עולם ההיכרויות בחברה הערבית נע בין שמרנות לליברליות, כשאת המהפכה הליברלית מובילים בעיקר צעירים וצעירות שזורמים עם השינויים החדשים, ולא פעם גם מורדים במסורת השמרנית שממנה הם מגיעים.
עאמר (30) הוא רווק כזה. הוא נולד בכפר שמרני יחסית בצפון הארץ, אך בחר ללמוד תואר ראשון באוניברסיטת חיפה. בשל המרחק בין ביתו לבין האוניברסיטה, עאמר בחר להתגורר בחיפה ולהשתקע בחיי העיר הסטודנטיאליים - וכך גם נחשף לחיי הרווקות האורבניים של החיפנים.
"חיי הסטודנטים הם חיים תוססים, במיוחד לנו כערבים", הוא מספר. "פתאום יש מסיבות, בנות, אלכוהול. התלהבתי מהסצנה החדשה שנכנסה לחיי והתחלתי להתנסות בהכול. כל מה שלא היה מקובל בכפר פתאום מקובל, הכול מותר ואני די נהנה. בזכות חברים משותפים הכרתי הרבה בנות ויצאתי לדייטים, עד שהכרתי את זאת ששבתה את ליבי".
עאמר, שהתאהב בערבייה שאינה מוסלמית, החליט בשלב מסוים שהשניים יעברו לגור יחד. מבחינתו זה היה הכי נכון – לחיות יחד כזוג מאוהב. אבל האמת היא שגם הוא לא מסתיר את החששות הכרוכים במערכת יחסים ללא נישואים. "בחברה הערבית זה לא מקובל בכלל לגור יחד ללא חתונה, למרות שזה קיים, כשמי שכן חי ככה בדרך כלל מסתיר עד הסוף. כרגע, רק אנשים בודדים יודעים עלינו. אנחנו פוחדים שההורים שלנו יידעו, ואני במיוחד מפחד עליה. אם מישהו יידע, זה עלול לפגוע בשמה הטוב ובכל המשפחה שלה. אצלנו מגדירים בחורות כאלה בשמות גנאי שלא בא לי להגיד".
רנא בת ה-37 עדיין לא מצאה את שאהבה נפשה, אבל היא לא מתכוונת להתפשר על שום תנאי שהיא הציבה בחיי הזוגיות. כבחורה יפה ומושכת, רנא מוצפת בהודעות של בחורים שמנסים להתחיל איתה, אך היא לא מתרגשת. "הרשתות החברתיות הרסו את הרומנטיקה", היא אומרת. "אני לא מרגישה שיכולים לצאת משם קשרים רציניים.
"חברה שלי אמרה לי, 'אולי את מפחידה אותם. תשחקי את המשחק כמו כולן, תנמיכי קצת את הטון ואולי זה יצליח', אבל אני לא מאמינה בזה. אני אמיתית ולא אוהבת משחקים. חוץ מזה, עוד לא פיצחתי את המשחק. איזה משחק יש בין זוגות ערבים?!".
רנא, שהיא הנדסאית בכירה, נהנית מעצמאות כלכלית וגרה לבד בתל אביב כדי להיות קרובה לעבודה שלה. היא מספרת לי שאם היא תמצא את האחד שלה, היא בוודאות תבוא לקראתו מבחינת מגורים, אבל היא לא מתכוונת לוותר על הקריירה שפיתחה. "חברה שלי אמרה לי, 'תעברי לחיפה, יש שם יותר ערבים'. אולי זה נכון, לא יודעת. על מיקום למשל אני מוכנה להתפשר בשביל מישהו, אבל לא מעבר".
רנא לא מכחישה שעומד בפניה עוד אתגר – הגיל שלה. לאישה בת 37 בחברה הערבית לא קל בכלל למצוא בן זוג. "כשהגעתי לגיל 30 הרגשתי שזה מתחיל להיות קשה. בחורים ערבים תמיד מעדיפים בחורות בגילי העשרים, וברור לי שהמקרה שלי יכול אולי לאיים עליו או לערער את מעמדו, למרות שאני לא אחת שתעשה השוואות או תאיים על המעמד של בן הזוג. אני מאוד מכילה". בשלב זה, האופציה של הקפאת ביציות לא באה בחשבון. מבחינתה, להתחתן זה לא רק בשביל ילדים אלא בעיקר למצוא מערכת זוגית בריאה.
סמי יחיא הוא בחור נאה ואינטליגנטי בן 46 הנחשב לחלומה של כל אמא ערבייה. כבר בגיל צעיר הוא קלט שיש מצוקה אמיתית בכל עולם ההיכרויות בחברה הערבית, במיוחד עבור צעירים קרייריסטים שגרים הרחק מריכוזי האוכלוסייה שלהם, ובגיל 40 החליט לפתוח קבוצה היכרויות בפייסבוק המיועדת לצעירים ערבים מכל הארץ.
קבוצת "בינתיים אני רווק/ה" עוסקת בבניית חממה צעירה ואיכותית שמעוניינת ליצור סצנה חברתית חדשה בעולם ההיכרויות של הערבים בישראל, דרך ימי גיבוש, ערבי מוזיקה ועוד. סמי מספר שצעירים רבים מצאו זוגיות ונישאו הודות לקבוצה, ושהשנים הרבות שהעביר כרווק הביאו איתן הרבה מאוד תובנות. "שיח על סקס בחברה הערבית עדיין נתפס בתור טאבו", הוא אומר ומוסיף: "זאת חברה פטריארכלית. לא תמצאו חינוך מיני במערכת החינוך. אין שוויון ברמת החשיבה, ולכן לא ידברו על סקס באופן גלוי.
"הבעיה שהעניין הזה עובר מדור לדור", אומר יחיא. "למרות הגלובליזציה והמודרניות, שיחה על סקס בחברה הערבית עדיין נחשבת למשהו מביש וחסר נימוסים. בחורה שתדבר על זה - מיד ימתגו אותה כזונה או כבעלת ערכים ירודים, שפוגעת בכבוד משפחתה.
"כן יש אזורים שבהם הדיבור יותר פתוח", הוא מסייג, "אך לדעתי זה נמצא בקהילות מפותחות מבחינת חשיבה ולוגיקה. אנשים אלו נמצאים במצב סוציו-אקונומי גבוה, עם גישה חילונית לחיים וערכים של אחריות חברתית בנוסף לאחריות המשפחתית. זאת, להבדיל מרוב החברה הערבית, שבה האני והתא המשפחתי הם הדומיננטיים, ויש פחות משמעות לאחריות חברתית".
מול יחיא נמצאת יסמין (21), שהפוכה ממנו ב-180 מעלות. היא גדלה בבית שמרני ומסורתי שמקפיד על ערכי הדת, ואין לה שום רצון לערער על כך. "אסור לקיים יחסי מין לפני החתונה", היא פוסקת מיד. "אם אדע שבן הזוג שלי בעתיד קיים יחסים, אני אעזוב אותו. מבחינתי זה קו אדום. זה מנוגד לערכי הדת שלנו ואסור לתת לזה לקרות. מוסד הנישואים הוא מוסד קדוש ויש לשמור עליו באדיקות.
"לא חשוב לי ניסיון או להכיר כמה שיותר בחורים וטיפוסים", היא מסכמת את משנתה. "חשוב לי להכיר בחור אחד, ואיתו אתחתן ואקיים יחסים רק כאשר הוא יהיה בעלי. כל מה שקורה לפני החתונה אצל בנות אחרות הוא לדעתי שטויות, ומעיד על חוסר הבנת הדת והחיים".
אם בחתונות עסקינן, כבר 17 שנים שוורדה ג'ובראן מנהלת משרד שידוכים שנותן מענה לזוגות ערבים. עם השנים היא אימצה שיטה ייחודית לשמירה על דיסקרטיות מלאה, בהתחשב בערכי החברה הערבית השמרנית. ג'ובראן אוספת אינפורמציה על כל נרשם/ת, מעבדת את הנתונים ומצליבה בין הזוגות, כשהכול קורה אצלה במשרד, תחת הביקורת שלה.
היא מעידה כי כניסת הרשתות החברתיות לחברה הערבית לא עצרה את עבודתה - להיפך. "מגיעים אליי מאוכזבים רבים מהפייסבוק, כאלה שנגרם להם עוול בגלל ההיכרות העיוורת והבלתי מבוקרת. מגיעות אליי בנות שגברים ניסו להתחיל איתן ובסוף רצו רק סקס, בחורים שנסחטו מנשים, והמון מאוכזבים שלא מסוגלים יותר לבזבז את זמנם במערכות יחסים לא בריאות". יחד עם זאת, ורדה מאשרת שגיל הנישואים בחברה הערבית נמצא בעלייה, ושמשימת מציאת החתן או הכלה הפכה למורכבת יותר משהייתה פעם.
יועצת הזוגיות מינרווה מזאווי מאשרת את הדברים: "ברוח התקופה, הצעירים של היום התחברו לכל האפליקציות של הרשתות החברתיות, ושם הם מכירים בימינו. כן הופתעתי לגלות שיש גם הרבה צעירים ערבים בטינדר".
שינוי נוסף שהיא מזהה עוסק בגילויי פריחה של מודעות מינית בקרב זוגות צעירים: "מגיעים אליי זוגות מאורסים שמחליטים לקיים יחסי מין לפני החתונה. זו מגמה שמעידה על שינוי חיובי במובני האינטימיות והקשר המיני בין בני הזוג. פתאום לאינטימיות יש חשיבות רבה יותר, ויש כאלה שרוצים לבדוק את הקשר הגופני מעבר להיבט הרומנטי ולפני שמתחתנים".
ולמרות זאת, הצעירים שמזאווי מדברת עליהם אינם רבים. מדובר במיעוט שנאלץ ללכת בין הטיפות ולהסתיר את אורח חייו, שעדיין נתפס כאסור. מדובר בתהליך מעבר עדין שהחברה הערבית עוברת, ועל כן יחסים, היכרויות וסקס בחברה הערבית יישארו בעת הזו במקום מעומעם, על התפר שבין מה שהחברה מתירה לבין מה שהצעירים האלה מחפשים, אבל בחצר האחורית.
פורסם לראשונה: 16:28, 01.04.21
