שלישיות, אורגיה, אולי משחקי כוח - ד"ר ג'סטין למילר, פסיכולוג התנהגותי וחוקר במכון קינסי בארה"ב, שאל למעלה מ-4,000 גברים ונשים על מה הם מפנטזים. את הווידויים הסודיים הוא אסף לספרו Tell Me What You Want, והמסקנה, כמו תמיד, היא שכולנו רקמה אנושית אחת חיה. המחקר של למילר מראה שגם פנטזיות שנחשבות לאפלות הן למעשה נפוצות מאוד, ומקובלות על מספר גבוה מאוד של אנשים באוכלוסייה, כך שבין אם אתם מפנטזים על יחסי שליטה במיטה, או אפילו על מציצנות או אורגיה, ובין אם כל מה שאתם רוצים זה אינטימיות ורומנטיקה – אתם בהחלט לא לבד.
כתבות נוספות של +ynet:
"גם ב-2020 אנחנו יודעים מעט מאוד על עולם הפנטזיות", הוא אומר בריאיון ממקום מושבו בארצות הברית. "רוב המחקרים שנעשו בנושא הוגבלו לתלמידי קולג'. בנוסף, אף אחד לא חקר את הקשר בין פנטזיה למציאות. למשל, אצל כמה אנשים הפנטזיות מושפעת מדברים שנאמרו להם? איך הדברים קורים בפועל? למי היו את החוויות הכי טובות, ומדוע? המטרה שלי הייתה לאסוף מגוון רחב של תשובות עד כמה שאפשר, ולנסות להשיב על שאלות שעד כה לא נחקרו".
את המחקר שלו על פנטזיות מיניות ערך ד"ר למילר בקרב 4,175 אמריקאים בגילאים 87-18, מכל 50 המדינות, מה שהופך אותו, לדבריו, למחקר הרחב והמקיף ביותר שנעשה בארה"ב בנושא הזה.
אז מהן הפנטזיות הנפוצות ביותר?
"סקס קבוצתי, BDSM וחדשנות. או במילים אחרות, לעשות סקס עם הרבה פרטנרים, משחקי שליטה כמו קשירות, עונשים, סדיזם ומזוכיזם, לגוון ולהתנסות בדברים חדשים כמו שינוי תנוחה או מקום, הן שלוש הפנטזיות המיניות הפופולריות ביותר, הן בקרב נשים והן בקרב גברים".
על-פי מחקרו של למילר, במקום הרביעי נמצאת פנטזיה על סקס שהוא בגדר טאבו, כלומר לעשות משהו שחברתית או תרבותית נחשב לאסור. הבאה בתור היא פנטזיה על רומנטיקה, תשוקה ואינטימיות, כלומר להרגיש מחובר רגשית לפרטנר, להיות אהוב, מוערך ורצוי. מפתיע לגלות שמדובר בפנטזיה שגברים ונשים שותפים לה באותה מידה בדיוק. פנטזיה על יחסים לא מונוגמיים (חילופי זוגות, פוליאמוריה, בגידות או יחסים פתוחים) נמצאת במקום השישי, ובמקום השביעי נמצאת פנטזיה על הומוסקסואליות ו"כיפוף מגדרי", כלומר לפרוץ את הגבולות של הזהות המינית שלנו. אחת הפנטזיות הרווחות, לפי מחקרו של ד"ר למילר, היא מציצנות עם 72% מהגברים ו-48% מהנשים, שהיו שמחים לצפות מהצד באדם אחר מתפשט או עושה סקס, שלא בידיעתו.
דוגמה נוספת שאפשר למצוא במחקרו של למילר היא סקס בפומבי. נמצא כי 81% מהגברים ו-84% מהנשים נדלקים מעצם המחשבה על לקיים יחסים במקום ציבורי. כשמדובר ב- BDSM ממצאי המחקר מראים שרוב הנשים (93%) והגברים (81%) פנטזו בעבר על להיות נשלטים בסקס. בדומה, רוב הגברים (85%) והנשים (76%) פנטזו על להיות אלה ששולטים מינית על מישהו אחר. בנוסף, רוב הנשים (85%) והגברים (73%) פנטזו על להיות קשורים במהלך הסקס, או לחלופין לקשור את הצד השני. למילר סבור שזה לא מקרי, ושהתשוקה לערבב כאב והנאה היא אחת התשוקות הנפוצות ביותר. לעומת זאת, כשזה מגיע לכאב של ממש המספרים נמוכים יותר עם 56% מהגברים ו-60% מהנשים שהודו שהם מפנטזים על סדיזם (למשל להצליף בפרטנר/ית שלהם), וכן 79% מהנשים ו-49% מהגברים שדיווחו על פנטזיות מזוכיסטיות (כלומר שיצליפו בהם).
נראה שיש יחסית דמיון בין הפנטזיות של שני המגדרים. האם בכל זאת יש שוני בין פנטזיות נשיות לפנטזיות גבריות?
"נשים יותר מגברים מפנטזות על חוויות מיניות עם בנות מינן, ואילו לגברים יותר מנשים יש פנטזיות שקשורות לכיפוף המגדר (gender-bending), במיוחד על ללבוש בגדים של בני המין השני או לשכב עם טרנסג'נדר. עוד גיליתי שנשים נוטות יותר לפנטז על BDSM, ולשים יותר דגש על המקום שבו הן רוצות לעשות סקס. להבדיל, גברים דיווחו יותר על פנטזיות מיניות שיש בהן טאבו ושמו את הדגש על מי שהם רוצים לעשות איתו סקס".
האם ישנו שוני בין הפנטזיות בגילאים שונים?
"פנטזיות מיניות בהחלט משתנות עם השנים. גיליתי ששלישיות או סקס קבוצתי הן פנטזיות פופולריות יותר בקרב מבוגרים, בעוד שאנשים פחות מבוגרים מפנטזים יותר על תשוקה ורומנטיקה. לכאורה היינו מצפים למצב הפוך. לדעתי, ההסבר לכך הוא שהצרכים הפיזיולוגיים שלנו משתנים ככל שאנחנו מתבגרים, ובהתאם לכך הפנטזיות המיניות שלנו מתפתחות כדי להתאים לצרכים הללו.
"לדוגמה, כשאנחנו צעירים ואולי גם יותר חסרי ביטחון, הפנטזיות שלנו מתמקדות ברצון שלנו להרגיש חשובים ונאהבים. להבדיל, כשאנחנו מבוגרים יותר וכבר נמצאים במערכת יחסים ארוכת טווח, הפנטזיות מתמקדות בשבירת השגרה המינית ובהגשמה של צורך לא ממומש בשינויים".
כיצד הפנטזיות מושפעות מהאופי?
"המחקר שלי מראה שאנשים בעלי תכונות אופי שונות נוטים לפנטז על דברים שונים. לדוגמה, אנשים שהם יותר מוחצנים וחברותיים נוטים יותר לפנטז על סקס קבוצתי ועל חוסר מונוגמיה, כי אחרי הכול הם אוהבים לפגוש אנשים חדשים. אנשים בעלי נטייה לרצות - פחות סביר שיפנטזו על BDSM, ניאוף וסקס חסר רגש. גם הפעם הדבר מאוד הגיוני, כיוון שהם לא רוצים לפגוע באף אחד, ורוצים להיות בטוחים שהפרטנר שלהם נהנה.
"דוגמה נוספת שיש לי", הוא מוסיף, "עוסקת באנשים שנוטים להיות נוירוטיים. גיליתי שהפנטזיות שלהם יכללו תכנים רגשיים ומרגיעים כמו רומנטיקה. לעומת זאת, פחות סביר שהם יפנטזו על לנסות דברים חדשים. במילים אחרות, פנטזיות של אנשים נוירוטיים מעוצבות כך שהן לא יהיו מלחיצות", מסביר למילר. "גיליתי גם הרבה מאוד קשרים בין האופי שלנו לבין הפנטזיות שלנו, אבל בשורה התחתונה ניכר שהפנטזיות שלנו משקפות את מי שאנחנו, ומעוצבות כך שהן יתאימו לצרכים הפיזיולוגיים המיוחדים של כל אחד ואחת מאיתנו".
הייתה פנטזיה כלשהי שהפתיעה אותך?
"אחת הפנטזיות המעניינות ביותר שנחשפתי אליהן במהלך המחקר הייתה מה שאחת הנשים שהשתתפו במחקר כינתה 'אישה פרה'. היא למעשה תיארה משאלה שיש לה להיות קשורה ומוזנת בכוח בהורמונים שיגרמו לה לייצר חלב כל הזמן, שעה שאנשים יחלבו אותה וישכבו איתה מתי שהם רוצים. נחשפתי רק לפנטזיה אחת כזאת במהלך המחקר, אבל אחרי כתיבת הספר, למדתי שיש ז'אנר שלם בפורנו שמוקדש לנשים שמתלבשות כמו פרות, כשהן קשורות ומחוברות למכונות שאיבת חלב. אחרי שחשבתי שראיתי ושמעתי הכול, גיליתי עוד פטיש חדש".
האם פנטזיה נועדה להישאר פנטזיה?
"מרבית הנשאלים, כ-80% מהם, אמרו שהם היו רוצים לממש את הפנטזיה האהובה עליהם כל הזמן, אולם רק כ-20% באמת עשו זאת. ללמדך, שיש פער די גדול בין הפנטזיה למציאות. הרבה אנשים היו רוצים לממש את הפנטזיות שלהם, אבל רק מעטים עושים זאת מכל מיני סיבות. למשל, בשל מחסומים של בושה ופחד, או שהם סבורים שהפרטנר שלהם לא יהיה בעניין או שהם פשוט לא יודעים איך להתחיל".
אכן, לפי המחקר שערך, נמצא שרק חצי מהנשאלים שיתפו את בן הזוג בפנטזיה שלהם. למילר מסביר כי כשאנשים חשים חוסר נוחות לגבי הפנטזיות שלהם, הם נוטים להדחיק אותן במקום לבטא ולשתף, אלא שהדחקה היא דרך איומה להשכיח מחשבות, וככל שאנחנו מנסים שלא לחשוב על סקס, כך נחשוב עליו יותר ויותר. לדבריו, במקום להדחיק ולדכא את המחשבות המיניות, כדאי שנכיר בהן, שכן ממילא רוב הסיכויים הם שכולנו חולקים את אותן פנטזיות.
כך למשל אם אתם מפנטזים על לעשות סקס בכפייה, או אם יש לכם פנטזיית אונס, לא רק שאתם לא מיעוט, אלא שאתם אפילו חלק מציבור רחב שמפנטז על כך. לפי מחקרו, 61% מהנשים פנטזו על כך בעבר, ו-24% הודו שהן מפנטזות על כך לעיתים תכופות.
בקרב הגברים, 54% פנטזו על כך בעבר, אבל רק 11.5% מפנטזים על כך לעיתים קרובות. בקרב משתתפי המחקר שמגדירים את עצמם כביסקסואליים, 68% אמרו שפנטזו על כך בעבר, ו-31% מפנטזים על כך לעיתים תכופות.
יחד עם זאת, למילר מציין במחקרו כי מרבית הנשאלים לא תיארו סצנה של תקיפה מינית, אלא הדגישו שמדובר ביחסים בהסכמה, כך שלמעשה לא באמת מדובר בסקס בכפייה. ומי מפנטז על סקס כוחני וכפוי? על-פי למילר, לאנשים שמפנטזים לעיתים קרובות על סקס כפוי יש מאפיינים אישיותיים דומים: מדובר למשל באנשים שנוטים לפנטז הרבה, והדמיון שלהם מפותח, כך שהפנטזיה הזו יכולה להיות תוצאה של שוטטות המחשבות. בנוסף, פנטזיות מהסוג הזה מקובלות יותר בקרב אנשים שרואים סקס ורגשות כשני דברים הנפרדים זה מזה, ולפיכך פנטזיות על סקס בכפייה מעידות על יכולת להבחין בין האקט הפיזי לבין אהבה. כמו כן, הן מאפיינות יותר אנשים שבאופן משמעותי מחפשים ריגושים בסקס שלהם.
למילר טוען, באופן די מפתיע, שגם מי שהיו בעבר קורבן לאלימות מינית נוטים לפנטז על סקס בכפייה. ההסבר לדבריו הוא שזו למעשה הדרך של הקורבן לקחת שליטה על החוויה שבעבר לא הייתה לו שליטה לגביה. לגישתו, טראומה משחקת תפקיד בעיצוב הפנטזיות המיניות שלנו, ולפי המחקר שערך ישנו קשר קטן אבל משמעותי מבחינה סטטיסטית בין חוויה של תקיפה מינית בילדות לפנטזיות הקשורות ל-BDSM. גם כאן ההסבר הוא שמדובר בניסיון לקחת שליטה על הטראומה ולהתמודד איתה.
יחד עם זאת, דואג למילר לסייג ולומר שלא כל מי שחווה תקיפה מינית יפנטז על BDSM ולא כל מי שמפנטז על BDSM בהכרח חווה תקיפה מינית בעברו. "המחקר גרם לי להבין הרבה יותר טוב לא רק על מה אנשים מפנטזים, אלא גם על מה הפנטזיות שלנו אומרות עלינו. זה אחד הדברים המעניינים בתוצאות המחקר בעיניי - העובדה שהפנטזיות שלנו קשורות לכל כך הרבה אספקטים באישיות שלנו, בהיסטוריה המינית שלנו ובנתונים דמוגרפיים. המשמעות היא שהפנטזיות שלנו הן תוצר ייחודי של מי שאנחנו", הוא מסכם.
היית מייעץ לזוגות לשתף האחד את השני בפנטזיות שלהם?
"גיליתי שזוגות שנוטים לשתף בפנטזיות שלהם, מדווחים על חוויה חיובית ועל שיפור ביחסים. עוד גיליתי שמי שחולקים את הפנטזיות שלהם עם בן הזוג, היו יותר מרוצים מחיי המין שלהם וממערכת היחסים. לפיכך, נראה שלשיתוף הפנטזיות שלנו עם בן הזוג יש פוטנציאל לקרב אותנו אליו.
"יחד עם זאת", הוא מסייג, "אם אתם מתכוונים לעשות כן, חשוב לעשות זאת בדרך הנכונה. כלומר, בין היתר, לבחור את הרגע והמקום הנכונים לשיחה כזו, ולהתחיל אותה לאט. לא לבוא עם הפנטזיה הכי נועזת על ההתחלה. תתחילו בשיתוף של כמה מהפנטזיות המבויתות, ותראו בזה הזדמנות לבנות אמון ותקשורת. חשוב גם שתנסו להנכיח את בן הזוג שעה שאתם חולקים עימו את הפנטזיה שלכם, על-ידי כך שתדברו על התפקיד שיש לו בפנטזיה הזאת".
האם זה בריא לדעתך לפנטז? או שלנוכח הפער מול המציאות, הפנטזיה פוגמת בתחושת האושר?
"זה לחלוטין נורמלי ובריא לפנטז באופן מיני. רוב האנשים מפנטזים לעיתים קרובות. הפנטזיות מגשימות כל מיני מטרות, כמו למשל לעזור לנו לשמור על עוררות מינית, לתכנן את הצעדים הבאים, להקל על השעמום ולהירגע. באופן עקרוני, פנטזיות נעשות בעייתיות כשמדובר בכאלה שכוללות תוכן שנוי במחלוקת או פעולות לא חוקיות, ויש חשש שאנשים יממשו אותן, או כאשר פנטזיות גורמות לאנשים ייסורים ומצוקה - והם מרגישים בושה, אשמה או חרדה".
האם פנטזיות נועדו להתגשם?
"כמובן שתלוי מהי סוג הפנטזיה. אם מדובר בפנטזיה לא בטוחה, לא חוקית וכדומה, היא לעולם לא צריכה להיות יותר מפנטזיה. אבל גם בהנחה שהיא עונה על כל הדרישות, עדיין צריך להעריך את הפוטנציאל לסיכון מחד ולתגמול מאידך, לפני שנוקטים פעולה ממשית. תמיד יש סיכונים שיכולים להתרחש שעה שהופכים את הפנטזיה למציאות, לכן חשוב לתכנן מראש, חשוב שהתקשורת תהיה מעולה, ולזכור שאחרי הכול, לפעמים הפנטזיה הרבה יותר טובה מהמציאות".
פורסם לראשונה: 07:39, 13.03.20
