הימים ימי שנות ה-90. שחר, חייל בן 19, הסתובב עם חברו ברחוב אלנבי בתל אביב כשהאחרון החליט בספונטניות לקפוץ לחנות הסקס הצמודה. "הוא רצה שאכנס איתו רגע, ולא באמת ידעתי לאן אני נכנס כי מעולם לא ביקרתי בחנות סקס לפני כן, אבל זרמתי איתו", נזכר שחר. הוא הסיט בידיו את רצועות הניילון האטום שנתלו בפתח המקום, ופסע פנימה אל החנות הצרה והמחניקה.
עשן סיגריות סמיך הסתלסל באוויר. המוכר, טיפוס מפוקפק עם קוקו מרושל, חייך אליהם בשיניו הצהובות. "איך אפשר לעזור?" הוא שאל, וחברו של שחר לחש מבויש, "היי, סליחה, איפה הסרטים עם החובבניות?"
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
בעל הקוקו, שקלט את תחושת האשמה והתענג עליה ברשעות, חייך בפה מלא. "משה!", הוא צעק לעובד מהמחסן. "יש כאן סוטה מין אחד שרוצה סרטים כחולים של חובבניות. תראה לחרמן הזה איפה הם נמצאים". החבר האדים, שחר רצה לקבור את עצמו מיד, ושני הבחורים הסתכלו זה על זה והתחרטו על הרגע שבו נכנסו לחנות אפופת העשן.
החוויה המשפילה הזאת, אשר עודנה חקוקה בזיכרונותיהם של רבים מבני דורו של שחר, היא חוויה מהזן הנכחד. בני דור ה-Z שמלאו להם 18 כבר לא יצברו זיכרונות דומים, ובטח שלא יצטערו על הרגע שבו דרכה כף רגלם בחנות למבוגרים.
חנויות הסקס של היום הן ממש לא חנויות הסקס של פעם. הן עברו אבולוציה מהירה בשני העשורים האחרונים, ואם להתחיל מהסוף, הרי שב-2020 כבר בקושי נותרו חנויות מבוגרים אפלות ונאלחות שמוכרות סרטי פורנו - לא של "חובבות-חרמניות" ולא של אף ז'אנר רטרו או עכשווי אחר.
הפורנוגרפיה, שהייתה פעם גולת הכותרת של חנויות המבוגרים באשר הן, החזיקה בימים הטובים של שנות ה-80 וה-90 מעל 80% מכלל ההכנסות החודשיות בחנות סקס ממוצעת. גברים, ממש כמו חברו החייל של שחר, פקדו את החנויות כדי לרכוש או להשאיל סרטים פורנוגרפיים. חלקם היו מנצלים את ההזדמנות כדי להתחדש בחומר סיכה, ורק אחדים היו מפתיעים את חברותיהם בצעצועים או אביזרי מין אחרים, שהיוו חלק זניח מסך כל ההכנסות. על לקוחות נשים כמעט שאי אפשר היה לדבר, שכן מעטות הן האמיצות שהסכימו להיכנס לחנויות האפלוליות הללו.
חדירת האינטרנט לבתים שינתה הכול. מי צריך להשאיל או לרכוש סרט פורנוגרפי בכסף, כאשר כל ז'אנר אזוטרי זמין כעת בחינם, במרחק כתובת אתר קצרה? ובכן, אף אחד. הלקוחות הפסיקו להגיע, הקלטות הלכו והעלו אבק, ובעלי החנויות, שביקשו לשרוד את התעשייה המשתנה, הבינו שנותרו להם שתי ברירות בלבד: להחליף מקצוע או לחשב מסלול מחדש.
הפתרון הראשון היה להיפטר מקלטות הווידיאו וסרטוני ה-DVD הפורנוגרפיים, ולהפוך את אביזרי המין וחומרי הסיכה, שהיוו עד אז פחות מ-20% מסך ההכנסות, למוצרי הדגל המרכזיים. בטיימינג שהוא לא פחות מקוסמי, הסדרה "סקס והעיר הגדולה" בדיוק הציגה בפני מיליוני נשים ברחבי העולם את "ויברטור הארנב" המפורסם, ומכירות הוויברטורים החלו לנסוק.
הפעם לא היו אלה גברים מפוקפקים שצבאו על החנויות, כי אם נשים צעירות ונורמטיביות, בעלות מודעות צרכנית וראייה קוסמופוליטית, שהחלו לפקוד, לראשונה בחייהן, את חנויות הסקס בסביבת מגוריהן. כולן רצו להתנסות בארנב המפורסם שגרם לשארלוט להתמכר אליו.
לאט-לאט אותן מבקרות מזן חדש, נשים שנמנעו כל השנים מלהיכנס לחנויות המבוגרים מחשש שיוטרדו מינית על ידי המוכרים או לקוחות סליזיים אחרים, החלו להרגיש נוח יותר להיכנס, להתעניין ולקנות צעצועים. עזרה לכך גם העובדה שיותר ויותר חנויות למבוגרים, כחלק מתהליך המיתוג המחודש, החליטו שהן מעתיקות את מקומן מבחינה גיאוגרפית ומתמקמות באזורים נעימים יותר.
דוגמה לחנות כזאת היא "סיסטרס", הממוקמת בנמל תל אביב. החנות הוקמה ב-2004 על ידי דפנה קורן ואילת דוד, זוג נשים שמאסו בחנויות הסקס מהדור הישן וביקשו לייצר מהפכה חדשה בתחום. "מתחילת הדרך היה לנו חשוב שתהיה גישה נוחה ונעימה לחנות שלנו. שהיא תהיה ממש על הדרך לקפה השכונתי", נזכרת אילת בבחירה למקם את החנות בנמל תל אביב הפופולארי. "היה לנו חשוב להראות לנשים שאם הן רוצות ויברטור, הן כבר לא חייבות להרחיק עד לשכונה מסוכנת בקצה העיר.
"ביקשנו לשנות את האופן שבו נשים מסתכלות על חנויות מין בכלל", היא מוסיפה. "מבחינתנו, הקמת החנות הייתה פריצת דרך באשר לאיך אנחנו, הנשים, רוצות שהחנויות האלה יפנו אלינו, מבחינת נראות ומבחינת הצוות שמתקשר איתנו בחנות. זה אומר שבין היתר, החלטנו שאנחנו משלבות מוצרים שלא היו עד אז בחנויות סקס בישראל – בין אם זה מוצרים לחיזוק רצפת האגן, ספרי עיון במיניות ואפילו הרצאות על מיניות נשית שנהגנו לקיים בחנות".
אין ספק ש"סיסטרס" סימנו דרך נוספת באבולוציה של חנויות המבוגרים - החלפת המוכרים. פחות טיפוסים סדיסטיים שמשתעשעים על חשבון הלקוחות, ויותר מוכרות נשים, שמכירות את הבשורות האחרונות בתחום, מדברות אל הלקוחות בגובה העיניים ומשמשות לא פעם גם יועצות מיניות ומרצות למיניות בריאה.
"סיסטרס" החלוציות פתחו את הדלת לחנויות סקס נוספות שביקשו לשנות את התדמית העכורה של חנויות המבוגרים. אחת מהן היא "הפולנייה", חנות סקס שנפתחה ב-2008 במרכז תל אביב. "היינו הולכים עם חברות שלנו לחנויות לאביזרי מין, מסתכלים על המוכרים והכול היה מאוד לא נעים", נזכר עופר רגב, שהקים את החנות עם אלדד משה.
"אני זוכר את עצמי עם חברה שלי, מגיע לקנות צעצוע והתחושה במקום סליזית, שיפוטית. זאת הסיבה שהחלטנו שאנחנו פותחים חנות סקס אחרת, כזאת שתפנה בעיקר לנשים ותנוהל על ידי נשים. הבנו שנשים מרגישות הרבה יותר נוח לדבר על אביזרי מין עם נשים אחרות מאשר עם מוכרים גברים. מובן שגם גברים מוזמנים לחנות שלנו, והכי טוב יהיה אם תגיעו עם בנות הזוג שלכם".
ומה לגבי שאר העולם? בשני העשורים האחרונים, יותר ויותר חנויות למבוגרים בוחרות בנישה הפמיניסטית שמאפיינת את "הפולנייה" ואת "סיסטרס". חנויות המבוגרים החדשות הללו מכונות "חנויות סקס פוזיטיב", ולא תמצאו בהן תאי אוננות או סרטונים מביכים. הן ידידותיות למבקרות, מעוצבות בצורה מזמינה, ושמות היום יותר דגש מאי פעם על צעצועים שעשויים מחומרים איכותיים, היפואלרגניים וידידותיים לסביבה.
או כמו שסיכמו זאת ב-Come As You Are, קואופרטיב למבוגרים שזכה בתואר "חנות הסקס הטובה בטורונטו": "במשך יותר מדי שנים תעשיית חנויות המבוגרים הסתמכה על תחושות האשמה והבושה של הלקוחות. מזל שהצלחנו לשנות את זה".
