחאה. כן, יש הרגשה לא נעימה שאני מנסה להדחיק"
תניף את הדגל הישראלי בזמן השידור החי?
"בוודאי שאני אניף דגל ישראל בארנה, כי אני אוהב את השיר שלנו ורוצה לתמוך בעדן, להראות לה שאנחנו שם. דווקא עכשיו צריך להניף כמה שיותר דגלי ישראל".
"אני יודע על הרבה ישראלים חובבי אירוויזיון, שבחרו לא להגיע השנה לתחרות, ולראות אותה מהבית. אנשים במאלמו מסתובבים בפחד ובחרדות. זאת לא חוויה כיפית להיות במתח ובלחץ", אומר מומחה האירוויזיון, גיל לאופר (30) המתגורר בשבדיה בשמונה השנים האחרונות. לאופר עוקב אחר תחרות הזמר האירופית מגיל קטן, שימש ככתב באתר חדשות בינלאומי שמוקדש כולו לאירוויזיון, ואף כתב מחקרים על התחרות במסגרת לימודיו האקדמאיים.
"קראתי אתמול סקר שמראה שגם תושבי מאלמו עצמם, בלי קשר לישראל, חרדים ממה שקורה. הם לא מתנהלים כרגיל בזמן האירוויזיון, ורבים הם מתכוונים להתרחק מהתקהלויות וממקומות שעלולים להיות מועדים לפורענות ולטרור".
אתה מסתיר את הישראליות שלך השנה? חושש להניף דגל ישראל?
"אני לא מבליט את הישראליות שלי באופן כללי. לא אסתובב ברחובות מאלמו עם דגל ישראל, כמו שכנראה שלא אסתובב עם דגל ברחובות פריז או לונדון. לא הסתובבתי עם דגל בליברפול בשנה שעברה, אבל כן הסתובבתי עם קשת של חד-קרן על הראש כאות תמיכה בנועה קירל וב'יוניקורן'. בארנה מותר כמובן להניף, אבל איך החובבים שיגיעו לאולם יתנהגו? עוד קשה לדעת".
"הם אפילו לא קשורים לאירוויזיון ופשוט ניצלו את ההזדמנות לצאת נגד ישראל"
"בהחלט שמעתי על אנשים שוויתרו השנה או שביטלו ברגע האחרון", אומר ערן עזרתי (42) מתל אביב, מנהל קבוצת הפייסבוק "אירוויזיון IL" וכותב הבלוג "המדריך לאירוויזיון". "אם לא היו לי מחויבויות הייתי נוסע, למרות המצב, כי חשוב שתהיה נוכחות שלנו ושיהיו באולם דגלי ישראל, כי אסור לנו להיכנע לבריונות ולטרור. אני עוקב אחרי התחרות מגיל שבע, ונכחתי כבר בכמה וכמה ארוויזיונים. הייתי בבלגראד, בליסבון, בטורינו וכמובן בתל אביב, אבל השנה נשארתי בארץ כי הפכתי לאבא לפני כמה חודשים".
איך התבטאה המחאה האנטי ישראלית לקראת התחרות?
"היה ממש ניסיון של חובבים, מתוך מעגלים מאוד רדיקלים, להרחיק אותנו מהתחרות. הם שלחו מכתבים לרשויות השידור השונות, שלחו איומים לאמנים ולעובדי איגוד השידור האירופי, פרסמו מדריך מפורט שעסק באיך לגרום לרשות השידור שלך לפרוש מהתחרות אם ישראל תשתתף, אבל המכונה של האירוויזיון יותר גדולה מהם וכרגע הם לא יודעים באמת מה לעשות וזה מאוד מתסכל אותם".
עזרתי: "היה ממש ניסיון של חובבים, מתוך מעגלים מאוד רדיקלים, להרחיק אותנו מהתחרות, אבל המכונה של האירוויזיון יותר גדולה מהם וכרגע הם לא יודעים באמת מה לעשות וזה מאוד מתסכל אותם"
איך אתה מאפיין את המתנגדים להשתתפות ישראל?
"מדובר בעיקר באנשים ממערב אירופה, אבל לא רק. חלק מהם מהגרים ממדינות ערב, אפילו דור שני או שלישי של מהגרים. יש בשנים האחרונות התקבעות של אנטי ישראליות בחוגים מסוימים. ראינו את זה בהתחלה במבצע 'שומר חומות' כשעדן הלנה ייצגה אותנו, אבל זה היה זמני, רק לתקופת המבצע, ועכשיו זה הגיע גם לקבוצות החובבים. יש גם כל מיני אנשים אחרים מבחוץ שהם בכלל לא חובבי התחרות, ופשוט מוצאים כאן הזדמנות לצאת נגד ישראל. העובדה שרוסיה הוחרמה והורחקה מהתחרות לפני שלוש שנים, ואחר כך בלארוס, סיפקה להם תקדים שהם משתמשים בו עכשיו".
"כשאנשים מקהילת הלהט"ב יוצאים נגדנו, זה מרגיש כמו בגידה"
"הייתי באירוויזיון בפריז בשנת 1978, השנה שיזהר כהן זכה במקום הראשון. מאז אני חובב מושבע", אומר עוזי אוזן (67), גמלאי של "אל על", שמשתף כי למרות הערצתו הרבה, הוא לא יטוס למאלמו, "בשום פנים ואופן. 25 אחוזים מתושבי העיר הזאת הם יוצאי מדינות ערב וכמעט כולם שם אנטי ישראלים. יש שם שכונות שאפילו המשטרה פוחדת להיכנס אליהן. שמעתי שההורים של עדן גולן ואח שלה החליטו לא לנסוע איתה, כי גם הם פוחדים. אם אפילו ההורים של הזמרת לא באים, זה אומר הכול".
איך מרגישים מעריצי התחרות הישראלים כשחלק מהמעריצים האירופאים מתעלמים מהשיר הישראלי, וקוראים להחרים אותו ואת המשלחת הישראלית?
לאופר: "זה עצוב וזה פוגע באופן אישי. הרבה חובבים ישראלים ראו את עצמם כחלק מקהילת האירוויזיון הבינלאומית, וכשיש הרבה חובבים שמתעלמים מהשיר הישראלי או קוראים להחרים אותו, אנשים לוקחים את זה באופן אישי. אבל על כל עוכר קולני ברשת יש לפחות שלושה תומכים. השנאה, הקריאות לחרם וההתעלמות שאנחנו רואים ברשתות הן חלק מאוד קטן ממי שבסופו של דבר מצביע ומחליט על התוצאה.
"לעדן יש שיר מצוין והיא מבצעת מאוד טובה. אתה רואה שיש בלוגרים שבחרו שלא לסקר את השיר הישראלי ואתה מבין ורואה ששורף להם, כי הם יודעים שזה שיר טוב. היו אמנים שאמרו שלדעתם, ישראל לא צריכה להשתתף בתחרות השנה אבל לא היו רשויות שידור אירופאיות שדרשו את זה. להבדיל מהמקרה של רוסיה למשל, אז היו קריאות של רשויות שידור שהודיעו שאם רוסיה תשתתף הם יפרשו מהתחרות. מה שכן קרה זה שהאיסלנדים הודיעו לפני הקדם שהם יאפשרו לזוכה לבחור אם להשתתף או לא בשל השתתפות ישראל בתחרות".
לאופר: "כשיש הרבה חובבים שמתעלמים מהשיר הישראלי או קוראים להחרים אותו, אנשים לוקחים את זה באופן אישי. אבל על כל עוכר קולני ברשת, יש לפחות שלושה תומכים"
עזרתי: "זה מבאס כשאני רואה איך אנשים מתבטאים נגד המדינה שלי. כשגם אנשים מקהילת הלהט"ב יוצאים נגדנו זה מרגיש כמו בגידה, כמו סכין בגב, זה מערער מאוד. אתה מרגיש בין הפטיש לסדן. מצד אחד, אתה מול הממשלה המאוד שמרנית שלנו, ומצד שני אתה צריך להתמודד עכשיו מול להט"ב בחו"ל שרואים אותנו כרוצחים. אתה מרגיש שנוא על ידי כולם וזה לא נעים. אבל יש גם הרבה שתומכים בישראל, לא תמיד קולם נשמע, אבל בפורומים ובמעגלים שבהם אני נמצא יש הרבה מאוד כאלה, בעיקר מהדור היותר מבוגר. הם מגינים על ישראל וזה מחמם את הלב".
אוזן: "צריך לציין לחיוב את הנציג הגרמני ואת הנציג הבריטי שיצאו נגד הקריאות לחרם, והדגישו שמדובר בתחרות מוזיקה, שמטרתה לאחד".
גם איגוד השידור האירופי הערים קשיים, כאשר פסל את השיר שלנו בגרסתו הראשונה.
לאופר: "זאת לא הפעם הראשונה שהאיגוד פוסל שיר. יש עוד מדינות ששלחו שירים עם מסר פוליטי והאיגוד דרש לשנות אותם ברמה כזאת או אחרת. יש מדינות שהסכימו לשנות ויש אחרות שלא הסכימו, ולכן לא השתתפו בתחרות. בלארוס שלחו שיר פוליטי, ואחרי שנתבקשו לשנות הם שלחו שיר פוליטי אחר, ולכן לא אפשרו להם להשתתף. כאן 11 והצוות הישראלי החליטו כן להתאים את עצמם לדרישות. בגרסתו הנוכחית, זה לא שיר פוליטי, אבל בהחלט אפשר לכתוב שירים עם משמעויות נסתרות ברמה כזאת או אחרת, בלי לקרוא לילד בשמו".
עזרתי: "אין לי ספק שהייתה להם עין יותר מדי בוחנת על ישראל. בעבר אישרו שירים פוליטיים, כמו השיר על גירוש הטטרים מקרים או שיר על רצח העם הארמני. אבל בדיעבד, אני שמח שהאיגוד פסלו כי הגרסה הקודמת נשמעה הרבה פחות טוב, ודווקא המילים החדשות יושבות הרבה יותר. בסופו של דבר, איגוד השידור הגן על ישראל ועמד לצדנו".
עזרתי: "זה מבאס כשאני רואה איך אנשים מתבטאים נגד המדינה שלי. כשגם אנשים מקהילת הלהט"ב יוצאים נגדנו זה מרגיש כמו בגידה, כמו סכין בגב, זה מערער מאוד. אתה מרגיש בין הפטיש לסדן"
עד כמה הפוליטיקה משפיעה לדעתכם על התחרות ועל סיכויי ההצלחה של המתמודדים?
טרייסטמן: "עם כמה שאיגוד השידור האירופי מנסה להדחיק את זה, התחרות מאוד פוליטית ותמיד הייתה כזאת. לא חסרות דוגמאות. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה השפיעה על התחרות, המדינות הסקנדינביות תמיד מצביעות גבוה אחת לשנייה, יוון תמיד מפרגנת לקפריסין ולהיפך, וגם המצב בישראל משפיע, לפעמים לטובה ולפעמים לרעה".
עזרתי: "פוליטיקה תמיד הייתה בתחרות במידה כזאת או אחרת. בעבר אושרו שירים פוליטיים וגם פסלו שירים פוליטיים. יש לאחרונה רדיקליזציה פוליטית בכל העולם. אנשים מימין ומשמאל מתרחקים האחד מהשני, הכול נהיה יותר קיצוני וזה משפיע על הרבה תחומים בחיים, גם על האירוויזיון".
אוזן: "יש אנטישמים אבל אין לנו מה לעשות לגבי זה, זה הגורל שלנו, וזה לא נהיה יותר טוב, רק יותר גרוע. בקצב הזה, בשנה הבאה בכלל לא ירצו אותנו ולא נשתתף".
מה דעתכם על השיר הישראלי השנה? יעלה לגמר? ואם כן, לאיזה מקום אתם מהמרים שיגיע?
אוזן: "היא זמרת נהדרת עם קול נהדר ושיר מעולה, כואב הלב שההצלחה שלה תלויה גם בפוליטיקה".
טרייסטמן: "אני רק יכול לקוות שנעבור את חצי הגמר ושנגיע ליום שבת לגמר, כי ממה ששמעתי יש דווקא לא מעט אנשים שתומכים בנו והולכים להצביע לנו, גם בגלל שהם אנטי פלסטינים וגם כי השיר יפה ועוצמתי ושובה לב. ההצבעות בחצי הגמר נעשות רק על ידי הקהל ולא על ידי השופטים, אז אני מהמר שנעלה. בגמר אני מקווה שנדורג בעשירייה הראשונה אבל מהמר על מקום 14, משהו כזה".
לאופר: "הוריקן הוא שיר טוב שעשוי ומופק טוב. יש השנה מעט מאוד בלדות ומבין אלה שיש, זאת הבלדה הכי טובה ואני מקווה שזה ישחק לטובתה של עדן. לא אמורה להיות לה בעיה לעלות לגמר, ועל פניו, זה שיר שהשופטים אמורים לאהוב. החל מהשנה שעברה יש גם נקודת הצבעה משאר העולם. הם נתנו לנועה קירל דוז פאווה, ואני לגמרי צופה שזה יחזור על עצמו השנה, בזכות הקהילות היהודיות והישראלים ברחבי העולם. אני מהמר שהיא תגיע לתחתית העשיריה הראשונה, למקום בין שמונה לעשר".
עזרתי: "השיר מצוין. בהתחלה לא כל כך אהבתי אותו, אבל אחרי כמה האזנות התחברתי אליו. אני חושב שיש בו משהו מאוד מרגש שמדבר לכל מי שמאזין לו, ולא צריך להיות ישראלי כדי להתחבר. אני חושב שהשופטים יתקשו לדרג אותנו גבוה כי הם בתוך המעגלים של האמנים שקוראים להחרים את התחרות, בעיקר בסקנדינביה ובאירלנד. גם כשהם לא נגדנו, הם חוששים מהתגובות שיקבלו אם יתנו לנו ניקוד גבוה. לגבי הקהל, בגלל שאי אפשר להצביע נגד, אני חושב שנזכה לתמיכה ולהתגייסות של תומכי ישראל. עדן לדעתי תעלה לגמר, ותסיים בעשיריה הראשונה, מקום חמישי בלחץ".
מי לדעתכם יזכה השנה?
טרייסטמן: "המקום הראשון שלי זה בלגיה. יש להם שיר מדהים, אבל אני אלך על הפייבוריטית הגדולה לניצחון, קרואטיה, למרות שאני לא מת על השיר".
לאופר: "התחרות השנה פתוחה, אין פייבוריט מובהק. באופן אישי הייתי שמח שהולנד תזכה".