"תני לי לפנק אותך, יש לי תחושה שיש לי את מה שאת צריכה"
"ערב אחד איתי ואת שוכחת מטינדר"
"אני חולה על נשים עם שיערות. אני רוצה ללקק את השיער שלך כל הלילה"
כמות ההצעות המגונות שקיבלתי בעקבות הטורים שלי הן רבות מספור, עובדה שגרמה לי לתהות בפעם המי יודעת כמה, מדוע כל כך הרבה גברים מסיקים שאם אישה מדברת על סקס זאת הזמנה פתוחה לשכב איתה? למה כל כך קשה לנו לעכל אישה שמדברת על סקס - ולהמשיך להתנהג כרגיל, בלי לקפוץ למסקנות?
לצערי, אין כאן שיח פתוח באמת על מין, וכשמגיעה אישה שפותחת את הפה ואומרת קבל עם ועדה מה היא אוהבת ומה היא רוצה, אנשים מתחילים להתבלבל. "לא צנועה", "שרמוטה", "זונה" ועוד שלל מילים פוגעניות שאין בינן ובין מיניות ואינטימיות דבר, מיד נזרקות לאוויר. אם תשאלו אותי, הסיבה לתגובות הללו היא שאף פעם לא היה כאן חינוך מיני בריא.
להגיד בקול את מה שכולן לוחשות
את הבתולים שלי איבדתי בכיתה י', אי שם ב-2006. היה לי חבר כבר שמונה חודשים, ורציתי להבין מה כל ה'הוא-הא' הזה שמדברים עליו. החלטתי שהערב הולך להיות לא פחות ממושלם, וכיאה לנערה מסודרת ומתוקתקת, דאגתי לארגן מבעוד מועד את כל מה שחשבתי שסקס מצריך: תחתונים סקסיים, מוזיקה, אמצעי מניעה ובית ריק.
לא הרגשתי מספיק נוח לדבר עם אמא שלי על העניין, כי לא ממש דיברו על סקס בבית בשלב זה, וגם מסביב לא ממש דיברו על מין. בנים בשכבה סיפרו שהם מאוננים, והיה גם פורנו – לא בדיוק החינוך המיני שמישהו רוצה לילדים שלו. מכיוון שלא באמת היה לי איך ועם מי להתייעץ, כל שנותר היה לסמוך על האינטואיציות שלי.
3 צפייה בגלריה
חינוך מיני נטפליקס. לא מדברים מספיק על מיניות מיטיבה ובריאה עם בני הנוער
(צילום: באדיבות נטפליקס)
מיותר לציין שהסקס עצמו היה נוראי. קודם כל, בחירת המוזיקה שלי הייתה טעונת שיפור, אבל מי חשבה אז שכנסיית השכל וסקס הם לא משהו שהולך ביחד? אני זוכרת שהקונדומים היו עבים ולא מספיק מסוככים, שאני לא הייתי רטובה כמעט בכלל, ושגם לבן הזוג שלי לא היה מושג מה הוא עושה. גם איתו לא דיברו בבית על מין, והחברים שלו מסביב אומנם שיחקו אותה 'גברים', אבל גם להם לא היה להם מושג קלוש איך באמת מקיימים יחסים.
לו רק הייתה לנו גישה, אם בבית או בבית הספר או פשוט בחיים, על איך סקס באמת מתנהל, על מה נשים באמת אוהבות, על איך לענג אישה (וגם גבר). אם היה לנו מידע יותר נגיש, לנשים ולגברים כאחד - אני בטוחה שהרבה מהחוויות המיניות שלנו, בגיל צעיר ובגיל מבוגר גם יחד, היו נראות אחרת, ולטובה.
יום אחרי המאורע המרגש של איבוד בתוליי, כשחברותיי שאלו אותי בקול נרגש וצווחני איך היה, אמרתי להן את האמת, ולא הפסקתי להגיד את האמת מאז. הן היו ניגשות אליי עם שאלות, ואני הייתי משיבה להן בפתיחות, לא מתביישת. רק כך יכולתי לקבל מידע, המלצות, טיפים. להשתפר ולהתענג. בשלב מסוים כינו אותי "נימפומנית", אבל בסך הכול אמרתי בקול את מה שכולן אחר כך לחשו לי באוזן.
לא הזמנה, שיתוף
בזמן האחרון אני מרגישה שהשיח על מיניות עולה מדרגה ומקבל יותר במה, אם זה דרך הרשתות החברתיות או דרך הטלוויזיה. רואים את זה בדמותן של נשים חזקות ופתוחות כמו גל גברעם מהאח הגדול, שלא מתביישות לשים את ההעדפות המיניות שלהן בפריים-טיים. ועדיין, גם ב-2021, שיח מורכב על מין לא יורד לנו חלק בגרון.
למה קשה לנו כל כך לשמוע אישה מדברת בפתיחות על חיי המין שלה? על החשקים והפנטזיות שלה? הרי כולנו חושבים על סקס, כולנו מרגישים חרמנים וחרמניות מעת לעת, אז למה כשזה נאמר בקול רם פתאום עולות בנו כל כך הרבה התנגדויות?
תחשבו רגע על כמה מהמנוני הסקס הגדולים ביותר שנכתבו במאה הקודמת. זוכרים את Sex Machine של ג'יימס בראון? אם אישה הייתה שרה "אני מכונת זיונים" - איך לדעתכם היינו מגיבים? קחו גם את "אני אוהב ישבנים גדולים ולא יכול לשקר". אם מחר אני משחררת סינגל שנקרא "אני אוהבת בולבולים גדולים ואני לא יכולה לשקר", אני די בטוחה שתגיבו לזה באופן שונה לחלוטין מאיך שהגבתם לשיר של אדון מיקס א-לוט, אם הוא בכלל עורר בכם איזושהי תגובה.
3 צפייה בגלריה
ג'יימס בראון. אישה שהייתה שרה על פצצת מין הייתה זוכה לתגובות זועמות
(Photo by Gareth Cattermole/Getty Images)
אבל נשים שמדברות בפתיחות על סקס? הן כבר לא יורדות טוב בגרון. תעדיפו שנעשה את זה בחדרי חדרים, מאחורי הגב ובשיחות פרטיות עם חברות שלנו. כי אם נדבר על זה בפניכם אתם תאדימו ותסמיקו, אולי תשפטו אותנו לחומרה. תקראו לנו "זנותיות", "חרמניות", "שרמוטות", או שתחשבו שאם אנחנו מדברות על מין בפניכם, כנראה שאנחנו רוצות לשכב אתכם.
אבל לא, שיח על מין הוא לא הזמנה למין, כמו ששיח על אוכל הוא לא הזמנה לארוחה. שיח על מין הוא שיתוף. הוא מעודד אותנו לצאת מאזור הנוחות שלנו, ולחקור את התשוקות שלנו בצורה בריאה. הוא מאפשר לנו לגלות שמה שקורה לנו הוא נורמלי וטבעי, להתייעץ ולקבל טיפים, ממש כמו שמחליפים מתכונים לבישול. הרי כולנו מבשלים, וכולנו עושים מין. כולנו מחליפים מתכונים כל הזמן, אז למה כשזה מגיע לסקס זה מעורר כזאת רתיעה?
די. תנו לנו לדבר על מיניות בפתיחות ובשמחה. זה קליל, זה נעים, זה הרבה פעמים מצחיק, זה בטוח לא מזיק, וזה משהו שרובנו נהנות ממנו! ממש כמוכם! שיח פתוח על מין ושיתוף מחוויות אישיות הוא חיוני לצורך יצירת חיי מין בריאים, אינטימיים ומכבדים בין בני אדם. ואם אתם לא מסוגלים ליהנות מלדבר על זה בעצמכם - זה בסדר, לפחות שמישהי אחרת תהנה. ואולי, אם תקשיבו באמת, תוכלו גם ללמוד דבר או שניים.
