אסתר, בת 60, אלמנה. לא עשתה סקס שבע שנים
לפני שבע שנים איבדתי את בעלי בתאונה. זה היה מוות פתאומי שנחת עליי משומקום. מצאתי את עצמי אלמנה בת 53 שישנה לבד בלילות, אחרי 27 שנה שבהן היא ישנה בזוג. לא הצלחתי להבין איך אני ממשיכה מפה הלאה. הייתי בטוחה שנזדקן ביחד. היו לנו מיליון תוכניות לפנסיה ופתאום הוא איננו. כעסתי עליו מאוד. מה אני אמורה לעשות עכשיו בלעדיו? אם הוא היה מת ממחלה וזה היה מוות איטי, אני מניחה שהיינו מדברים על זה, אבל הכול קרה ברגע אחד והוא השאיר אותי בלי הנחיות.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
בעלי היה בן זוגי, אבי ילדיי, החבר הכי טוב שלי והמאהב שלי. בשנים הראשונות אחרי מותו בכלל לא הצלחתי לחשוב על גבר אחר. אני נשבעת, זה אפילו לא עלה לי בראש לרגע. הייתי עמוק בתוך האבל שלי. רק לפני שנתיים התחלתי לתהות מה הלאה. האם להישאר לבד עד סוף החיים? בלי מישהו לחבק אותו, לגעת בו, לשכב איתו? מצד אחד זה מוקדם מדי לוותר. סטטיסטית יש לי עוד הרבה שנים פה. מצד שני, לכי תתחילי מחדש. איך בכלל עושים את זה? היו לי גברים אחרים לפניו, אבל זה היה כל כך מזמן שאני לא זוכרת שום דבר מהם או מהסיטואציה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שבע שנים אף גבר לא נגע בי וכן, זה חסר. אף פעם לא הייתי "חיית מין", אבל סקס זה כן משהו שנהניתי ממנו. אני חושבת שמה שחסר לי זה בעיקר כל מה שמסביב - המגע, האינטימיות, שמישהו יסתכל עלייך בתשוקה. כשאני חושבת על זה אני מרגישה כמיהה מהולה בחרדה. אני מאוד רוצה שזה יקרה אבל גם מתה מפחד. איך אני מתפשטת מול מישהו עכשיו? הרי אני כבר לא צעירה. הגוף לא מה שהיה פעם.
לפני כמה חודשים קיבלתי אומץ ונרשמתי לאחד מאתרי ההיכרויות. זו הייתה חוויה נוראית. גיליתי גברים גסים, מגעילים, כאלה שמכוונים למיטה מההודעה הראשונה. הייתי בהלם. זה מה שרווקות חוות היום? אחרי שבוע סגרתי את האפליקציה. זה לא בשבילי. גם אם אשאר לבד עם יום מותי לא אפתח אותה שוב.
הילדים רומזים לי, ולא בעדינות, שאני חייבת למצוא מישהו. הבת האמצעית שלי הכי פתוחה איתי. היא בתחילת שנות השלושים ואין לה שום בלמים על הפה. לפני שבועיים היא זרקה לי: "מה אמא, לא תזדייני יותר בחיים?". צחקתי מהמבוכה. אחר כך אמרתי לה שאם חיי המין של אמא שלה כל כך חשובים לה היא מוזמנת למצוא גבר ראוי, והיא הבטיחה לדאוג לזה.
ברוב השנים האלה שאני לבד לא סיפקתי את עצמי. פשוט לא הרגשתי שום צורך. רציתי חיבוק, רציתי נשיקה, רציתי ליטוף. לא רציתי אורגזמה בהכרח. בשנה האחרונה זה קצת השתנה. פתאום התחשק לי וזה קרה. הפעם הראשונה הייתה מאוד מוזרה. הפעמים שבאו אחר כך כבר זרמו טוב יותר. זה נחמד וזה משחרר, אבל זה חד-משמעית לא תחליף למין.
ליטל, בת 34, רווקה. לא עשתה סקס שלוש שנים
הזוגיות האחרונה שלי ארכה שנה וחצי ונגמרה לפני שש שנים. בהתחלה הייתי מה שנהוג לכנות "רווקה תל-אביבית": שוטטתי בכל האפליקציות, יצאתי כמה פעמים בשבוע, הכרתי כל הזמן אנשים חדשים, ביליתי, נפגשתי וחוויתי כל מיני חוויות, ביניהן גם חוויות מיניות. עשיתי המון סקס בשנה האחרונה של שנות העשרים שלי. רובו היה גרוע ממש. עבור בחורה למצוא סקס זה קל - את צריכה רק תעודת זהות ודופק - אבל למצוא סקס טוב זה כבר עניין אחר. רוב הגברים רק בטוחים שהם טובים, אבל במבחן המציאות רובם לא יודעים אנטומיה בסיסית של גוף האישה. באיזשהו שלב נמאס לי מסטוצים כי גם אם היה כיף, בדרך כלל נשארתי ריקה וקצת עצובה.
השלב הבא שלי היה לנסות למצוא יזיז קבוע, בחור שיהיה לי איתו חיבור טוב ושיהיה לנו אכפת זה מזו, אבל גיליתי שגם בשביל יזיז צריך להתאמץ. לכי תמצאי גם סקס טוב וגם בן אדם שאת מעריכה ומחבבת ביחד. אין כאלה שם בחוץ. הייתי מתכתבת עם גברים באפליקציה ואז בוואטסאפ ואז נפגשת איתם כדי לבדוק משיכה, ובסופו של דבר יצא שהשקעתי המון בשביל משהו כל כך בינוני. לאט-לאט איבדתי את הרצון למצוא יזיז. התעורר בי הצורך למצוא זוגיות, בן אדם שלא ילך בבוקר שאחרי. הרגשתי שעבר מספיק זמן מאז הזוגיות האחרונה שלי, ושאני בשלה לפרק הבא. העניין הוא שהפרק הבא לא בא.
לא היה שום שלב שבו לקחתי החלטה להתנזר מסקס. בסך הכול החלטתי שאני לא נכנסת למיטה עם מישהו בלי שאני רואה לזה עתיד כלשהו. עברו כבר שלוש שנים מאז, ולצערי לא נכנסתי לשום מערכת יחסים רצינית. היו כל מיני דייטים. הם הסתיימו כי אני לא רציתי או כי הוא לא רצה, או כי שנינו לא היינו בעניין. היו כמה כאלה שהמשיכו לדייט שני ואפילו שלישי, וכמובן שכבר היה מגע, אבל אם הרגשתי שזה מתקדם למיטה שמתי לזה ברקס. החלטתי לעמוד בכלל שקבעתי לעצמי: לא עוד מין סתמי. חאלס.
החברות שלי לא מבינות מה נסגר איתי. הן אומרות שהרווקות היא מצב נתון, אז למה לא ליהנות ממנו עד שיגיע "האחד"? אני לא מסכימה איתן. אני חושבת שצריך לכוון למקומות שרוצים להגיע אליהם. אני במקום בחיים שבו אני רוצה למצוא מישהו להקים איתו בית ולהביא איתו ילדים, ולזה בדיוק אני מכוונת. סגרתי את רוב האפליקציות ונשארתי רק עם אחת, זו שנחשבת לרצינית ביותר, אבל גם ממנה אני לא יוצאת להרבה דייטים. אני מאוד רוצה להכיר מישהו במציאות. אני נמצאת בקבוצת רווקים שיוצאים מדי פעם ביחד, וגם ביקשתי מכל מי שאני מכירה לשדך לי. אני לא מתביישת. זה יבוא.
אני סקרנית לדעת מתי זה ייגמר. אם זה יימשך עוד המון שנים, אני בטח אשבר. אני מקווה שלא. בא לי להגיע "נקייה" לגבר הבא שלי, ובא לי שהוא יהיה הגבר של חיי. מה אני עושה בינתיים עם החשק? למזלי, לא צריך גבר בשביל להגיע לאורגזמה. יש לי כמה צעצועים במגירה עם יכולות טובות יותר משל הגבר הממוצע. אני אדם מאוד מיני, ולא נראה לי שסגרתי שבוע שלם בלי לגמור, אבל כל עוד לא מצאתי פרטנר נורמלי, אני אגמור לבד.
איתי, בן 42, נשוי ואב לשלושה, לא עשה סקס שנתיים
זו הפעם הראשונה שאני מדבר על זה עם מישהו. יש לי חבר טוב שיודע, אבל אף פעם לא באמת דיברנו על זה. במשך תקופה ארוכה הדחקתי, אמרתי לעצמי שיהיה בסדר, יש תקופות כאלה, זה קורה לכולם. פחדתי להודות שיש בעיה.
אני ואשתי נשואים עשר שנים, ויש לנו שלושה ילדים: תאומים בני שמונה וילדה בת שנתיים. מאז שהילדה נולדה לא קיימנו יחסי מין. בעצם ניסינו פעם אחת אחרי כמה חודשים אחרי, אבל אשתי הפסיקה באמצע, אמרה שכואב לה. מאז לא ניסינו שוב.
הלידה של הבת הסתיימה בדיכאון אחרי לידה. אשתי קיבלה טיפול פסיכולוגי וגם כדורים, ולאט-לאט חזרה לעצמה. היום לכאורה הכול בסדר, אבל רק לכאורה. משהו במהות שלה השתנה. היא לא אותו אדם בעיניי. אפשר לומר שהורות משנה אותך, אבל הקטנה היא הילדה השלישית שלנו. הפכנו להורים עוד קודם, אז לא נראה לי שזה העניין.
האינטימיות בינינו מתה לגמרי. אנחנו לא רק לא שוכבים אלא בקושי נוגעים זה בזה. השגרה שלנו מורכבת בעיקר מתפעול של דברים: תקפיץ את הילד, קח את הילדה לגינה, תעצור בסופר ותקנה חלב, זכרת לשלם חשבון חשמל? אני לא מרגיש שהיא בת הזוג שלי אלא שותפה למיזם כלשהו. בערב היא הולכת לישון שעה אחרי שהילדים במיטות ואני נשאר לבד, רואה טלוויזיה, מתבאס על עצמי.
בחודשים של הדיכאון שלה כמובן שסקס לא היה בראש מעייניי. ראיתי אותה סובלת, לקחתי על עצמי את עול הטיפול בתאומים ובתינוקת חדשה ועשיתי כל מה שאני יכול כדי לאפשר לה להבריא. הזוגיות שלנו זזה הצידה בתקווה שהיא תחזור יום אחד, אבל עברו כבר שנתיים והיא לא חזרה. ניסיתי לדבר איתה, בטח שניסיתי. אמרתי לה שחסר לי מגע, שסקס עדיין משמעותי עבורי. היא אומרת שהיא "לא שם", ושאין לה עניין בזה כרגע. כשהתעקשתי ואמרתי לה שאני לא מתכוון לוותר על מין לנצח, היא הטיחה בי: "אז מה אתה רוצה? שאני אזייף לך?" - לא עניתי על זה אבל מאוד נפגעתי. לא, אני לא רוצה שיזייפו לי. אני רוצה לעשות אהבה עם אישה שרוצה לעשות איתי אהבה, עם אותה אישה שהתחתנתי איתה ובניתי איתה בית. עם אותה אישה שהיה לי איתה אחלה סקס לפני שהיא התפלפה לי.
כרגע אני משתדל לא לחשוב על זה יותר מדי. אני אומר לעצמי שמתישהו זה יסתדר. הרי לא יכול להיות שזה יישאר כך לנצח, נכון? כרגע, גירושין בכלל לא על הפרק. אני בן להורים גרושים. הגירושין שלהם הם הטראומה של החיים שלי. נשבעתי לא לעשות את זה לילדים שלי. הם קטנים, ואין שום סיכוי שבעולם שאני לא רואה אותם חצי מהשבוע. אני אבא טוטאלי ואני לא אעמוד בזה.
אני גם אוהב את אשתי ואת הקן שבנינו לנו. בסך הכול אני רוצה את מה שהיה לנו לפני שהילדה נולדה. אני אפילו מוכן להסתפק בפחות מזה, אבל אני כן רוצה משהו. כשעולות לי מחשבות על פרידה אני אומר לעצמי, מה אתה ילד? תפרק את כל זה בשביל סקס?
אני יודע שחלק מהגברים שיקראו אותי לא יבינו מה אני עושה דרמה. אשתך לא רוצה? תחפש בחוץ. יש לי בעיה עם זה. אני לא מסוגל לבגוד. אני שונא לשקר ושונא להעמיד פנים, ומאיפה בכלל אני מוצא פרטנרית לבגידה? רק המחשבה על לפתוח טינדר מעוררת בי בחילה. אני לא רוצה את זה בשלב הזה של החיים שלי.
אז לבגוד לא ולהתגרש גם לא. מה נשאר? להיות מתוסכל ולאונן על פורנו. כמה זמן זה יחזיק? אני לא יודע.
רז, בן 29, רווק. לא עשה סקס שלוש שנים
סקס הוא לא חלק מהחיים שלי, ואם אדבר בכנות, הוא אף פעם לא באמת היה חלק מהם. את הבתולים איבדתי בגיל 22, בטיול אחרי צבא לדרום אמריקה. היא הייתה תרמילאית מצרפת, ואיכשהו דווקא איתה זה זרם. מאז היו לי שלושה קשרים, הארוך שבהם נמשך שלושה חודשים. זה כל הסקס שהיה לי כל החיים. אני מרגיש מאוד חסר ניסיון ביחס לאנשים בגילי. כולם סביבי מדברים על זיונים. יש מין תחושה כזו שכולם כל היום עושים סקס, ורק אני לפט-אאוט. התירוץ שלי לעצמי הוא שאני עובד המון ואין לי זמן לזה. אני באמת עובד המון, אבל זו כמובן לא הסיבה או לפחות לא הסיבה היחידה. אני מאוד רוצה מישהי, אבל לא ברור לי איפה אני משיג אותה.
אני לא נראה רע בצורה יוצאת דופן, אבל אני ביישן וחסר ביטחון. אין לי מושג להתחיל עם נשים, לא יודע איך לגשת אליהן ומה לומר להן. אני תמיד יושב ובוהה בהן מהצד ואין לי אומץ לקום. גם באפליקציות אני לא יודע מה לכתוב על עצמי. יש לי ידידה מבוגרת ממני שעשתה לי טובה וארגנה לי פרופיל "כמו שצריך": צילמה אותי בכמה תמונות טובות וניסחה לי כמה משפטים. היו לי כמה מאצ'ים, אבל אז הייתי צריך לשוחח איתן בעצמי וזה תמיד נתקע. שלוש פעמים בסך הכול הגעתי לדייט. אף אחד מהם לא המשיך לדייט שני.
החברים שלי לא יודעים כמה זמן לא עשיתי סקס. אנחנו לא מדברים על זה. הם כמובן יודעים שאין לי מישהי, אבל לא נראה לי שהם משערים שכבר שלוש שנים לא נגעתי במישהי. כנראה שהליבידו שלי לא גבוה במיוחד. נראה לי שהוא ממוצע. סקס חסר לי, אבל כנראה שהוא לא חסר יותר מדי, כי אם זה היה כל כך חשוב בטח הייתי מתאמץ למצוא אותו. העניין הוא שיש לי שתי אפשרויות: הראשונה היא לשלם על סקס, וזה משהו שאני לא מוכן לעשות, והשנייה היא למצוא סקס דרך האפליקציות - וזה שואב זמן ואנרגיה וכנראה דורש מיומנויות שאין לי. בינתיים אני עדיין בטינדר.
האמת היא שככל שעובר הזמן אני מרגיש שזה יותר ויותר מתרחק ממני. המחשבה על לשכב עכשיו עם מישהי לא רק משמחת אותי אלא גם מלחיצה. אני לא זוכר איך נוגעים בבחורה, ואני בטח אהיה גרוע ואגמור אחרי דקה.
מה אני מחפש? מישהי עם סבלנות. אין לי ממש טעם ספציפי בנשים. יש הרבה נשים גם באפליקציה וגם במרחב הציבורי שאני מוצא כמושכות. אני רק צריך אחת שתמצא גם אותי מושך, ואם אפשר שתעשה את הצעד הראשון.
איילה, בת 48, נשואה ואם לשתיים. לא עשתה סקס ארבע שנים
אני והאיש שלי נשואים קצת יותר מעשרים שנה. אני לא זוכרת מתי בדיוק הייתה הפעם האחרונה ששכבנו, אבל להערכתי עברו כבר יותר מארבע שנים. אני לא זוכרת כי זה לא חסר לי וכי לא אכפת לי. לא מדובר בתאריך משמעותי בעיניי.
למה אנחנו לא שוכבים? כי אני לא מתה על סקס, ובגיל פאקינג 48 אני כבר יכולה לומר את זה מבלי להתבייש. לא, אני לא אדם מיני, ואני חושבת שמעולם לא הייתי. גם כאישה צעירה לא גיליתי סקרנות גדולה לתנוחות חדשות או לכל מיני אביזרים ונמנעתי משיחות ארוכות על הנושא. סקס שעמם אותי אז ומשעמם אותי גם היום. כמובן שכזוג צעיר קיימנו יחסי מין. ידעתי שזה מה שמצופה ממני, וגם כי סקס זה לא רק חדירה אלא דרך להגיע לאינטימיות ולקרבה, ואחרי הכול הייתי מאוהבת בו. שלא יהיו אי הבנות, לא סבלתי כששכבנו. זה תמיד היה נחמד, אבל זה בדיוק העניין: זה אף פעם לא יותר מנחמד. יש בערך מאה פעילויות שאני יכולה לחשוב עליהן שאני אשמח לעשות עם בעלי במקום סקס. עם השנים שכבנו פחות ופחות. שנינו פיתחנו קריירה, הבאנו שתי בנות לעולם. הסקס נדחק לתחתית סדרי העדיפויות. לי מעולם לא הייתה בעיה עם זה, אבל לו הייתה, מתברר.
לפני כמה שנים, בתקופה שבה עדיין שכבנו מדי פעם, גיליתי שהוא בוגד בי. היה לו רומן קצר עם מישהי שהכיר במסגרת העבודה. היה משבר גדול מאוד, בכי, צעקות, טריקת דלתות... דרמה של ממש. הוא אפילו עזב את הבית לתקופה. הטיעון המרכזי שלו היה שחיי המין שלנו לא מספקים אותו. הוא אמר שטוב לו וכיף לו איתי, אבל זה תחום רחב מדי עבורו והוא לא מוכן לוותר עליו עד סוף החיים. אני נפגעתי, כי הרגשתי שעשיתי ככל שביכולתי לספק אותו למרות שאני מעדיפה לצפות בעוד פרק בסדרה מאשר לשכב איתו. הרגשתי שהוא לא מעריך את ההקרבה. באיזשהו שלב היה ברור שאנחנו צריכים להחליט: גירושין או למצוא פתרון ששנינו נוכל לחיות איתו. אף אחד מאיתנו לא באמת רצה לפרק את הבית, אז התחלנו לדבר על זה.
בדיעבד, הפתרון היה כל הזמן מול העיניים שלי, אבל סירבתי לראות אותו. היום אני מבינה שבני אדם פשוט שונים זה מזה ברצונות ובצרכים שלהם. הוא זקוק לסקס פעמיים-שלוש בשבוע. אני לא זקוקה לו בכלל. במשך שנים כל אחד מאיתנו נאלץ להתפשר בשביל האחר: הוא עשה הרבה פחות סקס ממה שרצה לעשות, ואני עשיתי הרבה יותר ממה שרציתי. הפתרון ההגיוני הוא הפרדת רשויות: סקס תקבל בחוץ, את כל היתר תקבל בבית.
מערכת היחסים שלנו היום פתוחה במעמד צד אחד, וזה בסדר גמור מבחינתי. אני לא מרגישה "מנוצלת", אישה קטנה שהגבר שלה מתברבר בחוץ והיא מחכה לו בשקט בבית. אני לא מחכה לו בכלל. גם אני יוצאת. אני נפגשת עם חברות, הולכת לקולנוע או לתיאטרון או מבלה זמן איכות עם עצמי ועם ספר טוב. למען האמת, אני מרגישה כאילו הוסר מעליי עול. מאז שפתחנו את מערכת היחסים לא שכבנו בכלל. נשים אחרות דואגות לצרכים המיניים שלו. הוא עושה את מה שהוא עושה בחוץ, ואני לא שואלת שאלות. הכללים מאוד ברורים: הכלל הראשון הוא שהוא משתמש בקונדום 100% מהזמן. הכלל השני הוא שלא ישנים מחוץ לבית. עד כה זה עובד לנו נפלא. אנחנו זוג טוב יותר ממה שהיינו, וגם יש בינינו לא מעט מגע אוהב וחיבוקים.
ומה איתי? אני מרגישה חרמנות לעיתים רחוקות, וגם אז היא חולפת די מהר. בפעמים הנדירות שזה קורה אני מאוננת וזהו. בגדול, אני חושבת שבני אדם עושים מסקס קצת יותר ממה שהוא. איכשהו אנשים הציבו סקס לצד כסף ודת כאחד מהכוחות הכי חזקים בעולם, ולא ברור לי למה. כולה סקס. זה משעמם, בחיי.
