כאב ביצים לנשים? זה קיים! אני ההוכחה
כשניצני האביב בצבצו להם באוויר, התעוררתי. הפכתי למפלצת-שטן של לפני מחזור. הרגשתי שאם אני לא עושה את זה עכשיו ומיד, אני עלולה להרוג מישהו
יש תקופות בחיים בהן ההורמונים והיצרים חזקים יותר מכל עקרון. לפתע כל החוקים שהצבתי לעצמי כמו "אני סיימתי עם סטוצים", או "לא אמהר לעשות כלום עם אף אחד כי אני רוצה זוגיות רצינית", כל החוקים והעקרונות בסגנון הזה נזרקים לפח. בתקופות כאלה טינדר זה לא קללה וגם השכן הגרוש החתיאר שלי, זה שתמיד יושב בלי חולצה במרפסת ומשום מה אוכל אבטיח עם בולגרית גם בחורף, נראה אטרקטיבי.
דברים שחשוב שתדעי אם טרם חווית אורגזמה
המסע שלי מחנונית במיטה לפוליאמורית
במשך יותר מחצי שנה הייתי בתקופה כזו, בחורה א-מינית, נטולת סקס אפיל, אחת שעבורה סקס הוא לא יותר מזיכרון רחוק של אקט לא מוסרי שבימים אפלים עלולים היו להוציא אנשים להורג על כך. חוץ מזה, לא הרגשתי אטרקטיבית במיוחד ובאמת שאף אחד לא עניין אותי. אבל אחרי שלוח השנה העיד שעבר מספיק זמן בלי וכשניצני האביב בצבצו להם באוויר, התעוררתי. הפכתי למפלצת-שטן שלפני מחזור. הרגשתי שאם אני לא עושה את זה עכשיו ומיד, אני עלולה להרוג מישהו. נהייתי חסרת סבלנות, על הפרצוף שלי צצו כל מיני פצעים מוזרים שכולם טענו שאלו פצעי "לא עשית סקס מלא זמן", ולפתע כל יצור שמוגדר כזכר נראה אטרקטיבי מספיק.
אבל כפי ששר ג'ון לנון, "החיים זה מה שקורה כשאתה מתכנן תוכניות" - החיים הם מה שקורה לך כשאת חייבת סקס: הנייד שלך לא יצליח להוריד טינדר, השכן עם האבטיחים בדיוק יטייל לו במזרח אירופה, כל גבר בפוטנציה לסקס מתגלה כתפוס או אימפוטנט או חוזר בתשובה, או הכי מוזר -מחפש פתאום מערכת יחסים רצינית ולא סתם כיף (וואלה, זה קיים?!). או-קיי, אני יודעת מה אתן חושבות וחושבים - בימינו לא צריך גבר בשביל לחוות את הכיף של הסקס, אבל בלי הצעות מגונות בבקשה. כשיש צורך במגע מיני אנושי, אין תחליף לאהבת בשר ודם.
אז עשיתי מה שכל מיוחמת בגילי עושה וטסתי לתאילנד. ובתאילנד, למרות החופים האקזוטיים, בגדי הים או הנודיסטים שעשו יוגה בכל בוקר, דווקא שם, בין הקוקוסים לבודהה, נרגעתי. יותר עניין אותי איזה שייק אשתה בבוקר ומתי אקבל מסג' כפות רגליים, מאשר עד כמה אטרקטיביים הגברים שמסביבי. כך חלפו להם שבועיים וחצי של שקט נפשי, עד השנייה בה עליתי למטוס. ברגע ששמעתי את כל הישראלים שבתאילנד איכשהו נמנעתי מלראות, חזרתי לעצמי: ישראלית, חמה ועצבנית. בראשי עברתי על הרשימה השחורה של כל הגברים שסימנתי ככאלה שאין סיכוי שאי פעם אהיה איתם יותר, ותהיתי למי מהם אסמס בקול ששון ושמחה שחזרתי מתאילנד ואני שזופה מתמיד.
וכך, בעודי צפופה במחלקת הסרדינים, התיישב לידי בחור שרירי, גבוה, בלונדיני ונאה למדי. לא יכולתי שלא לחייך אליו. הוא חייך אליי בחזרה. במבטאו האוסטרלי הוא הציג את עצמו – "נעים מאוד, ג'יימס". הוא סיפר לי שהוא טס לארץ הקודש כדי לבקר חברים נוצרים שעברו לגור קרוב לישו. ואז, תוך כדי שאני כבר מדמיינת איך אנחנו עושים את זה בשירותים של המטוס, הקברניט הודיע לנו שיש בעיה ושהטיסה תתעכב. במקום להילחץ שחיי בסכנה, לא הפסקתי להודות לישו על ששם את ג'יימס קרוב אליי והעניק לנו עוד כמה שעות אקסטרה ביחד.
לשבור חצי שנת שתיקה גופנית
לאחר עיכוב של חמש שעות במטוס, צעקות של "פתחו כבר ת'דלת, כוסאומו" והבטחה של הקברניט שעדיין נטוס גם בלי הגנרטור המקולקל של המנוע "כי יהיה בסדר", אני כבר הייתי טעונה מינית ברמה שיכולתי בעצמי להיות גנרטור. אז נטוס 12 שעות, עם מנוע או בלי מנוע, זה לא באמת עניין אותי. העיקר שכשכולם יירדמו, אכנס עם ג'יימס לתא השירותים ואשבור בעזרתו חצי שנת שתיקה גופנית.
בפועל, טסנו עם שלושה מנועים, דחוסים במחלקת סרדינים, ואני הייתי כל כך עייפה עד שאפילו לא קמתי לעשות פיפי, אז יחסי מין? עם הנחיתה אני וג'יימס החלפנו מספרי טלפון, ואני ישר שלחתי לקבוצת החברים (הסוטים) שלי בוואטסאפ הודעה, בה הכרזתי שאומנם בתאילנד לא קרה כלום, אבל ככל הנראה דווקא הסוף הוא התחלה של משהו טוב מתמיד. נפרדנו לשלום וכל אחד הלך לדרכו. כשחזרתי לדירתי נפלתי מרוב עייפות על המיטה, עד שהתעוררתי להודעה מג'יימס שהציע שנצא יחד עוד באותו היום. הסכמתי! ברור שהסכמתי.
לא עברו 24 שעות מאז שחזרתי מתאילנד, וכבר מצאתי את עצמי לבושה בשמלה סקסית ונעלי עקב, צועדת ברחובות תל אביב ומזמזמת לעצמי: "לוקינג פור סאם הוט סטאף בייבי דיס איבנינג". פגשתי את ג'יימס בכניסה למלון בוטיק בדיזנגוף ומשם התחיל המסלול שלנו - עברנו בכל בר שיש לרחוב הזה להציע, החזקנו ידיים, התנשקנו, דיברנו על החיים, כשמדי פעם הוא אומר בלחש, "אחרי כל מה שעברתי בחיים שלי, אני מבין יותר מתמיד שאני נוצרי אמיתי עכשיו". זרמתי עם ההצהרה הזו והמשכתי להודות לישו. תודה! תודה! תודה!
באחת בלילה רחוב דיזנגוף כבר מתארגן לישון, וגם אנחנו היינו עייפים. הוא הציע ללוות אותי הביתה. כמובן שכבר דמיינתי איך נתנשק בתשוקה במעלית, נפתח את הדלת ונפיל מלא דברים בדרך עד לחדר השינה, אך בפועל זה נגמר בנשיקת לילה טוב עדינה מחוץ לבניין, ועוד לפני שהספקתי להציע לו להיכנס, הבחור כבר היה בצד השני של הרחוב, נעלם בחסות החשיכה. וואט דה פאק? חשבתי לעצמי, והלכתי לישון מבואסת.
למחרת קמתי למיליון הודעות וואטסאפ מהחברים הסוטים שלי שרצו לדעת איך היה עם ג'יימס ואם צילמתי להם הוכחה שזה סיפור אמיתי. היתה גם הודעה מג'יימס עצמו, שכתב שהיה לו ממש נחמד ושהוא ישמח לאכול איתי הערב ביפו. או-קיי, חשבתי לעצמי, עוד לא אבדה תקוותנו. במהלך כל היום הייתי עצבנית מהרגיל. אם לגברים יש דבר כזה "כאב ביצים", לנשים יש את "קריזת ביטול יחסי המין" המתאפיינת בעיקר בהקפצת רגליים ללא שליטה, בידיים שלא מפסיקות להקיש על השולחן, בלעיסת מסטיקים בלי הפסקה ובפצע נוסף שיצא לי בפרצוף. כדי להתמודד עם הקריז שיננתי לעצמי מנטרה שאני הדבר הכי מושך בעולם כולו, ושהלילה ג'יימס כבר לא יעמוד בפיתוי.
הערב הגיע, נפגשנו במסעדה יוקרתית ביפו. האווירה הייתה רומנטית, בקבוקי יין נגמרו מהר, המשכנו לקשקש על החיים בישראל לעומת אוסטרליה, תוך כדי שהוא שוב מזכיר לי את ישו ואת הערכים שהוא סופג מעולם הנצרות. אבל היין עשה את שלו, ומדיבור על פטריק הקדוש ושאר קדושים דברנו על כמה אני קדושה ולוהטת. זהו, זה קורה, חשבתי לעצמי, ותוך כדי שאנחנו שורפים את יפו עם התשוקה שלנו, הוא עצר מונית והציע שייקח אותי הביתה, בזמן שהוא יחזור ליפו. מה?! הוא באמת אמר משפט כזה?! הסתכלתי עליו בהלם. "מה יש לך ביפו?" שאלתי, ואז הוא אמר שיש לו עוד חברים לפגוש כי אתמול הוא לא הספיק. "בשעות האלה אנשים שוכבים, אתה יודע", אמרתי בלי בושה. ג'יימס נהיה אדום, נקרע מצחוק ואמר שעוד באוסטרליה הכינו אותו "שבחורות ישראליות הן משהו מיוחד".
לא עניין אותי מה הוא מדבר. קיוויתי שהוא צוחק עליי, שהוא לא באמת פוגש חברים ביפו ושנצא יחד מהמונית אליי הביתה. בנסיעה אחזנו ידיים, בעודי משתדלת להעביר לו מסרים תת הכרתיים לפיהם הוא חייב לשכב איתי הלילה. המונית נעצרה ליד הבית שלי, ג'יימס יצא בשביל לפתוח לי את הדלת, נתן לי נשיקה חטופה, נכנס למונית ונסע. ג'יזס כרייסט! צרחתי באמצע הרחוב.
למחרת, אחרי שחבריי כתבו שהם עדיין מחכים להוכחה לקיומו של אותו "ג'יימס", קיבלתי גם הודעה מהאוסטרלי המנומס שסיפר שהיה לו נפלא (ווטאבר), ושהוא מצטער שהוא לא יכול היה להישאר איתי (פאק יו), ושהוא ישמח לאכול איתי צהריים. לא עוד ארוחה! צעקתי על הטלפון, אבל ברור שנשברתי ואמרתי לעצמי שאתן לזה ניסיון אחרון. שעה מאוחר יותר פגשתי את ג'יימס בשוק הכרמל. טיילנו וסעדנו יחד, וכשהודה שממש חם לו ושהוא לא מפסיק להזיע, אמרתי משפט בסגנון: "אתה יודע שבבית שלי יש מזגן...". ג'יימס הנבוך הזכיר לי שהוא נוצרי עכשיו, ואני מרוב עצבים אמרתי לו שישו לא בא ככה סתם לעולם. וחוץ מזה, הוספתי במרירות, הוריו של ישו היו יהודים, אז אני לא מבינה מדוע אתה מסרב לשכב עם יהודיה. הוא שתק ואז צחק ואז שתק שוב ואז הפר את השתיקה בצחוק עצבני על גבול הפסיכי.
לא צחקתי. כבר התייאשתי ממנו. נפרדנו בחיבוק באוויר כי היה ממש חם והוא, ובכן, לא דיבר איתי מאז. הרגשתי כל כך מרומה. שלושה ימים אני יוצאת עם הגבר הזה, משמשת לו כשגרירת ישראל, לוקחת אותו יד ביד בין כל מיני מקומות, משתפת אותו בחיי הפרטיים, אפילו סיפרתי לו סודות מדינה. הכול נתתי לו, ומה קיבלתי? כלום, גורנישט! ג'יימס נעלם והחיים המשיכו כהרגלם. עד היום לא הבנתי מה הקטע שלו ולמה לא שכבנו בעצם. אולי יש משהו שהוא מתבייש בו? האם הבהלתי אותו או שהוא סתם א-מיני? לא הרהרתי בג'יימס יותר, וכשאחד מחבריי הסוטים שאל אותי, "נו, איך זה נגמר עם האוסטרלי?", גלגלתי עיניים. "לא מעניין", עניתי. "הוא בחר בישו".
נוצרי זורם בחסות ישו
חודשים אחרי כן קיבלתי פתאום טלפון מפתיע - על צג המסך הייתה קידומת מחו"ל. "הלו?", עניתי בקול מהוסס. "טל...", שמעתי מבטא אוסטרלי מעבר לקו. לא ידעתי מה לענות לו. באמת שלא צפיתי לשמוע ממנו ובאיזשהו מקום קיוויתי שהוא מתקשר בשביל לעדכן שהוא בארץ ושכעת ההזדמנות שלנו להגשים את המטרה אשר לשמה התכנסנו.
אלא שג'יימס התקשר בשביל להתנצל. לא על היעדר הסקס - על זה הוא לא אמר מילה, אלא על כך שנעלם בתום המפגש האחרון שלנו. "אוי, נו, זה בסדר גמור", הרגעתי אותו והוא המשיך להתעקש שהוא לא היה בסדר. קשקשנו עוד מספר דקות בהן הוא סיפר לי שאחרי ששב מישראל, הוא הבין שהוא בעצם לא רוצה להיות כזה נוצרי אדוק (עכשיו הוא נזכר?). הוא הבטיח שעוד יחזור לישראל, ואני עניתי בחביבות צבועה שהוא תמיד מוזמן.
ניתקתי את השיחה. איזה בזבוז זמן. ואם ישו קורא את הטור הזה במקרה, אני ממש מבקשת ממך, כיהודייה ליהודי - בפעם הבאה שאתה מפגיש ביני לבין גבר שהוא תאווה לעיניים, בבקשה תעשה שיהיה נוצרי זורם. אין דבר יותר מרגיז מהקריז הזה שחוויתי בימים ההם.
