בפעם הראשונה שבה ליאור ומתן (כל שמות המרואיינים בכתבה בדויים) קיימו יחסי מין, ליאור הקפידה שהאור בחדר השינה יהיה כבוי. הוא אומנם רצה להדליק אור קטן כדי לראות את הפנים היפות שלה תוך כדי שהם מתעלסים, אבל היא סירבה בטענה שבחושך נעים ורומנטי יותר.
הפעם הבאה שבה קיימו יחסי מין הייתה במקלחת המוארת בביתה של ליאור. לפני שהם התחילו באקט עצמו, מתן ביקש להביט על גופה העירום תוך כדי שהוא מלטף אותו בעדינות. היא ניסתה להתחמק, פחדה שישים לב לבטנה שאומנם מעולם לא הייתה שטוחה, אבל אחרי לידת בנה הפכה לאזור השנוא ביותר עליה.
ליאור: "אני מרגישה כאילו מישהו נמצא שם בחדר איתנו ומבקר את הבטן שלי בלי הפסקה. בעצם אפשר להגיד שהכול מושלם בינינו עד השלב שבו הבטן שלי נחשפת, ואני מפחדת שהיא תגעיל אותו כמו שהיא מגעילה אותי"
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"אין חלק בגוף שאני פחות אוהבת מאשר את הבטן התחתונה. גם בתקופות שבהן הייתי הכי רזה והכי ספורטיבית, היא הייתה שם. ועכשיו, חמש שנים אחרי הלידה, אני סוחבת איתי פאוץ'. עם הגרוש זה פחות הפריע לי, אולי כי כמעט ולא קיימנו יחסים מאז שהילד נולד, וגם כשכבר שכבנו הכול היה מאוד טכני, אבל מאז שהכרתי את מתן לפני חצי שנה הבטן חזרה להפריע לי, ואני לא מסוגלת להתרכז בסקס עצמו, ובטח שלא לגמור, ורק חושבת על דרכים להסתיר את הבטן".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אחרי כמה פעמים שבהן ליאור ביקשה שלא להדליק את האור וניסתה להסתיר את הבטן בדרכים שונות, מתן ניסה לברר איתה מה מפריע לה, ולמה היא לא מרגישה בנוח איתו במהלך יחסי המין. "הסברתי לו שזה לא קשור אליו אלא אליי. הוא הכי מתחשב ומנסה לגרום לי להרגיש טוב, אבל קשה לי עם המחשבה שהבטן שלי מעורבת בכל התהליך הזה", היא משתפת.
"זה בטח נשמע מוזר, אבל אני מרגישה כאילו מישהו נמצא שם בחדר איתנו ומבקר את הבטן שלי בלי הפסקה. בעצם אפשר להגיד שהכול מושלם בינינו עד השלב שבו הבטן שלי נחשפת, ואני מפחדת שהיא תגעיל אותו כמו שהיא מגעילה אותי".
ואיך הוא מגיב?
"הוא כמובן אומר שהוא אוהב את הבטן שלי כמו שהוא אוהב כל חלק אחר בגוף שלי, ושעצוב לו שאני לא מרגישה איתו בנוח. הוא גם שואל אם יש משהו שהוא יכול לעשות כדי לשפר את המצב. התשובה שלו מושלמת וגורמת לי להתאהב בו עוד יותר, אבל לצערי זה לא באמת משנה את המבוכה ואת המחשבות השליליות בזמן הסקס".
הוא אף פעם לא היה מסמר המסיבה. תמיד היה שמנמן וביישן, ומאז שיצא מהארון והתחיל לצאת לדייטים, הוא בוחר את בני הזוג שלו בפינצטה. למרות זאת, לפני כמה שנים היה בחור אחד שעימו ניהל קשר זוגי ואינטימי, ושהצליח לגרום לו להרגיש עוד יותר חסר ביטחון במהלך סקס.
"היינו ביחד כמעט חודש עד שפעם אחת, באמצע יחסי מין, הוא שאל אותי אם הוא יכול להיות קצת בוטה ולהגיד לי משהו שאולי יפגע בי, אבל קשה לו להתאפק. אני ממש זוכר איך הלב שלי דפק והייתה לי הרגשה שהוא הולך להעליב אותי, אבל שתקתי והוא אמר שהוא ממש מחבב אותי ושכיף לו איתי, אבל מפריע לו שאיבר המין שלי נראה קטן בגלל עודף המשקל".
מעליב מאוד. איך הגבת?
"הייתי כל כך בשוק בהתחלה שלא הצלחתי לומר מילה. בהמשך זה התפתח לוויכוח, שבסופו ביקשתי ממנו לעזוב את הדירה וסיימתי איתו את הקשר, אבל את העלבון ותחושת ההשפלה אני סוחב איתי עד היום, שלוש שנים אחרי שזה קרה".
מאז האירוע המשפיל יותם הספיק לעזוב את הארץ לטובת מגורים בגרמניה, ובימים אלו הוא נמצא בתחילתו של קשר זוגי חדש. "אחרי הסיפור הזה לקח לי הרבה מאוד זמן לחזור לקשר אינטימי עם מישהו. בכל פעם כשהכרתי מישהו וזה הגיע למקומות אינטימיים, החרדה ממה שהוא יחשוב על איבר המין שלי תקפה אותי מחדש וגרמה לי להפסיק את הסקס באמצע".
זה קורה גם עם בן הזוג הנוכחי?
"לצערי כן, אבל הוא מאוד מבין את החרדה שלי ומנסה לגרום לי להרגיש טוב. בינתיים זה לא מאוד עוזר, ובכל פעם כשאנחנו מגיעים לרגע אינטימי אני מתקשה להתרכז בהנאה, וחושב בעיקר על כמה שהאיבר שלי נראה קטן בגלל שאני מלא. הגעתי למצב שהבן זוג מנסה להרגיע אותי באמצע, וזה אפילו מביך אותי יותר. כנראה שבסוף אלך לטיפול, אחרת אני לא רואה איך אצליח לפתור את המצוקה הזאת שאני נמצא בה".
"חברות שלי תמיד אומרות לי שהן מקנאות בי שיש לי גוף מושלם ובלי להתאמץ יותר מדי. רק אחת מהן, חברת ילדות קרובה מאוד, מודעת לאישיו שלי עם הפטמות השקועות, שאני כל כך שונאת ומתביישת בהן".
שחר מתביישת בפטמות שלה עד כדי כך שהיא נמנעת מקיום יחסי מין: "הפעם האחרונה שמישהו ראה לי את הפטמות הייתה בערך לפני שנה. היינו ביחד כמה חודשים, ואחרי לא מעט פעמים שבהן נשארתי עם חזייה בזמן הסקס וסירבתי להוריד אותה, הוא שאל מה הסיפור וביקש לדעת למה אני לא מרגישה בנוח איתו", היא מספרת. "הוא היה בחור חמוד ממש והרגשתי מספיק נוח איתו, בטח ביחס לאחרים שהייתי איתם בעבר, וגיליתי לו שיש לי פטמות שקועות שאני מתביישת בהן. הוא אמר שזה בכלל לא מפריע לו, ושהוא ימשיך להימשך אליי גם עם פטמות שקועות".
אז היא הורידה את החזייה וחשפה את הפטמות שלה בפני בן זוגה, אבל לא הצליחה לחשוב על שום דבר אחר מלבד על כמה שהן שקועות ועל כמה שהיא מרגישה מובכת. "לא הצלחתי ליהנות בכלל. כל רגע חשבתי על הסיטואציה הזאת, שבה בן הזוג שלי לא יכול לנשק לי את הפטמות כי הן שוקעות פנימה, ועל כמה שזה בטח מבאס אותו ואולי אפילו גורם לו לרצות להיפרד. מה שעצוב בכל הסיפור, זה שבסוף אני הייתי זאת שנפרדה ממנו - ומאז לא היו לי בני זוג וגם לא סקס מזדמן.
"אומנם מתחילים איתי לא מעט, אבל החרדה מהרגע שבו מישהו יראה את הפטמות שלי גורמת לי לרצות להימנע מכל מגע אינטימי עם גבר, מה גם שהיא גורמת לי לסבול בזמן הסקס, ולצערי אני לא רואה איך כל זה עומד להשתנות בקרוב".
"במשך 25 השנים שחייתי עם גרושתי, היא לא הפסיקה להעיר לי על הקולות שאני משמיע בזמן שאני גומר. ניסיתי להסביר לה שאני לא שולט בזה, ואפילו לא שם לב שאני משמיע את הקולות האלו, אבל היא המשיכה להעיר וזה גרם לתדירות נמוכה יותר של סקס, בעיקר כי הרגשתי שאני לא מסוגל יותר להתמודד עם הביקורת הזאת, שגרמה לי לא להצליח לגמור בכלל.
"חצי שנה אחרי שהתגרשנו התחלתי לצאת עם מישהי חדשה, גרושה גם כן. מהרגע הראשון הייתה בינינו כימיה והסתדרנו מעולה, עד השלב שבו נכנסנו למיטה, ואני לא הצלחתי להתרכז בשום דבר חוץ ממה יקרה כשתגיע האורגזמה ואני אשמיע את הקולות האלו, שגרושתי כל כך אהבה להעיר לי עליהם".
אז הוא הפסיק את יחסי המין באמצע, ותוך זמן קצר גם הקשר עצמו נגמר. "היא נעלבה והייתה בטוחה שזה קשור אליה. אמרה שבחיים אף אחד לא הפסיק סקס באמצע איתה, ושנראה לה שזה לא יעבוד בינינו. ניסיתי להסביר לה מה הסיבה שקשה לי, אבל זה לא עזר".
מאז יאיר ניהל קשרים רומנטיים נוספים, ובקשר הנוכחי שלו, שנמשך כבר מעל לשנה, הוא החליט לגשת לקבלת טיפול מקצועי שיסייע לו להתמודד עם החרדה שתוקפת אותו במהלך הסקס. "המטפל עובד איתי על חשיבה חיובית ועל התמקדות בחלקים שבי שאני אוהב, ופחות באלו שאני פחות אוהב. לטיפול הזה אני הולך בתמיכת בת הזוג שלי, שהתעקשה שאעשה את זה גם בשבילה, ובעיקר בשבילי. היא מגדירה את המצב הזה כטראומה".
חלפו יותר מ-50 שנה מאז שחלוצי חקר המין וויליאם מאסטרס ווירג'יניה ג'ונסון זיהו נטייה שמאפיינת אנשים רבים בזמן הסקס - להוציא את עצמם אל מחוץ לחוויה הארוטית לטובת עמדת צופה מן הצד, ולעסוק בשיפוט ובביקורת עצמית תוך כדי האקט המיני.
לעומת מחקרים אחרים, מאסטרס וג'ונסון למעשה הצליחו להוכיח שהסחת הדעת בזמן הסקס לאו דווקא נובעת מחששות חיצוניים ("איך נעמוד בתשלום חשבון החשמל החודש?"), אלא מונעת על ידי מחשבות שליליות ודאגות לגבי הסקס עצמו, ובעיקר ביקורת עצמית נוקשה על איבר מסוים בגוף, על קולות בלתי נשלטים שיוצאים בזמן האורגמה ואפילו על האופן שבו אנחנו מבצעים את הסקס עצמו. הם כינו את התופעה בשם Spectatoring, ומאז ועד היום היא נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים לפגיעה בתפקוד המיני.
"הסובלים מהתופעה הזאת מתארים תחושה של דיסוציאציה, ושל אדם נוסף שנמצא בחדר ושם זרקור על התנהגות מסוימת או על איבר בגוף שלהם, שלתפיסתם לא מותאמים לאקט מיני", מסביר ד"ר יצחק (צחי) בן-ציון, מנהל המרפאה לבריאות מינית בבית החולים סורוקה ופסיכיאטר מחוז דרום בשירותי בריאות כללית. "לא מדובר כאן בדימוי גוף בעייתי, אלא בניתוק מהאקט עצמו ובהתמקדות במחשבות שליליות שפוגעות ביכולת של אותם אנשים ליהנות מהסקס ולהגיע לאורגזמה".
יש מאפיין משותף לכל אלו שסובלים מהתופעה הזאת?
"בדרך כלל אלו אנשים עם נטייה לחרדות, לאובססיביות ולדייקנות יתר. לרוב הם גם יהיו מאוד ביקורתיים, בעיקר כלפי עצמם, וחלק מהם ביישנים או בכלל סובלים מקשיי קשב וריכוז, ובמקום להתרכז בהנאה מהפעולה עצמה, הם מצליחים להתרכז אך ורק באותו איבר או קול שמפריע להם.
"לפעמים התופעה הזו יכולה לנבוע מקושי או מפחד במערכת היחסים עצמה, מפעילות מינית שמתקיימת בזמן עייפות ואפילו כתוצאה משעמום בזוגיות, ויש גם לא מעט מקרים שבהם מדובר בטראומה שגולשת ממערכת יחסים אחת לשנייה; למשל, אם פעם מישהו העיר לה על הזרועות המידלדלות שלה וזה מאוד פגע בה, מעכשיו עלול להתרחש מצב שבו בכל מגע מיני, ולא משנה מי הפרטנר, היא תתמקד בזרועות שלה ולא תצליח ליהנות מהסקס עצמו".
במקרים רבים אפשר יהיה להבחין ב-Spectatoring כבר בתחילת מערכת היחסים, בשלב שבו חלק גדול מהאנשים עדיין לא בטוחים אם הם מעוניינים בזוגיות עם הפרטנר החדש, ונעשים ניסיונות למצוא תירוצים לסיים את הקשר. לדברי ד"ר בן-ציון, מקרה מהסוג הזה מתרחש לא פעם בקרב הומוסקסואלים: "חלק גדול מההומוסקסואלים סוחבים בתוכם הומופוביה מופנמת שגורמת להם לחפש הצדקה לכך שאין סיכוי שמישהו ירצה לשכב איתם, והסברים למה עליהם לסיים את הקשר הזוגי הזה כמה שיותר מהר לפני שהם יספיקו להיפגע ממנו".
ד"ר בן-ציון: "יש גם לא מעט מקרים של טראומה שגולשת ממערכת יחסים אחת לשנייה; אם פעם מישהו העיר לה על הזרועות המידלדלות שלה, מעכשיו עלול להתרחש מצב שבו בכל מגע מיני, ולא משנה מי הפרטנר, היא תתמקד בזרועות שלה ולא תצליח ליהנות מהסקס עצמו"
ויש גם מקרים שבהם התופעה מופיעה כחלק מלמידה וקבלה עצמית, למשל בהבנה שמותר לנו להמשיך ליהנות מסקס גם אם אנחנו מזדקנים וכבר אין לנו גוף של בני 20. "כמו שציינתי קודם, לא תמיד מדובר באיבר והרבה פעמים זו מחשבה שלילית על עצמך, למשל נשים בגיל השלישי שבזמן הסקס חוות ניתוק, ומרגישות כאילו מישהו חיצוני יושב בחדר ונוזף בהן על התעוזה להיות עירומה וליהנות מסקס בגיל מבוגר".
היא יכולה להיגרם גם כתוצאה מצפייה בפורנו?
"צפייה מוגזמת בפורנו גורמת לא פעם לצופים להניח שעליהם להיראות כמו השחקנים שמשתתפים בסרטים האלו, ומכיוון שרוב האנשים לא נראים כמו שחקני פורנו, התופעה הזו עלולה להיות רווחת בקרב אותם צופים. לרוב אלו יהיו גברים, שמתעסקים בעיקר בגודל של איבר המין שלהם ומשווים אותו לאיבר המין של השחקנים בפורנו, אבל גם נשים עלולות לפתח חרדה מכך שהקולות שהן משמיעות בזמן הסקס שונים מאלו שהשחקניות בסרטי הפורנו משמיעות, למשל".
בניגוד לתפיסה המיושנת שמדובר בתופעה שמאפיינת בעיקר נשים, מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי גברים סובלים מהתופעה באותה מידה שבה נשים סובלות ממנה, אך עם כמה הבדלים: דעתם של גברים מוסחת לרוב בדאגות ביצועיות ("אני מצליח לספק אותה?", "היא מרגישה אותי בתוכה?"), ולעומת זאת דעתן של נשים מוסחת לרוב כתוצאה מחששות בנוגע למראן החיצוני.
עוד עולה מהמחקרים כי הסחת הדעת בזמן הסקס אצל גברים פוגעת בעיקר בזקפה, ואצל נשים, מנגד, היא פוגעת בעיקר באורגזמה. אצל נשים, כך התברר לחוקר הבלגי פסקל דה סוטר ולעמיתיו שחקרו לאחרונה את ההבדלים בין נשים אורגזמיות ולא-אורגזמיות, היכולת לחוות אורגזמה במהלך משגל קשורה קשר הדוק ביכולתן להתרכז בסיטואציה האירוטית שבה הן נמצאות באותו רגע.
למסקנה דומה הגיעו גם הסקסולוגית הצרפתייה מארי גיאונט ועמיתיה, שערכו לפני כמה שנים סקירה מקיפה של מחקרים בנושא מ-40 השנים האחרונות שהתמקדו בנשים בלבד, ומצאו כי מחשבות שליליות בקרב נשים מסיחות את דעתן מהגירוי הארוטי, מייצרות חרדה ואשמה, מפחיתות את התשוקה ואת העוררות המינית וגורמות לקשיים ניכרים בהשגת אורגזמה במהלך יחסי מין.
הממצאים הללו הובילו את החוקר האמריקאי דיוויד בארלו לפיתוח תיאוריה שמנסה להסביר מהו המנגנון הפסיכולוגי שמקשר בין מחשבות לתפקוד המיני. על פי המודל של בארלו, שפותח בשנות ה-80, חרדה במהלך יחסי מין גורמת להסחת תשומת הלב מהתחושות הארוטיות לעבר דאגות חוץ-ארוטיות, כמו "איך אני נראית בתנוחה הזאת?" או "האם היא שמה לב לקולות שאני משמיע בזמן המשגל?".
"באופן צפוי, המחשבות האלו פוגעות בעוררות המינית, וכפועל יוצא מכך גם בתפקוד וברמת הסיפוק המיני שיורדת", אומר ד"ר בן ציון. "החרדה ממשיכה להתגבר במפגשים מיניים, משום שמחשבות שליליות חוץ-ארוטיות הפכו למוקד תשומת הלב, וכך מתקבעת לה ההפרעה בתפקוד המיני".
מה בעצם ההבדל בין Spectatoring לבין מחשבות שווא או OCD?
"מחשבות שווא ו-OCD משפיעים על כל מהלך החיים, ואילו ה-Spectatoring מתרחשת רק במהלך יחסים אינטימיים, ולמעשה לא מאפשרת לאנשים שסובלים ממנה ליהנות מאינטימיות. יש גם מצבים קיצוניים יותר של אנשים שסובלים מהפרעת דימוי גוף (או הפרעת גוף דיסמורפית כפי שהיא נקראת בפסיכיאטריה), שאלו הסובלים ממנה, להבדיל מתופעת ה-Spectatoring שבה אין גועל עצמי והמחשבות מופיעות רק במהלך הסקס, תופסים את עצמם כמעוותים או כמחרידים ונמנעים מקשר עם אנשים, ולא רק בהקשר האינטימי, מחשש שילעגו להם או ישפילו אותם".
התחושה שיש בחדר אדם נוסף, שלא מאפשר לאותם אנשים ליהנות מהחוויה האינטימית, גורמת לא פעם להימנעות ממערכות יחסים ומסקס בפרט, וכן להפסקת הפעילות המינית באמצע האקט. בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים הסובלים מהתופעה ניגשים לטיפול מיני מקצועי. חלק מהמטופלים אינם מודעים כלל לכך שהם סובלים מהפרעה מהסוג הזה, ובמפגש הראשון עם המטפלים הם מתלוננים על ירידה בחשק המיני, שפיכה מהירה וחוסר יכולת להגיע לאורגזמה; או על יובש בנרתיק, חוסר יכולת לשמור על זקפה לאורך זמן וקשיים בקיום יחסי מין באופן כללי.
"הרבה פעמים מטופלים מגיעים עם בעיות פיזיות ובטוחים שאם יקבלו כדור, הבעיה תיפתר. אבל התופעה הזו מורכבת יותר, וכדי לפתור אותה חשוב לאבחן אותה ולהבין מה עומד מאחוריה", אומר בן-ציון. "היה לי פעם מקרה של מטופלת שהתלוננה על יובש בנרתיק וכאבים בזמן יחסי מין. אחרי שיחה איתה הבנתי שהסיבה לכאבים וליובש נובעת מכך שבזמן הפעילות המינית היא לא הצליחה להפסיק לחשוב מחשבות שליליות על עצמה, והרגישה כל הזמן כאילו מישהו יושב לה על האוזן ונוזף בה שבגילה היא מרשה לעצמה לעשות סקס, ועוד ליהנות ממנו. הקושי להתרכז גרם לה לירידה בחשק המיני וליובש בנרתיק, והיא הייתה מפסיקה את יחסי המין באמצע ועקב כך סובלת מכאבים".
יש טיפול לתופעה הזאת?
"בהחלט, והוא כולל גישות שונות; אחת מהגישות האלו היא ניתוח התופעה עצמה, וניסיון להבין מאיפה היא מגיעה ומה עומד מאחוריה. בהמשך עובדים עם המטופל על מסגור מחדש של המחשבות ועל התמקדות בחיוב ולא בשלילי, שאותו המוח האנושי לא מסוגל לסבול. למשל, בואי נתמקד בעיניים היפות שלך ולא בחזה הנפול או בקמטוטי השפתיים שכל כך מפריעים לך. כלומר, במקום לחשוב על עצמי כפאזל ולהתמקד בחלק אחד מתוכו, להסתכל על התמונה השלמה: אז יש לי ציצים נופלים, אבל בסך הכול אני נראית מעולה.
"מלבד ההתמקדות בחלקים הטובים שבנו, אנחנו מבקשים מהמטופל גם להטות את הקשב שלו ולהתמקד באורגזמה ובהנאה מהסקס, וכמה שפחות בחלק בעצמו שמפריע לו.
"גישה נוספת שבה משתמשים המטפלים היא שיטת המיינדפולנס, שמטרתה לגרום לאדם להיות מרוכז בכאן ועכשיו ולשים לב לתחושות הפיזיות והרגשיות שלו באותם רגעים; והגישה השלישית מתמקדת בשינוי הפוקוס מעצמי אל הפרטנר; במקום לחשוב על הבטן שלי, אני מתמקד בבן או בבת הזוג שלי - בנשימות שלהם, באופן שבו הם זזים, במה שגורם להם להרגיש נעים וגם במחשבה על איך אני יכול לגרום להם ליהנות. ובהקשר לזה אני חייב להוסיף אזהרה חשובה ורלוונטית לנושא: הייתה לי פעם מטופלת שלא הפסיקה להתרכז בקמטוטי השפתיים שלה, וכדי שבן הזוג שלה לא ישים לב אליהם היא הייתה מעדיפה לקיים יחסים אורליים. ולא משנה כמה שהיא לא הזריקה חומרים נגד קמטים, היא לא הצליחה להיפטר מהמחשבה על הקמטים שלה לאורך כל הסקס".
הטיפולים עוזרים ברוב המקרים?
"אם אנשים משתפים פעולה עם המטפל ועם הטיפול עצמו, אז המצב בהחלט יכול להשתפר. חשוב גם לציין שהתופעה הזו יכולה לצוץ פתאום, לחלוף מעצמה ואז שוב להופיע וחוזר חלילה. ולמרות זאת, במקרים לא מטופלים היא עלולה גם להגיע למצבי קיצון של שנאה עצמית, ולכן ההמלצה שלי היא לכל מי שמזהה אצלו חלק מהסימנים שמאפיינים את התופעה וחושד שהוא סובל ממנה - שיפנה לטיפול מיני אצל מטפל או מטפלת מוסמכים" (רשימת מטפלים מיניים מוסמכים אפשר למצוא באתר של אגודת אית"ם לטיפול מיני).
