הסיפור הראשון ב"מים גנובים", ספרה של עדה שאולוב־אנגלברג, "מתנת יום הולדת" שמו, מתאר סקס בשלישייה. וכן, הוא מבוסס על סיפור אמיתי שהתחיל כמתנת יום הולדת לבן זוגה האהוב, האיש שאיתו חייתה לאחר גירושיה. "כל שנה חגגנו בצורה חריגה ותמיד הבאתי לו מתנה מדהימה ליום ההולדת", היא נזכרת. "בשנה אחת לא היה לי רעיון, ואז נזכרתי שפעם דיברנו על פנטזיות, והוא הודה שבאופן חד־פעמי היה שמח לשכב עם שתי נשים שאחת מהן היא אני. פרסמתי מודעה בעיתון: זוג שנראה טוב רוצה להפוך אותך למלכה ליום אחד, והשגתי אישה צעירה. בן זוגי החליט שהוא לא מסכים, אבל כששמע שאני בכל זאת אלך לפגוש אותה בבית קפה, הצטרף אליי. אמרתי, אם בכל זאת היא תמצא חן בעיניך, איך אדע? הוא אמר, אני אוציא את המצית. איך שנכנסנו לבית הקפה, ראינו יפהפייה לא מהעולם הזה, והוא הוציא מיד את המצית. ואת שאר הסיפור תקראו בספר".
אילו עוד הפתעות הכנת לו ליום ההולדת?
"פעם אחת הבאתי אלינו לקפה ועוגה חמש מאהבות שהיו לו לפני שהכרנו, וכל אחת סיפרה איך הוא היה ומה היה".
איך הפקת כזה מפגש?
"זה היה מאוד מרתק. למצוא את הטלפון לא הייתה בעיה, ידעתי את השמות ונעזרתי במודיעין 144. הוא לא ידע בכלל מה מחכה לו. הוא ראה כדורגל בחדר השינה והן באו אחת־אחת וישבו בשקט. כשכל חמש המאהבות הגיעו, קראתי לו: 'בוא רגע'. הוא נכנס לסלון והן חיכו לו. הוא שמח, כי הוא לא נפרד מאף אחת מהן במריבה. היה ערב נפלא, סיימנו אותו בחיבוקים ובן זוגי נהנה מאוד מתשומת הלב ומהסיפורים על הפוטנציאל המיני שלו".
ברוכים הבאים לעולמה של עדה שאולוב־אנגלברג, אישה תוססת ומלאת חיים בת 74. בעשור האחרון היא פרסמה תשעה ספרים, רובם מז'אנר הרומנטיקה־ארוטיקה. בישראל היא עשתה לה קהל של עשרות אלפי קוראות, וספריה אף תורגמו לרומנית ומתפרסמים ברומניה, ארץ הולדתה. "עשיתי כמה השקות לספרים אצלי בבית, וכולם משתוממים כשאני מגלה בת כמה אני", היא מספרת. "יש לי מסר ומטרה, שיראו שגם בגילי אפשר לעשות דברים".
שאולוב־אנגלברג, תושבת ראשון־לציון, היא אם לשניים וסבתא לשישה נכדים. היא נולדה ברומניה ועלתה לארץ בגיל 16. בגיל 17 עברה למדרשה למורים בנהלל ויצאה משם עם תעודת הוראה. בצבא הייתה מורה חיילת, ולאחר שחרורה עבדה כמורה לספרות במשך 28 שנה. היא השלימה תואר ראשון בספרות ובחינוך, תואר שני בביבליותרפיה ודוקטורט בחינוך. היא אף הרצתה באוניברסיטת בר־אילן בנושא שילוב הילד החריג במסגרות רגילות.
חייה האישיים לא פחות סוערים מעלילות ספריה. בגיל 22 נישאה למי שהיה בעלה הראשון ואבי בניה, והשניים התגוררו בקריית־מוצקין. "חיפשתי אבא'לה כל חיי ומי שנישאתי לו היה כזה עבורי", היא מודה. "הוא הביא לי שוקולדים ושמיכה שלא אתקרר, ואני בתמורה סלחתי לו על שגיאותיו". אחרי 16 שנות נישואים התגרשה ועברה לחולון עם בן זוג חדש.
לא היה מקובל להתגרש באותן שנים.
"כן, זה הצריך אומץ, אבל לא הייתה לי בעיה להתגרש ולא הרגשתי רע עם זה. השארתי את הבית לבעלי ועברתי מהקריות למרכז. אף אחד לא האשים אותי בפירוק הבית".
בעצם עברת לגור עם בן זוג חדש ושני בנייך.
"עברתי לגור עם הבוס של בעלי לשעבר, שהיה מבוגר ממני ב־15 שנה. הכרנו 11 שנה לפני הגירושים שלי. הגעתי לבקר את בעלי במשרד שלו בתל־אביב והכרתי אותו. בעלי הלך להביא משהו מהאוטו, והבוס אמר לי: 'אני רוצה שאני אתגרש ואת תתגרשי ונחיה ביחד ונהיה מאושרים'. זה קרה אחרי חמש דקות של היכרות. הסתכלתי עליו כמו על מטורף. הפכתי את זה לבדיחה וסיפרתי לבעלי, שצחק ואמר: 'אל תיקחי אותו ברצינות, הוא מתבדח'. 11 שנה אחר כך, סיפרתי לו שאני עומדת להתגרש. הוא כבר היה גרוש כמה שנים, ואמר לי: 'איך הפסדנו 11 שנה, יכולנו להיות מאושרים אם היית לוקחת אותי ברצינות'. היינו יחד 34 שנה. הסתדרנו יוצא מן הכלל עד שהמוות הפריד בינינו. ב־15 השנים האחרונות האיש הזה, שהיה הכי חכם שפגשתי בחיי, היה חולה באלצהיימר ופרקינסון. טיפלתי בו בבית עד יומו האחרון. התאלמנתי לפני שבע שנים".
מעולם לא נישאתם רשמית, למרות שהוספת את שם משפחתו לשמך.
"אני מחקתי את המילה 'נישואים' מאוצר המילים שלי. טוב לך? אתה נשאר. לא טוב לך? אתה הולך. ניסחנו מסמך של ידועים בציבור אצל עורך דין".
את ספרה הראשון, הרומן "פה ושם" שמגולל את סיפור חייה ברומניה ובישראל, פרסמה לפני עשר שנים. ספרה השני, "מים גנובים", שיצא ב־2011, כולל 24 סיפורים בעלי אופי רומנטי-ארוטי, כולל סצנות סקס מפורשות. תמצאו שם, למשל, סיפור על מורה בן 40 פלוס שמתאהב בתלמידה והם נפגשים בביתו לסקס לוהט. בספר הזה היא מתייחסת גם לנושאים כמו אונס, פדופיליה וגילוי עריות. ב"ניצחון התקווה", ספרה האחרון שיצא בדצמבר 2019 ונמכר בעמוד הפייסבוק שלה, משולבים תיאורי סקס בסיפור חייה של אישה נכה.
"ב'מים גנובים' כתבתי על סיפורים שאנשים סיפרו לי", היא מגלה. "כיוון שאני כל כך גלויה ופתוחה, חברים התייעצו איתי או התוודו בפניי. הכל אמיתי. הייתי בטוחה שאפרוץ בעזרת הספר הזה. ראיתי שמעט כתבו אז על מין וארוטיקה, הסופרים הטובים נמנעו מלתאר מין בספרות. חשבתי שאם אעשה את זה, בבת אחת אני אקפוץ ראש ואהיה מפורסמת. היה לי חשוב להתפרסם".
למה?
"אמא שלי היום בת 97 ואני אוהבת אותה, ועד היום אני רוצה להוכיח לה שאני מוצלחת. היא קוראת כל דבר שאני כותבת. היא הכי נאמנה לי".
מה היא חשבה על "מים גנובים"?
"היא קיבלה את זה טוב, כי אני לא כותבת בצורה גסה, אלא באופן שאפשר לקרוא בין השורות. אני אומרת הכל, אבל אלה לא סיפורים פורנוגרפיים קשים. יש תמיד עלילה, והמין הוא רק חלק מהסיפור".
איך הבנים שלך מגיבים לספרים?
"הבנים שלי מאוד גאים בי. אחד מהם יותר פתוח לפתיחות שלי והשני פחות, ואני מכבדת את שניהם".
הספרים שלה מצליחים בעיקר בקרב הקהילה הרומנית בישראל ונשים בנות גילה שהצליחה לאסוף סביבה. "נשים קונות את הספרים לאמהות שלהן, שלא קוראות עברית, ולעצמן הן רוכשות את הספר בעברית", היא מספרת. "אחרי שתרגמתי את שני הספרים הראשונים לרומנית, נעשיתי חברה באגודת הסופרים הרומנים. היו לי יתרונות, שכתבתי על מין ועל אהבה, כי שם אף אחד לא כותב על זה. היום אני עוברת שם מקהילה יהודית אחת לשנייה, עושה השקות ונותנת חינם את הספרים שלי. חשוב לי שיכירו אותי בארץ מולדתי".
לאחר שהתאלמנה, שאולוב־אנגלברג יצאה לחפש שוב אהבה. את תלאותיה בשלוש השנים שבהן תרה אחר בן זוג פירטה בספרה "אהבה בדמדומים". "כשאני מציבה לעצמי פרויקט, אני הולכת עליו, על החיים ועל המוות, ושום דבר לא מייאש אותי", היא מספרת. "נרשמתי לשלושה אתרי היכרויות, פניתי לרבנים ולשדכנים ושילמתי כסף. אחר כך פניתי לכל המכרים שלי וביקשתי שיכירו לי. החלטתי שכל יום אני מקדישה לפחות שעתיים לנושא. גיליתי שגברים בגילי רוצים נשים צעירות. לקח לי שלוש שנים, כולל שלושה מפגשים בשבוע, ולא מצאתי אף אחד. איזה טיפוסים פגשתי ומה לא עברתי. אישה אחרת הייתה כבר מתמוטטת".
ספרי על דייטים בלתי נשכחים.
"פגשתי ישראלי ממוצא רומני, ולמרות שהוא ענה על כל הדרישות שלי, גם היה יפה וגם מהנדס, אני לא יכולה עד היום להסביר למה אמרתי לו שאני חושבת שלא יתחיל בינינו שום דבר. אמרתי לו שיש לי חברה שאני חושבת שהוא מתאים לה בול. החברה הסכימה, הם נפגשו, ושמחתי שהצלחתי לאחד שתי נפשות. חצי שנה אחר כך התקשרתי לשאול אותה משהו, והיא אמרה: 'אני כבר לא איתו, אל תכירי לי יותר אף אחד. האיש הזה הדביק אותי באיידס'. רק בנס לא הייתי אני זאת שיצאה איתו.
"פגשתי מישהו שנראה יוצא מן הכלל. מדהים. הוא שאל אותי כמה שעות אני מקדישה לספורט ביום. אמרתי לו 'שעה אחת'. הוא אמר לי: 'אני מקדיש שש שעות ביום, ובגלל זה יש לי ריבועים בבטן'. נכנסנו לבית קפה, הביאו לשולחן הקרוב פוקצ'ה שהריחה טוב. עשיתי תנועה עם האף של הנאה מהריח, ואז הוא קם ואמר: 'אני מודה לך שעשית את התנועה הזאת, את בכלל לא מתאימה לי, לא תפסיקי אף פעם לאכול, אני מחפש בחורה רזה ואת לא מספיק רזה'. הוא יצא החוצה ואני נשארתי ובכיתי. שלושה ימים אחר כך יצאתי לדייט עם מישהו אחר, וכשהוא ראה אותי הוא אמר לי: 'את עדה? את לא לטעמי, את עור ועצמות ואני לא כלב שירצה עצמות'".
מה הדבר הכי מוזר שקרה לך במהלך הדייטינג?
"היה אחד שמאוד מצא חן בעיניי. בסוף הפגישה הוא אמר לי: 'נשאר רק עוד מבחנון קטן, אני רוצה להריח אותך'. לא הבנתי למה אבל אמרתי, בסדר. התקרבתי. הוא אמר: 'הריח שלך לא כמו של אשתי ז"ל, ועד שלא אמצא ריח דומה, אני לא מוכן לקבל שום אישה אחרת'. במקרה אחר פגשתי אדם דתי שמאוד מצא חן בעיניי. הוא אמר לי: 'את מתאימה לי, אבל את תצטרכי שתי מיטות וציוד חדש במטבח בגלל ענייני כשרות'. למרבה הפלא הסכמתי, כולל לא לראות טלוויזיה בשבת וללכת איתו לבית כנסת. כל כך רציתי אותו שהייתי מוכנה לכל התנאים. אחרי יומיים הוא התקשר ואמר שהוא מאוד מצטער, אבל הבנים שלו, כששמעו שאני לא דתייה כמו שהייתה אמא שלהם ז"ל, אמרו שעל גופתם המתה יקבלו אותי".
את האהבה שלה מצאה שאולוב־אנגלברג לפני שנתיים. היא הוזמנה לסקר ארוחת ערב לכבוד שר החוץ של רומניה, עבור עיתון רומני. לאותו אירוע הוזמן גם חיים רוטר (74), גרוש 23 שנה, אב לשלושה ילדים וסבא לנכדים, זמר שהופיע 33 שנה ועיתונאי ברשת החינוכית של קול ישראל 106FM.
"הגעתי שעה לפני הזמן", נזכר רוטר. "עדה היא מאחרת כרונית לפחות בשעה לכל אירוע, אבל גם היא הגיעה לשם שעה לפני כן. ראיתי אישה הולכת ומחפשת אנשים ימינה ושמאלה. שאלתי: 'את מחפשת את מקום המפגש?' התחלנו לדבר, הסעתי אותה הביתה בסוף האירוע וישבנו אצלה עד שתיים בלילה. שבועיים לאחר מכן עברתי לגור אצלה".
השניים עובדים על פרויקט משותף בשם "בסלון של עדה וחיים", שבמסגרתו יציגו סיפורים פיקנטיים ושירים בסלון ביתם, מין הרצאה משעשעת על רומנטיקה בגיל השלישי. במקביל הם עמלים על כתיבת ספר על הזוגיות שלהם, כולל תובנות על יחסי מין בגיל מבוגר. כל פרק ייחתם בשיר אהבה ששאולוב־אנגלברג כותבת ורוטר מלחין ומקליט באולפן, והתקליטור יצורף אל הספר.
2 צפייה בגלריה
''בגיל 70 חשוב האיכות, לא הכמות''. עדה שאולוב אנגלברג ובן זוגה חיים רוטר
(צילום: דנה קופל)
"נתאר בו את הקשיים וההבדלים בין גבר לאישה", היא אומרת. "הכל יהיה חשוף. אחד הסיפורים הוא שחודש אחרי שנפגשנו, הספקנו לקיים רק פעם אחת יחסי מין, ואז הוא נאלץ לעבור ניתוח להסרת ערמונית. הייתי 15 שנה עם בן זוג שחלה, והנה יום אחרי ששכבתי עם בן זוגי החדש, הוא בבית החולים. היו חששות מה יהיה. לשמחתנו, זה רק הפך לעוצמתי יותר. לא נבהלתי. אמרתי, גם אם לא נקיים יחסי מין, הוא כל כך מדהים שלא אכפת לי".
איך נראה סקס בגיל 70?
"בגיל 70 פלוס מה שמשנה זו האיכות ולא הכמות. בגיל 30 הכמות הייתה חשובה לי יותר מהאיכות. מה שהיה לי הכי חשוב בבחירת בני זוג בעבר הוא ההופעה החיצונית שלהם. שיהיו גבוהים. אני נמוכה ורציתי לכפר. מי שהיה פחות מ־1.85 מטר, לא ראיתי אותו. חיים גבוה, אבל הוא לא היה לגמרי הטעם שלי בהתחלה. היום אני חושבת שהוא הכי מוצלח בעולם. הוא מאתגר אותי בכל שטח, כולל מין".
חיים: "לעדה היו עכבות בגלל עניינים עם הגוף שלה, ואני אמרתי לה: 'זה לא משנה מה יש לך, אלא מה את יודעת לעשות עם זה'".
עדה: "אלוהים אהב אותנו כשהפגיש אותנו. ביידיש יש מילה, בעשרט, המיועד. אני עשיתי כל דבר לפגוש גבר ולא הצלחתי, והנה פתאום, בלי לתכנן ובאופן מקרי ביותר, הגיע אדם שהכי משגע אותי. בכל בוקר הוא מתלבש, מתבשם, מחכה לי למטה, מחבק אותי ואומר לי: 'בוקר טוב אהובתי, אלה הנשיקה והחיבוק הראשונים היום מבין רבים שתקבלי'. הוא הלך ללמוד רומנית בשבילי. כשהוא שר, אני נמסה.
"בעזרתו של חיים למדתי את הדבר הכי מהותי: גם התהליך חשוב ולא רק האורגזמה. לפני זה נלחמתי להגיע כמה שיותר מהר לאורגזמה, אבל הדרך חשובה ולא רק המטרה. בגיל 73 גיליתי נקודות ארוגניות בגוף שלי שלא ידעתי על קיומן. לפני כן, בעיניי זה היה גועל נפש להתנשק צרפתית, להחליף רוק עם מישהו אחר. היום אני לא יכולה בלי זה".
חיים: "לא הייתי מחליף אותה בשתיים צעירות. הפרויקט שלנו עוסק בלהראות לאנשים בגיל 70 פלוס שאפשר לפתח זוגיות טובה, מהנה ומגוונת".
לסיום, עדה, על סמך ניסיונך: מה גברים רוצים?
"אישה שנראית טוב, קודם כל, ושיודעת להקשיב לגבר. גברים רוצים אישה פתוחה, במובן שהיא תהיה מוכנה לראות סרטים פורנוגרפיים איתם, שתהיה מוכנה לנסות תנוחות שונות. גברים רוצים אישה שתהיה מעוניינת ביחסי מין. בעיניי, אם גבר שאני אוהבת חושב שאני אובייקט מיני בגילי המופלג, אני רואה בזה מחמאה. סימן שאני נראית טוב ואולי יודעת את המלאכה. זה לא מעליב אותי".
