הן היו נערות צעירות, בנות 14, 15 או 16. הן נכנסו לקשר מיני עם גברים מבוגרים – ולמרות שבזמן אמת חלק מהן חשבו שהן עושות זאת בהסכמה, היום, במבט לאחור, הן מבינות: זה היה ניצול, לא יכולנו לסרב, לא הבנו למה אנחנו נכנסות.
עדויותיהן כאן (חלקן בשמות בדויים, לבקשתן), חושפות את הבעיה בשיח הציבורי סביב "פרשת הכדורגלנים והקטינות" וסביב פרשיות דומות: הנטייה הקבועה להאשמת הקורבן, לביקורת על נערות שלכאורה "רצו זאת" או "העמידו פנים". העדויות הכואבות האלה יכולות להזכיר מה הם יחסי הכוחות בין גבר סביב גיל ה-30 לנערה מתבגרת, ועל מי ראוי או לא להטיל את האחריות.
ראיון עם ברכה ברד, מנכ"לית עמותת כולן
(צילום: אורי דוידוביץ)
"למרות שידע שאני בת 16, הוא זרם"
"איבדתי את הבתולים בגיל 16 לגבר בן 35, ולמרות שזה קרה מיוזמתי ובהסכמה מוחלטת, אני יכולה לומר באופן חד-משמעי שהיום אני מבינה שהוא היה צריך לסרב", טוענת בנחרצות אנה, אישה בשנות ה-50 לחייה. לדבריה, "נערה בת 16 אינה פרטנרית לסקס לגבר בן 35, ולא משנה כמה היא רוצה. שיקול הדעת בגיל הזה הוא לקוי ונובע מכל הסיבות הלא נכונות, ואת לא באמת יודעת לאן את נכנסת".
אנה מתארת את ילדותה בקיבוץ, ומספרת שאיבוד הבתולים עם המתנדבים נחשב בזמנו לעניין מקובל. "בנות 15-16 בקיבוץ רצו להרגיש גדולות והלכו עם המתנדבים, זה היה חלק מהנורמה", היא אומרת. "היו את הבנות השוות עם החברים בצבא שכבר עשו את זה, אז גם אנחנו רצינו כבר לעשות את זה, למרות שלא היה לנו חבר קבוע. במקרה שלי הוא היה מתנדב מאוסטרליה, ולמרות שהוא ידע שאני בת 16, הוא זרם.
"אז ברור שזאת אני שרציתי לשכב איתו, אבל מה רציתי בעצם? רציתי שישימו לב אליי, רציתי שיאהבו אותי. רציתי להרגיש גדולה. אני לא חושבת שרציתי שיזיינו אותי. זה גיל שבו את מגלה את המיניות שלך וזה מסב לך שמחה. מצד שני, את עדיין ממש ילדה וזה יכול להביא אותך למקומות מסוכנים. את מגיעה לסיטואציות שהיית רוצה להימנע מהן ואת שוכבת עם אנשים שבכלל לא רצית לשכב איתם".
"במבט לאחור", אומרת אנה, "הוא היה צריך לומר לי לא, ולאפשר לי לחוות את זה בצורה שמתאימה יותר לגיל שלי. למרות שרציתי את זה, היה כאן ניצול מצידו".
מדוע את מרגישה שהוא ניצל אותך, אם את זו שיזמת את יחסי המין?
"זה טבעי שנערות יבואו ויפלרטטו כי זה מה שעושים בגיל הזה, אבל עדיין אין לך שום חשיבה הגיונית או יכולת להבין. הוא המבוגר ולכן האחריות לשים את הגבול היא עליו, ולא משנה כמה הוא הולך ליהנות. מעבר לכך, יש כאן יחסי כוחות לא שוויוניים. הכוח בידיו, כי את לא יודעת מה את עושה בכלל, מה יכול לקרות ומה תרגישי. כך שגם אם יזמת, את הצד החלש. בגיל 16 או 17 את אולי נראית כמו אישה וחושבת שאת אישה, אבל זה לא נכון, את ילדה. אגב, זה לא קשור לאישה וגבר. גם אם לאישה בת 35 יגיע ילד בן 16, זאת האחריות שלה להגיד לו לא".
"למזלי הגדול זה נגמר בנשיקה"
הפער בין הרצון הילדותי בתשומת לב לבין מה שמתרחש בפועל, מומחש בדבריה של צוף, אישה בשנות ה-30 לחייה. למרות שבמקרה שלה זו הייתה נשיקה בלבד, היא נחוותה אצלה כאירוע טראומטי. "בגיל 14 היה לי קראש על מציל בן 27", היא נזכרת. "הגעתי הרבה לבריכה שהוא עבד בה, דיברתי ופלרטטתי איתו, פלרטוט מאוד ילדותי, כמובן. באחד הימים הוא הציע שאבוא איתו לאוטו, לדבר. נסענו למקום מבודד ושם הוא נישק אותי. הוא ידע בת כמה אני".
איך הגבת?
"הנשיקה מאוד הפתיעה אותי", היא מודה. "נחנקתי מהמהירות שבה הוא דחף את הלשון שלו, ומכמה אגרסיבי ולא רגיש היה המגע שלו. הוא פשוט נשען עליי כשהראש שלי מוטה אחורה, ודחף את כל הלשון שלו לגרון שלי. בנוסף למחנק ולקשיחות, הזיפים שלו שרפו את העור שלי וחתכו אותי בשפה, והמרקם של העור שלו לא דמה לעור של בנים בגילי. אני רק זוכרת שחשבתי שזה מספיק לי ושאני רוצה הביתה".
פחדת?
"פחדתי שהנשיקה הלא נעימה הזאת תימשך הרבה זמן, אבל גם פחדתי שהוא יחשוב שאני ילדה קטנה ויוותר עליי. לא פחדתי שיהיה יותר מזה, כנראה כי לא ידעתי לדמיין יותר מזה. יחס מגבר בגילו מאוד החמיא לי, אבל העניין בלפנטז בגיל הזה על מישהו מבוגר יותר הוא שבדמיון אפשר הכול. להפוך את הדברים למציאות, לעומת זאת, זה מחריד. פתאום למצוא את עצמי איתו לבד באוטו, כשברור שהוא מעוניין לגעת בי, זה מפחיד כי כל הכוח אצלו. הוא מחליט מה קורה, ואני רק יכולה לקוות שהוא יהיה נחמד אליי.
"למזלי הגדול, זה נגמר בנשיקה. אני מניחה ששפת הגוף שלי לא הזמינה יותר מזה. אני זוכרת ששנים לאחר מכן הייתי בטוחה שאני מיוחדת ושאין הרבה 'בוגרות לגילן' כמוני. רק כשהגעתי לגילו הבנתי את התהום והפער בין גיל 27 ל-14, וזה מזעזע בעיניי. באיזשהו מקום, המחמאה התפוגגה כבר ברגע שהוא נגע בי, כאילו גם בלי להבין הייתה לי ציפייה ממנו שישמור עליי".
3 צפייה בגלריה
"שנים לאחר מכן הייתי בטוחה שאני מיוחדת ושאין הרבה 'בוגרות לגילן' כמוני"
(צילום: Shutterstock)
זאת נשמעת כמו חוויה מאוד קשה. את מרגישה שהיא השפיעה עלייך לאחר מכן?
"הרבה מהקשיים שלי עם גברים, עד היום, מושפעים מהיחס שקיבלתי מגברים בתקופת הנעורים. האינטראקציה הזאת ואחרות נוספות מאוד השפיעו על איך שתפסתי תקשורת בין גברים לנשים. אני לא מדברת הרבה על הרצונות שלי או מתבטאת בכלל כמישהי בעלת העדפות מול גברים. למדתי להתחמק או פשוט לתת לזה לעבור, ולא עלה בדעתי לשתף מה נעים לי. לא מזמן הייתי עם מישהו בגילי ולא היה לי נעים, אבל היה לי קשה עד בלתי אפשרי להגיד לו שאני רוצה להפסיק".
"מסתבר שהם חשבו להעביר אותי ביניהם"
האופן שבו אינטראקציות מיניות בגיל הנעורים משפיעות באופן שלילי על התנהלות מינית ורומנטית בבגרות, נשזר כחוט השני בחוויותיהן של נשים רבות. "אני באה מבית טוב עם הורים אכפתיים. היו לי ציונים טובים בבית ספר, ובחזות החיצונית שלי לא הייתי מינית בכלל, רחוקה מאוד מהדימוי של ה'ילדות הבעייתיות עם תמונות ביקיני בפרופיל'", מספרת נטלי, אישה בשנות ה-20 לחייה.
"הייתי חלק מסצנה מוזיקלית של מסיבות והופעות, והדבר שהכי משך אותי היה גברים מבוגרים ומגניבים לתפיסתי, שמבינים במוזיקה. בתוך הסצנה הזאת היה גם מוזיקאי מפורסם, שחברים שלי ואני חשבנו שהוא ממש מגניב והערצנו אותו. היינו גוזרים תמונות שלו מהעיתון ותולים בחדר. גם ניסינו להתקרב אליו בכל מיני דרכים. אני זוכרת שהוספנו אותו באייסיקיו וקיווינו שהוא ידבר איתנו.
"כשהייתי בת 15 הוא הופיע פתאום באיזו מסיבה שהייתי בה. התחלתי לרקוד איתו, ואז הוא לקח אותי ביד והוביל אותי אחריו לשירותים. הייתי הכי גאה בעצמי, מהפרצופים הנדהמים של חברים שלי בעודו מוביל אותי. כאילו שזה היה כיבוש כזה, הישג, שההוא המגניב והשווה 'בחר בי' מכולן.
"הוא לקח אותי לשירותים, וירדתי לו. כל העסק הזה לקח מספר דקות. כשחזרנו לרחבת הריקודים הוא משך את אחד החברים שלו ואמר לו להצטרף אלינו. מסתבר שהם חשבו להעביר אותי ביניהם, כי החבר הזה ניסה להכניס את הידיים מתחת לחולצה שלי. זה הגעיל אותי והתרחקתי מהם, וגם לא סיפרתי את זה לחברים שלי אחר כך. העדפתי להישאר לבד עם הזיכרון המר. הייתה לי אחר כך עוד התנסות עם גבר בן 30 פלוס שהייתי דלוקה עליו, אבל מסתבר שלא עניינתי אותו בכלל. הוא רק רצה להכניס אותי למיטה, והזמין לי מונית כשזה נגמר".
היית מעוניינת באינטראקציות מיניות איתם, או שזה נעשה מתוך תקווה לזכות בתשומת ליבם של אותם גברים?
"אני לא חושבת שידעתי בגיל ההוא את ההבדל בין השניים. הפנטזיה שלי בסופו של דבר הייתה די תמימה. לא חיפשתי הרפתקה מינית, וגם לא נמשכתי אליהם פיזית, אבל הרגשתי שאם הם מתעניינים בי אז אני שווה משהו. ידעתי שסקס זה חלק מזה, וידעתי שזה הדבר היחיד שיש לי להציע כדי להתקרב אליהם כי אני בת 15 והם מבוגרים. כיום, בעיניים בוגרות, אני מבינה עד כמה הגברים האלה היו לא בסדר. הם לא הכירו אותי מספיק כדי לדעת איך זה ישפיע עליי, ובדיוק בגיל הזה את לומדת על ההתנהלות בתור אישה, ואת לומדת מה יש לך להציע".
"זה השאיר בי צלקות שלקחו לי שנים לרפא"
יחסי הכוחות המוטמעים בקשר שבין נערה לגבר מבוגר הם בעייתיים לכשעצמם, קל וחומר כאשר מצטרפים אליהם יחסי תלות, כמו הערצתה של נטלי למוזיקאי מפורסם. מאיה, אישה באמצע שנות ה-30, מספרת על יחסי מרות בינה לבין מבוגרים ממנה בארגון שבו התנדבה, שעם השלכות הקשרים המיניים איתם היא מתמודדת עד היום.
"בסוף כיתה ט' התחלתי להתנדב במד"א כמגישת עזרה ראשונה, ועם הזמן התחילו להירקם קשרי חברות בין המתנדבות לצוות העובדים, שהיו על פי רוב סטודנטים בגילאי ה-25-30. הם הזמינו אותנו להצטרף לנסיעות וטיולים, והיו מגניבים אותנו יחד איתם לברים ורוכשים לנו משקאות. הכול היה תמים וחברי, אבל גם היה ברור שהם מתחילים איתנו ורוצים שיקרה משהו מעבר. ככה הכרתי את החבר הראשון שלי, אני הייתי בת 16 והוא בן 24. הוא אמר לי שאני מיוחדת, שהוא מעולם לא פגש אחת כמוני ושהוא אוהב אותי, עד שהשתכנעתי לשכב איתו. הרגשתי כל כך מיוחדת, בוגרת, רצויה.
"הוא לקח אותי לחדר מלון שמשלמים עליו לפי שעה. שכבנו ולאחר מכן הוא החזיר אותי הביתה. זה נמשך ככה עד שגיליתי שיש לו בכלל בת זוג אחרת, בת גילו, ושאיתי הוא רק השתעשע. הוא לא עשה שום דבר בניגוד לרצוני, אבל כמה שיקול דעת יש לילדה בת 16 כשיש פער גדול כל כך בין שני הצדדים מבחינת היכולת שלה בכלל לתפוס את הסיטואציה?
"אחריו היו עוד לפחות שישה אחרים. זאת הייתה הנורמה בין העובדים למתנדבות, ומשהו שהושרש שם במשך שנים. תוצאה של דינמיקה של בני 20 פלוס עם ילדות חמודות בתיכון, שרק מגלות את עצמן ואת המיניות שלהן, ומגלות איך הגוף שלהן משפיע על גברים. קיבלנו פתאום המון תשומת לב, אבל מעבר למחמאה, למדנו שדרך המיניות שלנו אנחנו יכולות להשיג לעצמנו דברים כמו מעמד, כי להיות מחוברת לאחד העובדים נחשב לסמל סטטוס. הוא היה דואג שתעלי איתו לכל הנסיעות במשמרת וזאת נחשבה לפריבילגיה גדולה".
הרגשת מנוצלת?
"בזמנו, ראיתי בזה אקט של עוצמה. הייתי צוחקת עם מתנדבת אחרת שאלו אנחנו שמנצלות אותם, כדי להצטרף למשמרות ולהעלות את תחושת הביטחון והערך העצמי, ולא ההפך. שהם הטיפשים שברגע שאנחנו ממצמצות לכיוונם, הם מאבדים את זה והופכים לעפר לרגלנו. הרגשתי מלכת העולם. כל הנהגים והפרמדיקים אהבו אותי, עליתי על משמרות כמה ומתי שאני רוצה, וכולם היו רואים את זה ומקנאים. ובגיל הזה, זה ממש עושה הבדל, אבל לא היה לי מושג בכלל מה אני עושה, ואיזה מחיר אני משלמת עבור המעמד הזה".
מה המחיר ששילמת?
"זה לא שחיפשתי ריבוי פרטנרים מיניים, אלא הבנתי שזה כלי קל ויעיל. כתוצאה, לא ידעתי ליצור קרבה או אינטימיות, לא ידעתי ליצור קשר רומנטי עם גבר שלא מתבסס רק על סקס. הייתי שוכבת עם גברים שרציתי בקרבתם כדי להשיג מהם חום או תשומת לב, כדי להרגיש שווה. כל הדימוי שלי כאישה וכאישה מינית התלכלך בגלל האירוע הזה, ועד היום אני חושבת באופן אינסטינקטיבי שגברים נמצאים איתי בגלל המיניות ולא בגלל מי שאני. לקח הרבה זמן עד שהבנתי אילו אמונות פנימיות שליליות זה הטמיע בי, ורק בשנתיים האחרונות התחלתי לשקם את עצמי ולהאמין שגם לי מגיע להיות בזוגיות שמבוססת על אהבה ולא רק על מין".
זה מחיר כבד לשלם. את חושבת שהוא היה נגרם גם אם היה מדובר בבני גילך?
"אני לא חושבת שזה היה קורה עם בני 17 בתיכון, כי מבנה הכוח האינהרנטי הספציפי שם מאוד תרם לזה. זה היה כמו יחסי עובד-מעביד במובן מסוים, עם היררכיה ברורה. היה להם כוח ומעמד, וכל דבר שקרה במהלך המשמרת היה באחריותם ובשליטתם.
"אז נכון שהסכמתי ושאף אחד לא עשה לי שום דבר בכוח, אבל ראיתי את העולם עדיין בצורה מאוד ילדותית. לא הייתי מסוגלת באמת להבין למה אני מסכימה, בטח כשזה נעשה בצורה כזאת בתוך מבנה כוח, ולא הייתה לי יכולת להבין איך הדברים האלה ישפיעו עליי. כשילדות מרגישות חשובות סביב המקום של המיניות הן בסוף מוכרות את עצמן, את הגוף שלהן ואת הנפש שלהן כדי להרגיש אהובות ומוערכות. זה לא רק מעוות, זה גם השאיר בי ובשאר החברות שלי צלקות שלקח הרבה מאוד שנים ותהליכים לרפא".
