במרכז ביג בבאר שבע מתנוסס שלט סגול גדול, ועליו הכיתוב: "סיקרט שי - בית שמקדש אהבה". אופיר שלום חאטב שמנהל את החנות יחד עם אשתו ריקי חאטב, פותח לי את הדלת. "ברוכה הבאה" הוא מחייך, לבוש כולו בלבן, על ראשו כיפה שחורה וצנועה, וגופו מכוסה קעקועים עם סמלים ופסוקים מהתנ"ך.
אני מחייכת אליו והוא מוביל אותי פנימה. "'סיקרט שי' קיימת כבר 13 שנה, אבל לא תמיד קיבלו אותנו בצורה טובה. זה היה תהליך", אומר חאטב. "בעבר שאלו אותנו, 'מה אתם עושים? איך אתם שמים חנות כזאת במרכז ביג? ועוד עם חלונות פתוחים? כאילו, מה, אתה דפוק? מה זה חנות סקס? מה קורה איתך?!', אבל המסע הרוחני שעברתי נתן לי כלים להתמודד גם עם אנשים שבאים ומסתייגים, כדי ללמד ולהסביר את כל ההיבט היהודי במיניות", הוא אומר ומשתהה רגע, מודד את דבריו כדי לדייקם כמה שיותר.
"כל מה שרוצה בורא העולם לעשות זה טוב לנבראים שלו. בורא עולם עשה אותנו יצורים מיניים, והוא ממש-ממש לא תכנן שנתבייש במיניות שלנו. יש פה עניינים עמוקים שאנחנו צריכים להתייחס אליהם בנושא של החיבור לעונג, אבל, וזה אבל הגדול, יש גם את מה שנקרא 'עונג בקדושה' ו'עונג בטומאה'".
תסביר.
"העונג בקדושה זה החיבור בין הגבר לאישה. ברגע שיש הסכמה, ויש אמת בקשר ואין הסתרות, הכול אבל הכול מותר", הוא אומר בנחישות. "העולם של הצעצועים מאוד עוזר לחיבור לעונג, כי כמה שאתה מדהים, כמה שאתה מקסים, כמה שאתה רגיש ואוהב, צר לי אבל אתה עדיין לא רוטט. באותה מידה, כמה שהצעצוע רוטט ועוצמתי הוא בחיים לא יוכל להסתכל לה בעיניים, לנשק אותה, ולהגיד לה, 'מאמי, אני אוהב אותך'. אז השילוב בין אדם למכונה הוא שילוב קטלני".
"אם יש לי ויברטור במגירה זה אומר שאני יכולה ללמד את עם ישראל מה זה עונג?"
אופיר חאטב שלפני פתיחת החנות זה אופיר אחר. "אני לפני 15-20 שנה הייתי יותר קשור לעולמות העונג בטומאה, מחפש כל היום לכבוש, מחפש איך לענג נשים אפילו אם הן בקשר אחר, אפילו אם אני בקשר אחר, זה לא משנה. רק להשיג עוד כדי להרגיש שאני גבר". לדבריו, הוא היה אז חילוני לגמרי, "אפילו כופר, במילים עדינות, מונע ממקום של נטו כסף, נטו מכירות, נטו ביזנס".
"העולם של הצעצועים מאוד עוזר לחיבור לעונג כי כמה שאתה מדהים, כמה שאתה מקסים, כמה שאתה רגיש ואוהב, צר לי אבל אתה עדיין לא רוטט. באותה מידה, כמה שהצעצוע רוטט ועוצמתי הוא בחיים לא יוכל להסתכל לה בעיניים, לנשק אותה, ולהגיד לה, 'מאמי, אני אוהב אותך'"
הוא מספר לי שעבד אז במכירות בחברה של משקאות אלכוהוליים. "ואז, לפני 13 שנים, טסתי לקולומביה, ישבתי עם עצמי בחוף והתחלתי לשאול את עצמי שאלות עמוקות: לאן אני הולך מפה ומה אני עושה עם עצמי?". כשהתשובות הגיעו, החליט חאטב שהספיק לו להיות שכיר, ושהגיע הזמן לפתוח עסק ולהיות עצמאי. "ואז שאלתי את עצמי מה אני הכי אוהב לעשות? קול פנימי אמר 'סקס', ואז שאלתי את עצמי עוד הפעם מה אני הכי יודע לעשות? ואז קול פנימי אמר, 'לשכנע, למכור'. ואז נולד הרעיון של בוא נמכור סקס, כאילו".
גדול.
"באתי עם זה לריקי, אשתי אהובתי, והיא אמרה לי, 'אתה התחרפנת לגמרי, הא? אתה משוגע. מה, זה שיש לי ויברטור במגירה אומר שאני יכולה ללמד את עם ישראל מה זה עונג? מה פתאום, שחרר אותי'. אמרתי לה, 'ריקי, אין דברים כאלה. את חייבת להבין, יש כאן טונה של כסף'. לא היה אז את כל הרובד העמוק והרגשי של העסק, זה הגיע עם הזמן".
אחרי שכנועים רבים, ריקי התרצתה והעסק נפתח. "סיקרט שי נולדה לפני 13 שנה על שם הבנות שלנו, רז הגדולה שזה הסוד, זה הסיקרט, ושי הקטנה שהיא המתנה".
איך הן הגיבו לזה?
"בהתחלה הן היו נבוכות. את יודעת, בימי הורים בבית הספר שלהן, כששואלים 'מה ההורים עושים?', אז מגיל קטן הן מחכות שיגיע התור ומהר צועקות, 'עצמאיים, עצמאיים', אבל עם הזמן זה השתנה".
"נפתח אצלי ניצוץ משיחי"
לפני שש שנים חווה חאטב פריצת דרך בעולם הרוחני. "סבתא שלי נפטרה והייתי מאוד מחובר אליה, ובקבר ביקשתי ממנה שתפתח לי משערי שמיים ותעזור לי להצליח. בראש שלי זה היה כאילו שהיא תפתח לי בחומר, בכסף, אבל רצה הגורל והחליטו לפתוח לי ברוח. ואז עברתי תהליך מאוד מואץ בתוך שלוש-ארבע שנים. כל היום זוהר, כל היום קבלה, כל היום ספרים. נפתח אצלי גם ניצוץ משיחי".
איך זה השפיע על הבית ועל העסק?
"על הבית זה השפיע מאוד. הבנות הרגישו שאבא התפלף לו ואשתי האהובה באמת הכילה את זה עד גבול מסוים. בשלב מסוים היא הושיבה אותי לשיחה ואמרה לי, 'תקשיב, אני התחתנתי עם ערס באר-שבעי, אני לא התחתנתי עם מלך המשיח'", הוא צוחק ומיד מרצין. "באותה שיחה היא אמרה לי, 'אני מרגישה שאנחנו צריכים להיפרד, בוא נתגרש'. זה היה רגע מאוד מכונן בתהליך הרוחני שעברתי, כי שם קיבלתי החלטה עם עצמי להתחיל לחזור לקרקע".
החיבור החדש של אופיר לדת הביא לשינוי במיתוג העסק. "בהתחלה 'סיקרט שי' נולדה כמתנות להסברה מינית, ואז זה הפך לחנות בוטיק לאוהבים והיום זה בית שמקדש אהבה. הפסוק שאנחנו מתעסקים בו ומתרכזים בו הוא 'האדם ידע את חווה אשתו'".
זה לא קצת סותר, דת ומיניות?
"אין שום סתירה בין היהדות לבין החנות הזאת. להיפך, כשאנחנו חותמים על הכתובה בחתונה, יש את מצוות עונתה, שזה אומר שגם אם אני תלמיד חכם שכל היום לומד במדרש, אני מצווה לענג את האישה שלי. יותר מזה, יש אישור הלכתי להתעסק עם כל הנושא של הצעצועים. אפילו בחסידות גור יש חנות כזאת".
גם פה, אומר חאטב, זה עניין של תהליכים, והוא משוכנע שבקרוב מאוד חנויות מין כבר לא יהיו טאבו בחברה הדתית. "כמובן שיש קהילות יותר סגורות כמו סאטמר שאומרים מה פתאום? המצווה היא פרו ורבו. באים, טאק, טוק, טיק ונגמר! איזה עונג של אישה? על מה אתה מדבר? אסור.
"יש דתיים שעוברים ליד החנות שלי ומיד מזיזים את הראש או אומרים 'רחמנא ליצלן אתה כופר', אבל יש לי גם לקוחות חוזרים, ביניהם גם רבנים ודתיים ונשים שאומרים לי תודה, אתה מדהים, אתה עושה מעשה חסד, איזה מזל שיש אותך. הצלת לנו את הנישואים".
אילו עוד לקוחות יש לך?
"הקהילה הבדואית מכניסה קרוב ל-30 אחוז מהמכר, שזה המון. בהתחלה הם מגיעים בדאווין, 'אני רוצה יעני לגמור עכשיו שעתיים', ומיד אנחנו אומרים להם, 'רגע, אחויה, האישה שלך צריכה ליהנות יותר, אתה רוצה שהיא תהנה יותר'. 'וואלה כן, אני רוצה'. זה מתחיל לחלחל גם לשם. היה מקרה מרגש שאמא בדואית באה עם הילדה שלה ואמרה לי, 'תקשיב, היא מתחתנת בעוד שבוע. אני רוצה שתסבירו לה הכל'. זה מאוד ריגש אותנו".
מה אנשים רואים כשהם נכנסים לחנות?
"כשבן אדם נכנס לרוב הוא יראה אותי, גבר דתי, יושב פה כולו בשאנטי בכיף שלו, יחף, מתפלל, קורא ספרי תורה, לפעמים מנגן ומתאמן על העוד. התגובה הראשונית היא בדרך כלל חיוך כי אתה פוגש נשמה חדשה, אתה אומר לה שלום. ואז הולכים ומוזגים כוס מים. משם מתפתחת שיחה, ודווקא לא שיחת מכירה.
"בן אדם מגיע והוא בראש שלו אחרי שהוא ראה סרט פורנוגרפי רוצה דבר כזה", חאטב מצביע על דילדו גדול ממדים, "ואז אנחנו מסבירים לו שעדיף לקחת צעצוע אחר, מתוך מקום של ידיעה ברורה שרוב הסיכויים שבת הזוג שלו תיכנס לבהלה ותגיד לו, 'מה קורה איתך? מה זה, יא חתיכת סוטה? לך תחזיר את זה'.
"אצלנו איך החזרות, אנחנו מאוד ברורים לגבי זה. לכן אנחנו שואלים שאלות מכוונות: מה אתה מחפש? מתנה? משהו בשביל עצמך? בשביל בת הזוג? האם אתה מכיר את עולם הצעצועים? אם הוא לא מכיר, מחזירים אותו להתחלה, לבסיס, ומשם מתחילים לעלות".
מעל דלת הכניסה מתנוסס שלט גדול שמציג את סקאלת תהליך התפתחות עם עולם הצעצועים לאוהבים. "יש כאן כמה שלבים. בשלב הראשון משחקי קלפים שמעודדים תקשורת בין בני הזוג. הרי לא תמיד במערכות יחסים אנחנו אומרים את מה שאנחנו באמת רוצים להגיד, כי אולי היא תיעלב, כי אולי הוא ייפגע. ואז אנחנו מדחיקים, לא מדברים ושוב יוצרים ריחוק. אז המשחק הזה נותן מענה שכאילו לא אני אמרתי, לא אתה אמרת, זה המשחק אמר. זה מאוד ראשוני ולא מחייב שימוש בצעצועים".
בשלב השני נכנס צעצוע בשם רוקט פוקט. "זהו מוצר מאוד בסיסי, לא חודרני, המטרה שלו היא לעשות נעים בדגש על אזור הדגדגן. יש הרבה צעצועים שלא נראים כמו משהו מפחיד ומאיים", הוא אומר ומדגים לי, "כמו הארנב השובב הזה. תראי איזה מקסים ואיזה נחמד".
"השלב השלישי", הוא ממשיך, "הוא שלב יותר זוגי. פה אני אציע להם להשתמש בטבעת רטט. השלב הרביעי כבר משלב אלמנטים של חדירה עם מיני ויברטור ואחר כך ויברטור. למתקדמים יותר אני אציע משחקי שליטה ולבסוף אנאלי, שהוא השלב המתקדם ביותר ומצריך חיבור מאוד עמוק ואמון בקשר. בסוף, זאת השליחות שלי ללמד אנשים על חיבור לעונג ולקדושה".
כשתגיע לגן עדן אלוהים יהיה מבסוט ממך?
"אלוהים יהיה מאוד מבסוט ממני כי זה האור שלו. האור של הבורא והבריאה זה אחדות וחיבור. כשהצמח מתחבר עכשיו לאדמה וצומח, את לא רואה אותו סובל. יש פה חגיגה. הוא פורח, עף על עצמו. ככה אנחנו צריכים לעוף על עצמנו בהיבט של החיבור בין הגבר לאישה ופשוט לחיות בשמחה ובאהבה".