לא קל להביא חיים לעולם, וכשאתם זוג גברים המסע הזה עלול להיות מפרך עוד יותר. ליאור (43) ואלי (39) עמר דוד, שמציינים השנה 13 שנים יחד, מתוכן הם נשואים מזה שבע שנים, התחילו את המסע שלהם להורות עוד בתקופת הקורונה, ומעידים כי החלום להקים משפחה מלווה אותם מאז ומתמיד.
"כבר כשנפגשנו לדייט הראשון, הבנו שזה 'זה' וחלמנו על היום שבו נהפוך להורים", משתף אלי. "הקשר בינינו בלתי ניתן לשבירה, והאהבה שלנו לילדים היא חלק מרכזי מהמהות שלנו".
הם הרימו פרויקט מימון המונים לתרומות – אך בשל היעדר ניסיון, אותו פרויקט כשל, והם נאלצו לפנות לבנק בבקשת הלוואה על סך מאות אלפי שקלים. אחרי שההלוואה אושרה, השניים טסו לאלבניה, והתחילו שם הליך פונדקאות ראשון, אך גם הוא לא נחל הצלחה. "לצערנו, תהליך הפונדקאות הסתיים באכזבה והשאיר אותנו ללא ילד, ועם המון חובות", אלי משתף בצער. "מאז, מדי חודש אנו מחזירים בחריצות 3,300 שקלים על תהליך הפונדקאות שלא צלח, וחוסכים לתהליך חדש".
מה קרה באלבניה?
"באיזשהו שלב, אחרי שכבר היו לנו עוברים, סגרו את המדינה לפונדקאות לקהילה הלהט"בית, ונשארנו עם עוברים במבחנה שמעולם לא הוחזרו. בשלב מסוים אפילו השמידו לנו אותם! נותרנו עם כאב לב מאוד גדול, ועברנו אחרי זה תקופה מאוד לא פשוטה. אישית נכנסתי ממש לדיכאון. כל עולמי רעד, רק מתוך ההבנה שאולי לא יהיה לנו ילד".
אלי וליאור אספו את עצמם ואחרי זמן מה, החליטו שהם מנסים מחדש, וכעת הם עמלים על פרויקט מימון המונים חדש, במטרה לגייס 225 אלף שקלים ולהגשים את חלומם להפוך להורים בעזרת אם פונדקאית.
"היינו אמורים להתחיל עוד תהליך לפני המלחמה, וכבר התקדמנו עם סוכנות מסוימת, אך המלחמה טרפה את הקלפים לכולנו. ליאור גויס למילואים ושירת שלושה חודשים בצפון ושלושה חודשים בעזה, ורק כעת התפנינו לנסות להגשים שוב את החלום להורות. יש לנו תפילה להפוך לאבות. נשמח מאוד שתירתמו בשבילי ותעזרו לנו להגשים את החלום שלנו להיות הורים".