כמה סדרות סקס או ספרות ארוטית פרגנת לעצמך בחודשים האחרונים? עד כמה הפופולריות של הז'אנר - בנטפליקס או בחנויות הספרים - משפיעה עלייך וגורמת לך להרגיש נוח יותר לפנטז מינית? האם פנטזיות מיניות בכלל עושות לך חשק?
מחקר חדש שיצא לאחרונה מאוניברסיטת קוויבק בקנדה ניסה לבדוק איך משפיעות עלינו פנטזיות מיניות וגילה הבדלים בולטים בתחום זה בין סוגי טיפוסים שונים. הממצאים, שיגובו במחקרי המשך, פותחים פתח לשיח גלוי יותר על תחום שעדיין לא נחקר מספיק ופחות מדובר, תחום שיכול לענג אך גם לגרום בושה ולכן הוא חשוב וכדאי להיחשף אליו.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
החוקרים, שעבודתם פורסמה בכתב העת Archives of Sexual Behavior, בחנו את הנושא במדגם אונליין של 566 משתתפים: 291 נשים, 250 גברים, והשאר בקטגוריות ג'נדר אחרות, כולם בגיל 26 בממוצע. 43 אחוז ממשתתפי המחקר הם הטרוסקסואלים, 22 אחוז ביסקסואלים, 22 אחוז הומוסקסואלים והשאר בקטגוריות העדפה נוספות. כמחציתם היו במערכת יחסים במהלך המחקר. החוקרים בחנו את תגובות העוררות המינית וחוסר הנוחות שהמשתתפים חוו בתגובה לארבעה תסריטי פנטזיה עיקריים: פנטזיה רומנטית, פנטזיה של יחסי כוח ושליטה, פנטזיה של כאב (סדיזם או מזוכיזם) ופנטזיה של אלימות מינית. בחינת הנתונים הובילה לזיהוי של ארבע קטגוריות מובחנות של טיפוסים.
זו לא הקבוצה הגדולה ביותר בקרב משתתפי המחקר, אבל אולי הנוגעת ביותר ללב. כ־22 אחוז מהנשאלים דיווחו על עוררות גבוהה וחוסר נוחות קל כלפי התסריט הרומנטי. התסריטים האחרים לא עוררו אותם מינית כלל ויצרו חוסר נוחות. בקבוצה זו שיעור הנשים היה 60 אחוז.
"הרבה פעמים כשמגיעים אליי זוגות לטיפול ואומרים שאין להם סקס", אומרת ד"ר דניאלה מזור, מטפלת מינית מוסמכת, מרצה וחוקרת בתחום של מיניות ומיניות ומוגבלות, "אני מגלה בסוף שמה שחסר להם הוא יותר העניין של החיזור, להרגיש נאהבים. הרבה זוגות מוצאים עצמם מהר מאוד ביחסים של שותפים ופחות של בני זוג".
אצל נשים הצורך בחיזור חזק יותר?
"אצל נשים רואים את זה קצת יותר. שומעים יותר על הצורך שלהן להרגיש שמשקיעים בהן, שרואים אותן. אבל יש כאן גם היבטים חברתיים, גברים פשוט התרגלו לא לשתף בצורך הזה שלהם".
טל פלג־שגיא, פסיכולוגית קלינית ומטפלת מינית מוסמכת, מחדדת את עניין ההסללה החברתית: "יש כאן הרבה עניין של ריצוי, נוח לנו יותר בבטן לפנטז רומנטית מאשר על דברים אחרים. פעם מישהו אמר לי: 'אני אוהב יותר לראות פורנו שיש סיכוי שיתחתנו בסוף...'. אצל כולנו כנראה יושבת בסוף האמא הפולנייה בראש.
"מעבר לזה, נשים מוסללות יותר לחפש את הקשר הרגשי, ונוח להן יותר עם אירועים ארוטיים שנמצאים בתוך הקשר, בתוך עלילה. הספרות הארוטית, שפורחת בשנים אלה ומכוונת יותר לנשים, מאפשרת להן עוררות גבוהה יותר בלי תחושה לא נוחה של בושה או הסתרה".
ויש כאן גם אולי עניין של מיקום, עיתוי ותרבות. "אם המחקר היה נערך במדינות העולם השלישי", אומרת הדס פורת, מטפלת מינית מוסמכת, רכזת אקדמית של התוכנית ללימודי טיפול מיני באוניברסיטת חיפה וחברת צוות במרפאה לבריאות מינית ב"הלל יפה", "לא בטוח שהיינו מקבלים אותן תוצאות. אנחנו, בעולם המערבי, כל כך רגילות לחלום את חלום דיסני של 'חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה', שאנחנו כמעט מתוכנתות להידלק מהסיפור הרומנטי".
הקבוצה הגדולה ביותר שזוהתה, כמעט 40 אחוז מהמשתתפים, אופיינה בעוררות נמוכה ובתחושת חוסר נוחות כלפי כל התסריטים. הממצא הזה יכול לעורר פרשנויות שונות, כפי שמסבירה פלג־שגיא. "ייתכן בהחלט שרמת העוררות ההתחלתית של אנשים אלה לא הייתה גבוהה, יש אנשים כאלה. אבל ייתכן שנכנס כאן מרכיב חזק של עכבות - העובדה שאני יודעת מראש שאני צופה בתוכן מיני חוסמת לי את התגובתיות", היא אומרת. "מעבר לכך, נשים, בניגוד לגברים שאצלם הדברים ברורים יותר, מתקשות יותר להעיד על עוררות מינית. יש אצלן מורכבות פיזית - לפני ואחרי לידה, בתוך ואחרי מחזור, עוררות בשדיים או במקום אחר בגוף. הרבה נשים אומרות, 'בא לי לשכב איתו', אבל מה זה בעצם 'בא לי?'. גברים יותר מוסללים לעוררות. נשים לעתים צריכות יותר הדרכה. במהלך טיפול אפשר ללמד אותן לזהות מתי הן בעוררות ולהסביר להן שאין דבר כזה רק פנטזיה אחת או רק דרך אחת לקבל את המיניות".
מזור: "אם מטופלים אומרים לי שאין להם פנטזיות שמעוררות אותם, אפשר לפעמים לייחס את ההימנעות לחוסר הלגיטימציה לכאורה של העניין. אם מגיעים מטופלים עם בעיה כזאת, יש כאן בעצם הזמנה לחקור את המיניות שלהם. הפנטזיה היא כלי נהדר בהקשר הזה לדבר על התניות, מחסומים, שיפור תקשורת. לא חייבים לפנטז, אבל זה עוזר מאוד לשיח המיני, ואנשים גם נהנים מאוד ברגע שזה מתאפשר להם והופך למשהו ידידותי ולא מאיים".
כרבע ממשתתפי המחקר דיווחו על עוררות גבוהה ועל תחושה מועטת של חוסר נוחות כלפי כל ארבעת התסריטים. "גם כאן", אומרת פלג־שגיא, "מדובר במאפיינים אישיותיים. יש כאלה שבאופן כללי קל להם יותר עם מיניות, לאחרים יש דמיון מפותח יותר והם ממוקדים פחות בפנטזיה ספציפית. אגב, למרות שהנתונים במחקר המסוים הזה לא מצביעים על הבדלים מגדריים, מחקרים אחרים שבדקו את הנושא מראים שמי שמתעוררות מינית מטווח רחב יותר של גירויים הן דווקא נשים. גברים צריכים גירוי קבוע, נשים צריכות גירויים מגוונים יותר ותסריטים שמשתנים כל הזמן".
נתון מעניין שהחוקרים מציינים הוא שבין משתתפי המחקר שסווגו לקטגוריה זו היה שיעור גבוה משמעותית של אנשים שסבלו מניצול מיני בילדות. לדברי פלג־שגיא, "הממצא יכול להתפרש לחיוב. העובדה ששורדי טראומות ילדות לא נמשכים רק לתסריט אלים, למשל, בהחלט מעודדת, וייתכן שהנתון מצביע על התמודדות בריאה".
"חשוב להדגיש, ההתלהבות מפנטזיה מינית זהה יכולה להיות מוסברת בדרכים שונות אצל אנשים שונים. יכולים להגיע אליי לטיפול שני גברים, שאין כל קשר ביניהם, עם אותה פנטזיה בדיוק: לצפות בבת הזוג שלהם מקיימת יחסים עם מישהו אחר", אומרת פורת. "אצל אחד מהם זה נובע מחוסר ביטחון עמוק וחשש להיות בתחרות עם אחרים, לכן הוא מעדיף לפנטז, מוותר מראש ומאפשר בפנטזיה לבת הזוג שלו להיות עם מישהו אחר בלי להרגיש מאוים מהתחרות. הגבר השני, לעומת זאת, גם אם יש בו חוסר ביטחון מסוים, נדלק מאוד מלפנטז על בת הזוג שלו מתענגת ממגע של מישהו אחר, והפנטזיה פותחת לו עולמות נוספים של פעילות".
הקבוצה האחרונה שזוהתה, אולי המעניינת ביותר, היא זו של אלה שחשו מצד אחד עוררות מינית גבוהה ומצד שני תחושת חוסר נוחות עמוקה - הם היו בדיסוננס פנימי. כך למשל, 60 אחוז מהנשים חשו כך בהקשר של התסריט הסדיסטי.
"הקבוצה של הדיסוננטיים", מדגישה מזור, "ממחישה בצורה הטובה ביותר עד כמה ההבניות החברתיות שולטות בנו. הם חשים צורך בעוררות מינית, אך גם חוששים מה יקרה אם יממשו את הפנטזיה, מה הפנטזיה אומרת עליהם, אולי מימושה ילווה באכזבה, ואולי היא פשוט לא מסתדרת עם עולם הערכים שלהם. הדברים מתחדדים עוד יותר בהקשר הזוגי. אם אני אשתף את בן הזוג בפנטזיה מסוימת, מה בן הזוג יחשוב עליי, לאן הוא ייקח את זה?".
למה זה כל כך מאיים?
"כי אם בן הזוג מספר לי על פנטזיה שאני לא יכולה לממש, ייווצר קונפליקט והוא ירגיש אשמה גדולה מאוד. אבל, דווקא בשל כך השיח על הפנטזיות חשוב. כשמבינים שהעובדה שמישהו מפנטז לא אומרת שהוא רוצה לממש את הפנטזיה, אפשר להתחיל בשיח בריא על מיניות".
הדיסוננס הזה בין עוררות לנוחות, מוסיפה פלג־שגיא, מבליט את אלמנט הבושה שעדיין נמצא כל כך חזק בתחום הפנטזיות המיניות. "רציונלית אנחנו יודעים שזה טבעי מאוד שיש פנטזיות, ושהרבה פעמים הן לא קשורות להתנהגות או לצרכים שלנו, אבל רגשית מתעורר בנו חוסר נוחות גדול. הדוגמה הבולטת ביותר היא פנטזיית אונס שמאוד שכיחה אצל נשים, כשברור שהן לא רוצות לחוות אותה במציאות. כשאני חווה את עצמי כאישה פמיניסטית, לא אלימה ולא תוקפנית, ופתאום יש לי פנטזיה כזאת, זה עלול לעורר בי דיסוננס גדול מאוד".
זה מפחית מחשבות טורדניות במהלך הסקס
ד"ר דניאלה מזור: "במקום לחשוב תוך כדי הסקס על הכלים בכיור או על כל מה שלא הספקתי לעשות היום, וגם במקום לחשוב על כך שאני חייבת להגיע לאורגזמה, אני מעסיקה את הערוץ הקוגניטיבי במשהו שמעורר את החלק הפיזיולוגי לפעולה ולא מכבה אותו. הפנטזיה עוזרת לי להיות ממוקדת בחוויה".
זו דרך טובה להכיר את הנפש לעומק
הדס פורת: "פנטזיה היא כלי נהדר להכיר את נפש האדם. זה קצת כמו חלומות. כניסה לתת־מודע. בונים תסריט וכאילו לא מבינים למה. לכאורה, זאת סתם גחמה מטופשת, אבל לכל פנטזיה יש משמעות חשובה שאפשר לעבוד איתה. אפשר לבחון ממה הפנטזיה משחררת אותי, אילו עכבות וחרדות היא מורידה ממני. חשוב מאוד להרגיש בטוח במקום המיני שלנו, לא כולנו חשים בטוחים, והפנטזיה היא דרך טובה להתמודד עם זה".
זה כלי משחקי נהדר להעשרת החוויה
טל פלג־שגיא: "היכולת לשחק בתוך החוויה המינית היא חשובה. בפנטזיה את יכולה לזוז, לנוע, לעורר אי־נוחות ואז נוחות, פשוט להיות בתוכה. אפשר לחלוק את זה עם הפרטנר, אבל ממש לא חייבים. גם היכולת פשוט לשהות בתוכה, בתוך מרחב שלאו דווקא מספק שורה תחתונה, מאפשרת לי להבין מה עושה לי טוב ומה לא טוב ואיך הדברים יכולים להשתנות".
זה יכול לעזור לתקשורת הזוגית שלנו
ד"ר דניאלה מזור: "השיח בין בני זוג על פנטזיות מעשיר את השפה הזוגית ומאפשר לייצר שיח לא שגרתי על מיניות, שיח לא מאיים. פעמים רבות לפני השיח הזוגי צריך לעבור שיח פנימי שישחרר אותנו מהפרשנויות השונות שחוסמות אותנו ומנהלות אותנו. בקיצור, בעזרת שיחה על הפנטזיות אפשר לשפר את התקשורת הזוגית, את ההקשבה הזוגית, את היכולת להכיר את המיניות שלנו ואת המיניות של בן הזוג ולבדוק מה אפשר לעשות יחד".
פורסם לראשונה: 10:20, 12.10.21