המנחה המינית, לירי יואל פינקוביץ' או לירי אמבר דווי, לא תיארה לעצמה שהפוסט שפרסמה בפייסבוק הפרטי שלה, יעשה כל כך הרבה רעש. הפוסט שכתבה, שהגיע עד ל"סטטוסים מצייצים" ולחשיפה של מאות אלפי גולשים, נפתח במשפט הפרובוקטיבי, "זו אני, מראה ל-30 גברים את הפות שלי". היא מספרת בו על סדנה שהיא מעבירה לגברים, יחד עם מנחת מיניות נוספת, טל איזק, במהלכה הן מסבירות על רזי העונג הנשי, ובין היתר גם מדגימות על איברי מינן כיצד ליישם את החומר הנלמד ואיך לענג נשים.
הפוסט הניב מאות הודעות ותגובות, חלקן מפרגנות וחלקן קשות מאוד לקריאה. לירי מודה כי הופתעה מעוצמת הרעש, אך מספרת שהיא מבינה שהיא נגעה בטאבו מאוד גדול, ושלחברה שלנו בישראל יש עוד הרבה לאן להתקדם כשזה מגיע למיניות. "אני מקבלת את כל התגובות שאפשר לדמיין, כולל איומים ברצח ואיומים באונס. יש מי שכתב לי, 'מזל שאבא שלך לא כאן כדי לראות מה נהיה מהבת שלו'. אלו באמת הדברים שהם הכי מכאיבים ואלימים. מצד שני, אני מקבלת גם הרבה הודעות של תודה וגם הרבה מאוד וידויים. אנשים שפשוט רוצים רגע מישהו לדבר איתו. לפעמים אני מרגישה כמו איזה כומר שנכנסים איתו לתא הווידויים ופשוט אומרים לו את כל הדברים שלא מעזים להגיד לאף אחד אחר, ואני נמצאת שם איתם, מקשיבה".
לירי אמבר דווי מספרת הכול על הסדנאות שהסעירו את הרשת
(צילום: ירון שרון, כתבת: מיכאלה חזני )
למה את חושבת שהפוסט הזה עורר כל כך הרבה כעס?
"אני מבינה מאיפה התגובות הקשות מגיעות - מיניות היא אולי הטאבו הכי גדול בחברה שלנו. אנשים נורא מפחדים ממיניות, אבל ברגע שנפסיק להתבייש כל כך, נהיה הרבה יותר חופשיים. אני חושבת שגם חופש מאוד מפחיד אנשים".
4 צפייה בגלריה
לירי אמבר דווי. האינסטגרם שלה הפך לתא וידויים של ישראלים שמשתפים אותה בחיי המין שלהם ומבקשים עצה
(צילום: ירון שרון, מתוך הווידיאו)
"לא מדברים בבית הספר על עונג, תקשורת בריאה, גבולות ורצונות"
לירי יואל פינקוביץ׳ או לירי אמבר דווי (28) מפרדס חנה, היא מנחה למיניות מודעת וארוטיקה. היא מספרת לי שמיניות תמיד הייתה בראש מעייניה, עוד מהנשיקה הראשונה שלה בגיל 15. כשלמדה שיעורי חינוך מיני בבית הספר, הבינה שמחסירים ממנה המון מידע על עונג, וכבר אז הרגישה שהיא רוצה לעשות שינוי בשיח הקיים על מיניות.
"בגיל 15 חוויתי בפעם הראשונה איזושהי חוויה מינית שהיא לא רק עם עצמי. לא סקס, אבל התחלה כזאת של אינטימיות. החוויה הזאת של להיות במגע אינטימי עם עוד אדם, הרגישה כמו חזרה הביתה, תחושה כזאת של משהו טוב, מענג ומחבר. רציתי לספר על זה לכולם, רציתי לחגוג את זה. רציתי שכולם ידעו שגיליתי עכשיו משהו שנקרא מיניות או התחרמנות או אינטימיות - ושזה מדהים! אז שיתפתי אנשים, אבל ישר קיבלתי תגובות כמו, 'רגע, אבל אסור לדבר על זה'. שם הבנתי שאני לא רוצה לחיות בעולם שבו לדבר על הדבר המדהים הזה זה משהו רע".
את זוכרת מה לימדו אותך בשיעורי חינוך מיני?
"בבית ספר מדברים בעיקר על מחלות מין. מדברים על אנטומיה קצת, אבל לא יותר מדי לעומק. מדברים על אמצעי מניעה וכמה צריך להיזהר ועל היריון. אבל לא מדברים בבית הספר על עונג, על אורגזמות, על תקשורת בריאה, על גבולות ורצונות וחששות בתוך המיניות.
"אצלי בבית היה שיח מאוד פתוח על מיניות. מיניות הייתה משהו שהוא חיובי בבית. אבא שלי היה זה שעשה לי את השיחה הראשונה על פורנו. הוא הסביר שהפורנוגרפיה והחיים הם שני דברים שונים. אימא שלי הייתה זאת שעודדה אותי לענג את עצמי, לחקור את עצמי וגם לעשות סקס ולהתנסות, והיא כמובן דאגה מאוד שאני אשמור על עצמי מבחינת בטיחות מינית. אלו בדיוק הדברים שאני מלמדת היום - דברים שהייתי מתה שילמדו בני נוער בבית ספר, אבל לא עושים את זה".
"אימא שלי עודדה אותי לחקור את עצמי וגם לעשות סקס ולהתנסות, והיא כמובן דאגה שאשמור על עצמי מבחינת בטיחות מינית. אלו בדיוק הדברים שאני מלמדת היום, דברים שהייתי מתה שילמדו בני נוער בבית הספר, אבל לא עושים את זה"
בזמנים בהם כולם עם הראש בתוך הסמארטפון, גוללים בכמה רשתות חברתיות בו זמנית, לירי החליטה שהיא לוקחת את כל הידע והניסיון שלה בתחום המיניות, ומנגישה אותו לרשתות החברתיות. היא התחילה להעלות עוד ועוד תוכן, וצברה עשרות אלפי עוקבים שצופים ומגיבים לה לכל סרטון וסרטון.
"תמיד הייתי הסקסולוגית של החברים, הייתי הבן אדם הזה שבאים לדבר איתו. ידעו לבוא ללירי כי לירי לא שופטת ולא מתביישת. רוב החינוך המיני שאנחנו מקבלים, במיוחד בגיל ההתבגרות וגם אחרי זה, מגיע בעיקר מסרטי הפורנו, שהם רחוקים מאוד מאיך שסקס נראה בחיים. וכמו שזה חלק מהאינטרנט, בא לי שגם ההנגשה של מיניות בריאה, לדבר על כל הדברים האלה שהם בחדרי חדרים, תהפוך לתוכן אינטרנטי שאפשר להגיע אליו בקלות".
מעבר ליצירת התוכן ברשתות, לירי מעבירה גם סדנאות מיניות לקבוצות וגם מלווה זוגות ויחידים. אחת הסדנאות שהיא מעבירה נקראת "הלוחש לנשים", זאת הסדנה שמוזכרת בפוסט המדובר והוויראלי שפורסם לאחרונה. את הסדנה היא מעבירה יחד עם שותפתה, טל איזק, מרפאה בעיסוק ומטפלת מינית אלטרנטיבית. "אני בכלל הייתי בחו"ל באותו הזמן ואז גיליתי שלירי עשתה בלאגן", טל מספרת וצוחקת.
4 צפייה בגלריה
טל איזק ולירי אמבר דווי. "הייתי בחו"ל באותו הזמן ואז גיליתי שלירי עשתה בלאגן"
(צילום: ירון שרון, מתוך הווידיאו)
"כל פעם אחרי שהסדנה מתקיימת, אני כותבת איזשהו פוסט", מסבירה לירי. "הפעם בחרתי לכתוב על חלק מסוים מהסדנה שאנחנו עושות, בו אנחנו מדגימות את החומר הנלמד על איבר המין שלנו, אבל לא בסיטואציה מינית". "כתבת שם עוד כמה דברים על הסדנה, אבל התעלמו מהכול וראו רק את 'למה אני מראה ל-30 גברים את הפות שלי'", אומרת טל. "אחת הביקורות שנשמעו נגדנו הייתה שאנחנו בטח אומרות לגברים מה נעים לנו ומה מענג אותנו, וטוענות שעל כל הנשים זה עובד – אבל זה לא ככה. בסדנה אנחנו מדברות על הכול, גם על הדברים שאנחנו לא אוהבות. אנחנו מדברות על זה שפותות הן כמו פנים ושיש מגוון של פנים כמו שיש מגוון של פותות. ובעצם כל פות היא אחרת. כל אישה היא אחרת".
"רוב החינוך המיני שאנחנו מקבלים, במיוחד בגיל ההתבגרות וגם אחריו, מגיע בעיקר מסרטי הפורנו, שהם רחוקים מאוד מאיך שסקס נראה בחיים. וכמו שפורנו הוא חלק מהאינטרנט, בא לי שגם ההנגשה של מיניות בריאה תהפוך לתוכן אינטרנטי שאפשר להגיע אליו בקלות"
ביקורת נוספת שנשמעה היא למה לא להדגים על דגם של פות. כלומר, למה אתן צריכות להראות את שלכן?
לירי: "אז יש לנו גם דגמים ויש לנו גם גרפים ותרשימים וכל מיני דברים שאנחנו מראות. ויחד עם זאת, יש משהו בחוויה הזאת של לראות פות אמיתית מול העיניים בצורה שהיא לא מינית. וכשאין שום ציפייה מהגברים לעשות עם זה משהו, מלבד לכבד, לשמור על הגבולות ולהתבונן בעיניים כמה שיותר רכות, שגם את זה אנחנו מלמדות איך לעשות. אני שומעת על מעט מאוד נשים שבאמת מאפשרות לבני הזוג שלהן להסתכל. זה מפחיד הרבה נשים שנגעלות מזה כל כך עד שקשה להן לדמיין שמישהו יסתכל או אפילו ירצה לטעום או להריח או לנשק את זה".
איך נולד הרעיון לסדנה?
"הסדנה הזאת הגיעה קודם כל מתוך התשוקה האמיתית שלנו להביא ריפוי, להביא חינוך בצורה אחרת. פתאום חשבנו על זה ואמרנו, בואי נעשה סדנה. נלמד גברים איך מענגים נשים, איך לעזור לאישה לחוות אורגזמה. הרעיון המרכזי שלנו היה גם לתת ידע וגם רגע להוריד את המשא הכבד הזה מהכתפיים של הגברים ולהגיד להם, 'תקשיבו, בואו ננפץ יחד את כל המיתוסים ונבין איך לגשת לסיטואציה מינית כמו שהיא נראית בחיים ולא בפורנו".
אנשים יכולים להגיד שאתן סתם מנצלות את זה לגירוי המיני שלכן.
טל: "אנחנו לא מאוננות מול גברים. אנחנו יושבות ומסבירות להם על סוגי המגע. באיזו אצבע עדיף להשתמש, איזו אצבע חזקה או חלשה יותר".
לא פחדתן שגברים מראש יגיעו לסדנה בשביל להתגרות מזה?
לירי: "גבר לא צריך להירשם לסדנה בשביל לראות פות. הוא יכול פשוט לפתוח אינטרנט. זה נגיש כל הזמן. לבוא לסדנת יום שנמשכת שש שעות, רק כדי לראות כמה דקות פות? נראה לי שמי שמגיע בשביל זה יתאכזב מהר מאוד כשהוא יגלה שיש לפני כן שש שעות של הרצאה".
4 צפייה בגלריה
לירי אמבר דווי. מי שמגיע רק כדי לראות פות ייאלץ לגלות שעליו לצפות בהרצאה של שש שעות
(צילום: ירון שרון, מתוך הווידיאו)
אז מי הקהל שלכן?
"הגיעו אלינו אנשים בני 20, אנשים בני 77, הגיעו אלינו אנשים מהמגזר הערבי, אנשים דתיים הגיעו ברגל בשבת, לכולם יש מקום בסדנה הזאת".
מה בן אדם בן 77 עוד יכול לגלות על הפות?
טל: "וואו! בן אדם בן 77 בסדנה האחרונה גילה מה זה דגדגן ואיפה הוא נמצא. ברגע של ההדגמה הוא אומר לי, 'רגע-רגע, את יכולה להראות שוב מה זה הדגדגן?', אז אמרתי לו בטח, והזמנתי אותו לבוא לראות. ואז הוא פשוט תפס את הראש ואמר, 'אני לא מאמין. 50 שנה שאני משפשף את האיבר הלא נכון'".
"ברגע של ההדגמה הוא אומר לי, 'רגע-רגע, את יכולה להראות שוב מה זה הדגדגן?', אז אמרתי לו בטח, והזמנתי אותו לבוא לראות. ואז הוא פשוט תפס את הראש ואמר, 'אני לא מאמין. 50 שנה שאני משפשף את האיבר הלא נכון'"
אילו תגובות אתן מקבלות מהמשתתפים בסדנה?
"אנשים אמרו לנו ששינינו להם את החיים, נשים כתבו לנו שהצלחנו להסביר לגברים שאיתן דברים שהן לא ידעו אפילו שהן רוצות ולא ידעו איך להסביר. נשים שולחות את הגברים שלהן לסדנה הזאת כבר הרבה זמן. כמובן שיש גם הרבה נשים שזה לא בגבולות שלהן שבן הזוג ילך לסדנה על עונג נשי וגם יראה פות של אישה אחרת, ויש נשים שזה בא להן ממש בטוב כי הן לא יודעות איך להסביר על זה בעצמן".
"פתאום מיניות הפכה למשהו שאפשר לדבר עליו בארוחות שישי"
הסדנה הזאת אומנם שינתה לכמה אנשים את החיים, אבל העיסוק של לירי במיניות באופן הזה, משפיע גם על הסביבה הקרובה שלה, כולל הוריה. "התחלתי להתעסק במיניות עוד כשאבא שלי היה בחיים", היא מספרת על אביה, רוני פינקוביץ' ז"ל, במאי תיאטרון שנפטר לפני שנתיים. "ההורים שלי הם אלה שעזרו לי לממן את הלימודים של מיניות הוליסטית. אני יודעת שהעיסוק שלי עזר להורים שלי לשפר את חיי המין שלהם ולהעצים משהו בקשר שלהם. אבא שלי כן שם לי גבול ואמר שהוא פחות רוצה לשמוע את כל הפרטים, ומצד שני הוא הבהיר שהוא תומך בי ועומד מאחוריי. אני מרגישה את זה עד היום".
איך השיח על מיניות בא לידי ביטוי במשפחה שלך?
"היה שינוי בארוחות המשפחתיות בעקבות העיסוק שלי", היא משתפת בחיוך. "אני חושבת שבגלל שהבאתי איזה מקום מאוד פתוח ומאוד פשוט ומאוד לא מתבייש סביב המיניות, אז לאט-לאט גם האחיות שלי התחילו להרגיש יותר בנוח לדבר, אימא שלי הרגישה יותר בנוח לדבר, ואז גם הפורום המורחב יותר של סבתא וסבא ודודה ובני דודים. פתאום מיניות הפכה להיות משהו שאפשר לדבר עליו בארוחת שישי".
4 צפייה בגלריה
עם אמה ואביה, רוני פינקוביץ' ז"ל. ההורים מימנו את לימודי הטנטרה שלה
(צילום: אלבום משפחתי)
את חושבת שהיום עוד אפשר לשנות את התפיסה על מיניות אצל הדור של ההורים המבוגרים?
"אני יודעת שכן. אני רואה את זה קורה בהודעות ששולחים לי. נשים בנות 40, 50 ואפילו 60, שכותבות לי, 'חיי המין שלי השתנו. חוויתי פעם ראשונה אורגזמה עם בעלי ואנחנו נשואים 20 שנה'. אלו הודעות שאני מקבלת כל יום. גם מנשים וגם מגברים".
אני מאמינה שזה בטח מאוד מרגש אותך.
"זה הכי מרגש והכי נותן משמעות. כל אדם שאומר שהיה לי איזשהו חלק בשיפור חיי המין שלו, בללמוד להציב גבולות בריאים, בלחוות עוד סוגים של עונג משמח אותי. אם יש לי חלק אפילו ממש קטן בזה, אז זה שווה את כל הקושי והפחד והתגובות הקשות".
איפה את רואה את ישראל ביחס לעולם בכל הקשור ליחס כלפי מיניות?
"ישראל מאוד מעניינת, כי יש לנו את הקצה המאוד-מאוד שמרני מצד אחד, ומצד שני יש לנו את הקצה המאוד-מאוד ליברלי ופתוח. ישראל היא אחת ממעצמות הטנטרה הבינלאומיות הכי מרוכזות שיש. אני כן רואה שבמדינות אחרות יש כבר את מה שטל ואני מביאות לסדנה, ואת הדברים שאני מדברת עליהם ברשתות. אלו דברים שבמדינות כמו ארה"ב וגרמניה נחשבים ליותר מקובלים כי הם הרבה יותר פתוחים בשיח ובסוגי הסדנאות שיש להם. אני מקווה שישראל תדביק את הפער לאט-לאט, או לפחות חלקים ממנו".
