"לכל הפנטזיות בסיס מוצק במציאות". מקס בירבום
"זה לא שקר אם אתה מאמין בזה". ג'ורג' קוסטנזה, "סיינפלד"
"אני אוהבת לשתף את בני הזוג בפנטזיות המיניות שלי. הגברים שהייתי איתם אהבו את הפתיחות ושיתפו פעולה". עומר
תפיסה נכונה של המציאות הכרחית, הן להצלחה בחיים והן לבריאות הנפשית. לכן דמיון, המנוגד בטבעו למציאות, נתפס לרוב כמזיק. אולם כשזה מגיע לאהבה הרומנטית, לדמיון תפקיד חשוב. הוא בא לידי ביטוי בפנטזיות מיניות, בהן אנו יודעים שהתוכן המדומיין הוא לא ממשי, ובאשליות חיוביות שבהן אנו לא יודעים זאת. אך האם אהבת אמת אכן זקוקה לדמיון שכזה?
בין דמיון למציאות
דמיון ממלא תפקיד חשוב בחיינו - הנסובים לא רק על ההווה, אלא גם על העתיד ועל האפשרי. כשאומרים, "מותר האדם מהחיות", מתכוונים ליכולתו המפותחת לדמיין מצבים שונים מאלו שבהווה. הדמיון, המאפשר התמודדות עם המציאות הפחות טובה מרצונותינו, מהווה מרכיב מרכזי גם ברגשותינו.
ביסוד הרגשות העזים עומדת תפיסת השינוי. שינויים מעידים על אי-יציבות, ותשומת הלב לכך חשובה להישרדותנו. כשאנו מתרגלים למה שהשתנה, תשומת ליבנו לגביו מצטמצמת כי אין טעם לבזבז זמן ואנרגיה על מה שאנו כבר יודעים. זה נובע מהעובדה ששינוי נמשך זמן קצר, ומרגע שהסתגלנו אליו, הוא כבר לא מרגש אותנו.
תשוקה מינית פועלת באופן דומה - התגובה כלפי בני זוג מוכרים פחותה בעוצמתה מהתגובה שתהיה לנו כלפי בני זוג חדשים. ירידה כזו נמצאה אצל אנשים בכל נטייה מינית, בנישואים ובמגורים משותפים. לכאן נכנסות הפנטזיות המיניות, שהן דרך יעילה ליצירת עוררות מינית מחודשת, תוך התנסות בשינוי אך בלי לשנות את בן הזוג.
מחקרים מעידים כי הפנטזיה המינית הנפוצה ביותר בקרב אמריקאים היא מין קבוצתי ובעיקר שלישיה. הפנטזיה השנייה בשכיחותה כוללת כיבוש, דומיננטיות וכניעה. הפנטזיה השלישית מכילה חידוש, הרפתקנות וגיוון, כמו סקס במקום ציבורי או שילוב של תנוחות חדשות. פנטזיות שכיחות נוספות הן לשחק תפקיד כלשהו כמו אביר או רופאה, לשלב מזון בפנטזיה, לעשות סקס עם אדם זר, ולשכב עם ידוען. גם בן הזוג שלנו יכול להשתלב בפנטזיות רבות שלנו, ובעיקר באלו שההיבט הרומנטי מרכזי בהן.
רוב הפנטזיות יישארו בדמיון, אחרות ינסו לקבל מימוש במציאות. כך, בכתבה שהתפרסמה במגזין 'קוסמופוליטן', מתארת עובדת מין שעבדה עבור המאדאם ההוליוודית, היידי פלייס, את הפנטזיות של הלקוחות שלה: "חלקם התרגשו מלבני נשים סקסיים, אחרים מדיבורים גסים; אחדים רצו את משחק ה'קשה-להשגה', אחרים את 'הילדה הרעה'. היו כמה שהעדיפו מראה טבעי, אחרים דרשו איפור כבד ושיער שופע. התפקיד שלי היה להבליט את הפרטים הקטנים ולהפוך את הדמיון למציאות".
אוליביה סיינט קלייר, שכתבה את הספר "איך להטריף גבר במיטה", מציעה לקוראות שלה להפוך את הפנטזיות שלהן לממשיות יותר באמצעות תוספת קורטוב של מציאות מוחשית. לדוגמה, לבישת צעיף שקוף כאשר הן מפנטזות על שהייה בהרמון, או אכילת פירות לפנטזיות מיניות עם מזון. סיינט קלייר מציינת ש"המגדלים הפורחים באוויר נעשים הרבה יותר ממשיים כשהם נעטפים בחומרי המציאות".
גם יצירות אמנות ותרבות מספקות לנו מצבים דמיוניים, שיוצריהם גורמים לנו להאמין בממשיותן. אנו יודעים שזה סרט דמיוני, אך למרות זאת אנו מתרגשים מתוכנו. בכלל, היחס בין פנטזיות מיניות וממשות הוא מורכב. מצד אחד, הפנטזיות חייבות להיתפס כממשיות כדי שאנשים יוכלו להזדהות איתן. מצד שני, מימוש הפנטזיות מחייב ניתוק של האנשים מהמציאות שסביבם, וצלילה ללא הפרעה לסביבה חלופית ומרגשת. סקס בעיניים מכוסות הוא אחת הדרכים להגיע לעולם כזה.
יש שיגידו שהפנטזיה היא בבחינת "שמחת עניים", אך לפעמים היא משמחת יותר משמחות ממשיות. הפנטזיה היא כמו משחק המוציא מאיתנו את הילד השובב שבנו.
אשליות חיוביות וממשות
"כלה בנישואיה השניים אינה עוטה רעלה; היא רוצה לראות מה היא מקבלת". הלן רולנד
"צריך להשאיר נשים יפות לגברים חסרי דמיון". מרסל פרוסט
הפנטזיות מחזקות את יחסי המין בזוגיות, אך המין הוא רק חלק אחד מהאהבה הרומנטית, וכדי לשמר אהבה זו צריך יותר מפנטזיות - יש לפעול לחיזוק מתמשך של הערכת בן הזוג. כאן נכנס לתמונה הסוג השני של דמיון רומנטי: אשליות חיוביות. בניגוד לפנטזיות, רוב האשליות החיוביות אינן ניתנות לשליטה תודעתית שלנו, ויש שיגידו שבמובן מסוים, הן ששולטות בנו.
האוהבים מתעלמים לעיתים מהתכונות השליליות של בחירי ליבם, ונוטים לייחס להם אידיאליזציה. לא סתם אנשים אומרים שהם חיים בחלום עם אהובם. אהבה מצריכה לפעמים טוויה של סיפור מורכב וקצת דמיוני, שמייפה את מעלות בן הזוג וממזער את חסרונותיו. כך, ידוע שככל שאוהבים אנשים יותר, הם נהיים יפים יותר בעיננו.
4 צפייה בגלריה
האוהבים מתעלמים לעיתים מהתכונות השליליות של בחירי ליבם, ונוטים לייחס להם אידיאליזציה
(צילום: Shutterstock)
לעיתים האשליות מזיקות ליחסי הזוגיות. גרושים רבים למשל, מעידים שהם לא מבינים כיצד לא הבחינו במגרעות בני זוגם, או כיצד הם היו האחרונים לדעת על בגידות בני הזוג. כישלון זה לא נובע בהכרח מתפיסה שגויה של תכונות האהוב, אלא בעיקר מייחוס משקל קטן מדי לתכונות האלה. רוב האנשים הנשואים מסוגלים להצביע על חסרונות האופי, המראה וההרגלים הרעים של בני זוגם. יתרה מזאת, אנחנו עשויים לאהוב אדם רע, טיפש, גס רוח, עצבני או קמצן, ולהכיר בכך.
מחקרים מראים שלאשליות חיוביות יש ערך בחיזוק היחסים. הן בולמות מריבות וספקות, מגדילות את רמת הסיפוק ביחסים ומקדמות יחסי חברה טובים יותר. אשליות חיוביות עשויות גם לגרום לאנשים לעשות ויתורים למען זולתם, לחוש מוטיבציה גבוהה יותר, להתמיד יותר בעבודה ולחזק את היכולת לדחות סיפוקים. חשיבות האשליות החיוביות מתאימה לעובדה שאנשים פסימיים או דיכאוניים הם מציאותיים יותר מהאופטימיים. למרות זאת, אנו מעדיפים אופטימיות על פני פסימיות.
שילוב האשליות והפנטזיות במציאות הרומנטית
"אל תיפרד מאשליותיך. כאשר הן תעלמנה, תוכל להתקיים, אך תפסיק לחיות". מארק טווין
"לנפש יש אשליות כמו שלציפור יש כנפיים. היא נתמכת על ידן". ויקטור הוגו
"מוטב מנה של אשליות ותיאבון שופע לחיים, מאשר סעודה מציאותית ובעיות עיכול בצידה”. הארי אוורסטריט
אנו יוצרים עולם דמיוני - לא כדי להימלט מהמציאות, אלא כדי להבינה, לפארה וכדי שנוכל להסתגל טוב יותר למגבלותיה. תפקיד הפנטזיות המיניות פשוט יותר: אנו מדמיינים פעילות מינית מרגשת, תוך מודעות לטבעה הדמיוני, ואז חוזרים לחיינו הרגילים. לאור זמנה הקצר ואופייה המאוד ספציפי של הפנטזיה, גם ערכה במכלול היחסים הרומנטיים מוגבל. עם זאת, עצם העובדה שהפנטזיה תמיד זמינה עבורנו, מעלה את ערכה בקשרים רומנטיים מתמשכים.
תפקיד האשליות החיוביות מורכב וקשה יותר. אשליה אמורה להימשך זמן רב, תוך התנגשות מתמדת עם המציאות המנוגדת לה. אך לאשליות חיוביות יש גם ערך גדול: הן עשויות להיות נבואה המגשימה את עצמה, ואז הן לא יהפכו את האוהבים לעיוורים, אלא לכאלו שרואים את הנולד. כאשר את חושבת שבן זוגך הוא אדם נפלא למרות מגרעותיו, התייחסות שכזו עשויה לתרום להפיכתו לאדם נפלא עוד יותר.
החיים אינם סרט של דיסני שבו הנבל והגיבור הינם דמויות חד-ממדיות. אנו יצורים מורכבים והתכונות שלנו ושל בני הזוג יכולות להיות בדרגות שונות, ולהתאים או לא להתאים לאנשים שונים. כך למשל, אומרת אישה גרושה על בן זוגה הנוכחי: "אני יכולה להדחיק את הידיעה שבן זוגי קמצן, כי כאשר אינני חשה בטוב הוא דואג ומטפל בי ועושה זאת מכל ליבו. עם זאת, לא מן הנמנע שאם ניפרד, אשאל את עצמי איך הסכמתי להיות עם חמור קמצן כזה". פרידות רומנטיות הן לכן מורכבות: אנו נפרדים גם מאותו החלק בבן הזוג שגרם לנו להרגיש נפלא עם עצמנו.
אשליות חיוביות מצריכות שילוב בין עמדתנו החיובית כלפי בן זוגנו ובין תכונותיו השליליות. הפסיכולוגים ליסה נף ובנג'מין קרני הציעו מודל שילוב שכזה, בהבחנתם בין "הערצה גלובלית" ל"דיוק ספציפי". האוהבים מפגינים הערצה בתפיסתם הגלובלית את בני זוגם, כמו תפיסתם כנפלאים, אולם הם יכולים לדייק בתפיסת התכונות השליליות הספציפיות שלהם, כמו היותם בלגניסטים.
במודל זה, האוהבים מדרגים את התכונות החיוביות של בן הזוג כחשובות יותר מהשליליות. כתוצאה מכך, תפיסה מדויקת של תכונותיו הספציפיות של בן הזוג לא מפריעה לשמירת הערכתו הגלובלית כאדם נפלא. לטענתם, אהבה המבוססת על דיוק ספציפי עמידה יותר מאהבה הנעדרת דיוק שכזה.
אם כן, באהבה עמוקה אנו מאפשרים לתכונות החיוביות של בני הזוג להאיר את מצבנו, ולא נותנים למגרעות להטיל עליהן צל. שילוב האשליות החיוביות והכרת המציאות חשובים לתחושת הביטחון ביחסים ולחיזוק האמונה בערכם. האשליות החיוביות מאפשרות לפרש את התנהגות בן הזוג בצורה חיובית, בו בזמן שהמגרעות ידועות אך זוכות למשקל קטן. או במילותיה של סופיה לורן: "שום דבר לא עושה את האישה יפה יותר מאשר האמונה שהיא יפה".
אהרון בן-זאב הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. הטקסט מבוסס על ספרו החדש, "אהבה, כמעט כל הסיפור", שיצא בהוצאת ידיעות ספרים/אוניברסיטת חיפה
