אוסקר ווילד אמר פעם, "כל דבר קשור לסקס, חוץ מסקס שקשור לכוח". מטבע הדברים, מין הוא משהו שאנו זקוקים לו מהאחר בקשר מונוגמי, וברגע שאנו זקוקים למשהו ממישהו, אנו מעניקים לו כוח רב מעצם הזדקקותנו.
בתוך יחסי הכוחות הנוצרים בין בני זוג, יחסי מין הופכים לעיתים לנכס סחיר בעסקה רגשית, סוג של "תן-וקח" שנועד להשיג, לתגמל, לשלוט או להתנקם באחר. זה קורה כשאנו הופכים במו ידינו את המיניות שלנו לסוג של שירות שבו האחד נותן והשני מקבל, ועל ידי כך מחסלים את התשוקה ונותרים עם קשר הסובל מרדידות רגשית ומינית. כדי להבין למה ומתי זה קורה, נחזור אחורה לתקופת הרווקות.
רווקים ורווקות רבים נהנים ממיניות שמתאפיינת בחופש להתנסות, בסטוצים רבים, בהנאה גופנית ובקבלת אישורים מהאחר דרך כיבוש או ביצועים. אך כשהם נכנסים לזוגיות עם אדם נוסף, אותה מיניות חופשית הופכת למיניות מונוגמית עם אדם קרוב, שאיתו אנו מנהלים גם חיי משפחה. זהו מצב שעשוי לבלבל גברים ונשים רבים בשנות הזוגיות הראשונות שלהם ובכלל.
קחו למשל את הבחורה שרוצה להינשא לבחור, אותו פגשה לאחר כמה שנים של מערכות יחסים שלא צלחו והתנסויות מיניות שונות. המין, שממנו היא נהנית, גויס במשך שנים למשימת הפיתוי, לצוף שנועד למשוך את הבחורים שהיא שוכבת עמם. אולם המין, כמו כל דבר אחר שהיא עושה מול הבחור החדש שהיא כמהה ליצור עמו קשר עמוק ומונוגמי, מעורר בה חרדה הקשורה לאפשרות שהוא ידחה אותה.
היא מצליחה להסוות את חרדתה ולבסוף השניים נישאים, אולם עד מהרה היא מתחילה להרגיש שהמין עם הבחור הזה כבר לא כל כך מלהיב, ושהחשק המיני שלה ירד פלאים, וזה עוד לפני שהשניים הביאו יחד ילדים. עם הזמן מתגלים אצל בן זוגה היבטים הנתפסים בעיניה כלא מושכים או לא מושלמים, והרגשות המורכבים האלה, שהזוגיות במחיצתו מעוררת, מפריעים לה לחשוק בו.
מה שקרה כאן הוא שאותה אישה פיצלה את המערכת המינית שלה מהמערכת הרגשית. במשך הרבה מאוד שנים יחסי המין שימשו עבורה כאמצעי לפיתוי, וכשזאת התבנית השולטת, אין ספק שסטוצים מהעבר עם גברים מזדמנים יזכרו כמרגשים הרבה יותר ממין מונוגמי עם בעלה, טוב ככל שיהיה.
"במשך הרבה מאוד שנים יחסי המין שימשו עבורה כאמצעי לפיתוי, וכשזאת התבנית השולטת, אין ספק שסטוצים מהעבר עם גברים מזדמנים יזכרו כמרגשים הרבה יותר ממין מונוגמי עם בעלה, טוב ככל שיהיה"
מפגשים מיניים ברווקות מתאפיינים בהסתרה עצמית רבה, בעוד שמפגש מיני אינטימי מצריך חשיפה עצמית, תיאום ויכולת לשתף פעולה בחקירה מינית משותפת - פורמט שלזוגות חדשים לא תמיד בא בקלות.
דוגמה נוספת היא בחור שכל חייו היה רגיל "לזיין", כלומר לציית לפרוטוקול פורנוגרפי שעובר בין תנוחות שונות. מאז שאותו בחור התחתן, הוא מתקשה לקיים יחסי מין עם אשתו. בניגוד אולי למה שמקובל לחשוב, התרכזות בביצועים אינה באמת דרך לראות את האחרת או להיות נדיב כלפיה, אלא ביטוי של התרכזות עצמית שנעשה בשל חרדה.
מיניות בוגרת מצריכה דימוי עצמי יציב, יכולת להירגע בכוחות עצמנו, ואפשרות להתחבר למישהו אחר באופנים שלא התחברנו אליו בעבר. כלומר, עלינו ללמוד לווסת את עצמנו בכוחות עצמנו, ולא לסמוך על הצד השני כדי שירגיע אותנו באמצעות אישורים, מתן תוקף או חיזוק הדימוי העצמי.
כאשר אנו לא מסוגלים להיות נוכחים ולהתחבר לאחר באמת, אנו נוטים להתמקד בעיקר בחוויה הגופנית או הביצועית. לכן, כשיש לנו קושי עם אינטימיות, כפי שקורה אצל אנשים רבים בעלי דימוי עצמי נמוך, אנו נעבור מאדם לאדם או מסרטון פורנו אחד למשנהו בשביל לשמור על רמות גבוהות של תשוקה ועונג, שאותן אנו נתקשה להשיג דרך העומק הנובע מחיבור רגשי ואינטימי בזוגיות מונוגמית.
הקונפליקט הרגשי-מיני
אצל נשים רבות התמסרות מינית מגיעה עם כמיהה נסתרת לאובדן שליטה ולהיסחפות רגשית. כמיהה זו עומדת ביחס הפוך לניהול ולארגון שהן משליטות בחיי המשפחה שלהן. אצל גברים, לעומת זאת, תובענות, כוחנות ודחייה מבת הזוג, מדכאים זכריות וחשק מיני, ומקדמים עמדה של כניעות וריצוי מולה. כך הם עלולים להפוך לסטריאוטיפ של הגבר "הנעבך", כדוגמת אלה המופיעים בפרסומות לאבקות כביסה שבהן מוצגת אישה הנוזפת בבעלה. עם הזמן, הם נסוגים או מאבדים את הרצון לשכב עם בת זוג שנתפסת כמאיימת וכשתלטנית.
לא פעם מִיטשטשת ומתערבבת הזכריות והנקביות, ומאבדת את מאפייניה הדרושים לשמירת המתח המיני. זה קורה לדוגמה כשגבר מתקשה לעמוד מול בת זוגו ולהציב לה גבולות, או כשאישה מתקשה להתמסר בלי להרגיש מוצפת, נשלטת או מוקטנת על ידי בן זוגה. בנוסף, בזמן שהגירוי המיני מפעיל אצל נשים את המערכת הרגשית, לגברים יש יכולת לרסן את המערכת הרגשית כשהם מגורים.
לכן, לא פעם גברים מבקשים לקיים יחסי מין גם כשבנות זוגם מרגישות בלתי נראות, לא מובנות או לא מוערכות במערכת היחסים, או בזמן שהן לא פנויות לכך. נשים בתגובה לרצון הלא מתחשב שנגלה בפניהן, עלולות לגרום להם להרגיש לא רצויים או דחויים, על ידי הימנעות מיחסי מין וכיבוי המיניות שלהן, גם אם בסתר הן כן כמהות למיניות טובה.
בתוך הקונפליקט הרגשי-מיני הזה, פגשתי זוגות רבים המתקבעים על מיניות חלקית, ולעיתים אינפנטילית ברמה של שרות זריז: "סקס רחמים" שבמהלכו היא "נותנת" לו בזמן שהיא חצי ישנה, "רק כדי שהוא ישתוק קצת". סידורים אלא גורמים בסופו של דבר לשני בני הזוג להרגיש דחויים, נשלטים, זרים וחסרי חשיבות בעיני האחר.
בואו נתבונן בדוגמה נוספת: בחורה שגדלה בבית שבו הזכריות של אביה התבטאה בין היתר בתוקפנות, סקסיזם ושוביניזם, שהופנו כלפיה וכלפי אמה, נישאה לבחור בעל מאפיינים נקביים מפותחים. הוא מכיל, מתחשב ומאפשר. היא התאהבה בו עקב התכונות האלה, אך בחיי המין שלה היא זקוקה דווקא לזכריות פאלית, יוזמת ודומיננטית, פרט לא מפתיע לאור העובדה שהעולם הארוטי שלנו הופך פצעים וקונפליקטים לא פתורים מהילדות לצרכים מיניים ולעונג.
גם כשהיא קיימה יחסי מין כרווקה, היא בחרה בגברים מאצ'ואיסטיים, "טייקרים" וחסרי התחשבות. המפגש המיני עם בן זוגה המהוסס והמתחשב מדי במיטה לטעמה, מתדרדר מהר מאוד לתחושת מבחן, שבה הוא מבין שהוא נכשל, וכתוצאה מכך הוא מתכנס אל תוך עצמו אל מול אכזבתה וכעסה המתפרץ. לאורך זמן, שניהם הפכו למיואשים למרות אהבתם הגדולה.
למה אני מספר לכם את כל זה?
ובכן, כי התסריטים המיניים שהתרגלנו אליהם ברווקות, לא יכולים להחזיק לאורך זמן, והם גם לא תמיד מובנים לצד השני. לכן, דווקא הגברת החרדה ולא הפחתתה, היא הדרך להתפתחות ארוטית ואינטימית במערכות יחסים ארוכות. אין מנוס מלדבר ולעבוד על הסקס שלנו כדי לבנות חוויה מינית משותפת, שתייצג את המפגש הפגיע והמביך בין שני העולמות. אנו נוטים לחשוב שסקס אמור להיות ספונטני ולהסתדר מעצמו, אך זה בדיוק המצב ההפוך - סקס מתדרדר עקב חוסר תקשורת, ואז אנו נוטים לוותר עליו ונותרים מיואשים וממורמרים.
"יחסי מין הם לא כלי נשק ביחסי כוחות לא מדוברים, אלא דבר שעומד בפני עצמו, שפה גופנית שבאמצעותה מגיעים אל האחר ונפגשים איתו באמת"
אם כן, המטרה בקיום יחסי מין היא ליצור סיפוק המגיע מקרבה ומעונג. יחסי מין הם לא כלי נשק ביחסי כוחות לא מדוברים, אלא דבר שעומד בפני עצמו, שפה גופנית שבאמצעותה מגיעים אל האחר ונפגשים איתו באמת. אך בשביל להיפגש צריך ללמוד לדבר, להחזיק בדימוי עצמי בריא, לתאם ולשתף פעולה באופנים חדשים שלא הכרנו ברווקותנו.
מהבתים שבהם גדלנו, למדנו אולי מה זאת אהבה ואיך עושים יחסים, אולם אף אחד לא לימד אותנו מהי מיניות בריאה. עלינו מוטלת האחריות ללמוד איך להרחיב ולהעצים אותה, ואיך להשאיר אותה בחיים לאורך זמן. זה בהחלט אפשרי, וחבל שזוגות רבים מתייאשים ומוותרים מוקדם מדי.
בהצלחה.
רועי צור הוא מייסד "דרך הקשר – הבית לטיפול במערכות יחסים" העוסק בטיפול פרטני, טיפול זוגי וטיפול אונליין.
