לכולנו ברור מהם יחסי מין שמתבצעים בניגוד להסכמתו וחרף סירובו של צד אחד. המחוקק קבע כי מדובר באונס. אבל משום מה, לא למספיק מאיתנו ברור שגם אם ניתנה הסכמה ליחסי המין בכללותם, ההסכמה אינה גורפת. זכותו של כל אחד מהצדדים לעצור את יחסי המין בכל עת שירצה, זכותה לשנות את דעתה ולמשוך את ההסכמה שלה, וזכותה שלא לרצות אקטים מסוימים במסגרת יחסי המין בהסכמה. כך, בין היתר, זכותו של כל אדם לתת הסכמה ליחסי מין מוגנים בלבד, ולסרב ליחסי מין לא מוגנים.
למרות זאת, יש מגמה רווחת בצורה מטרידה של הסרת קונדום ללא הסכמה, כפי שמעיד סיפורה של יעל (כל העדויות מובאות בשמות בדויים לשם הגנה על פרטיותם של המרואיינים): "פגשתי בחור דרך אפליקציית היכרויות לפני כמה שנים ובאתי אליו הביתה, כי משהו בו עשה רושם של אדם שאפשר לבטוח בו. במהלך הסקס הוא שאל אם הוא יכול להוריד קונדום כי קשה לו לשמור על זקפה איתו, ואמרתי שבשום פנים ואופן לא. בשלב כלשהו הוא יצא ממני וביקש שנעבור לתנוחת דוגי, ואחרי דקה או שתיים הוא יצא ממני וגמר לי על הגב. ואז בעצם הבנתי שהוא הוריד את הקונדום כשביקש שנחליף תנוחה, ובנה על זה שאני לא רואה את זה".
איך הגבת?
"כשאלתי אותו למה הוא הוריד, הוא אמר, 'אני פשוט לא מסוגל לגמור ככה'. הייתי בשוק ולא ידעתי מה לומר. נראה שהוא בכלל לא הבין שמשהו שם היה לא בסדר, והרגשתי שאין מה להמשיך להתעמת איתו על זה. העדפתי ללכת משם ולנתק קשר כי התנהגות כזו מבחינתי היא דיל ברייקר. כשסיפרתי את זה לחברות שלי, הרבה מהן אמרו שזה נחשב לאונס בעיניהן ושאלו אם ארצה להתלונן במשטרה. מעולם לא בטחתי במשטרה בכל הנוגע לטיפול באלימות מינית וגם לא הרגשתי שזה מקרה שנכון להתלונן בו כי לא חוויתי אותו כאונס. חוויתי אותו כסיטואציה של גבר דושבג שלא מבין שיש עוד צד ששותף לעניין הזה שנקרא סקס, והעדפתי להמשיך הלאה.
"למרות התגובות המחבקות והדואגות שקיבלתי, הייתה אחת שאמרה שאם הייתי מכבדת את עצמי מספיק כדי לא לעשות סטוצים, אולי זה לא היה קורה לי. שנשים צריכות ללמוד לכבד את עצמן כדי שיכבדו אותן בחזרה. לומר לנשים שהן לא יכולות ליהנות ממין מזדמן מבלי להיות חשופות לפגיעות מיניות זה פשוט בושה וחרפה בעיניי. זה לשלול מגברים את האחריות שלהם לכבוד הדדי והסכמה בתוך המשחק הזה שנקרא סטוצים".
"רק כעבור זמן הבנתי איזה אלים וכפוי זה היה"
הטלת האשמה בפגיעה מינית על האישה היא לא יותר מאשר האשמת הקורבן. למרות ה'סלאט שיימינג' לו זכתה יעל, הסרת הקונדום לא קשורה אליה ואל התנהגותה, בדיוק כפי שאונס מתרחש בכל המגזרים ולא תלוי במה לבשה האישה. למעשה, הסרת קונדום ללא הסכמה יכולה להתבצע גם בתוך מערכת יחסים, כפי שמעידה רעות, שגם שילמה עליו מחיר יקר.
"יצאנו במשך כמה חודשים, והיה כיף של תחילת קשר. הייתי אז בת 23, והוא היה מבוגר ממני בשנים רבות. הוא ידע שאני לא על גלולות ושוכבת רק עם קונדומים, אבל לילה אחד הוא הוריד את הקונדום, כנראה כשעברנו לדוגי. כשהוא גמר בתוכי הרגשתי, הסתובבתי אחורה ושאלתי מופתעת אם הוא גמר בתוכי. הוא ענה שכן, שהוא הוריד את הקונדום".
איך הגבת?
"סיימתי את מערכת היחסים במקום, התלבשתי ויצאתי מהדירה שלו ולמחרת קניתי פוסטינור. כמה שבועות מאוחר יותר גיליתי שאני בהריון, ויצרתי איתו קשר כדי שיעזור לי כלכלית עם ההפלה כי בתור סטודנטית לא יכולתי לממן אותה. הוא שמח שאני בהריון וסירב לשלם. למעשה, הוא סיפר לי שהוריד את הקונדום בכוונה כדי שזה מה שיקרה כי הוא רוצה להיות אבא. מסתבר שבנרטיב שלו הייתי רק רחם, כי דיברנו על נושא הילדים עוד כשיצאנו והבהרתי לו שאני עדיין לא שם, אם בכלל.
"בסופו של דבר, מימנתי את ההפלה בעזרת חברה. הוא מצידו לא התנצל, להפך. הוא אמר שלעולם לא יסלח לי שהרגתי את הילד שלו. שאני אנוכית וחושבת רק על עצמי ולא עליו. הסתובבתי 'אכולת' אשמה ורק כעבור הרבה זמן התחלתי להבין מה קרה שם, איזה אלים וכפוי זה היה, ושאני לא אשמה. הבנתי שהוא השתמש בי כדרך להגשים את החלום שלו, והיה מוכן להקריב את הגוף שלי והעתיד שלי בשבילו. הוא ידע בדיוק מה הוא עושה ולמה, פשוט בראש שלו לאישה אין שום משמעות, היא כלי שמשתמשים בו. על ההפלה לא התחרטתי מעולם, אבל עם התחושות הקשות והחוויות שהביאה אני עדיין מתמודדת".
"יש כאן תרבות שלמה שלא רואה את האישה"
הסרה בחשאי של הקונדום במהלך האקט המיני, ללא הסכמת בן הזוג, היא מגמה של ממש בשנים האחרונות. מחקר אוסטרלי מ-2019 מצא שאחת מכל שלוש נשים ואחד מכל חמישה גברים חוו זאת על בשרם. ואם הטקטיקות שבהן השתמשו הפרטנרים של יעל ורעות נראות זהות, ייתכן שלא מדובר ביד המקרה, שכן הסרת הקונדום או 'Stealthing' (התגנבות) כפי שהיא מכונה בעגה הפופולרית, זכתה לשלל אתרים ייעודיים שמטרתם להדריך גברים כיצד לעשות זאת מבלי שהפרטנרית שלהם תשים לב.
"התופעה הבזויה הזאת נמצאת על הרצף של פגיעות מיניות, והיא צורה של פגיעה מינית שאנחנו פחות מכירות. היא צומחת על רקע תרבות שלמה שלא רואה את האישה, לא מתייחסת לצרכים ולרצונות שלה, ומפרשת הסכמה בצורה שבה היא רוצה לפרש", מסבירה ד"ר עו"ד כרמית קלר-חלמיש, יועצת משפטית וראשת תחום מחקר של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.
"זאת ממש שיטה עם שם וכינוי ואתרים שמסבירים איך לעשות את זה טוב. Stealthing זה הסלנג של החבר'ה שעושים את זה, ועצם הכינוי ממסגר את זה כתופעה כי אפשר להגיד לחברים בבר 'עשיתי לה Stealthing' וכולם יבינו במה מדובר".
"אגב, קל למזער ולהגיד 'היא הסכימה למגע המיני אז מה הבעיה שלה', אבל כשאישה נכנסת עם מישהו למיטה ויש ביניהם סיכום שהוא משתמש בקונדום, אם הוא מרמה אותה ולא עושה את זה, הוא שומט את הקרקע מתחת ליסוד ההסכמה", היא אומרת.
"נכון שהיא באה מרצון אליו הביתה, אבל בתוך המיטה ובתוך ההסכמה המינית שהיא נתנה, שהתבססה על שימוש בקונדום, נעשו מעשים שלהם היא לא הסכימה. זאת פגיעה מינית, ויש לה את הלגיטימציה לכל התחושות שהיא חווה בתוך הדבר הזה, כמו בגידה והשפלה. היא מגלה בדיעבד שרימו אותה והיא חשופה למחלות ולהריון מבלי שיכלה להתגונן. זה מפקיע ממנה את השליטה ברמה מאוד גבוהה".
למרות התופעה הרווחת, עד היום הורשעו בעבירה זו רק שלושה גברים ברחבי העולם. בשנת 2014 הורשע בתקיפה מינית גבר בקנדה, ב-2017 הורשע באונס גבר בשווייץ, והשנה הורשע באונס גבר באוסטרליה. מדוע כל כך מעט גברים הורשעו עד היום, ומהו המצב בישראל?
ד"ר עו"ד קלר-חלמיש שופכת אור על הנושא: "עולם המשפט תמיד הולך אחרי המציאות, כך שאין סעיף חוק ספציפי לגבי חדירה במרמה או אונס במרמה שרואה הסרה של קונדום כעבירת מין. זה בעצם נשען על הסכמה, ומשוכות ההליך הפלילי הן מאוד גבוהות – צריך להוכיח שהיא התנתה את הסכמתה ליחסי המין בשימוש בקונדום, שהוא אמר כן והם הגיעו להסכמה, וצריך להוכיח מעל לספק סביר שהוא עשה את זה במודע".
נשמע כמו משהו בלתי אפשרי.
"זה בלתי אפשרי כי הגבר יגיד שהוא התכוון אבל הקונדום נשמט לו, או שהוא לא הבין את האישה. אנחנו נכנסים לתוך שדה של הוכחות שאין בו הסכם ואף אחד לא כתב כלום, אז זה כמעט בלתי אפשרי להוכיח. בית המשפט הישראלי לא נדרש לסוגיה הזאת עדיין, ואני בספק אם זה יגיע לבית המשפט, כי משטרת ישראל תתייחס לאישה שמגישה תלונה בהאשמה שלה".
"הוא כבר נכנס. מה יכולתי לעשות?"
חלק מהתחושות הקשות שמתארת ד"ר עו"ד קלר-חלמיש, ניתן למצוא בדבריה של מירית אודות גבר איתו יצאה בעבר. "הכרתי אותו באפליקציה ונפגשנו כמה פעמים. היה סקס עם קונדום והכל היה בסדר גמור. ואז כשנפגשנו שוב אמרתי לו שאני מבקשת שייכנס עם קונדום. הוא אמר לי, 'בטח, ברור', התמזמזנו עוד קצת ואז הוא חדר בלי קונדום. כשהבנתי שהוא נכנס בלי קונדום לא היה לי כוח להתעמת איתו, כי לומר 'אפשר שתצא ותשים קונדום?' זה לשבור את הכלים. הוא כבר נכנס אז מה יכולתי לעשות? זרמתי עם זה בלב כבד".
אמרת לו משהו?
"כששאלתי אותו אח"כ למה הוא עשה את זה, הוא אמר לי שהוא מצטער, אז נפגשתי איתו שוב כי הנחתי שהוא הבין. שוב אמרתי לו 'אבל אתה שם קונדום, כן?', הוא אמר 'ברור', וחדר בלי. זאת סטירת לחי כשאותו בן אדם עושה לך את זה בפעם השנייה, אז הפעם שברתי את הכלים. צעקתי עליו. הוא מאוד התנצל, שוב ושוב, אמר שהוא לא התכוון ולא שם לב, אבל התעקשתי והלכתי.
"הוא ניסה להתקשר אליי אבל לא היה לי עניין לדבר איתו. במקום זה שלחתי לו הודעה שמבהירה באופן חד-משמעי למה אסור לו יותר לעשות את זה. הבנתי שאם הוא עושה את זה בפעם השנייה, זאת לא טעות. אז שיתאפס וייקח אחריות על מעשיו. אם הוא עשה לי את זה פעמיים, הוא בטח עושה את זה עם כולן".
זאת פגיעה מינית לכל דבר ועניין.
"באופן אישי, אני לא מרגישה שנאנסתי, אבל אני יכולה להבין למה מישהי אחרת תחווה סיטואציה כזאת כאונס. מה גם שלפי ההגדרה אונס זה חדירה שלא בהסכמה. מה שבעיקר הרגשתי זה פגיעה באמון וזלזול מצידו. הכי נוח להתחשב רק ברצונות שלך, ולא ברצונות של מי שלפניך. יצאתי בתחושה נוראית שמישהו לקח ממני את השליטה ושאין לי מה לעשות לגבי זה. הרי הוא לקח אחריות שהיא לא שלו והחליט במקומי על הגוף שלי. היום אני הרבה יותר ברורה וחדה בדרישות שלי, גם במילים וגם באינטונציה. אני אומרת 'אל תשחק משחקים. או קונדום או בכלל לא'".
במקרה של מירית, לא מדובר על הסרת הקונדום בסתר, אלא על התעלמות מהתנאי שהציבה. כשהגבר אינו שם קונדום למרות דרישת האישה, עפ"י ד"ר עו"ד קלר-חלמיש, החוק ברור יותר. "אם אני אומרת לגבר 'תשים קונדום ועד שלא תשים לא תוכל לחדור אליי', הוא לא שם ובכל זאת חודר אליי, אז בכלל לא הסכמתי ליחסי המין האלה", היא אומרת. "הבעיה היא שמי שראתה שהוא לא שם קונדום אבל בכל זאת המשיכה את האקט, בעולם המשפטי ישאלו אותה אז למה המשכת? למה לא הפסקת? בזה שהיא המשיכה היא נתנה לזה הסכמה, ולכי תסבירי לעולם המשפט שבחיים האמיתיים זה לא עובד ככה".
המצב קשה.
"מבחינה משפטית, בתחום של פגיעות מיניות המצב שלנו אכן קשה. רק כ-10% מהנפגעות הולכות למשטרה, ומתוך אלה שהולכות למשטרה, 83% מהתיקים נסגרים. כשמצליבים את המספרים האלה מגיעים לכך שרק 2% מהנפגעות מגיעות למערכת המשפט. ולא רק שהסיכוי של תיק כזה בבית המשפט הוא אפסי, אלא שבעיקר תיגרם עוגמת נפש לנפגעת שלא תזכה שם בצדק שלו היא מייחלת".
"אשתו התגרשה ממנו, אז כנראה שהיא האמינה לי"
ניתן להבין, אם כן, מדוע נשים אינן מתלוננות במקרים כאלה. אך כיצד הן יזכו בתחושת הצדק הכה מיוחלת? "אין משפט צדק לחולירות בארץ. אז אני עשיתי לו, רק בלי לגעת בו", מתגאה יסמין בהנאה גלויה. יסמין מספרת שאחרי מספר פעמים שנפגשו וקיימו יחסי מין, הוא החליט שאינו מעוניין בקונדום, וכשהתנגדה לכך הוא המשיך בכל זאת תוך הפעלת כוח. "לא ניסיתי לפנות למשטרה. בשביל מה? מבחינתם הבחורה היא זונה".
"שנה לאחר מכן הוא התחתן, והחלטתי להתנקם בו", היא מודה. "הפצתי באזור של אשתו שהוא אנס, דרך חברים, וזה התפשט כאש בשדה קוצים והפך אותו למוקצה. גם הצעתי לה לדבר איתי. היא לא דיברה איתי אבל היא התגרשה ממנו, אז כנראה שהיא האמינה לי".
"יש פער בין החוויה האישית של נפגעת, לבין המענה המשפטי שיש למערכות המשפטיות לתת", אומרת ד"ר עו"ד קלר-חלמיש. "צדק הוא מונח סובייקטיבי ועבור כל אחת הוא שונה, אבל אצל רובן זה לא משטרה. הנשים רוצות להחזיר לעצמן שליטה, וזה לא משהו שקורה בתחנת המשטרה וגם לא בבית המשפט, להפך. המערכות האלה משחזרות את החוויות של פגיעה מינית עם אותם אלמנטים של היעדר שליטה ופערי כוחות. זה כל כך לא מותאם למי שעברה פגיעה מינית, וצדק אין במערכת הזאת. טקטיקה של השנים האחרונות היא שיימינג, אבל האישה חשופה לתביעת דיבה, כך שלא הייתי ממליצה למישהי לעשות שיימינג".
איך בכל זאת ניתן לעזור לאישה שנפגעה?
"כשמישהי פונה אלינו למרכזי הסיוע אנחנו עוזרים לה לחשוב ביחד מה אפשר לעשות ומה נכון לעשות. אנחנו שואלות אותה מה היא רוצה וצריכה ומה חשוב לה. רוב הנפגעות לא אומרות 'אני רוצה שהוא יורשע', אלא 'אני רוצה שהוא יבין שהוא פגע בי'. חלק גדול מהפניות בנושא של הסרת קונדום מתחיל ב'אני לא מאמינה שזה היה אונס', אז נקשיב לה, נתקף לה את החוויה ונהיה שם בשבילה. אנחנו עוזרות לה לחשוב איך היא יכולה לעזור לעצמה, כי עדיף לה לעסוק בדברים שיעזרו לה להתמודד עם מה שעבר עליה. ואם היא צריכה, אז גם ניפגש איתה ונלווה אותה למשטרה או לבית החולים. אנחנו איתה שם בכל המסע הזה".
דרכי יצירת קשר עם מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית:
1202: נשים | 1203: גברים
04-6566813: נשים ערביות | 02-6730002: נשים דתיות | 02-5328000: גברים דתיים
סיוע דרך WhatsApp ב-052-8361202 | צ'אט
