9 צפייה בגלריה
ללא חינוך מיני ראוי, צעירים רבים לומדים כיצד להתנהל במיטה מהסרטונים הפורנוגרפיים
(צילום: Shutterstock)
המונח "חינוך מיני" זכור לי במעורפל משיעורים בבית הספר, אבל דומה שהם לא הותירו בי הרבה רושם, שכן את שיעורי כלכלת בית למשל אני זוכרת הרבה יותר. אז איך ידעתי מה לעשות במיטה? למדתי תוך כדי תנועה, תרתי משמע. את הטכניקה למדתי בעיקר מהפרטנרים שהיו לי, אבל הלמידה המשמעותית הייתה ועודנה במישור אחר לגמרי, והיא כוללת קבלה ואהבה עצמית, שבזכותם החוויה המינית הפכה למהנה ושלמה, וממשהו שעושים כדי לרצות את הגבר, לדבר שאי אפשר בלעדיו.
ביקשתי מגברים ונשים לשתף אותי מאיפה הם קיבלו את הידע המיני שלהם ואיך הם עדכנו אותו במהלך השנים. גל (43) נשוי פלוס שלושה, מודה בפניי שלפחות בתחילת דרכו המינית, את הידע שצבר למד מהפורנו. "מיותר לציין שזה לא ממש עזר, כי כשהגעתי לדבר האמיתי זה היה שונה ומאוד לא מוצלח, בלשון המעטה. הייתי בן 23. גם חברים דיברו על זה המון, זה היה נושא השיחה העיקרי. אבל בכנות, אני לא יודע להגיד כמה מזה היה נכון. הרעיון היה לגרום לכל החברים לחשוב שאני מזיין ויודע על מה אני מדבר.
"בזכות הפורנו ידעתי פחות או יותר איך דברים אמורים להיראות, ואיפה כל דבר נמצא, ובזכות השיחות ידעתי מה אני אמור לעשות, אבל בפועל, היה הבדל של שמים וארץ. הפעם הראשונה למשל הייתה כל כך מלחיצה, ומרוב לחץ לא עמד לי. זה היה נורא! הלחץ הזין את עצמו ולא הבנתי מה קורה. המשכנו לנסות, ובשלב מסוים זה הפך למעיק אז הפסקנו. סתם שכבנו אחד ליד השנייה עד שנרגענו, ואז זה קרה".
"זה היה כל כך מהיר, הופתעתי!", הוא צוחק נבוך. "רחוק ממה שציפיתי, מאכזב אפילו. חשבתי לעצמי – 'זה הכל?! ברור שבהמשך חל שיפור ומאז למדתי כמה דברים, את יתרונות המין האוראלי, למשל. הבנתי שאני מאוד אוהב לגעת ולחקור בלי עכבות, ומעדיף חוויה בלתי אמצעית ולא סטרילית. בשנות העשרים עניינה אותי הטכניקה, אבל עם השנים למדתי גם להתאזר בסבלנות ולמשוך את הרגע. היום אני מבין שסקס זה לא חדירה. החדירה היא רק הסוף של משהו מדהים. כל מה שלפניה הרבה יותר נעים, וככל שמושכים, זה יותר כיף".
מה עוד למדת?
"גם למדתי שסטוצים זה חרא של דבר. זה כל מה שיש שם. באתי, עשיתי, גמרתי. ה-'זבנג וגמרנו' הזה משעמם אותי. אני לא אמכור לך שאני מחפש אהבה בכל מקום, אבל משהו צריך להיות שם, בלעדיו הסקס ריק, קר ועצוב".
"התאמנתי על הכרית"
לעומתו, תום (41), רווק מאזור המרכז, מסביר שהשנים עשו לו את האפקט ההפוך. מרומנטיקן הוא הפך ל"גבר שמזיין", לפעמים רק לשם פורקן. "הנשיקה הראשונה שלי הייתה אחרי שהתאמנתי על כרית, הייתי בן 19. בסקס הראשון חוויתי בעיקר התרגשות ופחד. נראה לי שזה אף פעם לא מוצלח בפעם הראשונה, ובתור גברים יש לנו הרבה על הכתפיים, האחריות עלינו, אנחנו המובילים ואנחנו חייבים להצליח. אני וחבריי צפינו בסרטים ארוטיים ופנטזנו על זה, כך שזה בא די בטבעיות. מה שכן היה קצת קשה זה למצוא את החור", הוא אומר משועשע.
"בגילאי העשרים חשבתי שסקס זה חיבור רוחני קסום וקדוש. עד לפני חמש שנים לא היו לי סטוצים", הוא אומר, "היום אני יכול סתם לזיין בקטע חייתי בלי רגש ואינטימיות, אפילו בקטע כוחני לשם הוצאת עצבים. אני נהנה מזה מאוד. הבנתי שיש משהו שיכול לצאת ממני במיטה שלא היה בעבר, סוג של כוח מתפרץ, שליטה, אפילו כעס ואיפוק שצברתי במהלך היום. גיליתי שהרבה בחורות אוהבות את זה. הבנתי שהבחור הטוב והרגיש לא זורם, ושבנות מחפשות את השליטה. אני גם בררן רצח, לא מזיין כל מה שזז".
"בשנות השבעים לא היה מאיפה ללמוד"
שרון (54), גרוש פלוס ילד, מספר שהוא נולד עם חושים למין. "ידעתי מבפנים שהפרטנרית צריכה להתענג, ולמדתי לעשות לנשים את מה שנעים לי. אני חושב שהתכונות המולדות שלי, יחד עם מיומנות נרכשת וראש פתוח להתנסות, כיוונו אותי לשם. תמיד היה לי רצון לחוות את כל החושים, נהניתי מהתערבבות של ריחות, טעמים, קולות ומגע", הוא מסביר. "חשוב לי גם להבהיר שבשנות השבעים לא היה מאיפה ללמוד, ולא היה פורנו. התחלתי בגיל 14 עם אורחות מהסוכנות היהודית.
"אם לסכם 40 שנים של מיניות, היו ימים שזה היה מספק וממכר, היעדר ההיכרות מביאה להיעדר מעצורים, והיו ימים בהם הרגשתי תלוש ולא מסופק, כאילו המין היה עם עצמי בעצם. לא נהניתי לענג מישהי שלא החלפתי איתה מילים, הומור או עומק. כנראה שזה היה תלוי גיל וסיטואציה. הליבידו מושפע מכל הסובב אותך, לטוב ולרע. היום אני יודע בוודאות שאין לי שום משיכה לבשר, ובהיעדר משיכה מנטאלית, פשוט לא בא לי", הוא מסכם.
"למדתי מה נשים אוהבות"
אבי (53) גרוש ואב לשתי בנות, מספר שאת החינוך המיני שלו הוא רכש מבנות הזוג שהיו לו במהלך השנים. "גדלתי בבית מזרחי, ובשנות השמונים בתקופת הנעורים, לא הייתה פתיחות. למדתי להתעסק עם עצמי בגיל 15. באחת הפעמים שעשיתי בייביסיטר, למשפחה הייתה קלטת פורנו. צפיתי בה בדיוק חמש דקות ומיד כיביתי שמא אחד הילדים יתעורר או שההורים יפתיעו בחזרה לביתם. ברור שהיו פנטזיות, אבל יותר בקטע רומנטי. נורא רציתי חברה. הייתי חנון, מאוד ביישן עם בנות, תמיד חלמתי על רומנטיקה ופחות על סקס", הוא משתף.
"בגיל 19 בת גרעין שלי לימדה אותי על מין בפעם הראשונה, ואז איבדתי את בתוליי. שנה אחר כך החברה הראשונה שלי הובילה. היא כבר אמרה לי מה היא אוהבת, וכך הלך ונרכש הניסיון. לא דיברתי על סקס עם חברים", הוא מבהיר. "הבחורים שביליתי איתם היו בעלי אידיאולוגיה קיבוצית מתנועות נוער והנח"ל, לא התעסקנו בזה. היה לי יותר נוח עם בת הזוג. סקס עבורי תמיד היה ממקום מאוד אינטימי, ותפסתי אותו כדבר אלוהי ובעל חשיבות, לא משהו שעושים חפוז ברכב ובמעליות. היום יש לי בת זוג, אני פתוח בנושא. אנחנו בודקים ומנסים. למדתי מה נשים אוהבות", הוא משתף.
"לא לימדו איך עושים סקס מאהבה"
חן עמרם, רווקה בת 26, מספרת שאת הידע היא רכשה על בשרה. "בבית הספר היו לנו שיעורי חינוך מיני אבל התיאור של המורה היה טכני ודחה אותי עד שכמעט הקאתי מחוץ לכיתה. בבית החינוך היה מאוד שמרני. לימדו אותי שסקס צריך לבוא מתוך אהבה, אבל לא לימדו איך עושים סקס מאהבה. וכך, במקום שתהיה לי שליטה בסיטואציה, הסקס נעשה ממקום של ריצוי. חשבתי שאני צריכה לספק את הסחורה".
היא משתפת שהיא למדה מגברים איך נראה סקס, אבל כתוצאה מכך הסקס נעשה בדרכם, ולא בדרך שנעימה לה. "ברגע שהבנתי שגברים רוצים לספק את האישה אבל לא יודעים איך כי אנחנו לא מדברות, התחלתי לומר מה מתאים לי ומהם הגבולות שלי. גיליתי מה אני אוהבת, למדתי להקשיב לגוף ולהתחבר לאינטואיציה", היא אומרת. "החזון שלי הוא לגרום לנשים להבין שגברים רוצים לשמוע מה הן אוהבות, ומתוך זה ללמד אותן לקחת את המושכות לידיים, לשתף את הרצונות שלהן וליצור סקס שבאמת נעים להן. היום אני עוזרת לנשים להבין שגברים זה פשוט, ולצאת מהלופ של הכאב והסבל כדי שהן יוכלו ליצור זוגיות".
"הלימוד לא מסתיים אף פעם"
אפרת (42) גרושה ואם לשלושה, מספרת שהיא גדלה בבית פתוח. אמה הייתה אחות בבית ספר שהעבירה שיעורי חינוך מיני, כך שכבר בגיל צעיר היא ידעה הכל ברמה התיאורטית לפחות. "זה לא היה טאבו וידעתי איך מקיימים יחסי מין, אבל ברמה המעשית, הייתה שמרנות. חשבתי שאני צריכה לשמור את 'המתנה' לאחד מיוחד. עד גיל 18 הייתי בתולה". אפרת מתארת שהלמידה נבנתה בהדרגה, ורק היום, כשהיא גרושה ובזוגיות שניה, היא מרגישה קפיצת מדרגה.
"כשהייתי נשואה והילדים היו קטנים, לא הייתה פתיחות, ונחבאתי אל הכלים, אבל הגירושים וגיל 40 הביאו איתם הרבה תובנות, אהבה עצמית וקבלה שנבנו עם השנים. דווקא היום, אחרי שעברתי שלוש לידות, אני מרגישה מאוד סקסית ונשית, וזה מתבטא בסקס. גם ההעדפות המיניות שלי התעדכנו. אני פתוחה לסקס שהוא לא רק מיינסטרים, ומוכנה לבחון גבולות חדשים עם הפרטנר שלי. הלימוד לא מסתיים אף פעם".
"בדיעבד, אני מבינה כמה מעט ידעתי"
צוף (37) גרושה ואמא לבן, משתפת שאצלה זה התחיל בסרטים שהיא נשארה ערה עד מאוחר כדי לראות. "העמדתי פנים שאני ישנה כדי שלא יגרשו אותי למיטה בחלקים הטובים. לפעמים ראיתי יותר מגיפופים ונשיקות וזה בטוח היה מביך", היא משחזרת. "פורנו לא היה נגיש או בכלל בתודעה. במבט לאחור, היו לפחות חמש שנים שלא נהניתי בהן ממש, כי לא ידעתי מה לעשות, איך לזוז או אם בכלל מוצא חן בעיניי מה שקורה.
"ההנאה התפתחה ככל שהגוף היה מיומן והדריכות והמתח ירדו. לא זכורים לי שיעורי חינוך מיני משמעותיים, אולי איזה סרטון מביך על אוננות בגיל 13 שגרם לכל הכיתה להתפדח ממש. בבית דיברו רק על זהירות ממחלות ושימוש באמצעי מניעה, הרבה לפני שהיה נחוץ ובלי שמץ של סנטימנטים, ולא נאמרה מילה על אהבה או על עונג. אלתרתי לפי תחושה. התמקדתי במה שנעים למי שאיתי ועם הזמן למדתי להתגבר על המבוכה ולשאול מה נעים.
"וכשנשאלתי בתמורה, הבנתי שאני פשוט לא יודעת. אני חושבת שלפני גיל 20 לא חוויתי עונג משמעותי או מדויק, עד שהכרתי בחור שכנראה התנסה מספיק וידע לכוון אותי בעדינות. עד היום אני זוכרת אותו בתור הסקס הכי טוב שהיה לי, ואני מוכנה לחתום שלא הייתי הסקס הכי טוב שלו. בדיעבד, אני מבינה כמה מעט ידעתי וכמה מנותקת הייתי. בשלב הזה כבר יצא לי להיחשף לפורנו. מזל שלא נצרבתי מזה לפני כן, נוכח המודעות היתרה שזה הכניס לראשי לגבי מראה לעומת עונג, אכפתיות והדדיות. לקח לי שנים להפריד בין מה שרואים למה שעושים. פנטזיות זה כיף ומשחקים זה נחמד, אבל זה לא תחליף לתקשורת ולנינוחות".
לשים דגש על הרגש ולא על התפקוד המיני עצמו
ד"ר עידן מיליצ'ר סקסולוג מטפל זוגי ומשפחתי, ופסיכותרפיסט בבית חולים איכילוב, מקווה שיום יבוא וחינוך מיני יהיה חלק מתוכנית הלימודים של משרד החינוך. "החינוך המיני כיום לא מותאם לעידן שבו אנחנו נמצאים מבחינת החשיפה של ילדים כבר בגיל מאוד צעיר לפורנו. ישנו חוסר ידע לגבי תפקוד מיני, לא לומדים מהי פגיעה או הטרדה מינית, ומה נכון ולא נכון באשר לקרבה פיזית ואינטימית כזו או אחרת".
9 צפייה בגלריה
ד"ר עידן מיליצ'ר. "החינוך המיני כיום לא מותאם לעידן שבו אנחנו נמצאים"
(צילום: מירי גטניו צלמת בה"ח איכילוב)
לדידו, הדגש צריך להיות על הפן הרגשי ולא על אופן התפקוד המיני. "חינוך כזה יאפשר לכל אחד לדעת מיהו מבחינה מינית, להיות יותר מחובר לעצמו גם מבחינת ההעדפה המינית שלו, גם מבחינת התפקוד שיהיה ריאלי ורציונאלי, ולא כפי שבני נוער סבורים שהוא אמור להיות, וגם מבחינת ההבנה של מה מתאים לי. כך למשל, לא לצרוך תכנים שיכולים להשאיר חוויה קשה ואפילו טראומטית, ולהבין שיחסי מין הם קודם כל יחסים. חינוך כזה כבר מגיל צעיר יביא אותנו לעשות אהבה ולא מלחמה", הוא מסכם.
חינוך מיני מתחיל בבית
שרי אופיר לביא, מטפלת מינית וזוגית, סבורה שחינוך מיני לא מתחילים ללמוד בבית הספר אלא מתעצבים לתוכו בבית, כבר מגיל קטן. "במגע של הורה וילד יש גם אלמנטים של תשוקה וחום. כשהורה מסוגל ליהנות מהפיזיות של הילד ומהמגע איתו, כשהוא מחבק ומנשק ורוצה להסניף את הילד, הילד מרגיש אהוב ונחשק, ולומד שהגוף שלו רצוי, טעים, נעים וריחני, לעומת ילדים שלא מחבקים ומנשקים אותם.
"כשהילד מתבגר והגוף שלו משתנה, הוא ממשיך ללמוד מתוך היחס של ההורה לשינויים הגופניים. יש הורים שחרדים מהשתנות הגוף, חשים שהמיניות של המתגבר מאיימת עליהם, ומיד רוצים לכסות אותה. מתבגרת שהוריה מעירים לה לא להתלבש חשוף, לומדת שהמיניות שלה מסוכנת או מגעילה ושלא כדאי לחגוג את הגוף, ולעיתים מספיק מבט אחד של חוסר שביעות רצון. זאת לעומת מתבגרים שההורים מחמיאים ומפרגנים להם, והמתבגרים לומדים להרגיש נוח בתוך הגוף שמשתנה".
9 צפייה בגלריה
שרי אופיר לביא. "מתבגרת שהוריה מעירים לה לא להתלבש חשוף, לומדת שהמיניות שלה מסוכנת או מגעילה"
(צילום: אוסף משפחתי)
לטענתה, דיבור על איך מגיעים ילדים לעולם צריך להתחיל כבר בגילאי הגן. "למשל אם רואים חתולה בהריון מסבירים שבקרוב יהיו לה גורים, או כשרואים כלב מטפס על כלבה. המיניות נמצאת סביבנו כל הזמן. הדיבור כמובן צריך להיות מותאם לגיל אבל חשוב להכניס את יחסי המין לשיח, לדבר על מגע בהסכמה, למי מותר לגעת בגוף שלי, במי אני יכול לגעת, מהם הגבולות של הגוף שלי, ואיך לכבד גבולות של אחרים", היא אומרת.
יש לך דוגמה?
"כשהילד מתחיל לגלות סקרנות לגבי עצמו, נסביר בלי כעס ובושה שאנו מבינים שנעים לו, אבל שזה מסוג הדברים שעושים בפרטיות בחדר, ולא נשלח אותו לשטוף ידיים כי הגוף שלו לא מלוכלך. בהמשך מומלץ לדבר על מתי כדאי להתחבק ולהתנשק ומתי לקיים יחסי מין. לבנותיי אמרתי שהגוף שלהן הוא מקדש יקר ושאני מאוד מקווה שהן יכניסו אליו רק את מי שהן מאוד אוהבות, שלא כל אחד יוכל להיכנס, לעשות בו את שלו וללכת, ממקום שמכבד את הגוף".
ארבעה עולמות של חינוך מיני
שלומית הברון וסנדי בשרטי, אחות במקצועה, הקימו את המרכז הישראלי לחינוך מיני, "מידע אמין על מין", והן מדריכות ילדים, מתבגרים, הורים וצוותים חינוכיים וטיפוליים בנושא. "החינוך המיני שקיבל הדור שלנו, אם קיבל, היה בריאותי וביולוגי בלבד", אומרת הברון. "דיברו על רחם, חצוצרות, שחלות, מחזור, אמצעי מניעה ומחלות מין. זה היה חינוך מאוד מצומצם ונקודתי. היום אנחנו מדברות על ארבעה עולמות של חינוך מיני השלובים זה בזה: מיניות בריאה, מניעת אלימות מינית, העולם המגדרי ועולם רביעי הקרוי - 'מיניות, מסכים, טכנולוגיה ופורנוגרפיה'. מטרתנו היא לתת מידע אמין על מין ולספק יכולת לחשיבה ביקורתית, לשיח מתמשך ולא חד-פעמי".
בדומה לאופיר לביא, גם לדידה של הברון על הצוות החינוכי ליצור שיח בנושא כבר מגיל הגן. "אנחנו מלמדים ילדים דברים בסיסיים כמו מניעת אלימות, זהירות בדרכים, אורח חיים בריא, אבל על מיניות לא אומרים דבר, ואז כשהם עושים דברים מיניים שמצופה שיעשו בגילם, למשל מראים אחד לשני את אברי המין, אנחנו המומים. זה לא מתאים לנו, ובצדק, אבל אנחנו צריכים להסביר להם את זה".
לדידה של הברון, הרעיון הוא לא לייצר שיח של צניעות או פחד, אלא ללמד ילדים אוטונומיה על הגוף. "אנחנו מלמדות אותם לאהוב את הגוף, לדבר בצורה נעימה, לא להראות את האיברים הפרטיים, לסגור את הדלת בשירותים וכדומה. עם מתבגרים אנחנו מדברות על פורנוגרפיה ואוננות, ובגילאים מתקדמים על שיקולים לקיום יחסי מין, להט"ב וכן הלאה".
תני לי דוגמה.
"יש לנו את 'המצפן' שמפרט שיקולים לקיום יחסי מין, ונועד למנוע מקרים כמו זה שארע באיה נאפה. מתבגרים מבינים אותו היטב. אנחנו מלמדות אותם את 'מבחן אחותי'– כלומר, לשאול את השאלה אם היו עושים סרטון מיני לאחותי, האם הייתי משתף אותו?", מסבירה הברון. "אנחנו מלמדות אותם להיות קשובים ומחוברים לעצמם, לא לקיים מגע מיני עם מישהי שלא ממש רוצה ולוותר על חלקים ממשטרת הגבריות.
"בסיום כל סדנה אנחנו מקיימות סבבי סיכום, בהם כל אחד מציין משהו שהוא לוקח איתו מהשיעורים. אחד התלמידים אמר לי שהוא למד שהדבר הכי חשוב ביחסי מין זה לדבר איתה קודם. ואז הבנתי שנפל האסימון", הברון אומרת בהתרגשות. "הרבה נערות לוקחות איתן את המשפט שלנו 'כל פות נראית אחרת וכל פות נהדרת'. מבחינתי זו צידה לחיים".
מה המסר שהיית רוצה להעביר?
"בשנת 2020 להורים אין פריווילגיה לא לדבר על חינוך מיני עם הילדים".
