מאז טבח 7 באוקטובר אנשים שואלים שאלות שונות, שכולן מתחילות במילים: "האם זה נורמלי שאני...". "האם זה נורמלי שאני הולכת לישון עם סכין ליד המיטה?", "האם זה נורמלי שאני לא מצליחה להתרכז בשום דבר?", "האם זה נורמלי שאני נועלת את הבית שלוש פעמים לפני שאני הולכת לישון?", ושאלה שחזרה על עצמה המון, כשהיא מלווה בתחושת חוסר נוחות: "האם זה נורמלי שאני מחפשת סטוצים באפליקציה".
בתקופות של מתח וחוסר וודאות, מופרשים אצלנו רמות גבוהות של קורטיזול ואדרנלין, הורמוני סטרס שמקשים על היכולת להתרכז, פוגעים באיכות השינה שלנו וגורמים לנו להרגיש חסרי מנוחה וחסרי שקט. כדי להתמודד עם השינויים הללו, אנחנו נוטים לאמץ כל מיני דפוסי התנהגות, בלי להבין עד הסוף למה אנחנו עושים זאת. זאת גם הסיבה שלאחרונה נצפתה עלייה משמעותית בחיפוש אחר מין מזדמן.
ההסבר שמקובל לתת לדחף לקיום יחסי מין בעתות של מלחמה הוא אינסטינקט ההישרדות. בסיטואציות מלחיצות שבהן אנו חשים מאוימים, מופעל הדחף המיני ביתר שאת. הברירה הטבעית, במהלך מיליוני שנות אבולוציה, עיצבה אצלנו מנגנון שמטרתו לשפר את סיכויי ההישרדות האישית והקולקטיבית שלנו. לכן, כאשר מאיימים על הקיום של השבט או הקהילה שלנו, ננהג באופן שיביא להתרבות השבט, ומכאן הדחף לקיים יותר יחסי מין.
"בעת מגע מיני ובפרט בעת השפיכה, מופרש אוקסיטוצין, ולכן הקשר בין שני אנשים שקיימו יחסי מין, גם אם הם לא החליפו ביניהם מילה, מתחזק ומייצר תחושת קירבה, שמוחנו מתרגם כקרבה רגשית"
אבל יש הסבר נוסף לדחף המיני, שלא בהכרח קשור להישרדות שלנו, אלא דווקא לרמות המוגברות של הלחץ והחרדה שהפכו למנת חלקנו בשבועות האחרונים. קיום יחסי מין, גם כאשר מדובר במין מזדמן, מוביל לשחרור של אוקסיטוצין, אותו הורמון שחוקרים מכנים "הורמון האהבה". לאוקסיטוצין תפקיד חיוני ביצירה של חיבור וקרבה בין אנשים ובהפחתה של מתח ולחץ. אוקסיטוצין מופרש במגע עם אדם אהוב, בזמן חיבוק, נשיקה ובעת קיום יחסי מין.
חרף הסטיגמות שנקשרות במין מזדמן, כאילו שמדובר על "רק סקס" ללא שום חיבור רגשי, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים שזה לא מדויק. בעת המגע המיני ובפרט בעת השפיכה, מופרש אוקסיטוצין, ולכן הקשר בין שני אנשים שקיימו יחסי מין, גם אם הם לא החליפו ביניהם מילה, מתחזק ומייצר תחושת קירבה, שמתורגמת במוחנו כקרבה רגשית.
זאת הסיבה שאנשים משוועים, לפעמים באופן לא מודע, למין מזדמן עכשיו. הוא מייצר תחושת חיבור וביטחון, ובנוסף מציע הפוגה זמנית מהלחץ כתוצאה מוויסות רמות הקורטיזול. בנוסף, יחסי מין גורמים לשחרור של אנדורפינים, אותם משככי כאבים טבעיים שמייצרים אצלנו תחושה של אופוריה. עלייה זו באנדורפינים תורמת להקלה רגשית, ומציעה בריחה קצרה מגורמי הלחץ השונים.
אהבה ללילה
ועדיין, נשאלת השאלה למה אנחנו שמים דגש על מין מזדמן ולא על קיום יחסי מין באופן כללי כתרופה להפגת מתח וחרדה, וזאת אכן שאלה מצוינת. כאשר אנחנו נחשפים למצבים טראומטיים וקשים, נעדיף לפעמים אינטימיות עם אדם לא מוכר על פני אדם שקרוב לנו. זה נשמע מוזר, אבל ההיכרות המוקדמת והאינטימיות שיש עם בן זוג, גורמת לנו לחלוק איתו את הכאב והצער על המצב, ומאידך לא מאפשרת לנו את הניתוק שאנחנו יכולים להשיג עם פרטנר מזדמן.
הכמיהה לאינטימיות עם אדם זר, לעומת זאת, קשורה בצורך בניתוק רגשי. בתקופות מאתגרות אנשים עשויים לחפש חוויות המספקות מפלט זמני מהרגשות שמציפים אותם. אנשים שמצויים בקשר בריא נוטים לחלוק את התחושות הקשות עם בן הזוג, ולכן באופן אירוני, המפלט של מין מזדמן עם אדם לא מוכר, הופך להיות יעיל יותר.
"בתקופות מאתגרות אנשים עשויים לחפש חוויות המספקות מפלט זמני מהרגשות שמציפים אותם. אנשים שמצויים בקשר בריא נוטים לחלוק את התחושות הקשות עם בן הזוג, ולכן באופן אירוני, המפלט של מין מזדמן עם אדם לא מוכר, הופך להיות יעיל יותר"
כמובן שתמיד יהיו כאלה שיאמצו אסטרטגיה הפוכה להתמודדות. הם יעדיפו להתבודד ולהתרחק מכל מצב אינטימי. באינטראקציה המורכבת של מתח, מין מזדמן ומוח האדם, התגובות האישיות והאסטרטגיות בהן אנו בוחרים להתמודד משתנות מאדם אחד לאחר. חשוב לזכור שכל אחת מהאסטרטגיות שציינתי היא נורמלית, כולן תקינות וכל אסטרטגיה שבה נבחר להתמודד היא מצוינת, כל עוד היא מסייעת לנו להמשיך לתפקד.
אם לישון עם סכין ליד המיטה מרגיע אתכם, אינכם צריכים להתעסק בשאלה אם זה נורמלי, ואם בתקופה הזאת אתם מרגישים צורך במין מזדמן, אין עם זה שום בעיה. הכי חשוב לא להילחץ מההתנהגויות שלכם ולא להתעסק בשאלת הנורמליות. המוח שלנו נע על הטווח שבין שני מצבים, פאסיביות ואקטיביות. באופן גורף ניתן לומר שהתנהגויות פאסיביות כמו דאגה, רגשות אשם וצפייה בחדשות באופן בלתי פוסק, נחשבות להתנהגויות פאסיביות. התנהגויות פאסיביות מגבירות את התחושות השליליות, בניגוד להתנהגויות אקטיביות כמו עשייה למען האחר, פעילות גופנית וקיום יחסי מין, שנמצאו כיעילות בהתמודדות עם מצבים מלחיצים.
התנהגויות אקטיביות פועלות על מעגלים עצביים במוח ומעלות את החוסן הנפשי, מכיוון שהן מייצרות אצלנו תחושה של שליטה. במקום שאני אתן למצב לנהל אותי, אני פועל באופן שמאפשר לי לשלוט במצב הרוח ולהוריד את תחושות הלחץ והחרדה.
ד"ר לירז מרגלית היא חוקרת התנהגות ויחסים בעידן הדיגיטלי.
