לפני חודש טסתי לגיאורגיה להשתתף בצילומים, ואחרי שכל הצוות חזר לישראל, החלטתי, כהרגלי, להישאר לעוד כמה ימים ולטייל. פתחתי טינדר, התחלתי להעביר את האצבע, אך חרף המאצ'ים המרובים שהיו לי, לא הצלחתי לקבוע עם אף אחד מהגברים שהיו בעניין שלי. או שהבחור היה עסוק, או שהוא התאדה בשלב מסוים של השיחה והפסיק לענות. כן, בדיוק כמו שקורה בישראל. התעצבנתי. מה כבר ביקשתי? לעשות מין עם בחור אקזוטי ממדינה זרה? ממתי זה נהיה כל כך מסובך?
בערב האחרון הסתובבתי בעיר עם מישל, בחור צרפתי שמטייל בעולם כבר תקופה ארוכה, ועם קים, בחור קוריאני חביב. לי ולמישל הייתה דינמיקה טובה ומלאה בהומור ובפתיחות, וחשבתי שאולי כדאי לי לנסות לבדוק אם הוא מעוניין, אבל הוא וקים לא נפרדו לדקה זה מזה, וגם לא הצלחתי להבין האם אני מוצאת חן בעיניו, או שאולי הוא סתם אדם חביב שמתייחס כך ליתר האנשים שמסביבו.
חשבתי לוותר והצטערתי שמין אקזוטי כבר לא יעלה בחכתי, והופ! קיבלתי התראה על מאץ' חדש - אנטון, בן 33, שיער ארוך וקעקועים. הוא נראה חמוד! התחלנו להתכתב והבחור התגלה כתקשורתי למדי. קבענו להיפגש בלי שום בעיות מיותרות, תירוצים או היעלמויות. סוף-סוף!
"חברים!", הכרזתי מחייכת, "אני נוטשת אתכם. אני יוצאת לדייט. תאחלו לי בהצלחה".
"בהצלחה! תעדכני כשאת חוזרת", אמר מישל, בחביבות האופיינית לו. תפסתי מונית והשארתי אותם מאחור.
זה היה יום שישי, והעיר הייתה מפוצצת באנשים. המונית עצרה מול כתובתו של הבר שאותו אנטון שלח לי, ודרך החלון ראיתי את הבחור הגבוה עם השיער הארוך נשען על דלת הכניסה לבר, ומחכה. הוא באמת חמוד, חשבתי לעצמי, יצאתי מהמונית וניגשתי אליו.
"אנטון? היי, אני יובל!" הצגתי את עצמי והתחבקנו בחביבות. המארחת הובילה אותנו פנימה, ושמתי לב שהמקום מעוצב בצורה אלגנטית, אך עם אוירה צעירה ומלאה באנשים יפים ובמוזיקה טובה.
"מה את אוהבת לשתות?" הוא שאל והניח את ידו על כתפי בעדינות. אהבתי את זה. על אף שהוא התנוסס לגובה של כמעט שני מטרים, היה בו משהו מאוד עדין ונשי, וזה הדליק אותי. הזמנו בקבוק יין לבן ומשהו קטן לאכול, והמלצרית הלכה והותירה אותנו לבדנו.
אנטון התחיל לדבר. והוא דיבר. ודיבר. ודיבר. הוא לא עצר לרגע! ברגעים הבודדים בהם ניסיתי להשחיל מילה ולתת את האינפוט שלי על הדברים, הוא לא באמת היה קשוב. שמתי לב שעיניו נודדות לכל עבר וסורקות את המקום. מדי פעם הוא הנהן לכיווני כדי לסמן לי שהוא מקשיב, אך חזר מיד לדבר על עצמו. בפועל, הוא לא באמת הקשיב לי, ולא עניינתי אותו לרגע. מדי פעם הוא חיבק אותי בפרץ של התרגשות, והייתה גם את הפעם שבה הוא נגע עם אצבעו באפי, כאילו הייתי ילד קטן.
אנטון המשיך לדבר ולדבר, ובשלב מסוים סיפר לי שנהג לכתוב טור מאוד פופולרי על מיניות ברוסיה, שהפך אפילו לרב-מכר של ממש. כשניסיתי לספר לו, בהפתעה גמורה, שזה נשמע כאילו שאני הגרסה הנשית והישראלית שלו, הוא שוב הנהן בחוסר עניין ונדד עם עיניו לצדדים. בשלב מסוים הוא עצר את שצף הדיבור, שלח את ידו השמאלית לתיק, הוציא מסרק והתחיל להבריש את שיערו הארוך.
"אני מקווה שלא אכפת לך", הוא אמר בחיוך שובב.
"בבקשה", עניתי לו.
בשלב זה של הערב כבר הבנתי שאני צריכה להניח למחשבה שעליי להיות "הצד הנשי" של הדייט הזה, והחלטתי להישען אחורה, ליהנות מההופעה, ולהיסחף לאן שהדיווה המיוחדת הזאת תיקח אותי. נהניתי מנשיותו של הגבר הענק הזה, אבל באיזשהו אופן גם הרגשתי שהיא גורמת לנשיותי שלי להתכנס מעט פנימה, ורציתי להוציא אותה החוצה. רציתי אני להיות הדיווה בבר הזה.
"נהניתי מנשיותו של הגבר הענק הזה, אבל באיזשהו אופן גם הרגשתי שהיא גורמת לנשיותי שלי להתכנס מעט פנימה, ורציתי להוציא אותה החוצה. רציתי אני להיות הדיווה בבר הזה"
המשכנו אליו הביתה. היינו כבר די שיכורים ושנינו הרגשנו בנוח להתנשק ולהתלטף זה עם זו. כשאנטון קם למטבח כדי לפתוח לנו בקבוק יין נוסף, אני רצתי לי לשירותים לעשות פיפי, שם הבחנתי בדבר משמח ביותר.
"יש לך אמבטיה!", הכרזתי מופתעת.
"נכון!", הוא ענה מהצד השני של הדלת.
"בא לך לשתות את היין באמבטיה?", שאלתי ופתחתי את דלת השירותים. נעמדתי מולו והורדתי את התחתונים. הייתי כבר חצי ערומה גם ככה. הוא התלהב ושתינו את היין באמבטיה, מתלטפים ונוגעים זה בזו, עד שהמים התקררו והעברנו את עצמנו לספה.
התחלנו להתמזמז בתשוקה. השיער הארוך שלו התנפנף לכל עבר, והשיער הקצר שלי קפץ. אהבתי את הניגודיות הזאת בינינו - הבחור הגדול אך העדין עם השיער הארוך, מול הבחורה הקטנה עם השיער הקצר. הוא נישק אותי בעדינות ואז ביקשתי והוא נתן לי פליק חזק בישבן.
אהבתי את הוורסטיליות, את המנעד הרחב שנע כל הזמן בין רוך לבין קשיחות, בין נשיות לגבריות, כי הוא בכל זאת היה חזק ממני, ללא כל צל של ספק. הוא היה ענק ודומיננטי, ולפעמים זה היה יותר מדי. פתאום הוא שם את ידו על שיערי ודחף את ראשי בכוח למטה, לכיוון איבר המין שלו. עצרתי.
"מה אתה עושה?!", שאלתי בהלם.
"מה?"
"למה אתה דוחף לי את הראש ככה? אם אני ארצה לרדת לך, אני אעשה את זה בעצמי", הכרזתי והרגשתי איך בבת אחת, הליבידו שלי צונח מטה.
"לא יודע, רוב הנשים אוהבות את זה".
"רוב הנשים אוהבות את זה?! מי אמרה לך את זה?"
"יש המון נשים שאני איתן, שאוהבות את זה".
"ברור שיש נשים שאוהבות את זה. יש גם אנשים שאוהבים שמחרבנים עליהם או שחונקים אותם, יש גם נשים עם פנטזיית אונס. לצאת מנקודת הנחה שהפעלת כוח היא ברירת המחדל של מה שנשים אוהבות, זה פשוט מעוות בעיניי".
"אבל חשבתי שאנחנו משחקים".
"נכון, וגם ביקשתי ממך לתת לי פליק, אבל זה בא ממני, אז תן לי להגיע לשם ולעשות את זה בעצמי ומיוזמתי. לדחוק בי לעשות משהו, זה פשוט מוריד", הסברתי בכנות.
"אין לי מה לדחוק בך, לא דחוף לי בכלל לעשות סקס. אני יכול להשיג סקס בכל רגע נתון. אפילו אתמול היה לי סקס!", הוא מלמל והליבידו שלי צנח עוד יותר למטה. כן, זה בדיוק מה שאישה אוהבת לשמוע מהבחור שזה עתה דחף לה את הראש לזין שלו.
"חשבתי שתאהבי את זה", הוא הסביר. "עזבי, בואי נחזור למה שהיה קודם, היה לנו נעים".
"סורי, אני כבר לא במוד לזה".
"לא תקפתי אותך!", הוא הרים פתאום את הקול. "אני מרגיש שאת מנסה להרוס סתם. שאת מנסה להרוס אותי", הוא התחיל להילחץ.
"לא האשמתי אותך שתקפת אותי, אתה יכול להירגע. עשית לי משהו שהיה לי לא נעים, זה נחווה אצלי כ'טרן-אוף', אמרתי לך איך אני מרגישה לגבי זה וזהו".
לא יכולתי להישאר שם יותר. לא התחשק לי לנסות להעמיד פנים שהכול בסדר. לו רק היה נותן לי להגיע לשם בקצב שלי, הכול היה נגמר אחרת. במונית, בחזרה למלון, חשבתי לעצמי שהייתי מצפה מבחור שכותב על מיניות ומתעסק בנושא, שידע טוב מזה איך להתנהג אל נשים. איך יכול להיות שהוא עד כדי כך חסר מודעות?
בעודי מהרהרת על כך, תפסתי את עצמי וקלטתי שהסקתי שלל מסקנות שווא רק בגלל שהוא גבר שמדבר על מיניות, ושככל הנראה הוא הסיק את אותם הדברים לגביי - שאם אני כותבת על מין, כמותו, כנראה שאין לי שום גבולות במיטה, ולכן הוא הרשה לעצמו ללכת רחוק. שנינו טעינו.
נכנסתי לחדר המלון וצנחתי על המיטה מאוכזבת ושבורה. אוף! כל כך רציתי מין, למה זה היה חייב להסתיים ככה?
"קלטתי שהסקתי שלל מסקנות שווא רק בגלל שהוא גבר שמדבר על מיניות, ושככל הנראה הוא הסיק את אותם הדברים לגביי - שאם אני כותבת על מין, כנראה שאין לי שום גבולות במיטה"
"יובלי? את בסדר? הגעת? אני דואג". מישל, המטייל הצרפתי, שלח לי הודעה. כמה מתוק מצידו. שוב לא הצלחתי להבין אם הוא מעוניין בי או סתם נחמד אליי. "כן, זה לא היה דייט מוצלח. בדיוק חזרתי ואני הולכת לישון".
"איזה כיף לך שאת לבד בחדר", הוא הקליד מהחדר הסמוך. "הבחור כאן לא מפסיק לנחור".
מישל ממש הרים לי להנחתה, והרגשתי שזאת ההזדמנות שלי לבדוק אם יש כאן עניין הדדי. "אתה מוזמן לבוא לישון כאן", כתבתי, וראיתי איך הוא מקליד, ומקליד, ומוחק, ומקליד. נו!
"אני בא".
הידית הסתובבה בחריקה חרישית ומישל נכנס לחדר בדממה. הוא סגר את הדלת, התקדם למיטה, הרים את השמיכה, ונכנס להתכרבל איתי.
שכבתי על הגב בידיים פרוסות, וקיבלתי אותו לזרועותיי כשנשכב לידי בחיבוק. הוא עטף אותי בחזרה בידיים רועדות. הוא התרגש. שכבנו ככה מחובקים במיטה, והתלטפנו בעדינות.
הרגשתי שאני רוצה שהוא יתפוס אותי וילוש אותי, שיחבק אותי בתשוקה ובתעוזה, אך הוא התבייש. לא רציתי ללחוץ עליו ונתתי לו לחקור אותי בקצב שלו, תוך כדי שחיזקתי אותו בגניחות קלות ובליטופים בכל פעם שהוא עשה משהו שהרגיש לי נעים. המין היה איטי וסמיך, מלא בתשוקה עצורה. זה היה מתסכל לפרקים, אך עדיף בהרבה על החוויה האגרסיבית שהייתה לי עם אנטון.
בבוקר ירדנו יחד לחדר האוכל של המלון. "שנתיים לא עשיתי סקס", הוא אמר. הרמתי את מבטי אליו בפליאה, ומיד הבנתי למה הוא היה כל כך לחוץ ונרגש.
"באמת? איך?"
"ככה יצא. הייתי עסוק בלטייל".
לאחר מכן שכבנו שוב, והפעם מישל היה הרבה יותר נינוח ונועז. הרגשתי שלו רק הייתה לנו הזדמנות אמיתית לנסות, היה יכול להיות לנו מין סוער ומלא בתשוקה. שמחתי שלא האצתי בו, שלא נתתי לו להרגיש שהקצב שלו לא מספיק בשבילי.
למחרת, רגע לפני שעליתי למטוס בחזרה לישראל, קיבלתי הודעה מאנטון: "היי, היה מאוד נחמד להכיר אותך. אני ממש מצטער אם דברים מסוימים גרמו לך להרגיש לא בנוח. לא התכוונתי אך זה קרה, וזה גרם לי להבין שאני צריך להשתפר. אני שמח שפגשתי אותך, והיה לי ערב נעים איתך. אני מקווה שעל אף מה שקרה, גם את נהנית, ולו לכמה רגעים".
ההודעה שלו חיממה את ליבי. וכך עליתי לי למטוס, יודעת שיש עוד עבודה לעשות, אבל שמחה לגלות שיש מי שמקשיב.
