ב-7 באוקטובר התעוררתי מטלפון מאמא שלי, שרצתה לדעת איפה אני ושאלה אם אני בסדר. לא הבנתי למה היא כל כך לחוצה, סיימתי את השיחה מהר וצללתי לעוד חיבוק של שבת בבוקר במיטה. בדרך כלל, ימי שבת אצלנו נפתחים בעונג זוגי. לא הפעם. האמת היא שמאותו הרגע לקח עוד הרבה זמן עד שאני ובן זוגי מצאנו את הדרך לאינטימיות ולקרבה. די מהר הטלפונים התחילו לצלצל ואנחנו, ביחד עם כל עם ישראל, קפצנו בלי מצנח אל תוך סיוט מתמשך. ידיעות מחרידות, סרטוני זוועה, תמונות שוברות לב וסיפורים מסמרי שיער החלו להגיע, כשלצד חטיפות, אלימות קשה ורצח, החלו לצוף עדויות על מקרי אלימות מינית קשים. ליבנו נשבר שוב ושוב.
תחום העיסוק העיקרי שלי הוא מיניות ויחסים, ומאז שהתחילה המלחמה החלו להגיע אליי שאלות בנוגע לכך. בהתחלה הנשים שפנו אליי עשו זאת בחשש, כמו בדקו בעדינות האם מותר להן בכלל לדבר על מיניות בימי מלחמה. בהמשך הזרם נפתח, והחלו לעלות עוד ועוד סוגיות מורכבות וייחודיות לתקופה. מה שמשותף לסוגיות הללו הוא הרצון הבסיסי לקבל תיקוף לרגשות ולתחושות, לדעת שאני נורמלית ושזה בסדר שאני חווה אותן.
3 צפייה בגלריה
המיניות שלנו מושפעת מהתקופה הזאת וכל מה שאתם מרגישים כרגע הוא נורמלי
(צילום: Shutterstock)
אז עבורן ועבורכם כתבתי את המאמר הזה שעוסק במיניות, זוגיות ואכילה רגשית בימי מלחמה. הוא נכתב בלשון נקבה ומבוסס בעיקר על העבודה שלי עם נשים, אך פונה לכל אחת ואחד מאיתנו שמנסה למצוא את הדרך להיות בן אדם בעולם מאז שבת השחורה. אני קוראת לו: "תשע תגובות נורמליות למצב שאינו נורמלי".
1. אובדן חשק מיני
נשים רבות מספרות בתקופה הזאת שאין להן חשק מיני. החרמנות הספונטנית נעלמה, וגם התשוקה התגובתית והעוררות של הגוף פשוט לא מגיעות. הכפתורים הרגילים כמו הפסיקו לעבוד. לפעמים זה מייצר מתחים בתוך זוגיות שבה הצד השני רוצה או אפילו דורש יותר מיניות, בזמן שאת הכי רחוקה משם כרגע. לכן חשוב לי להזכיר שזה הכי נורמלי לאבד כרגע את החשק ושאת לא חייבת לאף אחד מיניות. את לא ספקית של צרכים וזה בסדר לא לרצות. רוב הסיכויים שזה יעבור מעצמו, ככל שתחושות הרווחה והביטחון יחזרו לחייך.
"את לא חייבת לאף אחד מיניות. את לא ספקית של צרכים וזה בסדר לא לרצות. מותר לך, ורוב הסיכויים שזה יעבור מעצמו, ככל שתחושות הרווחה והביטחון יחזרו לחייך"
2. חשק מיני מוגבר וחרמנות בלתי פוסקת
לפעמים דווקא המוות מעיר את יצר החיים. יש עוררות מינית גבוהה באופן שעלול להרגיש לא מותאם. העוררות יכולה לקבל מענה במגע מיני עם אחרים או באוננות מרובה. זו הזדמנות טובה להזכיר שאורגזמה ממשאבת, ממלאת ומרגיעה, מעודדת הפרשה של מלטונין, שהוא הורמון השינה שעוזר לנו להירדם בלילה, וגם של דופמין וסרוטונין שגורמים לנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו. בזמנים קשים אנחנו משתמשות במה שיש, ועונג מיני יכול לשרת אותנו היטב.
3. הבזקים של תמונות זוועה או מחשבות מחרידות בזמן המגע מיני
בין אם את חווה הרבה חשק או מעט חשק, מאוד יכול להיות שמגע מיני יעלה אצלך פתאום זיכרון או פלשבק מהתמונות הקשות שנחשפת אליהן. מאז 7 באוקטובר, רובנו חשופות לזוועות ויזואליות וטקסטואליות. התמונות הקשות נצרבות במוח ולעיתים הן חוזרות ומהדהדות. מאוד טבעי שגם במפגש אינטימי ובטוח עם בן/בת זוג יעלו תחושות, מחשבות ותמונות. זה לא אומר שיש לך בעיה, זה לא אומר שהפכת לפוסט-טראומטית וזה ודאי לא אומר שמשהו בך פגום. מדובר בתגובה נורמלית לסיטואציה הלא נורמלית שבה אנחנו נמצאות, ורוב הסיכויים שהיא תחלוף מעצמה. אם את חווה את זה, אני ממליצה לתקשר את המצב עם הצד השני, להאט את הקצב ולראות מה באמת מתאים לך כרגע.
סקס אפיל
מיניות בעתות מלחמה: יצר החיים מול יצר המוות | #95
33:00
(האזינו לפודקאסט "סקס אפיל" על מיניות בעתות מלחמה)
4. קשיים בזוגיות
שתרים יד כל מי שנמצאת בקשר זוגי וחוותה ריבים מרובים בחודש האחרון. חשוב לי לנרמל את זה ולהזכיר שלכל אחת ואחד מאיתנו יש מנגנוני התמודדות שונים, שלא תמיד הולכים יחד. לעיתים צד אחד רוצה להסתגר וצד שני רוצה להתחבר. או שצד אחד זקוק להמון מגע, והצד השני צריך מרחב לשתיקה ולעיבוד. יש מצוקה באוויר, אבל, פחד, אי-ודאות וכאב. לא קל להיות בזוגיות בימים כאלה, ולכן כל כך חשוב לי רגע להזכיר שזה טבעי אם אתם רבים, זה טבעי אם יש חוסר הבנה, תסכול, או אם אין מענה מידי לצרכים שלכם.
במקביל, חשוב לזכור שהקשיים שצצים עכשיו לא הגיעו יש מאין. כנראה שיש להם שורשים בקשר ושווה לדבר על זה ולהבין האם יש לנו צורך (ומשאבים) ללכת לטיפול זוגי, שבו נוכל לעבד את הקושי ולבנות גשרים חזקים וטובים יותר בינינו. גם שיחה טובה עם זוג אחר יכולה לעזור לנו לגשר במעט על הפערים, וכך גם הצטרפות לקהילות וירטואליות, צפייה משותפת בקורס דיגיטלי ועוד. אני ממליצה בעיקר להתחבק חזק-חזק ולזכור שהתקופה הזאת קשה אבל בסוף היא תעבור.
5. אכילה רגשית
ראיתי כמה כותרות מאוד מעצבנות על השמנה בתקופת המלחמה. נשמות, אנחנו ב-2023. לא הגיע הזמן להתקדם מהשיט הזה? גם אם תרדי או תעלי במשקל עכשיו, זה לא סוף העולם. אוכל הוא שורשי עבורנו כמעט כמו מיניות. יש מי שבזמנים קשים מתנחמת בו ויש מי שנמנעת ממנו. כל מה שעושה לך טוב כרגע ותומך בך - לגיטימי.
זאת גם הזמנה חמה לא להיכנס לאף אחת לצלחת, לא לשפוט את האכילה או ההשמנה. הרבה פעמים הסבל סביב אכילה רגשית הוא לא האכילה ולא התוצאות שלה אלא השיפוטיות שמגיעה איתה. וואלה, את בחיים, את בריאה, יש הרבה על מה להגיד תודה, ואפשר קצת להרפות מהעיסוק האובססיבי במראה ובמשקל שלנו.
"רובנו חשופות לזוועות ויזואליות וטקסטואליות. התמונות הקשות נצרבות במוח ולעיתים הן חוזרות ומהדהדות. מאוד טבעי שגם במפגש אינטימי ובטוח עם בן/בת זוג יעלו תחושות, מחשבות ותמונות. זה לא אומר שיש לך בעיה, זה לא אומר שהפכת לפוסט-טראומטית וזה ודאי לא אומר שמשהו בך פגום"
6. צורך בהרבה חום, קרבה ומגע
ייתכן שאת חווה עכשיו צורך להיות עטופה, מוחזקת, מחובקת ומלוטפת. מגע הוא משאב מדהים, ויש לו את היכולת להפריש אצלנו במוח את הסמים הכי טובים ומרגיעים שיש. חשוב לתקשר את זה בבהירות לצד השני. לא לוותר על לקבל מענה לצורך הזה, שלא פעם מנחם בדיוק כמו מיניות.
7. צורך בספייס ובמרחב אישי מוגבר
להבדיל מהסעיף הקודם, כשהמערכת העצבית שלנו מזהה סכנה, מאוד טבעי שיעלה הצורך להתגונן ולהרחיק. תקשיבי לקול הזה, הגוף שלך חכם ויודע מה הוא צריך. את לא צריכה להעניק מגע או להסכים לקבל מגע רק כי בן/ת הזוג שלך מבקשים זאת ממך. מאוד יכול להיות שכשתרגישי שהמרחב שלך מכובד, יעלה בך רצון אורגני להתקרב שוב.
8. אדישות, אפתיות, ניתוק
ניתוק הוא מנגנון הגנה נפוץ ששומר עלינו ומשרת אותנו. אם נהיה בהקשבה ונשכיל לקבל תמיכה מתאימה, נוכל לזהות מתי אותה התנהגות או דפוס חשיבה משרתים אותנו ומתי אפשר להיפרד לשלום מהמנגנון, או פשוט להנמיך לו את הווליום. אם את כרגע מתנתקת מהמצב או מעדיפה להתעסק בדברים אחרים, יש לזה סיבה טובה מאוד. כן חשוב לשים לב שהתנתקות לא תעלים את הרגשות הקשים שמתחת לפני השטח, ובמוקדם או במאוחר יהיה נכון להתמודד איתם ולתת להם מקום.
9.הצפה רגשית, מצבי רוח מתחלפים, תחושה שהכול מטרגר וכואב
אחות, הכי טבעי להיות כרגע לא מווסתת, לבכות, לצחוק, לכאוב, להתבלבל ולכעוס. המערכת שלנו חוותה טלטלה ענקית באותה שבת שחורה, והיא ממשיכה להיטלטל מאז. מנגנוני הוויסות וההרגעה משתבשים כאשר אנחנו נשארות במתח גבוה, ולוקח להם זמן לחזור ולהתארגן. מותר לך להיות מוצפת, כאוטית, לא הגיונית. מותר לך לבכות ומותר לך לכעוס. אך אם את או אתה מרגישים כרגע במצוקה, או רוצים לקבל מרחב ותמיכה למה שעובר עליכם ועליכן, אני מאוד ממליצה לפנות לטיפול אצל גורם מקצועי. אל תישארו עם זה לבד.
יעל אלעד היא מנחה קבוצות דינמיות ומעגלי נשים חוויתיים, מורה לתקשורת אינטימית ולכתיבה ארוטית ומלווה נשים בתהליכי חיבור למיניות ולגוף. סטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית ועובדת בעמותת SafeHeart שמסייעת לנפגעים ממסיבות העוטף
