"הסקס חוזר למשחקים האולימפיים", הכריז בהתלהבות לורן מישו, מנכ"ל הכפר האולימפי, במסיבת עיתונאים שקיים בשבוע שעבר לקראת פתיחת אולימפיאדת פריז. מיד לאחר מכן, הוא סיפר על 200 אלף הקונדומים שיחולקו לגברים, 20 אלף הקונדומים לנשים, ועשרת אלפים יריעות למין אוראלי מוגן, שיחולקו בחינם ל-14,500 הספורטאים וחברי המשלחות מרחבי העולם שישתכנו בכפר. בחישוב פשוט זה יוצא כ-15 אמצעי מניעה לכל משתתף ומשתתפת באירוע.
כשמישו דיבר על חזרת הסקס למשחקים, הוא התייחס לאולימפיאדה הקודמת, טוקיו 2020, שהתקיימה במהלך מגפת הקורונה העולמית, שהצדיקה ריחוק חברתי והימנעות ממפגשים אינטימיים. למעשה, פורסם איסור מפורש על קיום יחסי מין בתחומי הכפר האולימפי שבטוקיו. קונדומים בכל זאת חולקו, אך על פי המארגנים הם היוו "מזכרת" בלבד.
חלוקת אמצעי מניעה באירוע הספורט הגדול בעולם, שרומזת על הפעילות המינית הערה שמתקיימת במהלכו, אינה דבר חדש. היא החלה באולימפיאדת סיאול 1988, שהתקיימה בשיאה של מגפת האיידס ונועדה למנוע את הפצת הנגיף הגורם למחלה. לקראת לונדון 2012 חולקו לא פחות מ-150 אלף קונדומים, וראש העיר המארחת דאז, בוריס ג'ונסון, אף התבדח על כך כשאמר, "אני מקווה שהמשחקים האולימפיים יהוו השראה לדור, ולא יקימו דור חדש".
ג'ונסון ידע על מה הוא מדבר, מאחר שבאותה אולימפיאדה קרסו אפליקציות היכרויות פופולריות כמו טינדר וגריינדר מרוב שימוש. באולימפיאדה הנוכחית החליטו המארגנים, להבדיל מהפעמים הקודמות, להלין את כל המשתתפים במיטות יחיד כדי לצמצם את האפשרות של סקס רב משתתפים, לאחר שספורטאים הודו בעבר כי קיימו אורגיות קינקיות במהלך התחרויות.
"אחרי הזכייה בזהב השתכרנו לגמרי. חגגנו עד השעות הקטנות של הבוקר", סיפרה הופ סולו, שוערת נבחרת הכדורגל האמריקאית באולימפיאדת לונדון, בראיון לערוץ הספורט ESPN. "ספורטאים עושים את זה בכל מקום", היא הוסיפה, "גם במקומות ציבוריים. על הדשא, בין הבניינים, אנשים פשוט לא רואים בעיניים".
"יש המון שמועות על מה שקורה בכפר האולימפי. זה מקום שיש בו אנרגיה מאוד גבוהה והתרגשות של הנוכחים בו, מה שגורם לשחרור של אנדורפינים", אומרת המטפלת המינית, ד"ר דניאלה מזור, מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכללת עמק יזרעאל. "זה מקום שהרוב בו הם חבר'ה צעירים שהם רחוקים מהבית ולכן חופשיים יותר, ויש המון מעוררי תשוקה סביבם. יכול להיות שגם בגלל המיתוס לגבי סקס בקרב ספורטאים בכלל ובאולימפיאדה בפרט, אז הם עושים את זה כי מצופה מהם להתנהג כך", היא מוסיפה.
"ראיתי פעם ראיון טלוויזיוני עם ספורטאית פראלימפית, שבמהלכו המראיין אמר שהוא יודע שבאולימפיאדה יש הרבה עניינים מיניים ושנוצרים במהלכה המון זוגות, והוא שאל אם גם באולימפיאדה הפראלימפית, אולימפיאדת הנכים, קורים דברים דומים. היא אמרה לו, 'ברור. למה שלא יהיה? מה ההבדל'".
ד"ר דניאלה מזורצילום: לייה רוז-מגןהיית אומרת שמלכתחילה ספורטאים עושים יותר סקס?
"ספורטאים בדרך כלל נראים טוב, הם עומדים בסטנדרטים ובקריטריונים של מה שנחשב לרוב כמושך מבחינה מינית, יש להם נתוני גוף שלרוב האוכלוסייה אין. אבל לשאלתך, האם אדם שעושה ספורט הוא יותר מיני, אז לא בהכרח, ממש לא. לפעמים עיסוק יתר בגוף הוא סוג של אסקפיזם והופך לדבר מכני. המתעמלת האמריקאית סימון ביילס, שפרשה בהפתעה מהאולימפיאדה הקודמת, אמרה פעם בראיון שבמשך המון היא שנים התייחסה לגוף כאל מכונה שמשרתת אותה, פקדה עליו מה עליו לעשות ואיך לעשות, ולא באמת הקשיבה לו, עד שבאיזשהו שלב, גופה קרס.
"מה שאני מנסה להגיד הוא שאנשים לפעמים מתייחסים לגוף שלהם כאל מכונה, באיזשהו ניתוק רגשי. זה מאוד נפוץ למשל בחדר הטיפול המיני. אז יכול להיות שיש ספורטאים שעושים יותר סקס, אבל זה לא בהכרח אומר שהם גם יודעים ליהנות ממנו. הטענה שלי היא קצת מחוץ לקופסה והיא קונטרה למה שכנראה חושבים שקורה שם, אבל היא בהחלט לא אומרת שספורטאים לא נהנים בסקס".
"גילינו שיש במיתוס הידוע מן האמת"
הפעילות המינית המוגברת בקרב ספורטאים הנמצאים לקראת ובמהלך תחרויות כל כך משמעותיות לקריירה שלהם, עומדת בסתירה לתפיסה הנפוצה שכדי לשמור על יכולות פיזיות מיטביות, לא כדאי לקיים יחסי מין, ובכלל לשפוך זרע, בשעות שקודמות לתחרות. זאת אגב, בניגוד לנשים, שאצלן התפיסה היא לרוב הפוכה, ולגביהן סקס לפני תחרות נחשב למועיל ולמעצים.
3 צפייה בגלריה
כולם צעירים ויש הרבה מאוד הורמונים. לאון מרשאן באולימפיאדת פריז
(צילום: REUTERS/Ueslei Marcelino)
מדובר במיתוס שהעדויות לגביו חוזרות לתקופת יוון העתיקה, מולדת האולימפיאדה. מי שהנציח את המיתוס בעת המודרנית הוא המתאגרף האמריקאי האגדי, מוחמד עלי, זוכה מדליית הזהב באולימפיאדת רומא 1960, שהצהיר שוב ושוב שהוא לא מעז לקיים יחסי מין לפני קרבות, ואף התגאה בכך שהוא נמנע מסקס לפחות שישה שבועות לפני קרב חשוב.
ד"ר מזור: "אנשים לפעמים מתייחסים לגוף שלהם כאל מכונה, באיזשהו ניתוק רגשי. זה מאוד נפוץ למשל בחדר הטיפול המיני. אז יכול להיות שספורטאים עושים יותר סקס, אבל זה לא בהכרח אומר שהם גם יודעים ליהנות ממנו"
אז האם מדובר במיתוס או שיש אמת בתיאוריית ההימנעות? "במסגרת קורס על מיניות שאני מעבירה באוניברסיטת בן גוריון השאלה הזאת עלתה, ולאחר שגילינו שאין מספיק מאמרים בנושא, החלטנו לעשות על זה מחקר", מספרת ד"ר טל פלג שגיא, דוקטור לפסיכולוגיה קלינית ומטפלת מינית.
"לקחנו קבוצת כדורגל בליגה הלאומית ובמשך עונה שלמה בחנו את הקשר בין ההתנהגות המינית לפני משחקים לבין הביצועים הפיזיולוגים שלהם על המגרש. שחקני כדורגל בליגה הלאומית לובשים עליהם מכשיר GPS, שמודד את מהירות הריצה, ממוצע המהירות, קילומטרז', ספרינטים וכדומה, אז יכולנו לקחת את הנתונים הללו, ואחרי כל משחק התקשרנו לשחקנים ושאלנו אותם מה היה לפניו - האם הם קיימו יחסי מין או אוננו, וכך למדנו את ההתנהגות המינית שלהם. את המחקר, שהוצג בהמשך בכנס האגודה הישראלית לטיפול מיני, ערכו לצידי גם ד"ר יפתח שגיא, יונתן פלרמן וד"ר ליאור זלר".
ד"ר טל פלג שגיאצילום: מתי קרימרמן
לאילו מסקנות הגעתם?
"קודם כל, גילינו ששחקנים דווקא לא מקבלים הוראה ישירה שלא לקיים יחסי מין לפני משחק, אבל הרבה מהם עושים את זה מרצונם כי מודעים למיתוס וחוששים. הרבה שחקנים מאמינים שהזרע עצמו הוא כמו אנרגיית חיים, וששפיכתו מובילה לאובדן הליבידו. הם גם אמרו שלהבנתם קיום יחסי מין או אוננות לפני משחק, מורידה את רמות הטסטוסטרון, ולכן אתה לא מספיק כשיר או תחרותי. בליגות מקצועיות של כדורגל רוב הנבחרות מבודדות לפני משחק, הם בלי בנות זוג, במשחקי חוץ הם ישנים במלון, אז אין להם איך לעשות סקס, גם אם הם רוצים.
"בכל מקרה, למרות שהייתי בטוחה שנפריך את המיתוס, באופן מפתיע מה שמצאנו הוא קשר מתאם הפוך בין קיום יחסי מין לבין מהירות ריצה. זאת אומרת שככל שהאדם קיים יותר יחסי מין לפני המשחק, כך מהירות הריצה שלו הייתה יותר איטית, והמרחק שהוא רץ בו היה קטן יותר. על פי המחקר שלנו יש במיתוס הידוע מן האמת".
אם כך תמוה שמשתתפי האולימפיאדה לא נמנעים מפעילות מינית. איך את מסבירה את זה?
"לגבי מה שקורה באולימפיאדה, מחקרים מראים שכאשר מעלים לאנשים את הפעילות הפיזיולוגית הם גם מעוררים יותר מבחינה מינית. יש מחקרים שבהם נתנו לאנשים לרכב על אופנים ולאחר מכן התגלה שהם מדרגים רמת משיכה יותר גבוהה לפרטנרים. המוח לפעמים מתבלבל בין הורמונים של ספורט, עוררות של המערכת הסימפתטית, לבין מיניות, ולכן זה לא מפתיע".
ד"ר פלג שגיא: "ככל שהאדם קיים יותר יחסי מין לפני המשחק, כך מהירות הריצה שלו הייתה יותר איטית, והמרחק שהוא רץ בו היה קטן יותר. על פי המחקר שלנו יש במיתוס הידוע מן האמת"
"מעבר לזה", מסבירה ד"ר פלג שגיא, "מדובר באוכלוסייה צעירה ברובה והם רחוקים מהבית, הם דומים אחד לשני, יש ביניהם מכנה משותף רחב, אז נוצרת אינטימיות בתוך הנבחרות ובכלל בתוך הכפר. צריך גם להפריד ולהבדיל בין הזמנים שלפני המשחקים, שבהם אני מאמינה שחלק מהספורטאים אכן נמנעים ממין, לבין הזמן שלאחר המשחקים ולפני שהם עוזבים את הכפר האולימפי, שבו יש ודאי פורקן גדול ולכן גם יותר פעילות מינית".
באופן כללי, האם התפקוד המיני של ספורטאים טוב יותר ביחס לממוצע?
"מהניסיון הקליני שלי, עיסוק בספורט לרוב מגביר ומשפר את התפקוד המיני. באופן ישיר, זרימת הדם טובה יותר, הסיבולת לב-ריאה טובה יותר, המוח מפריש הורמונים ואז יש יותר רצון ופחות דיכאון. בנוסף, עיסוק והיכרות עם הגוף מלמדים אותך להיות יותר קשוב אליו. באופן עקיף, כאשר דימוי הגוף משתפר והוא יותר יציב אז אנשים יקיימו יותר יחסי מין. חד משמעית, ההמלצה היא לעסוק בספורט כדי ליהנות ממיניות טובה יותר".
