"הפנטזיה המינית שלנו היא בעיקר סימבולית"
על מה גברים מפנטזים ועל מה נשים? ואיזה מקום תופסת הפנטזיה המינית בחיי המין של כולנו? ההשקה של "50 גוונים של אופל" היא הזדמנות מעולה לתפוס לשיחה שתי מטפלות מיניות ולהבין אחת ולתמיד: למה אנחנו מפנטזים?
כריסטיאן מביט לאנסטסיה אל תוך העיניים כשהם יושבים במסעדה הומת אדם, ומורה לה להוריד את התחתונים. היא מסמיקה ושואלת אותו "כאן?!", והוא מחייך אליה בערמומיות ומשיב: "כן, ממש כאן". היא מורידה מתחת לשולחן את תחתוני התחרה שלה, וכשהם נכנסים ביחד למעלית, כריסטיאן מתעלם בהפגנתיות מהסובבים אותם, מעביר את ידו לאורך רגלה ומענג אותה.
הסצנה הלוהטת הזאת מתרחשת ב-"50 גוונים של אופל", סרט ההמשך של טרילוגיית "50 גוונים של אפור" שיצא אמש (ה') לאקרנים. הסרט הארוטי הזה, שהושק במיוחד לכבוד ולנטיין ומפלרטט בעיקר עם הקהל הנשי, מעורר שאלות מעניינות הנוגעות לפנטזיות המיניות שיש לכל אחד ואחת מאיתנו. הרי כולנו מפנטזים בשלבים מסוימים בחיינו. השאלה היא איזה מקום תופסת הפנטזיה המינית בחיים שלנו.
ענת בן-דוד, מטפלת מינית מוסמכת, מנסה להסביר את התופעה: "ישנן סיבות שונות שבגללן אנשים מפנטזים. נתחיל בזה שאיבר המין הגדול ביותר בגוף האדם הוא המח, והמח שלנו צריך חומרים שיאפשרו לו להיכנס למצב של גירוי מיני, ופנטזיות הן כלי מרכזי ביצירת גירוי מיני. סיבה נוספת היא שבפנטזיה אני יכולה לדמיין מבלי להתחשב במציאות, ולמעשה להיות מי שאני רוצה. אני יכולה לדמיין בני זוג אחרים, אני יכולה לדמיין שאני נחשקת מאוד, שאני עושה את זה במקומות אסורים וכדומה. סיבה חשובה אחרת היא שפנטזיה מינית מאפשרת לי להתעסק עם חומרים שלא נוח לי איתם, שמאיימים עליי אך עדיין מסתובבים לי בראש. למשל, לפנטז על סקס עם מישהו שהוא אסור עליי, לפנטז על סקס הומוסקסואלי, לפנטז על אונס וכדומה".
"פנטזיות בהחלט יכולות לתרום לחיי המין, היות והן מאפשרות לנו ערוץ חיבור לגירוי המיני. הן יכולות להעשיר את חיי הסקס, והן גם מהוות ערוץ להשלמת חוסרים - ייתרון חשוב לא פחות, היות ולא תמיד אנחנו לא מוצאים בבן או בת הזוג את המענה לפנטזיות הללו. וודאי שלא לכולן".
היית אומרת שיש הבדל בין פנטזיות של גברים לפנטזיות של נשים?
"בהחלט. גברים בדרך כלל מכוונים לגירוי ויזואלי, המסתמך על מראה עיניים. גבר לרוב יתגרה רק מלראות עירום של בחורה מושכת או תנוחה כזו או אחרת. התעשייה הפורנוגרפית ברובה מותאמת לגירוי הגבר: הסרטים מבוססים על גירוי ויזואלי של עירום מודגש ותקריבים על איברי מין. לעומת זאת, נשים בדרך כלל יותר מכוונות לגירוי שהוא רגשי בעיקרו. הן צריכות איזשהו סיפור של קשר שמתפתח, והן צריכות לחוש איזושהי מידה של בטחון בפרטנר כדי להרשות לעצמן להתגרות מינית. לכן נשים לא מעטות, אולי הרוב אפילו, אינן מתחברות לסרטים פורנוגרפיים".
למה "50 גוונים של אפור" כל כך הצליחה לדעתך?
"פה נכנסים הסיפורים והסרטים הארוטיים, ואלו חומרים שיותר מדברים לנשים. לדעתי גם אין מספיק סרטים וספרים ארוטיים מודרניים ויש רעב לכך. ב-'50 גוונים של אפור' יש שילוב מעניין של קשר שמתפתח, רגשות, תחושת בטחון - אבל לא מלאה. כל אלו הם חומרים שמגרים נשים".
איך את מציעה לשתף את בני הזוג בפנטזיות שלנו מבלי להלחיץ אותם?
"כהנחיות כלליות אני מציעה קודם לבדוק עם עצמכם מאיזה מקום אתם רוצים לשתף את בן הזוג שלכם, והאם השיתוף יקרב או ירחיק ביניכם. פנטזיות מסוימות עלולות לייצר תסכול אצל בן הזוג שירגיש שהן רחוקות מדי ממנו ואין לו אפשרות להשתתף בהן. מה שבטוח הוא שאתם מכירים את בני הזוג שלכם הכי טוב. גם חשוב לעשות את זה בהקשבה ובהדרגה – לגשש סביב התחושות שלו או שלה על נושא הפנטזיה, ולראות מה התגובה. כלומר לא ישר לומר 'בא לי לעשות סקס ושאת תשלטי עליי ותקשרי אותי', אלא קודם כל לשאול מה היא חושבת בכללי על שליטה בסקס, מה היא חושבת על הסרט של חמישים גוונים למשל ועוד. לבנות תקשורת אינטימית ובטוחה סביב זה. חוץ מזה, חשוב מאוד לזכור שישנן לא מעט פנטזיות שאנחנו לא באמת רוצים לממש בפועל, אך הן עדיין מגרות אותנו".
למה לדעתך אנשים מפנטזים על יחסי שליטה?
"אנשים מפנטזים על מה שאין להם במציאות. אם אני מנהל גדול למשל, אני אפנטז שמשפיטים אותי ושולטים בי, ואם אני מזכירה פשוטה אני אפנטז שאני השולטת; אם אני בודדה אפנטז על זוגיות, ואם אני בזוגיות צמודה מדי - אפנטז על להיות קצת לבד או על סקס עם זר. פנטזיות יכולות לתרום לחיי המין, אבל לא לכולם. יש מי שפנטזיות מסוימות יאיימו עליו או עליה. אחרים ינסו להגשים את הפנטזיות ויתאכזבו, כי במציאות לא פעם הפנטזיה בכלל לא מרגשת. כמובן שיש גם את אלו שייהנו להגשים אותן מפעם לפעם עם בני הזוג שלהם, ויש גם כאלו שיגררו להגשים פנטזיות מתוך פחד לאבד את בן או בת הזוג, ואז החשש הוא מהגעה למצבים של כפייה וכעס למשל".
האם צריך לשאוף להגשים את הפנטזיות שלנו או שאולי עדיף להשאיר אותן בדמיון?
"חשוב לדעת שפנטזיות אינן עומדות בהכרח על מדף ההגשמה. כמו כן, הפנטזיה שלנו היא בעיקר סימבולית, ומכאן גם נובעת האכזבה של אנשים רבים כשהם מגשימים פנטזיות, כי הן לא מייצגות פשט אלא דרש, ממש כמו חלומות. פעם אנשים בעיקר פנטזו כי לא היו אפשרויות אחרות, אבל היום אני פוגשת הרבה אנשים שאינם מפנטזים כלל. גם ספרות היא פנטזיה, כי כשאת קוראת את מפנטזת את מה שהסופרת כתבה בעולם המושגים שלך, ויש בזה הרבה מרחב חופשי לדמיון".
באילו פנטזיות את נתקלת כחלק מעבודתך כמטפלת מינית?
"מבלי להיכנס לרכילות, נושא הסאדו-מאזו הלא מדובר מעסיק את טובי המנהיגים הנראים לנו מעונבים ומנומסים. מלכות סאדו יכולות לספר לך על הלקוחות, ביניהם פוליטיקאים מהדרגה הראשונה. האינטרנט מאפשר לגברים רבים להתמכר לפורנו סאדיסטי לגווניו השונים, וזה מסוכן כי אחר כך הם כבר לא מסוגלים לקיים מערכת יחסים בכלל ויחסי מין בפרט שאין בהם משחקי שליטה. אלה הם חלק מהמטופלים שלי שמבינים שמשהו השתבש להם בשיפוט, וסקס רגיל ואינטימי בין בני זוג כבר לא מרגש אותם. צריך להבין שמשחקי שליטה יכולים בהחלט לעזור לאנשים מסוימים לתבל את חיי המין ולגוון אותם, אבל כשהם הופכים לעיקר זה משבש את היכולת לקיים מסגרת חיים שוויונית".
"באופן כללי, אפשר להגיד שקשה מאוד לאנשים לשתף בפנטזיות שלהם, והפנטזיות המיניות רחבות מאוד ויכולות לעסוק במין הכי רגיל בין גבר לאישה, דרך פנטזיות אונס שנשים רבות חוות, ולהגיע עד לפנטזיה הגברית והנפוצה על סקס עם הבוסית. יש גם כמובן פנטזיות על השכנה ממול שהיא החברה של בת זוגם, או על יחסים עם גבר או אישה מגזע אחר ומתרבות אחרת".
לכולנו יש פנטזיות מיניות לא ממומשות ואנו נעזרים בהן מפעם לפעם כדי להגיע לסיפוק מיני עם עצמנו או עם בן או בת הזוג שלנו. הפנטזיות הללו ברובן בריאות ומענגות, אך ייתכן ועדיף שאת חלקן נשמור לעצמנו ולא נרוץ לממשן במציאות, כי לעיתים אנחנו עלולים להתאכזב.
