שלום אנטון, שלום פלואיד, אתם תקיימו השבוע במרכז ענב בתל אביב את ה"קוויר גאלה". מה זה?
אנטון: "קוויר גאלה הוא אירוע שפלואיד ואני יוצרים ביחד פעמיים בשנה. אירוע שחוגג את מי שאנחנו ואת הקהילה הקווירית. אנחנו מקיימות אותו חודש אחרי אירועי הגאווה, שאני מרגישה שהם פחות בשבילנו ויותר לסטרייטים, לתיירים ולאמנים מהמיינסטרים שרוצים להופיע. 'קוויר גאלה' היא חגיגה של השוליים של החברה, הטינופת, האנשים המוקצים".
פלואיד: "אנחנו השוליים, גם של החברה הכללית וגם של הקהילה הגאה".
שוליים-שוליים, ובכל זאת בחרתם בלוקיישן סופר ממסדי.
אנטון: "בחרנו במיקום שמאפשר לנו לערוך קבלת פנים עם שטיח אדום, מקום שמכבד את מי שאנחנו, כולל הטראש שבנו".
פלואיד: "הגענו למרכז ענב דווקא בגלל שהוא מוסד תרבות יפה, ממסדי וגבוה. גם לנו, כשוליים, מגיע להיות במקום הזה ושקולנו יישמע".
מה הולך לקרות באירוע?
פלואיד: "האירוע מתחלק לשניים: החלק הראשון מתרחש ברחבת הכניסה, ב'פואייה', שבה ייפרס שטיח אדום. יהיו שם צלמים ואז חגיגה עם אלכוהול, דוכנים ומוזיקה. בהמשך ההתכנסות תהפוך למסיבה, שהיא הפעם בסימן 'מסיבה אסורה'. החלק השני כבר מתקיים בתוך האולם, ובו יהיו הופעות של שמונה פרפורמרים ופרפומריות, כולם על הקשת הקווירית והלהט"בית, שיביאו תכנים בדראג על כל צורותיו".
"בפרסומים שהוצאנו ציטטנו את תגובות השנאה שאנחנו כל הזמן מקבלים. כתבנו 'המופע מסוכן, מכיל תכנים פוגעניים', וגם 'האידיאולוגיה המגדרית מבלבלת אתכם'. על השטיח הוורוד שמופיע בהזמנה ריססנו בשחור את המילה 'בושה'"
למה הכוונה ב"מסיבה אסורה"?
פלואיד: "אמני הדראג שיופיעו יביאו תכנים של מאבקים חברתיים או מחאות שמעסיקות אותם, ויציגו על הבמה את המציאות והרגשות שלהם כלפי המאבקים הללו".
אנטון: "בפרסומים שהוצאנו לאירוע ציטטנו את תגובות השנאה שאנחנו כל הזמן מקבלים. שילבנו למשל כבר על ההזמנה אמירות להט"בופוביות וטרנספוביות. כתבנו 'המופע מסוכן, מכיל תכנים פוגעניים', וגם 'האידיאולוגיה המגדרית מבלבלת אתכם'. על השטיח הוורוד שמופיע בהזמנה ריססנו בשחור את המילה 'בושה'".
פלואיד: "ברוח הדברים שקורים כרגע במדינת ישראל, אנחנו מרגישות שהחברה כאן הולכת למקום שהולך לאסור על מפגשים כאלה ועל מפגשים גאים, ושאולי אפילו נצא ממסגרת החוק כלהט"בים. אנחנו קצת רוקדות על המתח הזה - האם בעתיד יהיה אסור לעשות 'קוויר גאלה'? - אנחנו נותנות הצצה למציאות הזאת".
אנטון: "בנוסף, דראג הוא עולם של גברים ואנחנו מנסות לפצח את הצד הנשי בו. הקאסט שלנו מגוון ויש בו הרבה זוויות ביקורתיות על החברה".
"אף פעם לא הייתי אדם שחושש לביטחונו, אבל זה השתנה ואני לא אופטימית"
פלואיד ואנטון הם שני דראג קינגס ידועים ומצליחים בנוף המקומי. את אנטון מגלמת זויה ברונשטיין (33), לסבית ילידת אוקראינה שגדלה בנתניה, ומתגוררת ביפו עם זוגתה נטע, חתולה וכלבה. פלואיד הוא לי ארנן (32), יליד ירושלים, על הקשת הטרנסית. "אני בן-בת, נשואה כבר הרבה שנים לשירן, אשתי היפה. אנחנו אימהות לכלבה שלנו שרלוק", אומר.ת ארנן, שמשמש כיום כרכז להט"ב בעיר יהוד, מרצה ומנחת סדנאות על מין, מגדר ומיניות, מנחה סדנאות פרפורמנס ומופיע עם שעת סיפור בדראג לילדים. "אני א-בינארי שמזדהה כבוצ', זה המגדר שלי. פעלתי בקהילה הטרנסית עוד לפני שהזדהיתי כחלק ממנה".
מה זה קוויר?
"המילה 'קוויר' הגיעה מארצות הברית, שם היא שימשה בתור קללה שנאמרה כלפי כל מי ששייך לקהילה הגאה. התנועה הקווירית עשתה ניכוס מחדש למילה הזאת, ממילה שסימלה בתחילתה זרות ומשהו שצריך להתבייש בו, לדבר שמתגאים בו. כאן אצלנו זה קצת שונה. קווירים הם לרוב כל מי שמתנגד או מתנגדת, בכל מיני צורות, לנורמה המגדרית או המשפחתית או הממסדית. לכן, אם יש גבר הומו שנשוי להומו והחיים שלו לא מנוהלים סביב זה שהוא הומו, כלומר זאת רק המשיכה המינית שלו והוא חי חיים נורמטיביים, אז הוא לא קוויר, הוא רק הומו, וזה בסדר, זה אחלה. אבל אם הוא גבר הומו שמתנגד לנורמה וזה מעסיק אותו, זה הופך אותו לקוויר. הקהילה הקווירית מכילה יותר נשים, טרנס, את השוליים של הקהילה, השוליים של סדר העדיפויות הקהילתי".
אנטון: "אני אוסיף שאני חושבת שבישראל זהות קווירית מבוססת על תיאוריה קווירית מעולמות האקדמיה, תורה שעושה דה-קונסטרוקציה לנושאים הטרו-נורמטיביים בחברה. בעולם הפרפורמנס והדראג המיינסטרים המטרות הן בעיקר להרים ולהרוויח כסף, אם זה בברים או במסיבות רווקות. הדראג הקווירי, לעומת זאת, הוא מחאתי כי אני לא רק מתלבשת במגדר הפוך ועושה בריטני, אלא עושה את זה תוך כדי הצבעה על הפערים שבחברה".
פלואיד: "לדעתי כל צורות הדראג הן פוליטיות, גם כאשר גבר מתלבש כאישה ומרים עם שיר של ביונסה. הפעולה עצמה של 'עליה על הדראג' היא כבר כזאת שמערערת את הסדר החברתי. ההבדל בין הדראג המיינסטרימי לקווירי הוא האמירה שמתלווה לנאמברים, כשהאמן מנסה ליצור עם הקהל עולם אלטרנטיבי. לפעמים צריך לא רק להרים אלא גם להציף את הבעיות, בניסיון ליצור חברה טובה ומקבלת יותר".
למה אתן פחות מתחברות לאירועי הגאווה המרכזיים בחודש הגאווה?
אנטון: "אירועי הגאווה נולדו מתוך היסטוריה של מהפכה, אבל לפחות בתל אביב הם הפכו עם השנים לאירוע שכבר לא מדבר מחאה. אני יודעת, להרבה מאוד אנשים האירועים האלה מאוד משמעותיים ואני זוכרת את עצמי כבת נוער מגיעה למצעד בתל אביב ומתרגשת מלראות כל כך הרבה אנשים משוחררים ומדהימים. אבל האם ידעת למשל שאסור במצעד התל אביבי להציג במשאיות תוכן פוליטי? זה בגלל הסכמים מסחריים עם נותני החסויות. זה הופך את זה לאירוע מאוד מסחרי, רואים את זה גם בשיתופי הפעולה עם אמני מיינסטרים שהם לא חלק מהקהילה, ורואים את זה גם בהופעות היותר קהילתיות, ששם זה מרגיש שרוצים שרק נעשה פאן".
"אנחנו שומעים כל יום על הערות ברחוב, על דגל גאווה שתלו בחלון ואנשים החליטו לקרוע או לשרוף, על אבנים שנזרקו על בתים של אנשים מהקהילה. זה משפיע בטירוף. אני מתה מפחד לגבי הביטחון האישי שלי"
איך המצב הפוליטי והשמרנות הגוברת בארץ ובעולם משפיעים עליכם?
"יש בעולם התגברות גדולה של תנועות שמרניות ואני רואה את זה בכל מקום, כל הזמן. זה משפיע ומחלחל גם לישראל. בחצי שנה האחרונה, מאז הבחירות האחרונות, השיח הלהט"בופובי קיבל לגיטימציה שלא הייתה כאן לפני כן. ברגע שחלק משרי הממשלה וחברי הכנסת מדברים להט"בופוביה, זה נותן לגיטימציה ליותר אנשים להשמיע את הקול הזה גם ברחוב. אנשים קווירים וכאלה שהם עם נראות שאינה נורמטיבית, תמיד חוו אלימות ומתקפות ברחוב, אבל ככל שהשיח השמרני מקבל יותר לגיטימציה, כך יותר אנשים מהקהילה הגאה חווים התקפות.
"אנחנו שומעים כל יום על הערות ברחוב, על דגל גאווה שתלו בחלון ואנשים החליטו לקרוע או לשרוף, על אבנים שנזרקו על בתים של אנשים מהקהילה. זה משפיע בטירוף. אני מתה מפחד לגבי הביטחון האישי שלי. אף פעם לא הייתי אדם מפוחד או חושש לביטחונו, אבל זה השתנה ואני לא אופטימית. מה שמעודד זה שנוצרה אחווה וקהילה".
להיות דראג קינג - כתבת וידיאו עם זויה ברונשטיין
(צילום: אורי דוידוביץ')
פלואיד: "כשהייתי בכיתה י' והבנתי שאני לסבית, אישית הייתי מאוד גאה בזה, אבל בבית הספר חטפתי על הראש בגלל זה, כל הזמן. למדתי בבויאר, בית ספר שנחשב למאוד טוב, ואני זוכרת שהיה מצעד גאווה בירושלים ובית הספר עלה באש! הרגשתי שכל התלמידים שלומדים איתי הם מלאי שנאה כלפיי וכלפי הדבר הזה. היה לא בטוח עבורי להיות נערה לסבית בעלת נראות גברית. אנשים צחקו עליי, חברים התרחקו. מצאתי את החברים שלי בקהילה הגאה פשוט כי לא הייתה לי ברירה. בתור מישהי על הקשת הטרנסית שתמיד ראו עליה את הקוויריות שלה, חוויתי את המחירים הכי הקשים. העירו לי, צחקו עליי, לא קיבלו אותי לעבודות. הייתה גם אלימות פיזית. אני יודעת מה זה להיות מטרה ברחוב".
איך התמודדת?
"חלק מהתהליך שלי בחיים היה לקחת טסטוסטרון כדי שאפסיק להיות מטרה ברחוב, לא כי אני בן, אני גם וגם. זה פשוט יותר בטוח עבורי לעבור כבן בעולם, ולבחור האם ומול מי לצאת מהארון כי לא רואים עליי. היום, עם כל מה שקורה, זה שוב פתאום מפחיד לצאת, מפחיד לספר, מפחיד שיראו עליי. אני רואה את זה גם על חניכים וחניכות שלי, טרנסים ששלחו אותם לטיפולי המרה, שמקללים אותם בבית, שמרביצים להם בבית הספר. אנחנו שוב חוזרים להיות מטרה".
"היה לא בטוח עבורי להיות נערה לסבית בעלת נראות גברית. אנשים צחקו עליי, חברים התרחקו. מצאתי את החברים שלי בקהילה הגאה פשוט כי לא הייתה לי ברירה"
יש במצב הנוכחי גם מקום לאופטימיות?
"אני מאמינה גדולה בשותפות, בשיח, בהקשבה. כאיש חינוך אני מאמין שבני אדם מסוגלים לחיות האחד עם השני ואפילו להכיל, אבל זה דורש להקשיב. הגענו למצב שאף אחד לא מקשיב, מאף צד. כולם משליכים האחד על השני שנאה שהצטברה במשך שנים. אני נוטה לנשום עמוק, לנסות לבוא עם אמפתיה גם כשאנשים מעצבנים אותי, להבין מאיזו טראומה הם מגיעים, ולנסות לקרב. אני מנסה להיות אופטימי גם כשממש רע".
"קוויר גאלה" יתקיים ביום חמישי הקרוב ה-27.7 בשעה 20:00 במרכז ענב לתרבות, אבן גבירול 71 (על גג "גן העיר"), תל אביב.
